מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

לימוד תורה באמצע הלל

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 4:03 am

אורח חיים תכב - ד
לענין הפסקה אפילו באמצע שואל בשלום כו׳ אבל בענין אחר לא יפסיק כו׳

יש להסתפק אם מותר לעיין בספר בשעת הלל?

במסתרים
הודעות: 414
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: לימוד תורה באמצע הלל

הודעהעל ידי במסתרים » ד' ספטמבר 11, 2019 5:36 am

עיין מ"ב ריש סימן קכה לענין קדושה וקדיש:
...על כ"א שבבהכ"נ החיוב לשתוק ולהאזין לש"ץ ואח"כ לענות אחריו ומטעם זה אפילו אם ירצה ללמוד ע"י הרהור ג"כ אסור משעה שמתחיל החזן נקדש וכן בקדיש אם לא בשעה שהחזן מאריך בניגון ולא בשעה שמחתך האותיות...
עכ"ל

ומובן מזה שבהלל שאינו יוצא מהחזן אין חשש.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 6:14 am

הרמ״א מדמה הלל לקריאת שמע. ובק״ש מותר ללמוד?

במסתרים
הודעות: 414
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

Re: עיון בספר באמצע הלל

הודעהעל ידי במסתרים » ד' ספטמבר 11, 2019 6:39 am

שמואל דוד כתב:הרמ״א מדמה הלל לקריאת שמע. ובק״ש מותר ללמוד?

אם תאסור את העיון, מה לי קריאה בספר מה לי מחשבת עיון בע"פ. נמצאת אומר שאסור להסיח דעת מן ההלל, וזה לא מצינו.

שמואל דוד
הודעות: 4600
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' ספטמבר 11, 2019 4:09 pm

הבנתי. אבל באמצע קריאת שמע מותר לעיין בספר??

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

סעודת ברית במקום הברית

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' ספטמבר 12, 2019 1:09 pm

נתבקשתי למצוא מקור כתוב דווקא, דחוף מאד.

ברית מילה שתתקיים אי"ה בשבת הקרובה, הברית כנהוג בבית הכנסת אחר תפלת שחרית, לאחריה יהיה קידוש על מזונות.

והנה, ידוע מה שהזהירו בספרים לקיים סעודה לברית, וי"א דוקא בבשר וכו', ועכ"פ בעינן קביעות סעודה.

לפ"ז סעודה של מזונות לא מהני לזה.

וצריכים לעשות בשבת אחרי הברית סעודה ממש.

ולכאורה לא נזהרים בזה. אלא עושים לבני המשפחה המורחבת בבית סעודה של שבת בבוקר.

האם אפשר וסעודה זו שמקיימים בביתם נחשבת כסעודת ברית? הגם שאינה במקום הברית?

האם יש ענין שיהיה דוקא באותו מקום של הברית?

פלגינן
הודעות: 2864
הצטרף: ג' יולי 17, 2012 10:46 pm

Re: סעודת ברית במקום הברית

הודעהעל ידי פלגינן » ה' ספטמבר 12, 2019 1:50 pm

הכל בסדר. אין שום עניין במקום הברית.

ישראל אליהו
הודעות: 1435
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ספטמבר 12, 2019 2:07 pm

האם יש מקור בראשונים לסעודת לחם?

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 808
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' ספטמבר 12, 2019 2:34 pm

ישראל אליהו כתב:האם יש מקור בראשונים לסעודת לחם?


כתוב שצריך "סעודה" (ע' ש"ע יו"ד סוף סי' רסה) וסעודה כפשטו בד"כ בפת דוקא.

מסתמא בספרי המלקטים על הל' מילה יימצא מקורות.

שו"ר כעת שכ"ה בחיי אדם כלל קמט אות כד, שהגר"א מחה באלה שמסתפקים בקפה שרף ומיני מתיקה. ויל"ע.

ישראל אליהו
הודעות: 1435
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' ספטמבר 12, 2019 2:39 pm

בסעודה שלישית מספיק [לכמה פוסקים] אפילו פירות או בשר וכו'.
ואף החולקים שם, לא כתבו שזהו משום שכתוב "סעודה", אלא משום טעמים אחרים.

דרומי
הודעות: 5250
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: ◆ חיפוש מקור ◆

הודעהעל ידי דרומי » ה' ספטמבר 12, 2019 2:55 pm

בכתבי המנח"א ממונקאטש מאריך בחשיבות הסעודה של ברית ושאין לעשות 'חכמות' בזה.

עובדיה חן
הודעות: 1137
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

Re: ◆ שאלות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 12, 2019 10:53 pm

גם האדמור מרבניץ זצ"ל הקפיד על סעודה בפת בשר ויין.

ברוך00
הודעות: 64
הצטרף: ש' אפריל 04, 2015 10:43 pm

מתי הדינא תקיפא? בבוקר או יותר מאוחר?

הודעהעל ידי ברוך00 » ב' ספטמבר 16, 2019 9:05 am

ראיתי בעלון אז נדברו שהקשה דאיתא בגמ' ר"ה ט"ז. "ואמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין... מאי טעמא מקמי דליפוש חרון אף", משמע שכמה שיותר מוקדם הדין יותר קל וככל שנוקף הזמן כך הדין תקיף וחריף יותר, וקשה: דאדרבה בכמה מקומות משמע איפכא: דהנה בע"ז ד: "אמר רב יוסף לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא ביומא קמא דריש שתא ביחיד דלמא כיון דמפקיד דינא דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי", משמע דווקא בשלוש שעות הראשונות של היום יש לחוש לדינא תקיפא זה אבל לאחמ"כ קיל דיניה. כמו"כ גבי מה שכתב הרמ"א (תקפ"ג ס"ב): "נוהגים שלא לישן ביום ר"ה" כתב ע"ז המ"ב: "והאר"י ז"ל אמר: דאחר חצות מותר לישון שכבר נתעורר המלאך ע"י תפילות ותקיעות" מכל זה משמע שדינא תקיפא הוא מוקדם, ואילו הרחמים מתעוררים דווקא יותר מאוחר, וכן מצינו דביום שני איכא דינא "רפיא" לעומת הדין ביו"ט ראשון?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot], שמואל דוד ו־ 26 אורחים