חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת לרעך

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת לרעך

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 2:52 pm

חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת לרעך כמוך.

מצוות ואהבת לרעך כמוך - מתוך אנציקלופדיה תלמודית
אהבת ישראל. מצות אהבת כל אחד מישראל כגופו ואיסור לשנאותו.

הפרקים:
א. המצוה;
ב. איסור שנאת ישראל.

א. המצוה. מצות עשה לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו, שנאמר: ואהבת לרעך כמוך1, לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממונו כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו2, ותהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו בממונו ובגופו, מה שירצה ארצה אני בשבילו, וכל מה שארצה לעצמי ארצה לו3. המצוה נמנית במנין המצוות4.

ואהבת לרעך כמוך, ר' עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה5, כלומר: שהרבה מצוות שבתורה תלויות בכך, שהאוהב חברו כנפשו לא יגנוב ממנו ולא ינאף את אשתו ולא יונהו בממון ולא ישיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד וכן כמה מצוות אחרות [טור ריב] תלויות בזה6. והעובר עבירות שבין אדם לחברו, מלבד החיובים המיוחדים שיש על כל עבירה לפי הענין, עובר גם משום ואהבת לרעך כמוך7. אבל אם עשה באופן שיש בו טובה ותועלת, והיה רוצה לעשות כן לעצמו, אינו עובר אף באיסור המיוחד, ולכן בן מקיז דם לאביו לצורך רפואה, ואינו עובר משום מכה אביו, לפי שמואהבת לרעך כמוך אנו למדים שלא הוזהרו ישראל לעשות לחבריהם אלא דבר שאינו חפץ לעשות לעצמו8.

ביקור חולים וניחום אבלים והוצאת מת וההתעסקות בכל צרכי הקבורה והכנסת כלה ולשמח כלה וחתן ולוית אורחים, אף על פי שלרוב הראשונים הן מצוות מדבריהם8א, הרי הן בכלל ואהבת לרעך כמוך, כל הדברים שאתה רוצה שיעשו לך אחרים, עשה אותם לאחיך9. ואף על פי שמה שלמדו מצוות גמילות-חסדים* ובקור-חולים* וקבורה* מפסוק מיוחד10, לדעתם אינו אלא אסמכתא, ואין חיובן בתורת מצוות בפני עצמן אלא מדבריהם, מכל מקום בכללן הן נכנסות תחת מצות התורה של ואהבת לרעך כמוך11. וכן יש בפדיון שבויים, בין שאר המצוות והאזהרות, אף משום ואהבת לרעך כמוך12. וקבורה, אף על פי שהיא מצוה של תורה13, מכל מקום בתורת מצות קבורה אינו חייב שיתעסק דוקא בעצמו ויוכל לקברו על ידי אחרים, אבל בכלל ואהבת לרעך כמוך שצריך להתעסק בעצמו14, או שמן התורה אין חיוב רק על הקרובים או מת-מצוה* שאין לו קוברים, אבל בכלל ואהבת לרעך שאפילו כשיש לו מתעסקים חייבים גם אחרים לסייע בהתעסקותו וללוותו15. המדיר את חברו הנאה מנכסיו, עובר בין השאר אף משום ואהבת לרעך כמוך16.

בכלל ואהבת לרעך כמוך שאסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו17. וכן אסור לשמש מטתו ביום, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, וכתוב: ואהבת [טור ריג] לרעך כמוך18. והנושא אשה שאינה הוגנת לו, עובר משום חמשה איסורים, וביניהם ואהבת לרעך וגו'19.

ואהבת לרעך כמוך, מכאן אמר הלל דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנאוי עליך לא תעשה לחברך)20, ובמפרשים יש שכתב שלפיכך אמר הלל בדרך השלילה, לפי שבדרך חיוב, לעשות טובה לחברו, אי אפשר לומר כמוך21, שהרי אמרו חייך קודמים22. בירושלמי23 אמרו משל: כתוב לא תקום ולא תטור וגו' ואהבת לרעך כמוך, משל למי שחתך בשר בסכין והכה הסכין על ידו שלא יעלה על דעתו לחזור ולהכות היד שהכתה בסכין על ידו השניה24. וכן למד רב נחמן מואהבת לרעך כמוך שאף בענין מיתת בי"ד יש לברור מיתה יפה25, שלא יתבזה יותר מדי26 ולא יעונה יותר מדי27.

אין מצות ואהבת לרעך אלא על אחיך בתורה ומצוות28, שרעך נקרא רעך בתורה ובמצוות29, או ש"כמוך" פירושו כמוך במצוות30, שהרשע מצוה לשנוא אותו31. ויש מהראשונים שכתב שכיון שנאמר ואהבת לרעך, בכלל רעך אפילו רשע, שהרי אמרו שאפילו מי שנתחייב מיתה תברור לו מיתה יפה32, ולא אמרו שמצוה לשנוא הרשע אלא בחייו, שעל ידי כך אפשר שיחזור למוטב, אבל לאחר מיתה וכשהולך למות לקבל עונשו הזהיר עליו הכתוב להתנהג עמו באהבה33.

במסית* לעבודה זרה נאמר: לא תאבה לו34, ודרשו: מכלל שנאמר ואהבת לרעך כמוך, יכול אתה אוהב לזה, תלמוד לומר: לא תאבה לו35, מכאן שאסור למוסת לאהוב את המסית36. האיסור [טור ריד] נמנה בין הלאוין37. ונסתפקו אחרונים אם לאו זה נאמר להמוסת בלבד, אבל לכל ישראל דין המסית כשאר הרשעים, או שהלאו הוא גם לכל ישראל38.

העבד הוא בכלל רעך, ומצווים לאהבו39.

נכון לומר קודם התפלה: הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך40.

ב. איסור שנאת ישראל. כל השונא אחד מישראל בלבו עובר בלא תעשה, שנאמר: לא תשנא את אחיך בלבבך41, ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה42. הלאו נמנה במנין המצוות43. ולא הזהירה תורה אלא על שנאה שבלב, אבל המכה אותו ומחרפו, אף על פי שאינו רשאי, אינו עובר משום לא תשנא44, ששנאת הלב היא קשה יותר מהשנאה הגלויה, ולכן אם הראה לו השנאה והודיעו שהוא שונא אותו אינו עובר בלאו זה, אלא משום לא תקום ולא תטור45 ועל עשה של ואהבת לרעך כמוך בלבד46. ויש שפירש שלא אמרו שהמכה והמחרף אינו עובר משום לא תשנא אלא במכה ומחרף שלא מחמת שנאה, אבל מכה ומחרף מחמת שנאה, אף על פי שעל ידי זה הראה שנאתו בגלוי, עובר בלאו47.

הנושא אשה שאינה הוגנת לו, עובר בין שאר הלאוין אף משום לא תשנא את אחיך בלבבך48.

הרוצה שלא להנות מאחרים אל יהנה, ואין בזה משום גסות רוח ומשום שנאה48א.

אין הלאו אמור אלא בישראל הכשרים, אבל הרשעים מצוה לשנאותם49, אחרי שנוכיח אותם כמה פעמים ולא ירצו לחזור בהם50, עד שיעשו [טור רטו] תשובה וישובו מרשעם51, שנאמר52: יראת ה' שנאת רע53, ונאמר54: הלוא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט55.

ויש מפרשים שהלאו של לא תשנא אמור במקום שאין בו העשה של ואהבת לרעך, היינו על אותו שמותר לשנאותו, כגון אם עבר עבירה, ועל זה אמרה תורה שאסור לשנאותו בלבו ולהראות לו פנים יפות, אלא יראה לו שנאתו56. ויש מפרשים שלא תשנא מוסב על האמור שם: הוכח תוכיח את עמיתך, שאינך רשאי לשנוא את אחיך בלבבך, שתאמר בלבבך עשה פלוני דבר שלא כהוגן, אלא הוכח תוכיח לו, ואם הוא משיב ששקר הדבר או שהודה ורוצה לעשות תשובה אסור לשנאותו, ואם אינו מקבל התוכחה אתה רשאי לשנאותו אפילו בלב57.

ואף על פי שמותר לשנוא את הרשע כשלא עשה תשובה, מכל מקום חייב לפרוק ולטעון עמו משאו58, שמא ישהה בשביל ממונו ויבוא לידי סכנה, והתורה הקפידה על נפשות ישראל בין רשעים בין צדיקים מאחר שהם נלוים אל ה' ומאמינים בעיקר הדת, שנאמר59: אמר אליהם חי אני נאום ה' אלהים אם אחפץ במות הרשע וגו'60. ולא עוד אלא שיש אומרים, שאם יש לפניו אוהב לפרוק משאו ורשע שמצוה לשנאו לטעון, מצוה בשונא לטעון כדי לכוף את יצרו, שכיון שהוא שונאו, גם חברו שונא אותו, ככתוב: כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם61, ובאים מתוך כך לידי שנאה גמורה62.

1. ויקרא יט יח.
2. רמב"ם דעות פ"ו ה"ג.
3. סהמ"צ מ"ע רו.
4. סהמ"צ שם; סמ"ג עשין ט; החינוך מצוה רמג.
5. תו"כ קדושים; ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד.
[טור ריב] 6. החינוך שם.
7. שם.
8. סנהדרין פד ב ורש"י.
8א. ע"ע גמילות חסדים כרך ו: מקורה וגדרה, ועי"ש דעת הבה"ג שהן מן התורה.
9. רמב"ם אבל פי"ד ה"א.
10. ב"מ ל ב.
11. סהמ"צ שורש שני. ועי' רמב"ן בשורש ראשון וקרית ספר אבל שם.
12. רמב"ם מתנות עניים פ"ח ה"י.
13. ע"ע קבורה.
14. עי' מרגניתא טבא שם.
15. לב שמח שם.
16. משנה נדרים סה ב, ועי"ש בריטב"א ונמוק"י ושיטה מקובצת.
17. קדושין מא א.
[טור ריג] 18. נדה יז א.
19. תוספתא סוטה פרק ה; אדר"נ פרק כו.
20. פסיקתא זוטרתא קדושים. ועי' שבת לא א מעשה בנכרי שבא לפני הלל אמר לו גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה על רגל אחת, גייריה, אמר לו מה דעלך סני וכו' זוהי כל התורה כולה ואידך פירושא היא, זיל גמור, ועי' יראים השלם סי' רכד.
21. מהרש"א שבת שם, ועי' תרגום יונתן.
22. שם ע"פ ב"מ סב א מחלוקת בן פטורא ור' עקיבא בשנים שהלכו בדרך ובידם קיתון אחד של מים וכו' עד שבא ר' עקיבא ולימד וחי אחיך עמך, חייך קודמין לחיי חברך. וע"ע הצלת נפשות כרך י עמ' שמו - ז שהלכה כר' עקיבא.
23. נדרים פ"ט ה"ד.
24. ועי' סמ"ג עשין ט.
25. סנהדרין מה א וש"נ. ועי' תוס' סנהדרין מה א ד"ה ברור בשם י"מ שמדייק כך מ"כמוך", שאינו יכול להיות בחיים כי חייו קודמין, וכן ברבנו יונה לסנהדרין שם. ועי' ר"י פרלא לרס"ג מ"ע יט שמסביר דבריהם שאין הבדל במ"ע של ואהבת לרעך בין מחיים ולאחר מיתה רק לענין "כמוך" בלבד, שבא למעט שחייך קודמין.
26. רש"י שם ד"ה מיתה וד"ה בזיוני וראה בציון הבא.
27. סנהדרין נב א ואי משום ואהבת לרעך כמוך, שירבו לו בחבילי זמורות שישרף מהר, ורש"י שם ד"ה קמ"ל.
28. רמב"ם אבל שם; סמ"ג עשין ט. ועי' סמ"ק מצוה יז.
29. סמ"ג שם.
30. יראים השלם סי' רכד; הגהות סמ"ק ט.
31. עי' פסחים קיג ב, ורמב"ם רוצח פי"ג הי"ד.
32. הרמ"ה סנהדרין נב ב. ועי' שמ"ק כתובות לז ב. ועי' סדר אליהו רבה פט"ו לענין לא תעשוק את רעך, שרעך כולל אף גוי, וכן כתב רבנו בחיי יתרו לענין לא תענה ברעך.
33. הר"י פרלא שם לדעת הרמ"ה. ועי' מהר"ם שיק לתרי"ג מצוות מצוה רמד.
34. דברים יג ט.
35. ספרי שם.
36. רמב"ם ע"ז פ"ה ה"ד.
[טור ריד] 37. סהמ"צ ל"ת יז; סמ"ג לאוין כז; החינוך תנז.
38. מנ"ח מצוה תנח, בשם משנת חכמים.
39. מנ"ח מצוה תלא. ועי' גיטין יב א ורש"י ד"ה מאן דמרחם.
40. ס' הכוונות להאר"י, והועתק בסידורים.
41. ויקרא יט יז.
42. רמב"ם דעות פ"ו ה"ה.
43. סהמ"צ ל"ת שב; סמ"ג לאוין ה; החינוך רלח.
44. תו"כ קדושים; ערכין טז ב; רמב"ם שם.
45. ע"ע נקימה ונטירה.
46. סהמ"צ שם; החינוך שם.
47. כסף משנה שם, והשיגוהו שזהו נגד סהמ"צ והחינוך. ועי' הר"י פרלא לרס"ג מ"ע יט. ועי' העמק שאלה שאילתא כז אות ג שתלוי בשנויי גירסאות, שבתו"כ הגירסא: "לא אמרתי כי אם" בשנאה שבלב, ובגמרא הגירסא: בשנאה שבלב הכתוב מדבר, שי"ל אפילו בשנאה שבלב.
48. תוספתא סוטה פ"ה; אדר"נ פכ"ו.
48א. ברכות י ב ורש"י.
49. פסחים קיג ב.
50. החינוך שם.
[טור רטו] 51. רמב"ם הלכות רוצח פי"ג הי"ד.
52. משלי ח יג.
53. פסחים שם.
54. תהלים קלט כא.
55. סמ"ג וחינוך שם.
56. סמ"ק יז.
57. יראים השלם סי' קצה, וביאור הר"י פרלא לרס"ג שם, ועי"ש שמפרש כן אף בדעת הסמ"ק. ועי' רש"י ערכין טז ב ד"ה יכול.
58. פסחים קיג ב. וע"ע פריקה וטעינה.
59. יחזקאל לג יא.
60. רמב"ם רוצח שם.
61. משלי כז, יט.
62. תוס' פסחים שם, ועי' שמ"ק ב"מ לב ב. ונ' שר"ל שיבוא מתוך הקטטה לידי שנאה פרטית שלא מחמת רשעותו, עי' ס' אישים ושיטות עמ' 236 בשם הגרא"י קוק ז"ל. וע"ע פריקה וטעינה שלרוב הפוסקים אין בשונא כזה מצות קדימה.

אמש כשגגה היוצא מלפני השליט כתבתי תגובה שלא לעניין – בעניין מצוות ואהבת לרעך כמוך. - כאשר בסה"כ התכוונתי לפתוח דיון בכוונת האר"י הקדוש ז"ל שחייב כל אחד לקבל עליו לפני התפלה מצוות ואהבת לרעך כמוך... והדברים חקוקים על מצבת האר"י הקדוש – שאם לא כן לא יוכל לומר בשם כל ישראל והדברים ידועים לכל בר בי רב.

וכן - בכוונת רש"י מסכת שבת דף לא עמוד א שפירש דעלך סני לחברך לא תעביד - ריעך וריע אביך אל תעזוב (משלי כז) - זה הקדוש ברוך הוא, אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חבירך על דבריך.

וכן - בדברי הרמב"ן ויקרא פרק יט שכתב - וטעם ואהבת לרעך כמוך - הפלגה, כי לא יקבל לב האדם שיאהוב את חבירו כאהבתו את נפשו, ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולמד חייך קודמין לחיי חבירך (ב"מ סב א): אלא מצות התורה שיאהב חבירו בכל ענין כאשר יאהב את נפשו בכל הטוב. ויתכן בעבור שלא אמר "ואהבת את רעך כמוך", והשוה אותם במלת "לרעך", וכן ואהבת לו כמוך (פסוק לד) דגר, שיהיה פירושו להשוות אהבת שניהם בדעתו, כי פעמים שיאהב אדם את רעהו בדברים ידועים להטיבו בעושר ולא בחכמה וכיוצא בזה, ואם יהיה אוהבו בכל יחפוץ שיזכה רעהו האהוב לו בעושר ובנכסים וכבוד ובדעת ובחכמה, ולא שישוה אליו אבל יהיה חפץ בלבו לעולם שיהיה הוא יותר ממנו בכל טובה, ויצוה הכתוב שלא תהיה פחיתות הקנאה הזאת בלבו, אבל יאהב ברבות הטובה לחבירו כאשר אדם עושה לנפשו ולא יתן שיעורין באהבה. ועל כן אמר ביהונתן (ש"א כ יז) כי אהבת נפשו אהבו, בעבור שהסיר מדת הקנאה מלבו ואמר (שם כג יז) ואתה תמלוך על ישראל וגו':

התגובה שלי אמש יצאה מאוד לא מוצלחת – וכתבתי בפזיזות מבלי לפרט כוונתי – על כן אמרתי להביא כאן מצוות ואהבת לרעך כמוך – ככפרה על התגובה הלא מוצלחת שלי אמש. – ומכאן אני שולח ברכות למעיין שתיכף תיקן אותי והביא את לשון הרמב"ם.


איך נפלו גבורים...

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ד' מאי 04, 2011 4:26 pm

האם דברי רש"י הם פשט הפסוק???

דבר הלמד מענינו: מה 'לא תקום ולא תטור את בני עמך' מדבר בבין אדם לחברו אף 'ואהבת לרעך כמוך' כן.

(אגב, עי' ס' יראים המובא בח"ח במנין הלאוין שלמד בצורה כזו הלכה ממש שאין איסור נקמה ונטירה בדברים שבגוף, אלא רק בדברים שבממון)

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 4:31 pm

אני מבקש לצפות מהצד - בלא להתערב בתוכן האשכול.
בל"נ

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ד' מאי 04, 2011 4:40 pm

?

איסתרא בלגינא
הודעות: 442
הצטרף: ו' מאי 07, 2010 11:12 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי איסתרא בלגינא » ד' מאי 04, 2011 4:41 pm

תולעת ספרים07 כתב:אני מבקש לצפות מהצד - בלא להתערב בתוכן האשכול.
בל"נ


תמהני - היאך יכול אדם "לצפות מהצד ולא להתערב בתוכן" באשכול שהוא עצמו פתח??
אתמהה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15898
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 04, 2011 4:49 pm

האם דברי רש"י הם פשט הפסוק???


פשט איזה פסוק? רש"י בא להסביר את פשט דברי הלל שאמר לגר מאי דעלך סני לחברך לא תעביד זה כל התורה כולה (על רגל אחת) וע"ז כתב שני פירושים א. שהכוונה שתשמע בקול הקב"ה שהוא רעך אוהבך. ב. שמדבר על ריבוי המצוות בין אדם לחבירו? שם בגמרא בכלל לא מוןזכרת מצוות ואהבת לרעך כמוך, ואין לזה קשר כי לא ביקש לשמוע מצווה פרטית אלא כלל לכל התורה.

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ד' מאי 04, 2011 5:12 pm

אוצר החכמה כתב:
האם דברי רש"י הם פשט הפסוק???


פשט איזה פסוק? רש"י בא להסביר את פשט דברי הלל שאמר לגר מאי דעלך סני לחברך לא תעביד זה כל התורה כולה (על רגל אחת) וע"ז כתב שני פירושים א. שהכוונה שתשמע בקול הקב"ה שהוא רעך אוהבך. ב. שמדבר על ריבוי המצוות בין אדם לחבירו? שם בגמרא בכלל לא מוןזכרת מצוות ואהבת לרעך כמוך, ואין לזה קשר כי לא ביקש לשמוע מצווה פרטית אלא כלל לכל התורה.


לפי דבריך אין לזה קשר כלל למצות 'ואהבת לרעך כמוך' והקושיא רק מחריפה.

הפי' השני ברש"י מתאים גם למצוות ואהבת לרעך כמוך.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 5:14 pm

רק בשביל הטריגר: לשם מה רש"י מביא את דברי ר"ע בפשט הפסוק בחומש.
ולשם מה הרא"ם מפנה לדברי רש"י אלו.
הרי לך להדיא מדברי הרא"ם שזה קשור.

רוצה לרצות
הודעות: 78
הצטרף: ד' נובמבר 03, 2010 5:47 pm

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי רוצה לרצות » ד' מאי 04, 2011 5:58 pm

לדעתי הכותרת מטעה ביותר, וכך צ"ל:
חייב אדם לקבל על עצמו מצוות ואהבת לרעך כמוך לפני התפילה.

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ד' מאי 04, 2011 9:28 pm

דברי ר"ע שונים מדברי הלל בתכלית.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 9:31 pm

פרט יותר - פשט ברש"י בחומש - וברא"ם שם
אני מנוע מלהרחיב.

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ד' מאי 04, 2011 9:46 pm

אכן כן הרא"ם ושאר מפרשי רש"י מקשרים. וע"ע משכיל לדוד.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 10:10 pm

פניתי אליכם לאחר עיון בכל המפרשים..
לשם מה זה חסר לו לרא"ם - והאם רצה לתרץ בזה מדוע הביאו רש"י בחומש - כאשר על פניו אין דברי ר"ע נוגע לפשט.

האם לדעת המפרשים המקשרים - יהא פירוש הפסוק ואהבת לרעך - כלומר את השי"ת וכפי שפירש רש"י אצל הלל - או שמא לא יתכן לפרש פירוש כזה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' מאי 04, 2011 11:49 pm

במהרש"א חידושי אגדות שבת לא עמוד א ד"ה דעלך סני ז"ל והיינו דכתיב בתורה ואהבת לרעך כמוך..
ויש לעיין בזה גם שאמר ליה בלשון תרגום וכו'
מה ראו על ככה הרא"ם והמהרש"א לפרש מאי דעלך סני שהכוונה בזה ואהבת לרעך כמוך...
אתמהה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 15898
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' מאי 05, 2011 12:01 am

הקושי שהתקשה ברמב"ן במקום שאין זה סביר שיהיה הציווי שיאהבו כעצמו.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' מאי 05, 2011 12:06 am

לפי"ז כל ואהבת לרעך מקבל משמעות אחרת לגמרי - שהוא על דרך השלילה - וראה באנציקלופדיה למעלה שנתקשו בזה וגם הדבר סותר את כל דברי הרמב"ם שלמד מכאן ביקור חולים וכדו'

בריושמא
הודעות: 449
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי בריושמא » ה' מאי 05, 2011 12:08 am

כתב פותח האשכול כי לפי האר"י צריך לומר לפני התפילה ואהבת לרעך כמוך, שאם לא כן לא יוכל המתפלל לומר 'בשם כל ישראל'.
טעם זה איננו כתוב במקור. כך כתב ר' חיים ויטל בשער הכוונות:
קודם שהאדם יסדר תפילתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכוין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו כי עי"ז תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי ובפרט אהבת החברים העוסקים בתורה ביחד צריך כל אחד ואחד לכלול עצמו כאלו הוא אבר אחד מן החברים שלו ובפרט אם יש להאדם ידיעה והשגה לדעת ולהכיר לחברו בבחינת הנשמה ואם יש איזה חבר מהם בצרה צריכים כולם לשתף עצמם בצערו או מחמת חולי או מחמת בנים ח"ו ויתפללו עליו וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו ישתף את חברו עמו ומאד הזהירני מורי ז"ל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו.
גם בפרי עץ חיים הטעם זהה:
גם צריך שאחר שישב בבה"כ, קודם שיתחיל להתפלל כלל ועיקר בתפלת שחרית, צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך, ויכוין לאהוב כל איש ישראל כנפשו, כי על ידי זה תעלה תפלתו כלולה מכל ישראל, ותוכל לעלות ולעשות פרי ויצליח.
בשני המקומות מדובר רק על תפילת שחרית, אין מדובר על אמירת 'לשם כל ישראל', והטעם אחד: כך תעלה תפילתו של אוהב ישראל כלולה מכל תפילות ישראל ותצליח במילוי בקשותיה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' מאי 05, 2011 12:20 am

האם ניתן להוכיח מהאר"י הקדוש שואהבת לרעך הוא כדברי הרמב"ם על הצד החיובי או כדברי המהרש"א והרא"ם שהכוונה בזה על דרך השלילה - מאי דעלך סני וכו'

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' מאי 05, 2011 12:40 am

גם מעולם אני תמה מדוע רק בשו"ע הרב הביא להלכה את דברי האר"י.
(עד כמה שזכור לי ברגע זה)

שומע
הודעות: 68
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 12:34 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי שומע » ה' מאי 05, 2011 10:08 am

כשנבין למה הביאו דברים אחרים, ננסה להבין למה את זה לא הביאו.

כוונתי: יש להבחין היטב מהי הלכה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ה' מאי 05, 2011 10:30 am

בקיצור שולחן ערוך הביא גם הביא.

מורה צדק
הודעות: 1560
הצטרף: ד' יולי 14, 2010 12:03 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי מורה צדק » ו' מאי 06, 2011 2:40 pm

רק בשו"ע הרב?

עי' קשר גודל סי' ז' אות יט וכ"כ בספר מלך שלם בשם האר"י ז"ל ועוד כתב שצריך כל א' לכלול עצמו עמהם כי הוא אבר מן האברים ואם יש חבר בצרה או חולה יתפלל עליו ואם ח"ו בצער ישתתף בצערו, ע"כ. ואף שיודע בעצמו שאינו כך יאמר כן ובעז"ה יגיע לכך. מעין אומר הל' תפלה סי' ד'. וכתב בספר משפט צדק ע"ס תהלים אות נד [הב"ד בנפש כל חי מע' א' אות יג] דבצוואת ר' יואל בע"ש נ"ע תמיד קודם שיאמר הקדושה יסתכל בכל צדיו בבית הכנסת אם אוהב כל האנשים שישנן פה, כי אומרים בקדושה כשם שמקדישים אותו בשמי מרום ובין המלאכים יש שלום ואחדות מאד, כן צריך להיות למטה וכו'.

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חייב כל אדם לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי מצוות ואהבת ל

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' מאי 06, 2011 2:47 pm

כבר כתבתי שהובא גם בקיצור שולחן ערוך - הקושי הוא - מדוע המ"ב אשר תמידין כסדרן מביא לדברי האר"י - משום מה לא הביאו בשום מקום - עד כמה שבדקתי בזמנו.
אתמהה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: ארזי הלבנון, גבול ים, גנזך, דמשק, מלפנא, מעיין, נויירא, קול מבשר ו־ 57 אורחים