מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האב בגיהנום והבן בגן עדן

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מצפה
הודעות: 172
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי מצפה » ב' ינואר 06, 2020 10:57 pm

שמעתי כמה פעמים שלא יתכן להיות האב בגיהנום והבן בגן עדן.
אי מי יודע איה מקור הדברים?

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי יאיר » ב' ינואר 06, 2020 11:01 pm

קצת מוזר אבל אולי משום ברא כרעא דאבוה, ברא מזכה אבא
וכאותו אחד שפגשו ר"ע ובנו אמר עליו קדיש והוציאו מגיהנם

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי יאיר » ב' ינואר 06, 2020 11:04 pm

ועיין סנהדרין קד.

מצפה
הודעות: 172
הצטרף: ב' יוני 29, 2015 7:17 pm

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי מצפה » ב' ינואר 06, 2020 11:24 pm

כוונתי כששניהם בעולם האמת

יאיר
הודעות: 10341
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי יאיר » ב' ינואר 06, 2020 11:26 pm

גם כוונתי.

לכאורה, אם קדיש הוציאו מגיהנם כ"ש אם הבן צדיק שזכה לגן עדן

עושה חדשות
הודעות: 8673
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' ינואר 06, 2020 11:53 pm

על מזכה את הרבים כתוב שלא יהיה הוא בגיהנם והם בגן עדן,
אולי זה שייך גם על אב ובנו?

צביב
הודעות: 1542
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי צביב » ג' ינואר 07, 2020 12:14 am

קרח טעה כשראה ששמואל הנביא מצאצאיו,
(ובזכות תפילת חנה יעלה, כשיגיע זמנו לעלות, כמ''ש מוריד שאול ויעל)

פלוני אלמוני
הודעות: 71
הצטרף: ב' אפריל 30, 2012 1:26 am

Re: האב בגיהנום והבן בגן עדן

הודעהעל ידי פלוני אלמוני » ג' ינואר 07, 2020 11:09 pm

הננו להעתיק מה שנמצא באמתחתי בענין מיתת בנים ר"ל, ואולי תמצא שם רמז לבקשתך.

קורעים דין אביהם
כי מי בז ליום קטנות (זכריה ד' י'), רבא אמר אלו קטני רשעי בני ישראל [שמתו כשהן קטנים], שמבזבזים דין אביהם לעתיד לבוא [קורעים דין אביהם, שכשבאין לדונם], אומרים לפניו, רבונו של עולם, מאחר שאתה עתיד ליפרע מהן, למה הקהיתה שיניהם בם [למה האבלתם וצערתם עלינו במותינו, ונפרעת מהם בחייהם].
(גמ' סוטה מח:)

האבות אינם יורדים לגיהנום בזכות בניהם
ושבתי אני ואראה, ר' יהודה אומר אלו הקטנים הנגנזים בחייהן בעון אבותם בעוה"ז, לע"ל הן עומדין בצד חבורה של צדיקים, ואבותיהם בצד חבורה של רשעים, והם אומרין לפניו, רבש"ע, כלום מתנו אלא בעון אבותינו, יבואו אבותינו בזכיותינו, והוא אומר להם, אבותיכם חטאו מאחריכם וחטאתיכם מלמדין קטיגור. ר' יהודה בר' אלעאי בשם ר' יהושע בן לוי באותה שעה אליהו זכור לטוב יושב ומלמד סניגוריא, ואומר להם, אמרו לפניו, רבש"ע, אי זו מדה מרובה, מדת הטובה, או מדת הפורענות, אמר מדת הטוב מרובה, ומדת הפורענות מעוטה, ומתנו בעון אבותינו, אם מדת הטוב מרובה לא כל שכן שיבואו אבותינו אצלנו, אמר להם יפה למדתם סניגוריא, יבואו אצלכם, דכתיב (זכריה י') וחיו את בניהם ושבו, ששבו מלירד לגיהנם, והם ניצלין בזכות בניהם.
(מדרש רבה קהלת ד' א')

הבן מרצה את אביו לבראו
אמר הכתוב, אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו (תהלים צד יב), אמר רבי אלעזר בן יעקב, צריך אדם להחזיק טובה להקדוש ברוך הוא בזמן שהיסורין באין עליו, למה, שהיסורין מושכין את האדם להקדוש ברוך הוא, שנאמר, כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה (משלי ג יב).
אמר רבי שמעון בן יוחאי, אם מת לאדם בן, לא יהא קורא תגר, שהבן מרצה אותו להקדוש ברוך הוא, משל למה הדבר דומה, למלך שכעס על בן בתו, ובא אחר ורצה את המלך לבן בתו, אומר אותו בן בתו, אין צריך להחזיק לו טובה לאותו שריצהו, כך אם מת בן אדם, יחזיק טובה להקדוש ברוך הוא, שריצה הבן את אביו לבוראו, למה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח וגו'.
לכך אמר דוד, אשרי הגבר אשר תיסרנו יה, אם באו יסורים על האדם, יעמוד בהן ויקבלן, למה, שאין סוף למתן שכרו, ומנין אתה למד, משן ועין, שעבד עברי יוצא בהן לחירות, יסורין שממרקין כל גופו של אדם, אינו דין שתהא לו כפרה.
(מדרש תנחומא כי תצא פ"ב)

מיתת בנים כפרה
אמר רבי חייא בר אבא, מה מי שמקיים מצות שלוח הקן, נאמר, למען ייטב לך, אדם שמת בנו, על אחת כמה וכמה שיכפר לו.
(שם)

צער פטירת הבן - פודה את ההורים מן הצרות
התלמידים היו יושבים לפני רבן, אמר האחד, יהי רצון שתהר אשתי אם הולד יהיה חי, ואם לאו יה"ר שלא תהר, אמר חבירו יה"ר שתהר אשתי [בין אם יחיה בין אם לא יחיה], אמר חבירו, ואם ימות הולד, הרי טוב שלא נולד, דכתיב (מ"ב ד' ט"ז) אל תכזב בשפחתך, וכתיב (שם כ"ח) הלא אמרתי לא תשלה אותי, ואמר התלמיד, כשיולד אתפלל שיחיה.
אמר החכם, יש ולד או בן או בת, שפודה את אביו ואת אמו, מן המות או מן הצרות, שנאמר (ישעי' כ"ט כ"ב) יעקב אשר פדה את אברהם, יש שנגזר צער על האב או על האם, מת הולד, הרי האב או האם עצבים, הרי העצבון פודהו, וזהו שנאמר (משלי י"ד כ"ג) בכל עצב יהיה מותר.
(ספר חסידים תק"א)

טף למה באו ליתן שכר למביאיהן
גמרא מס' חגיגה (ג.) תנו רבנן מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם מה חידוש היה בבית המדרש היום, אמרו לו תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין, אמר להם אף על פי כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש, שבת של מי היתה, שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה, ובמה היתה הגדה היום, אמרו לו בפרשת הקהל, ומה דרש בה, הקהל את העם האנשים והנשים והטף, אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין, כדי ליתן שכר למביאיהן, אמר להם מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני ע"כ.
שמעתי שהיה קשה לרבי יהושע התינוקות שהם מתים קטנים מה תועלת בביאתם לעולם, אם אין להם חיים, כי אם יש להם חיים, אמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, כי היה אפשר לנקות עוון אביהם בדבר אחר ולא במיתת הבנים, אלא ודאי אין להם חיים אם כן למה הם באים, זה היה קשה לרבי יהושע, כששמע כדי לתת שכר למביאיהם, אמר מרגלית טובה וכו', אמר בזה נתרצה הקושיא כדי לתת שכר למביאיהם שהן האב והאם, ובפרט אם הוא בן זכר שמזכה אביו ואמו במילה, שמלין אותו ושמחין במצוה ועושין לה סעודה. ולזה הקדים האם שהיא מצטערת בהריון ובלידה. זהו כדי לתת שכר למביאיהם שהשתדלו בקיום מצות פריה ורביה, כן שמעתי.
(שפתי כהן עה"ת פרשת וילך לא פסוק יב)


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים