פירושים קדמונים על ספר הכוזרי

[ספרא]

שלום רב,
האם ישנם פירושים קדמונים לספר הכוזרי, מלבד קול יהודה, אוצר נחמד וחשק שלמה?
גם את הספונים עדיין בכתבי יד אני מבקש.

תודה רבה!

[בברכה המשולשת]

מתוך הערך במכלול:

מהמפרשים הקדמונים לספר הכוזרי הוא פירוש "חשק שלמה" מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14[18]. פירושו ראה אור בעריכת דב שוורץ בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ"בית יעקב" לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן נחמיה כספי "עדות לישראל".
במהדורות רבות[דרושה הבהרה] של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי יהודה מוסקטו עליו, "קול יהודה", שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי התלמוד והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".
בשנת נדפס גם פירוש "אוצר נחמד" מאת רבי ישראל זמושץ, מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.
פירוש נוסף נכתב על ידי ר' גדליה ברֶכֶּר וכונה בפשטות "פירוש חדש".

[ארזי הלבנון]

יש ביאור על חלקיו הראשונים של הכוזרי מאת סטאנוב (ודאי אינו קדמון...). דמותו נתונה במחלוקת, אך הביאור נחמד מאד.

[בברכה המשולשת]

יש ביאור על חלקיו הראשונים של הכוזרי מאת סטאנוב. דמותו נתונה במחלוקת, אך הביאור נחמד מאד.

אבל הוא כבר מאוחר (מלבד היותו רשע, זייפן וטיפוס מפוקפק באופן כללי, רח"ל)

[ספרא]

מתוך הערך במכלול:

מהמפרשים הקדמונים לספר הכוזרי הוא פירוש "חשק שלמה" מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14[18]. פירושו ראה אור בעריכת דב שוורץ בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ"בית יעקב" לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן נחמיה כספי "עדות לישראל".
במהדורות רבות[דרושה הבהרה] של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי יהודה מוסקטו עליו, "קול יהודה", שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי התלמוד והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".
בשנת נדפס גם פירוש "אוצר נחמד" מאת רבי ישראל זמושץ, מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.
פירוש נוסף נכתב על ידי ר' גדליה ברֶכֶּר וכונה בפשטות "פירוש חדש".

תודה רבה!
ללא עיון כה"צ. כפי הנראה השם "עדות לישראל" לפירושו של ר"נ כספי שגוי, וחיבור בשם זה כתב ר' שלמה ב"ר מנחם שהיה רבו של ר"נ כספי.
הפירוש של ר"נ כספי מצוי אצלנו מכתיבת ידו עצמה בכ"י פריס 677.
האם החיבור של ר"נ כספי, והחיבור בית יעקב, נדפסו באיזשהו מקום?

[בברכה המשולשת]

מתוך הערך במכלול:

מהמפרשים הקדמונים לספר הכוזרי הוא פירוש "חשק שלמה" מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14[18]. פירושו ראה אור בעריכת דב שוורץ בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ"בית יעקב" לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן נחמיה כספי "עדות לישראל".
במהדורות רבות[דרושה הבהרה] של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי יהודה מוסקטו עליו, "קול יהודה", שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי התלמוד והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".
בשנת נדפס גם פירוש "אוצר נחמד" מאת רבי ישראל זמושץ, מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.
פירוש נוסף נכתב על ידי ר' גדליה ברֶכֶּר וכונה בפשטות "פירוש חדש".

תודה רבה!
ללא עיון כה"צ. כפי הנראה השם "עדות לישראל" לפירושו של ר"נ כספי שגוי, וחיבור בשם זה כתב ר' שלמה ב"ר מנחם שהיה רבו של ר"נ כספי.
הפירוש של ר"נ כספי מצוי אצלנו מכתיבת ידו עצמה בכ"י פריס 677.
האם החיבור של ר"נ כספי, והחיבור בית יעקב, נדפסו באיזשהו מקום?

אינני יודע

[ארזי הלבנון]

יש ביאור על חלקיו הראשונים של הכוזרי מאת סטאנוב. דמותו נתונה במחלוקת, אך הביאור נחמד מאד.

אבל הוא כבר מאוחר (מלבד היותו רשע, זייפן וטיפוס מפוקפק באופן כללי, רח"ל)

הדגשתי כי אינו קדמון.
ולגבי דמותו עיין כאן:
https://www.google.com/url?sa=t&source= ... mvnPf5RNOt

[חד ברנש]

ספרא,
לדעתי עליך לפנות לפרופ' דב שוורץ, הבקי בתחום הפרשנות הקדומה על הכוזרי וגם ההדיר כמה פירושים.
הוא אדם אדיב ונחמד השמח לעזור.

[לבי במערב]

. . פרופ' דב שוורץ . .

פרטיו באתר האוני'.

[פלגינן]

ללא עיון כה"צ. כפי הנראה השם "עדות לישראל" לפירושו של ר"נ כספי שגוי, וחיבור בשם זה כתב ר' שלמה ב"ר מנחם שהיה רבו של ר"נ כספי.
הפירוש של ר"נ כספי מצוי אצלנו מכתיבת ידו עצמה בכ"י פריס 677.
האם החיבור של ר"נ כספי, והחיבור בית יעקב, נדפסו באיזשהו מקום?

מהקדמת ספרו של ד' שוורץ, פירוש קדמון על ספר כוזרי, נכון לשנת תשס"ז נראה כי שניהם טרם נדפסו.

[בברכה המשולשת]

ללא עיון כה"צ. כפי הנראה השם "עדות לישראל" לפירושו של ר"נ כספי שגוי, וחיבור בשם זה כתב ר' שלמה ב"ר מנחם שהיה רבו של ר"נ כספי.
הפירוש של ר"נ כספי מצוי אצלנו מכתיבת ידו עצמה בכ"י פריס 677.
האם החיבור של ר"נ כספי, והחיבור בית יעקב, נדפסו באיזשהו מקום?

מהקדמת ספרו של ד' שוורץ, פירוש קדמון על ספר כוזרי, נכון לשנת תשס"ז נראה כי שניהם טרם נדפסו.

באותה עת הם אכן לא נדפסו
השאלה מה קרה מאז
(אז עוד הייתי קשור לעניין, כי אני הקלדתי עבורו את הפירוש הנ"ל למאמר רביעי ולמאמר חמישי, כפי שנזכר בהקדמתו הנ"ל)