יעויין בגמ' ב"מ פרק המפקיד (מב, א):
ואמר רבי יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו, שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו. ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר יצו ה' אתך את הברכה באסמיך.
ולפי נוסח הגמ' שלפנינו הרי שמייתי מקרא דנן מקור רק למימרא השניה שאין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, והיינו הברכה באסמיך.
אבל מהר"ם שי"ף שם מייתי שמצא בגמרת מהר"ע ז"ל "באסמיך: זו מעות המונחות באוצרו; ובכל משלח ידך: זה עסק סחורתו, וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך: זה קרקע".
ואמנם כבר נמצא כן בחי' המיוחסים לריטב"א שם ובאחד מהכת"י המובאים במהדורת עוז והדר וברבינו בחיי פר' וישלח (לב, ט).
שאלתי איפוא היא מהי גמרת מהר"ע??