מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

"טעם הכמוס"

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
דרופתקי דאורייתא
הודעות: 668
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

"טעם הכמוס"

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' יולי 11, 2019 4:28 am

בספר כף החיים מוזכר בכמה מקומות לשון "טעם הכמוס",

א.

כף החיים סי' תקפא אות עה
וכן תיקון רחל נוהגין לומר בליל ערב ראש השנה זולתי אם חל בו מולד שאין אומרים אחר המולד כמו שכתבנו לעיל סימן א' אות י"א יעו"ש. ובשנת השמיטה אין אומרים תיקון רחל בארץ ישראל בכל השנה כמו שכתבנו לעיל סימן א' אות י"ב יעו"ש. וכן הוא המנהג בסוריא דהיינו בדמשק וארם צובה, והוא על פי מה שכתב הרמב"ם פרק ד' מהלכות שמיטה ויובל סוריא אף על פי שאין שביעית נוהגת בה מן התורה גזרו עליה שתהיה אסורה בעבודה בשביעית כארץ ישראל וכו' יעו"ש, ועל כן גם לענין תיקון רחל עשאוה כארץ ישראל להחזיק דברי רבנן משום דטעם איסור עבודת קרקע בשנת השמיטה לפי שיש עילוי בבחינת המלכות כמו שכתב בשער המצות פרשת בהר יעו"ש, ולפי שיש עילוי לבחינת המלכות הנקראת ארץ ישראל ונאסרה עבודת קרקע בארץ ישראל לכך אין אומרים תיקון רחל בארץ ישראל, ולכן נהגו גם כן בסוריא לפי שגם שם אסור בעבודת קרקע כנזכר ודוק כי קצרתי מפני שאיני יכול להרחיב הדברים בסוד בספר הזה מטעם הכמוס.


ב.
סי' תקפה אות כח
שם. ויתקע תשר"ת שלש פעמים וכו'. וכן יתקע שלשים קולות בלחש דמוסף ושלשים קולות בחזרה דמוסף ועשרה קולות בקדיש של תתקבל סך הכל מאה קולות כמבואר בשער הכוונות דף צ"ט ע"ד יעו"ש. וכן הוא בפרי עץ חיים שער כ"ו פרק ג'. וכן כתב השל"ה דף רי"ז ע"א בסופו בשם האר"י ז"ל יעו"ש. וכללות כוונת התקיעות תשר"ת הם בבחינת חב"ד ותש"ת הם בבחינת חג"ת ותר"ת הם בבחינת נה"י, ומה שתוקעין מיושב שלש פעמים תשר"ת וכו' הם לתקן שלש בחינות, כי תשר"ת הראשון הוא בבחינת פנימיות דפנימיות, ותשר"ת השני הוא בבחינת חיצוניות דפנימיות, ותשר"ת השלישי הוא בבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן שלש פעמים תש"ת הם בבחינת חג"ת דשלש בחינות הנזכרות, וכן שלש פעמים תר"ת הם בבחינת נה"י דשלש בחינות הנזכרות, וכל זה הוא לבחינת בינה וחכמה דלחש וחזרה דשחרית. ואחר כך חוזרין לתקן בבחינת תפלת מוסף, ולפי שהוא יותר מקום גבוה מתקנין מדרגה תחתונה תחלה, דהיינו אחר עשרה מלכיות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת והם בבחינת חב"ד חג"ת נה"י דפנימיות דחיצוניות, ולכן הם עשרה פסוקים שהם גם כן נגד חב"ד חג"ת נה"י דבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן אחר עשרה זכרונות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת והם בבחינת פנימיות דחיצוניות, וכן עשרה פסוקים דזכרונות הם בבחינה הנזכרת, וכן אחר השופרות תוקעין תשר"ת תש"ת תר"ת בבחינת פנימיות דפנימיות, וכן הפסוקים דשופרות הם בבחינה הנזכרת. וכן הוא הסדר בבחינת חזרה דמוסף, כמבואר כל זה בסידור הכוונות של הרש"ש ז"ל. וכן הוא מנהג חסידי בית אל יכב"ץ אשר בעיר קדשנו ירושלים ת"ו ההולכים על פי דברי האר"י ז"ל ועל פי סידור הרש"ש ז"ל כנודע ליודעי ח"ן. ובכללות שלשים קולות דמיושב שבהם ר"ע טרמוטין תכוין לבטל על ידם את יצר הרע דעבודה זרה, ור"ע טרמוטין שיש בשלשים קולות במוסף דלחש תכוין לבטל על ידם יצר הרע של גלוי עריות, ור"ע טרמוטין שיש בשלשים קולות דחזרת מוסף תכוין לבטל על ידם יצר הרע של שפיכות דמים, ועשר קולות אחרונות שבקדיש תתקבל תכוין לבטל על ידם את יצר הרע של לשון הרע, וכל המספר הטרמוטים שבמאה קולות הנזכרים הם תת"ק, וכן שם שדי במילואו כזה שין דלת יוד הוא בגימטריא תתי"ד ושם אלהים פשוט הוא גימטריא פ"ו הרי הכל בגימטריא תת"ק, ויכוין לשדד כוחות הדין של אלהים על ידי שם שדי הנזכר, והמאה קולות לבדם הם הוי"ה דס"ג ומילואו ל"ז. שער הכוונות ופרי עץ חיים שם. וכן הוא הסדר בבחינת יום שני. ולקמן סימן תר"א סעיף ב' יתבאר הטעם בסוד למה גם בארץ ישראל עושין בזמן הזה שני ימים טובים של ראש השנה יעו"ש. ולא אוכל לבאר עוד יותר בסדר הכוונות בספר הזה מן הטעם הכמוס ורק מעט מזער להראות כי תורתינו הקדושה ומצותיה כולם הם רומזים אל בחינת אורות עליונים אשר לא יוכל להשיגם שכל אנושי ונתנם השי"ת לישראל כדי לזכותם ולתת להם לעתיד לבא מטובו הגדול שכבר הזמין לצדיקים טוב שאין לו תכלית כמו שנאמר מה רב טובך אשר צפנת וכו'.


ג.
סי' תרנא אות נא
וטעם היות כל נענוע שלש פעמים הם כנגד חכמה בינה דעת, וכשמנענע נענוע הראשון שהוא בחסד יכוין להמשיך חב"ד מן חסד דחסדים שבדעת דז"א אל חסד שבגופא דז"א ומשם אל חסד שבמלכות, וכן בנענוע שני להמשיך חב"ד מגבורה דחסדים דדעת לגבורה דגבורה דגופא דז"א ומשם לגבורה דמלכות, וכן בנענוע שלישי שהוא בתפארת להמשיך חב"ד מתפארת דחסדים דדעת דז"א לתפארת דגופא דז"א ומשם לתפארת דמלכות, וכן על דרך זה בכל הששה נענועים ובנענוע הששי להמשיך חב"ד מיסוד דחסדים דדעת דז"א ליסוד דגופא דז"א ומשם ליסוד דמלכות והיינו לבחינת אותו יום כמו שכתב בשער הכוונות דף ק"ה ע"ד ופרי עץ חיים שם. וטעם שמנענעים ארבע פעמים בהלל לפי שפעם אחת ממשיכין שם ע"ב לבחינת שש קצוות ופעם שנית שם ס"ג ופעם שלישית שם מ"ה ופעם רביעית שם ב"ן כמבואר בשער הכוונות ובסידור הרש"ש ז"ל. ובנענועים של הברכה נתקן בחינת החיצוניות ובשל הלל בחינת הפנימיות ובהקפת התיבה אור מקיף לבחינת המלכות והיינו לבחינת אותו היום וביום הושענא רבה ממשיכין שבעה מקיפין לבחינת המלכות הקפה ראשונה חסד שנית גבורה וכו' כמו שכתב בשער הכוונות ובסידור הרש"ש ז"ל. וזה שכתבתי פשט דברי שער הכוונות, ואף על פי שיש עוד עומק בזה והרחבת דברים כמו שכתב בנהר שלום ובסידור הרש"ש ז"ל, כבר כתבתי כמה פעמים שאין רצוני להרחיב בדברי האר"י ז"ל בספר הזה מטעם הכמוס.


בכל הדברים הנ"ל ההקשר הברור הוא דברי קבלה
ודברי הכף החיים שאינו רוצה להאריך בזה
אבל מה הוא ה"טעם הכמוס"?

שמואל דוד
הודעות: 4342
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: "טעם הכמוס"

הודעהעל ידי שמואל דוד » ה' יולי 11, 2019 5:58 am

הטעם כמוס....


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים