יחודו של פירוש רש"י לזבחים

[איש_ספר]

ידועים דברי ר"ת בהקדמת סה"י

"כי גם רבינו שלמה אם הגיה גירסא בפירושיו הגיה. אבל בספרו לא הגיה. כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו זולתי במסכת זבחים לבדה".


חוקר אחד כתב שבכל פירוש רש"י לזבחים אין "ה"ג" וכבר התברר שהדברים אינם נכונים. (מלבד שיתכן שגם כשרש"י שינה בגוף הספר הוא עשוי להודיע ע"כ בפירושו).
אחרים כתבו שרש"י השתמש בזבחים בפירושי ר"י בר"י, ולכן היה בטוח יותר בהגהת הנוסח.

והראו דברי רש"י בחופש מטמונים עמ' ז-ח, שם הודאה מרש"י שהגיה בפנים בזבחים

האם ידוע משהו נוסף המאפיין את פירוש רש"י למסכת זו?

[עדיאל ברויאר]

לא הבנתי את הקישור בין הדיונים.
יש דיון אחד - האם יש ה"ג ברש"י זבחים, או כמה יש בהשוואה למסכתות אחרות.
ויש דיון אחר - האם רש"י הגיה את הנוסח בספרי הבבלי שלו או רק בפירושיו.
קשה לי להאמין שבמסכת זבחים החליט רש"י להגיה בספרו ולכן לא הגיה בפירושו. הוא הרי לא הניח שיעתיקו את גמרתו עם פירושו ולכן אפשר לוותר על ההגהות שבפירוש.

[יעקובי]

האם ידוע משהו נוסף המאפיין את פירוש רש"י למסכת זו?

הנני מצרף מה שרשמתי לאחרונה בעניין רש"י לזבחים.

מדברי התוספות לזבחים בכמה מקומות, מוכח שפירוש רש"י עמד לפני מחבר התוספות בשתי מהדורות, כשהמהדורה השנייה מוגהת ומתוקנת בידי רש"י עצמו.

1) ו ע"ב תד"ה סכין: 'ויש פירושים ברש"י שמוגה בהן נראה בעיני דלא גרסינן הא דשמואל הכא...'. ברש"י לפנינו (סוף ד"ה קרבנות ציבור) כמהדו"ב; 2) ח ע"ב תד"ה לשמו: 'כתוב בקונטרס דלא חזו למילתייהו, ורבינו ש"י (=ורש"י) הגיה, כדאמר בפסחים שחטו קודם חצות פסול...' (כלומר בתחילה כתב רש"י 'דלא חזי למילתייהו', ושוב הגיה ותיקן 'כדאמר בפסחים..'). ברש"י לפנינו (ד"ה בשאר) כמהדו"ב; 3) פו ע"ב תד"ה אלא: 'בקונטרס מחק אלא, בפירושים הראשונים, ופירש דרבי יוחנן מתרץ קראי כרב... ומיהו קשה לפירוש זה... ונראה כגיר' פירושים אחרונים, דגרסי אלא, ופליג רבי יוחנן אדרב...' (ובמקביל בתוס' יומא כ ע"ב ד"ה אלא: 'בפרק המזבח מקדש לא גרס רש"י אלא, ופירש דרבי יוחנן מתרץ לקראי כרב... ויש פירושים אחרים של רש"י שפירש בהם דגרסינן אלא, ופירש דרבי יוחנן פליג אדרב...'). ברש"י זבחים לפנינו כמהדו"ק: 'א"ר יוחנן גרסינן, ולא גרסינן אלא'; 4) ק ע"א תד"ה הרי: 'ויש פירושים שמוגה בהם משום הך קושיא דלא מיירי הכא בנזיר...'. ברש"י לפנינו לא מופיע ביאור זה, כמהדו"ק. אולם הוא מופיע באופן חלקי בשיטמ"ק דפוס וילנה אות לא בשם 'ס"א' (=ספרים אחרים), ובאופן מושלם בשיטמ"ק מהדו' הרב אילן עמ' 80-79 בשם 'נ"א (=נוסחאות אחרות) בקצת פירושים', וכן נדפס במהדו' עו"ה על הדף. יושם לב! בדוגמאות 2-1 פירוש רש"י לפנינו הוא מהדו"ב, ואילו בדוגמאות 4-3 פירוש רש"י לפנינו הוא מהדו"ק.

עוד בנוגע לשינויי המהדורות בפירוש רש"י למסכתנו, יש להזכיר גם את המופיע אצל רב"א בשיטמ"ק דף כא סוף ע"ב (מהדו' הרב אילן עמ' 17, ובמהדו' עו"ה נדפס במקומו), שהעתיק קטע שאינו מופיע ברש"י לפנינו, וכתב על כך: 'לשון זה כתב רש"י ז"ל בראשונה, ושוב חזר ופירש כבעמוד (=רש"י שלפנינו ד"ה הכי גרסינן אי הכי), כן מצאתי ברש"י כתיבת יד קלף'. במקרה זה רש"י לפנינו כמהדו"ב.

נמצא, בנוגע לפירוש רש"י הנדפס לפנינו: דפים ו, ח, כא, מכילים את המהדו"ב, ואילו דפים פו, ק, מכילים את המהדו"ק.

אמנם חטיבה אחת מתוך הפירוש הנדפס לפנינו אינו מרש"י, וכמו שכתב רב"א בשיטמ"ק דף סח ע"א (דפוס וילנה אות טו, מהדו' עו"ה הגו"צ אות יב): 'מזאת המשנה עד אמר ריש לקיש הפגול והנותר וכו' שבדף עח ע"א אינו מפירוש רש"י ז"ל, כי בכל הספרים מכתיבת יד אינו כלשון הדפוס, והרבה לשונות מביאין התוס' בשם רש"י ז"ל ואינם בדפוס ובספרי היד הם, ולשון רש"י כתבתי בחוץ'. ואכן בגיליונות שם נדפס רש"י מכת"י.

נמצא שרש"י הנדפס לפנינו יש בו גם מן המהדו"ק, וגם מן המהדו"ב, וגם חטיבה אחת שאינה מרש"י. וע"פ כלל הנתונים הנ"ל יתכן לחלק את רש"י הנדפס לשלוש חטיבות, כך: 1) מתחילת המסכת עד המשנה דף סח ע"א – מהדו"ב; 2) מהמשנה הנ"ל עד דף עח ע"א אמר ריש לקיש – אינו מרש"י; 3) מדף עח הנ"ל עד סוף המסכת – מהדו"ק.

לרשותו של ר' פרץ עמד נוסח שונה של פירש"י לזבחים, ורב"א בשיטמ"ק העתיק ממנו לא מעט קטעים (אציין דוגמאות אחדות. יט ע"א: 'כך הוא נוסחת רש"י של מהר"פ'; כה ע"ב: 'כך מביא הר"פ לשון רש"י'; כח ע"ב [הגו"צ אות ח בשם השיטמ"ק]: 'וכעי"ז גירסת הר"פ ברש"י שלו'; כט ע"א: 'לשון רש"י של מהר"פ ז"ל'; מט ע"א: 'לשון הר"פ ומשמע שהוא לשון רש"י שלו'; נו ע"ב: 'גירסת רש"י של מהר"פ'). במקום אחד כתב ר"פ (השמטות לשיטמ"ק כא ע"ב ד"ה אי): 'וכך נמצא מכתיבת ידו של רש"י'. יתכן שגם יתר גרסאות הר"פ בפירוש רש"י מקורן בכתב יד זה. אולם לעומת זאת, נמצא בדברי ר"פ במקום אחר (השמטות לשיטמ"ק מא ע"ב – וילנה אות ה, מהדו' עו"ה ד"ה ממאי): '...כל זה לשיטת הקונטרס, ודוחק... ועוד קשה... לכך נראה כמו שנמצא בפירושים אחרים...', וראינו לעיל בדברי התוס' שסגנון זה מורה על מהדו"ב של פירוש רש"י. הדבר מצריך בדיקה מעמיקה אודות גרסאות ומהדורות פירוש רש"י שעמדו לפני ר"פ.

בנוסף לזה עמדו לפני רב"א גם 'ס"א' (=ספרים אחרים) שהכילו גרסאות אחרות בפירוש רש"י (ראה: ז ע"א, נט ע"ב, סח ע"א, פה ע"א, צב ע"א, צח ע"א ועוד). גם עניין זה מצריך בדיקה האם יש לזה שייכות לשינויי המהדורות, או שמדובר בעריכות אחרות.

דרך אגב, בנוגע לפירוש רש"י זבחים, כתב ר"ת בהקדמה לספר הישר:

כי גם רבינו שלמה אם הגיה גירסא בפירושיו הגיה, אבל בספרו לא הגיה, כי אם שותי מימיו הגיהו על פי פירושיו, אשר לא מלאו לבו לעשות כן בחייו, זולתי במסכת זבחים לבדה.

הסבר לשינוי נוהגו של רש"י בזבחים, הציע י"ש שפיגל, עמודים בתולדות הספר העברי: הגהות ומגיהים, ר"ג תשס"ה (מהדורה שנייה), עמ' 138, שמאחר ובמסכת זו רבו הטעויות, היה אפוא הכרח לתקן את גוף המסכת, כי אחרת היה קשה מאוד לתלמידים ללומדה. אולם בהערה 40 העיר שפיגל, כי מצב זה היה נכון בנוגע לכל סדר קדשים, ולא נתברר מה טעם נתייחדה מסכת זו; ושמא ר"ת התכוון באמת לכל סדר קדשים, ונקט 'זבחים' משום שהיא הראשונה בסדר זה. דברי שפיגל. הסבר נוסף לנוהגו של רש"י הנ"ל הציע ידידי ר"א גבאי, 'עיונים בהגהות רש"י לנוסח התלמוד בפרק ראשון דגיטין', קובץ חצי גבורים פליטת סופרים, י (ניסן תשע"ז), עמ' תרמד, ע"פ מה ששמע מר' מרדכי לובשיץ, כי במסכת זבחים פעמים רבות כותב רש"י 'כך שמעתי במסכת פלונית' (ראה להלן), דבר שלא נמצא בשום מקום אחר בכל פירוש רש"י לתלמוד (רק בב"ב יט ע"א ד"ה הנך: 'שמשברין את הקדירה כך שמעתי כאן, ובכל מקום שמעתיו שמעלה חלודה'), ובשום מקום בזבחים אינו מזכיר מה ששמע מרבותיו במסכת זו עצמה, ומוכח שרש"י לא למד זבחים לפני רבותיו. דברי הרב לובשיץ. לאור זאת – כותב הרב גבאי – יתכן שבכל התלמוד לא הגיה הספרים נגד הגרסה שקיבל מרבותיו, משא"כ בזבחים שלא הייתה לו קבלה כזו (ראה רש"י זבחים ז ע"א ד"ה לדברי: 'כך שמעתי בשבועות'; ט ע"ב ד"ה שחיטה אחת: 'כ"ך שמעת"י במנחו"ת'; לט ע"א ד"ה ועשה: 'כך שמעתי במנחות'; מ ע"ב ד"ה מספג: 'כך שמעתי במנחות'; מח ע"א ד"ה גמר [ע"פ הגהת השיטמ"ק]: 'כולה שמעתי בכריתות'; פו ע"ב ד"ה וכתוב: 'כך שמעתי בסדר יומא'; פח ע"א ד"ה ואין מקדשין: 'כך שמעתי במנחות'; שם ע"ב ד"ה אין אפוד: 'כך שמעתי במסכת ערכין').

[פנחסויפלל]

לא אמנע מלציין כאן, שכמעט בכל מקום בענייני קדשים שרש"י מביא דין או סוגיא ממקום אחר, הוא מציין [אם יש] דוקא למקום שאינו מקומו, ואף שהדין או הסוגיא נמצא במקומה או מפורשת במשנה!! מדובר בעשרות עשרות מקומות בזבחים ומנחות בלבד!!
למשל שהוא מציין דין של 'אם עלו לא ירדו', הוא לא יציין בדרך כלל לפרק 'המזבח מקדש', אלא לנדה דף מ:. על אף שכל מה שהובא שם נמצא במקומו ובעוד מקומות בזבחים [ראה מנחות ו: ד"ה תנא]. וראה עוד שם ד"ה והתניא שהביא פסול יוצא מפסחים על אף שמה שמופיע בפסחים נמצא גם בזבחים.
זבחים יא: ד"ה אמר 'זו מדרש דרש יהוידע וכו' כדתניא בתמורה'. ונמצא גם בזבחים קג ע"א.
אי"ה כשירווח הזמן, אציין עוד מ"מ.
ולא ראיתי מישהו שעמד על תופעה זו. אתמהה.

[שמואל דוד]

לא אמנע מלציין כאן, שכמעט בכל מקום בענייני קדשים שרש"י מביא דין או סוגיא ממקום אחר, הוא מציין [אם יש] דוקא למקום שאינו מקומו, ואף שהדין או הסוגיא נמצא במקומה או מפורשת במשנה!! מדובר בעשרות עשרות מקומות בזבחים ומנחות בלבד!!
למשל שהוא מציין דין של 'אם עלו לא ירדו', הוא לא יציין בדרך כלל לפרק 'המזבח מקדש', אלא לנדה דף מ:. על אף שכל מה שהובא שם נמצא במקומו ובעוד מקומות בזבחים [ראה מנחות ו: ד"ה תנא]. וראה עוד שם ד"ה והתניא שהביא פסול יוצא מפסחים על אף שמה שמופיע בפסחים נמצא גם בזבחים.
זבחים יא: ד"ה אמר 'זו מדרש דרש יהוידע וכו' כדתניא בתמורה'. ונמצא גם בזבחים קג ע"א.
אי"ה כשירווח הזמן, אציין עוד מ"מ.
ולא ראיתי מישהו שעמד על תופעה זו. אתמהה.

viewtopic.php?f=29&t=41507&start=40#p480897

[עושה חדשות]

מאידך, בסוגיא של ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, הנמצאת במס' ב"ק פרק מרובה, מביא רש"י דוקא את הסוגיא בזבחים ולא את הסוגיא העיקרית בחולין.

[אהרן תאומים]

מאידך, בסוגיא של ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, הנמצאת במס' ב"ק פרק מרובה, מביא רש"י דוקא את הסוגיא בזבחים ולא את הסוגיא העיקרית בחולין.

אנא מ"מ מדויק כי לא מצאתי למה התכוונת

[פנחסויפלל]

מאידך, בסוגיא של ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף, הנמצאת במס' ב"ק פרק מרובה, מביא רש"י דוקא את הסוגיא בזבחים ולא את הסוגיא העיקרית בחולין.

זאת אומרת שאתה מרחיב את הכלל מעבר לגבולות קדשים.

[עכ"פ לא ידעתי לאיזה רש"י כוונתך, איה הוא הציון לזבחים, אם בדף עב., רש"י לא מציין ציון, הוא מבאר נפק"מ מהנידון].

[אהרן תאומים]

בנושא מראה מקום ברש"י ונפלאותיו יש בידי הרבה חומר , גם כאן באתר וכן באתר פורטל הדף היומי, ואכן הדברים מענינים מאוד הדרך בא רש"י מביא מ"מ לפעמים מדויק כולל הפרק והמסכת ולפעמים בכללות, אגב ציינתי תופעה שלא מצאתי לה אח ורע ברש"י למסכת ערכין שמציין עשרות מ"מ בכ30 מסכתות.
ובהזדמנות זו אשמח לכל שאילה בדיוק ברש"י בלשונו ובמ"מ ובל"נ אשתדל לענות עד כמה שידי מגעת