בגמרא שבת נ"ג ב' בהמה לית ליה מזלא, ורש"י שם מפרש דהיינו מלאך
ויש לעיין מאי שנא מהצומח, שאמרו במדרש ב"ר פ"י ס"ו: אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו, ואומר לו גדל.
מה ההבדל? יש"כ למסייעים
בהמה דלית ליה מזלא - ואע"ג דקי"ל הכל תלוי במזל אפילו ס"ת בהיכל, וגם אמרו שאין לך עשב שאין עליך מלאך שמכהו ואומר לו גדל, ואם כן כ"ש בהמה, אפשר דלבי אדם לא חשיב, דודאי מזלא דאדם עדיף
אין ספק כי כאשר אפילו כל מין עשב יש לו מזל למעלה, כן כל מין בעלי חיים יש לו שר למעלה. כי עם שהבהמה לית לה מזלא כאדם, כללות כל מין ומין שר יש לו למעלה כנודע.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 223 אורחים