שיטת בעל עקידת יצחק לזכרון

[נטיעות]

בס"ד. ציטוט: "ראיתי פרסומים על לימוד שיטה ללמידת גמרא וזכירתה לפי הספר עקידת יצחק כמדומני, מישהו מכיר? יודע במה מדובר ופרטים בנושא? יכול לסכם בקצרה? ניסה אם באמת מועיל? בתודה מראש". נו. מי מרים את הכפפה?

[יהודה בן יעקב]

אני כותב מהזיכרון, ממה שאמר לי בעבר א' שהשתתף בקורס זה
לדמיין שהדברים הם [לדוגמא] כמו רחוב עם בניינים ובתוכם בתים ובתוכם חדרים, וכך זוכרים את כל הפרטים.
אני מאמין שהדברים שכתבתי דלים ורקים, אך איך שהבנתי צריך לזה הרבה דמיון ודרך כך לזכור את הגמ'.

[חלמישצור]

זו שיטה יוונית מפורסמת המכונה "ארמון זכרונות" (ראה כאן).

[ארזי הלבנון]

היכן היא נזכרת בעקידה?

[חלמישצור]

איני יודע אם היא נזכרת אצל ר"י עראמה (למען האמת, האסוציאציה הראשונה שלי ל"שיטה ללמידת גמרא" הייתה לר"י קנפנטון, שהיה כנראה מרבותיו של ר"י עראמה). התייחסתי לדברי הרב יהודה בן יעקב.

[חיים שאול]

הייתי פעם בהרצאה קצרה שלהם והוא הראה את זה בעקידה, (אולי בפ׳ ואתחנן? ), צריך לבדוק בס׳ שלהם ׳בור סוד׳ הנמכר ברשת אור החיים

[יהודה בן יעקב]

עקידת יצחק דברים שער צ (פרשת ואתחנן)

כמו שנמצא לחכמים מחכמי האומות המציאו תחבולה שפרסמו אותה להיטיב כח הזוכר ולהשלים חסרונו והתחבולה אשר המציאוה בזה היא לחקות ולצייר בכח המדמה סימנים ידועים ומקומות מורגלים בהם יפקידו הענינים הנרצים לפי יחס או דמיון שיהיה לדבר המיוחד באותו מקום או זמן אשר נפקד אתו ואחרי כן בהעלות לפניו זכרון הסמנין והמקומות אשר הם קרובים אליו מאד יזכרו ויפקדו עמהם הדברים ההם הנרצים בלי ספק. וכבר כתב החכם על זה בטבעיות ז"ל ומטבע החקויים והדמות עד שכאשר חלק שכלך אל חלקי הדבר חקהו אילן בעל הענפים ואם סדר השכל דבר על מדרגות חקהו במעלות והשלבים ובו יזכור מה ששכח וגו'. הנה ביאר שתספיק התחבולה לא לזכור הדברים לבד אבל דרך חלוקן וסדרן וכל רז לא אניס מחכמינו האלהיי' שכבר קדמום בזה כדתני' במנחו' (מ"ג ב) וראיתם אותו וזכרתם וגו' (במדב' ט"ו). ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת התלויה בה ואי זו זו ק"ש דתנן מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת ללבן תניא אידך וראית' אותו וזכרת' ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת הכתובה בצדה ואי זו זו מצות כלאים שנאמר לא תלבש שעטנז וסמיך ליה גדילים תעשה לך (דברי' כ"ב) ובשער ס"ה כתבנו מה שכוונו בעקר מליצה זו. מכל מקום ראה כמה העירו אזננו על אופן התחבולה הזאת ובצדדי שמושה אם מצד יחס הסמיכות ואם מצד השייכות שהם עקרי המלאכה ההיא ומזה הענין יראה הוא מה שאמרו שהיו הנביאים כוללין כל המצות בכללי' קצרים מעטי המספר. אמרו בא דוד והעמידן על אחת עשרה שנא' מי יגור באהלך (תהלי' ט"ו) בא ישעיהו והעמידן על שש שנא' הולך צדקות ודובר מישרי' (ישעי' ל"ג) ושוב העמידן על שתים שמרו משפט ועשו צדקה (שם נ"ו). בא מיכה והעמידן על ג' שנאמר מה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהב' חסד והצנע לכת וגו' (מיכה ו') בא חבקוק והעמידן על אחת שנ' וצדיק באמונתו יחיה (חבקו' ב') כדאית' במסכ' מכות (כ"ד א). ואין ספק שהיה זה להם באופן מאופני החקוי והציור אשר הוא הפעולות המדמה והמחשב יחד על דרך החלוק והרושם בתלות במצוה אחת מצות רבות אם בסמיכות או בשייכות או בצד בהצדדים אשר הורגלו בתחבולה ההיא. ואולם זה הענין התחילה אותו התורה בלי ספק כי בכל מקום שצותה על שום דבר של זכירה צותה על מעשה מיוחד שתפקד אצלו ותזכר עמו יפה כמו שכתבנו זה בשלמות בתחלת שער צ"א.

[יתר10]

לב האריה - רי"א מודינה