מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מכתב חדש מהחפץ חיים | השלמה לענין הנידון בבאה"ל ריש סי' רע"ב

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
י. אברהם
הודעות: 1471
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

מכתב חדש מהחפץ חיים | השלמה לענין הנידון בבאה"ל ריש סי' רע"ב

הודעהעל ידי י. אברהם » ה' ספטמבר 05, 2019 9:07 pm

באשכול אחר פורסם מכתב חדש מהחפץ חיים
המכתב הוא בענין שדן בו בקצרה בביאור הלכה ריש סי' רע"ב, ואח"כ הגיה דבריו ונדפס התיקון בס' ליקוטי הלכות, ומשם הוכנס לדפוסים.
בתחילת מכתב זה נראה שמוסיף תיקון להגהה הנ"ל.

(המכתב נכתב במכונת כתיבה ומלא שיבושים. העתקתי רוב המכתב ותיקנתי לפי הבנתי והבוחר יבחר)
כעת העירו כאן שכמה שורות נדפסו בס' בירור הלכה
---------
בענין אם פסול הקריבהו נא לפחתך הוא אף בדיעבד

ב"ה ג' לסדר בהעלותך התרע"ד ראדין
אל כבוד הרב המאוה"ג .. וכו' כקש"ת מר בן-ציון [רחלזון] נ"י
אחדשכ"ת
קבלתי מכתבו. וראיתי כי רב כחו לעיין בשמעתא ולחפש כל דבר במקורו ידי ד' עמו ויעלה מעלה מעלה.

ולענין מה שעוררני אודות הסוגיא דב"ב [צז:] דמבואר שם דאפילו בדיעבד אם הביא פסול נזכרתי שכבר היה ברעיוני על הג"ה זו שאינה מדוקדקת, ובאמת היה צריך לסיים בסופו ומה דפסלה ברייתא בדיעבד לענין ניסוך אפשר דהוא מדרבנן כמו וכו'

על עיקר הענין שלא השיבותיו עד כה אינני .. אילו .. הכת"ר גודל טרדותי לא היה מתמיה עלי, שאני מוקף מהם מכל צד הן מרבוי המכתבים שבאים יום יום הן מד"ת והן מענינים אחרים, שהכל מוטעים במה שאין בי ומריצים אלי עניניהם עד שלא אוכל ממש שאת, לבד את הטרדות מהעיר וגם מן אנשים אורחים שבאים תמיד וכבר אמרו חז"ל הוי מקבל וכו' ולבד זה הטרדות מהישיבה הגדולה שבעירנו רב מאד, ומפני .. שעוררני כמה פעמים בכתביו הוכרחתי לצאת הפעם הזה מגדרי, ומעתה אשאר על גדרי כמקדם.

הנה בגמרא איתא לענין ניסוך דפסול מטעם הקריבהו לענין מגולה וה"ה לענין ריח רע, אכן לא יודע אם הפסול הוא מדאורייתא או מדרבנן בעלמא. וקצת ראי' לזה אראה לכת"ר דבאמת ענין הקריבהו אם הוא לעיכוב או רק לכתחלה לענ"ד הוא פלוגתא דאמוראי במנחות דף ס"ד רבה ור' אמי לענין אם שחט שמינה בשבת לקרבן אחר ששחט כחושה דלר' אמי חייב חטאת ע"ז, וע"כ דיצא בהכחושה אף דיש בזה משום הקריבהו כדפירש"י ורבה לא ס"ל כן עי"ש, ולפ"ז קשה איך יתרץ ר' אמי הברייתא לענין ניסוך דפסול משום הקריבהו, אלא ודאי דס"ל דהוא רק מדרבנן בעלמא.

אכן קשה לי לפ"ז על דברי הרמב"ם שפסק בפ"ב מהלכות שגגות הל' ט"ו כרבה דהותרה לו לשחוט לכתחלה שמינה בשבת, והלא כתב הרמב"ם בפ"ב מאיסורי מזבח הל' ח' מבחר נדריך הוא רק לכתחלה ואם הקריב הורצה, אם לא דנאמר דמדריגת שאינו מובחר אינו גרוע כמו הקריבהו נא לפחתך.

ויותר נלענ"ד לאמר דאף לרבה אם עבר והקריב קרבן אין אנו יכולין לפסול הקרבן, דלא אשתמיט שום מקום בש"ס לאמר דאם עבר והקריב לקרבן בהמה כחושה פסול הקרבן [אף] דבאמת לכתחלה הוא עולה גדולה מטעם הקריבהו (וטעם מה שאנו פוסלים הטריפה אף בדיעבד הוא מחמת הטעם שהובא במנחות דף ה', ומה דנקט הרמב"ם [פ"א אסו"מ ה"י] מטעם הקריבהו הוא כמו דנקט הנביא הקריבהו גם על עור ופסח וכמו שכתב כת"ר ולענ"ד זהו האמת), ומה דאיתא בגמרא שאנו מתירין אותו לשחוט שמינה הוא הכל קודם שזרק הדם שזהו עיקר הקרבן, וכשנניח אותו לזרוק הדם הוא כמו שאנו מרשין אותו לכתחילה להביא קרבן גרוע על המזבח, אבל בדיעבד אם זרק מכחושה בודאי הורצה הקרבן ואסור לשחוט בשבת אחריה השמינה אף לרבה, וברמב"ם לענין מבחר נדריך שכתב הורצה מיירי לאחר זריקה דע"ז נופל לשון הורצה. נמצא לפ"ז דגם לרבה מטעם הקריבהו אין לפסול בדיעבד, והא דאיתא שם ב"ב דאם הביא פסול הוא מדרבנן בעלמא כן נראה לענ"ד.

מכתב חפץ חיים.docx
(14.62 KiB) הורד 12 פעמים

חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ליטוואק פון בודאפעסט, מצפה, שבתי ו־ 46 אורחים