רש"י בד"ה וברייתא ר"ש הלכך אין לך חובל ומבעיר שאין מקלקל כו'. לכאורה קשה לפ"ז מ"ק מ"ט דר"ש הא א"ל דמינייהו גופייהו יליף דנמנו באבות מלאכות ומשום דהוו במשכן ולא משכחת בהו אלא במקלקל, ועי' לעיל (צו ב') בתד"ה אית דגרסי.
קושיא זו - קושיית הגרע"א היא, וכבר רמז לה הרמב"ן בסוף אריכות דבריו כנגד שיטת רש"י.
ואמנם מה שציין הרש"ש לדברי התוס' לעיל (צו, ב ד"ה אית דגרסי), ברוב הדפוסים אין דיבור המתחיל כזה, אבל במהדורת עוז והדר חילקו אל נכון את דיבור התוס' שם ד"ה ולרבי אליעזר, ויש דיבור המתחיל כזה.
אבל באמת אינו מובן כוונת הרש"ש להביא משם, דאמנם מפורש שם בדברי התוס' שלפי אחת הגירסאות התולדות לא היו במשכן. ברם, כיצד זה מעלה ארוכה לקושיא, התינח חובל שהוא תולדה דשוחט אולי לא היה במשכן, אבל מה נימא בהבערה שהיא אב מלאכה.