הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ג' ינואר 21, 2020 4:55 pm
לא מבין בכלל. פשוט ביותר, שאם חז"ל עצמם לא כל דבריהם להלכה (כגון אגדות) ורק מה שהפוסקים הביאו להלכה, למה הראשונים עדיפים עליהם? כמו חז"ל, גם הראשונים דרשו דרשות של אגדה, הוכיחו ואמרו מוסר, ומה שסברו להלכה כתבו כפסקי הלכה.
אגב, האורחות צדיקים הוא גם כן ראשון, אז כל דבריו להלכה? ומה עם ספר חסידים שבפירוש כתבו הפוסקים שדבריו הם שלא על פי ההלכה (כי אילו כן היו אז היה בעיה שזה נוגד דברי התלמוד).
ויותר מזה, גם ספר הטור לא ממש נועד להלכה פסוקה המחייבת ממש. כמובן שרוב רובו ועיקרו ספר הלכתי, אבל הוא גם נועד כ'מדריך לחיים יהודיים' וממילא מביא לפעמים דברים ששאר הראשונים לא מביאים כי זה לא להלכה פסוקה ממש.
ולאלו הסוברים כי ספרי מוסר להלכה, נמצא תקנתן קלקלתן - כי יוצא ששאר הראשונים שלא התבטאו בחומרה כה רבה ורואים בדבריהם קולא גדולה לעומת ספרי מוסר אלו, הם באמת נחלקו על המחמיר, ויחיד ורבים הלכה כרבים ולא נותר שום מקור להחמיר, ולו רק על דרך המוסר!! כי הלא אין כאן ספר מוסר אלא הלכה. ואלו דברים שאין הדעת סובלתן. וכל מי ששכלו דק אפילו במקצת מבין חילוק בין מוסר להלכה.
--
אודות הוויכוח על גופו של אדם או על ספרו, תמיהני האם לא תדעו הבריסקער חילוק בין ספר הרמב"ם לבין התשובות שלו עצמו. וכל שכן שזה נוגע לספר שלא נועד להלכה.