עמוד 1 מתוך 1

מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 2:03 pm
על ידי מנחם-כהן
בספר התניא כתב רש"ז (פרק י"ח):

ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדשת ה' על הרוב, וסובלים ענויים קשים שלא לכפור בה' אחד

האם אכן יש בידינו מקורות או תיעודים הסטורים שאפילו 'פושעי ישראל' מוסרים נפשם על הרוב? האם יש עוד שכתבו כמו רש"ז? והאם לא מצינו אצל הגויים גם מסירות נפש על הרוב?

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 2:12 pm
על ידי עקביה
יקום איש צרורות ויוסף משיתא.

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 2:27 pm
על ידי הגיונות
ראו גם אצל ר' חיים מוואלוז'ין ברוח החיים (פרק ה' משנה ב'):

כמו שנראה בחוש שרבים עמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש השם והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו


ויש להעיר מדבריו המפורסמים של החסיד יעבץ שבתקופת גירוש ספרד דווקא האנשים והנשים הפשוטים החזיקו באמונת אבותיהם בפשיטות ועמדו בנסיון וקדשו שם שמים. על תופעת החריגים ראה אצל יחזקאל סופר בלדעת להאמין.

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 3:27 pm
על ידי תורה מפוארת
נתיב מצותיך (נתיב האמונה שביך השישי): [b]שהרי בכל רגע מוכן כל איש ישראלי למסור גופו ונפשו והונו ורכושו לה' יתברך, אלא שמרוב צרות וחשכות הגלות, סובר על הרע שהוא טוב ושגם זה הוא רצון הבורא, ועושה איזה דבר מכוער, אבל הוא על ידי בלבול הדעת ושכרות מרוב צרות, וכל זה על ידי התגברות הרשע, שמגביר הרע להחטיא ולמרוד בו יתברך שמו, כי הוא מצד הרע חוטא ומורד, ומלאך אחד הולך אחריו ואומר לו עבד מוסרח אל תמרוד במארך זכור את בוראך, אבל לפעמים מטעה את עצמו ומטעה כל הרשעים וכו', מה נאמר ומה נדבר בזמן הזה המר, בודאי יש לנשק לכל מי שבשם ישראל יכונה, ולעורר עליו אהבה וזכות, כי כל מה שגנב העבד המוסרח הכל שקר, כי נפשות ישראל מוסרים נפשם בכל רגע על קדושת שמו יתברך, וכל הרע עושה הרשע, שכל כך גובר ברשעות שלו ובצרות וביסורים, עד שנסתלק דעת כל אחד מהם, וכל הרשעים שבמדינה זאת ובפרט במדינות אשכנז, נשבע אני בחיי עולם שכולם אנוסים כתינוק שנשבה בין הגוים ובלי דעת ידברו:[/b]

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 3:41 pm
על ידי מיללער
מנחם-כהן כתב:בספר התניא כתב רש"ז (פרק י"ח):

ולכן אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדשת ה' על הרוב, וסובלים ענויים קשים שלא לכפור בה' אחד

האם אכן יש בידינו מקורות או תיעודים הסטורים שאפילו 'פושעי ישראל' מוסרים נפשם על הרוב? האם יש עוד שכתבו כמו רש"ז? והאם לא מצינו אצל הגויים גם מסירות נפש על הרוב?

ידועים הדברים מ'פייבוש איש קל'

ועי' עוד כאן:
http://www.rambish.org.il/results.php?S ... rd,&jump=8

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 3:57 pm
על ידי הגיונות
מאמרו של הר' ישראל דנדרוביץ על פייבוש -
asufot_00981.pdf
(405.18 KiB) הורד 48 פעמים

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 4:07 pm
על ידי דרומי
למיטב זכרוני היה בדורנו מעשה ביהודי ישראלי מן השורה, שלא היה נחשב כשומר תומ"צ, והגיע לטיול בהודו באיזשהו מקום נידח ודרשו ממנו לקבל על עצמו איזה אמונה זרה ולא הסכים בשום אופן עד שמסר את נפשו כפשוטו. כמדומני שהסיפור היה בשנת תנש"א.

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 4:13 pm
על ידי הגיונות
הגיונות כתב:ויש להעיר מדבריו המפורסמים של החסיד יעבץ שבתקופת גירוש ספרד דווקא האנשים והנשים הפשוטים החזיקו באמונת אבותיהם בפשיטות ועמדו בנסיון וקדשו שם שמים. על תופעת החריגים ראה אצל יחזקאל סופר בלדעת להאמין.

ובמקום אחר כבר העירו ממה שכתוב 'באהלי יעקב' של ש' אסף עמ' 163 (מצוי באוצר) וממאמרו של ח"ה בן-ששון, 'דור גולי ספרד על עצמו' שמביא ציטוטים רבים בזה.

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 4:22 pm
על ידי חד ברנש
הנה מאמרו של בן ששון

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 7:08 pm
על ידי זסבה
שערי תשובה להאדמור האמצעי מלאבאוויטש זיע"א

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 7:25 pm
על ידי חלמישצור
בספר "הגיון לב" לרי"ל צירלסון הי"ד, עמ' רמא
זו היא נקודה, הנקראת בלשון המקובלים "אהבה מסותרת", ש"על ידה אפילו קל שבקלים ופושעי ישראל מוסרים נפשם על קדושת ה' ". היא שנתנה לנו אפוא פושעים-בעלי-תשובה נפלאים, כר' אלעזר בן דרדיא, כיוסף משיתא, כיקום איש צרורות, ועוד כאלה, שמסרו נפשם בעד יהדותם באופן היותר מבהיל והיותר נורא.



ואצל אטקס, "בעל התניא", עמ' 162
1.png
1.png (115.49 KiB) נצפה 441 פעמים

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 8:07 pm
על ידי שבע
לקוטי מוהר''ן ח''א סי' פ:

וּלְכָך אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל הֶעֱרוּ אֶת נַפְשָׁם לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כִּי יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה וְכוּ' וַאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אַך שֶׁעֲדַיִן הוּא מְכֻנֶּה בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּך אֶתְפָּאָר.
וּכְשֶׁרוֹצִין לְהַפְרִיד אוֹתוֹ מִבְּחִינָה זוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא בְּחִינַת ו' כַּנּוֹדָע וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּלא וָאו שְׁנִיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף וְתֵכֶף וּמִיָּד נִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּחִינָה זוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל.
[פֵּרוּשׁ כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו כִּי נִקְרָא פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא יִשְׂרָאֵל הוּא וּמֵאַחַר שֶׁנִּקְרָא עֲדַיִן בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' כַּנַּ"ל עַל כֵּן יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף גַּם כֵּן כִּי וָאו אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתָהּ בְּלא ו' שְׁנִיָּה. הַיְנוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת ו' מְקֻשָּׁר בּוֹ ו' שְׁנִיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹסֵף [כִּי יִשְׂרָאֵל וְיוֹסֵף כַּחֲדָא אָזְלִי כַּיָּדוּעַ] נִמְצָא שֶׁבְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל מְקֻשָּׁר בּוֹ בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כַּנַּ"ל (- ראה בפנים) וְעַל כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת חַס וְשָׁלוֹם לְהַפְרִידוֹ מִבְּחִינַת יִשְׂרָאֵל נִתְעוֹרֵר בּוֹ תֵּכֶף בְּחִינַת יוֹסֵף שֶׁמְּקֻשָּׁר בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם דְּהַיְנוּ שַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּתָא וְהִתְגַּבְּרוּת עַל יִצְרוֹ לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף כַּנַּ"ל]

עוד שם:
כִּי מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים כַּנַּ"ל [וּכְמוֹ שֶׁכְּבָר רָאִינוּ בְּחוּשׁ בַּדּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֵינוּ שֶׁכַּמָּה אֲנָשִׁים קַלִּים וּפְחוּתִים מָסְרוּ נַפְשָׁם וּמֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם אַשְׁרֵי לָהֶם]

עוד שם:
''נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס'' זֶה בְּחִינַת מְסִירַת נֶפֶשׁ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁכָּל הַנִּדָּחִין מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁרוֹצִין לְהַעֲבִירָם עַל דָּת חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי נִתְעוֹרְרִין תֵּכֶף וּמוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

ובסוף דבריו:
נִמְצָא שֶׁיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה עֵצָה נִפְלָאָה לַעֲבוֹדַת ה' וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁכְּשֶׁאָדָם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר אֲזַי יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁהוּא בְּוַדַּאי מְרֻצֶּה לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא בַּדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה מְאד אַף עַל פִּי כֵן אִם הָיוּ רוֹצִים לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם בְּוַדַּאי הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם כִּי עַל זֶה מְרֻצֶּה אֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם וְלא לַעֲבר עַל דָּת חַס וְשָׁלוֹם כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ בְּחוּשׁ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר וְכַנַּ"ל. וכשיַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ שֶׁרוֹצֶה לִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת שָׁלוֹם, בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְחַבְּרוּת הַמּחַ וְהַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

ועַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וּלְקַשֵּׁר הַמַּחֲשָׁבָה אֶל הַדִּבּוּר וְכַנַּ"ל (- ראה בפנים).

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 8:28 pm
על ידי שבע
וראה בשיחות הר''ן סי' מט, בתו''ד:
וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים לְפָנֵינוּ
כַּמָּה מִינֵי עִנּוּיִים שֶׁסָּבְלוּ הַקְּדוֹשִׁים בִּשְׁבִיל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
אַשְׁרֵי לָהֶם

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 8:44 pm
על ידי שבע
לקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב, הל' ע''א ה''ב, אות ח:
וְעַל-כֵּן עַל שְׁפִיכַת דָּמִים גַּם כֵּן - יֵהָרֵג וְאַל יַהֲרֹג כִּי זֶה מִצַּד הַסְּבָרָא כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז''ל: מַאי חָזֵית דְּדָמָא דִּידָךְ סוּמָק טְפֵי וְכוּ'. כִּי הָעִקָּר מַה שֶּׁנֶּפֶשׁ מִיִּשְֹרָאֵל דּוֹחָה כָּל הַמִּצְווֹת הוּא מֵחֲמַת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּלוּל מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְהוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כְּנֶגֶד כָּל הָעוֹלָם וְכוּ' כַּנַּ"ל (- ראה בפנים). וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ.
וַאֲפִלּוּ אִם זֶה הָאָדָם צַדִּיק וְכָשֵׁר יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ אַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל עַל-יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ לְבַד הוּא בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְחַיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּל זְמַן שֶׁשֵּׁם יִשְֹרָאֵל נִקְרָא עָלָיו דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּה' יִתְבָּרַךְ - אָנוּ צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם וְאֵין דּוֹחִין אוֹתוֹ לְהָרְגוֹ מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ כִּי מִי יוֹדֵעַ גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁל זֶה בְּעִנְיַן חֹזֶק הָאֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בַּחוּשׁ שֶׁלִּפְעָמִים הַקַּל שֶׁבַּקָּלִים יִמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קִדּוּשׁ ה' יוֹתֵר מִגָּדוֹל שֶׁבְּיִשְֹרָאֵל! וְעַל-כֵּן אֵין דּוֹחִין נֶפֶשׁ מִפְּנֵי נֶפֶשׁ לְעוֹלָם כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה צְרִיכִין אוֹתוֹ שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּעוֹלָם כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מַכְרִיעַ הָעוֹלָם לַה' יִתְבָּרַךְ לְפִי בְּחִינָתוֹ עַל-יְדֵי אֱמוּנָתוֹ לְבַד וְאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַעֲרִיךְ בֵּין נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ כִּי מִי יוֹדֵעַ הַכֹּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד בְּשֹׁרֶשׁ אֱמוּנָתוֹ.
וְעַל-כֵּן אִם הוּא אֶפִּיקוֹרוֹס וְאֵין לוֹ אֱמוּנָה בֶּאֱמֶת מִצְוָה לְהָרְגוֹ כִּי 'מוֹרִידִין אוֹתוֹ וְלֹא מַעֲלִין'. כִּי עִקַּר יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ הוּא הָאֱמוּנָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז''ל וְהוּא עִקַּר חַיּוּת וְקִיּוּם כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם כְּמוֹ שכתוב וְכָל מַעֲשֵֹהוּ בֶּאֱמוּנָה וּכְמוֹ שכתוב וצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה.

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ד' ינואר 15, 2020 11:45 pm
על ידי שבע
קדושת לוי (פ' יתרו):
זה שאמר הקב''ה בעצמו 'אנכי' ו'לא יהיה לך' נרשם ונחקק בלב כל איש ישראל
עד שאפילו הקל שבקלים מוסר נפשו על קידוש שמו ית'

עיין שם עוד

לעיל צוטט מ'נתיב מצוותיך' להרה''ק מקומרנא
ויש עוד כהנה וכהנה בשאר ספריו

Re: מסירות נפש אצל 'קל שבקלים' - תניא

פורסם: ה' ינואר 16, 2020 12:41 am
על ידי שבע
'שיחות וסיפורים' לרבי אברהם חזן, בתוך 'כוכבי אור' (ברסלב), אות ח:
לולא השרשת נקודת האמונה בלב נפשות ישראל, לא היו עומדים רובם ככולם בנסיונות רדיפתם מהאומות ובנסיונות יציאת נפשם ממש, שנתנסו מאז היו לגוי. ושקר וכזב בפי כל הבודים מלבבם פירושים על זה.

עוד שם:
שכל עצם נשמת ישראל נמשכת מנשמת האבות שבעצם האמונה, כאשר אכתוב מזה לקמן [באות ט].