שם חודש תשרִי - אות ריש מנוקד בחיריק

[וונדרבר]

שם חודש תשרִי - אות ריש מנוקד בחיריק. (ולא כמו שנוהגים רבים לנקד בצירי).
כך מוכח בפיוט "אבלה נפשי" שאומרים בצום גדליה, לפי החרוזים של הבית הראשון.

[פלגינן]

שם חודש תשרי - אות ריש מנוקד בחיריק. (ולא כמו שנוהגים רבים לנקד בצירי).
כך מוכח בפיוט "אבלה נפשי" שאומרים בצום גדליה, לפי החרוזים של הבית הראשון.

אם כבר אפשר להוכיח כן מקדושתא לשבת פר' החודש, שחיברה יניי שקדם לרס"ג בכמה מאות שנים (ראיתי השבת בספרה של ש' אליצור, סוד משלשי קודש, עמ' 210), סליחה על האיכות:

[מה שנכון נכון]

וכ"ה מסורת תימן.

[ישראל אליהו]

וכן בכל סידורי הספרדים שראיתי משניות ר"ה [באחד בתשרי ר"ה]

[אבני גזית]

כך מורגל בפשיטות אצל רוב הזקנים ששימרו מסורת נוסח והיגוי

[שבענו מטובך]

וכ"ה במשניות כת"י קאופמן.

[פרנצויז]

וכ"ה במשניות כת"י קאופמן.

ראה עוד מוסף תורני "קולמוס" גליון 067 סוף עמ' 29
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?176277&pageid=27
וראה ס' סדר הגט (עם ביאור ברכת המים) עמ' קמ"ד הערה ז', וכן "לדופקי בתשובה" ב' עמ' תק"א סי' תתל"ב.

[חלמישצור]

פלוני | מס' שאלה 8576
בענין ניקוד שם החודש 'תשרי'. ראיתי שבסליחות לצום גדליה (אבלה נפשי) חרז המחבר את המילה תשרי למילים המסתיימות בחיריק. וכן בסידור איש מצליח ניקדו את תשרי בחיריק תחת הרי"ש. ורציתי לשאול אם זה הניקוד הנכון לשם החודש וכך יש לקרותו?
הרב רזיאל כהן: שמעתי לפני כעשרים שנה מחכם אחד ששאל את מרן ראש הישיבה אם יודע מקור למנהג הספרדים לנקד בחיריק? והשיבו מרן: לא ידוע, אבל כך נהגו (בחיריק). א"כ מה שהבאת מסייע את מנהג הספרדים הידוע למרן שליט"א (אתר ישיבת כסא רחמים).

וכ"ה מסורת תימן.

אכן. ראו זכריה דורי, 'להיגוי השם תשרי,' אפיקים כו; ושמעתין 19, עמ' 65-65 (כאן)

10.png (187.49 KiB) נצפה 2228 פעמים

יודא לוי נחום וכן שאול הכהן, 'הערות למאמר לניקוד השם תשרי', שמעתין 20, אדר-אייר תשכ"ט, עמ' 86-87

10.png (653.66 KiB) נצפה 2228 פעמים

ויעו"ע דורון יעקב, 'מסורת תימן של לשון חכמים - מה שבכתב ומה שבעל פה', לשוננו עו, תשע"ד, עמ' 107-119.

וכיוון שבאנו עד הנה נציין גם להגייה "מרח שוון" שנזכרה כאן וכאן.

[ביקורת תהיה]

שני המלכים, הצירה והחירק, משמשים במלים רבות במקרא זה לצד זה, כך שהגיית השם 'תשרי' בריש חרוקה היא ענין של נוהג והרגל בלבד ואינה דבר שבעיקרון.
אין נכון אפוא לומר כי 'תִּשְׁרִי' לעומת 'תִּשְׁרֵי' היא היא ההגייה הנכונה.