חדש מכתב יד | אם לבינה עה"ת - להגאון יעב"ץ

[י. אברהם]

יעבץ.pdf

(7.27 MiB) הורד 846 פעמים

דוגמא
https://www.flipsnack.com/BFA57BA7C6F/-.html

IMG-20200306-WA0028.jpg (186.35 KiB) נצפה 16463 פעמים

[לבי במערב]

ברוך הטוב והמיטיב, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!

היכן ניתן לקנותו, ומה מחירו?

[בראנסוויל]

אן אמת'ע שמחה.

מה עשו עם ההגהות ותיקונים על התרגום?

[בראנסוויל]

היכן ניתן לקנותו, ומה מחירו?

ובארה"ב?

[הגהמ]

מחכה בכליון עינים

[י. אברהם]

באמריקה אצל מישור בשדרה ה16 בבורו פארק

באנגליה אצל מאניס פרידמאן

[י. אברהם]

מה עשו עם ההגהות ותיקונים על התרגום?

תיקונים - היעבץ עבר על כל התרגום וניקד ומחק אותיות מיותרים על בסיס התרגום של דניאל, ראה בפתח דבר.
כדי להוציא הנ"ל לאור נצרך להדפיס חומש עם תרגום בכמה כרכים. זה לא נעשה כעת.

הגהות - ההגהות על התרגום נדפסו בס' החדש.

[לבי במערב]

באמריקה . . באנגלי' . .

ובאה"ק תובב"א?

[י. אברהם]

1.PNG (44.15 KiB) נצפה 16730 פעמים

2.PNG (65.79 KiB) נצפה 16730 פעמים

3.PNG (34.67 KiB) נצפה 16730 פעמים

[הגהמ]

אמת מה נהדר, ספר מיוחד במינו מכל הבחינות!

השגתי הספר ועברתי עליו כמסת הפנאי ועמדתי משתומם על המראה מחריש לדעת איך השכיל המהדיר החשוב נר"ו לבנות בנין לתפארת ולשכלל היכליה בגויה מתוך רמזים מפוזרים ואותיות ושברי אותיות פורחות באויר, והכל על מקומו יבא בשלום בלי פגע. אילו לא הומחש הדבר בדוגמאות בצילומים צבעוניים במבואו המפורט של המהדיר כמעט לא הייתי מאמין. חיליה לאורייתא!

[אין בית המדרש בלי חידוש ואין אשכול בלי ביקורת, ובכן, מקופיא - ניכר הדבר שבכוונה בחר המהדיר במידת הצמצום, אבל לי אישית הייתי מעוניין גם בהרחבת היריעה בהערות למקד הדיון בחידושי הגאון המחבר (כביאורו לדברי רש"י פר' תרומה כז:י שעמודי החצר היו משוכים לפנים מן הזוית אמתיים וחצי כך שלא שלא היה החצר מרובעת לגמרי, וכבר האריכו בזה טובא) וגם לברר דברותיו (לדוגמא באומרו בעמ' לז "כדברי הרב עה"ס" להוסיף ציון שהכוונה לדברי הספורנו) ושיטותיו (כמו שקידתו לפרש כל "לאמר" ע"פ ההנחה שהכוונה לאמר לאחרים, ואמנם במקצתם לא פירש כלום, ראה לדוגמא בראשית ב:טז, ח:טו, וכנראה הודה בע"כ שיש לפרשם במובן דיבור ברור כשיטת הרמב"ן שמות ו:י) לאורך הספר].

[אם לבינה]

ושיטותיו (כמו שקידתו לפרש כל "לאמר" ע"פ ההנחה שהכוונה לאמר לאחרים, ואמנם במקצתם לא פירש כלום, ראה לדוגמא בראשית ב:טז, ח:טו, וכנראה הודה בע"כ שיש לפרשם במובן דיבור ברור כשיטת הרמב"ן שמות ו:י) לאורך הספר].

[י. אברהם]

בפ' וארא ח, יח (עמ' רכ בספר)
והפליתי ביום ההוא 'את' ארץ גושן. וכתב המחבר: והבתים עם האדמה אע"פ שתהא חיה משולחת.

אולי כוונת המחבר עפ"י דאי' בתענית כב. ת"ר חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה אינה משלוחת אין מתריעין עליה, אי זו היא משלוחת ואי זו היא שאינה משלוחת כו' עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת, ובמיוחס לרש"י רגילין היו להשתמש כל תשמישיהן בגגות כו' וה"ה לבית שתחתיו.

נמצא שהמחבר בא לומר ד'את' בא לרבות דאע"פ שחיה משולחת נכנסת לבתים מ"מ והפליתי את ארץ גושן גם מזה ולא תכנס לבתי ישראל.

[אם לבינה]

ישר כח. הערה נפלאה ומחכימה.

[ביליצר]

נפלא ביותר ,
עברתי עליו מספר שעות בליל שב"ק ,מעט מאפיינים מרתקים ,

א המחבר זצ"ל ממשיך להעמיס כשמעון העמסוני לדרוש כל אתין שבתורה ,[שו"ר בהקדמת החכם המהדיר שליט"א כבר הכתירו בטו"ט]
[יא"ל תימה שכבר תמה היעב"ץ על הזוה"ק מהפסוק "את האדון השם" זהו רשב"י
ות"ח אחד העיר דע"כ הכונה מהמילה "את" האדון השם "לרבות" רשב"י כמו את לרבות ת"ח]

ב נראה כממשיך להתכחש או להתעלם להיות המו"נ בעל היד החזקה [כפי שכבר כתב במטפ"ס כמדומני] ומוסיף להכות על קדקדו יותר מרצון הרמב"ן המכנהו "הרב המורה" כש"כ במקום שהוא ממצדיקי הרב[ים][הפכוהו] לכוכבים עלי ספר ע"פ צוואת הרהקל"ל שליט"א!אשמח שהמהדיר יציין בזה חידושים !

ג מרבה בלשונות כהראוני מן השמים

ווארט איזביצאי למדי הכולל את סעיף ג צד את עיניי על מלך סדום בפרשת לך לך בדברי המדרש ב"ר על הפסוק ,בארות בארות חמר,דנעשה נס למלך סדום לפי שהיו באומות שלא האמינו בא"א שניצול מאור כשדים וכיון שיצא זה מן החמר האמינו למפרע ,
ותמה היעב"ץ דאדרבה הרי מן הסתם עע"ז היה מלך סדום ובפסלו יתלו את גדולת הנס,
אבל נראה שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם ,והראיה שהניח ללוט יושב בעירו ונשיאו לא הרע לו אבל הטיב עמו והגין עליו , "ואולי לוט גיירו והכניסו תחת השכינה כמעשה דודו ורבו" לכן נעשה לו נס זה וזה שכתוב בענין ויצא מלך סדום לקראתו שהודה לאברם ונכנע אליו וכו,שוב ראיתי לרמב"ן שנתקשה לו גם הדרש הזה וכתב מה שכתב ,"ואני מה שהראוני מן השמים כתבתי "

[אם לבינה]

א. למה הלך ממרחק לחפש ת"ח אחד להעיר לו, ולא עיין בגוף ספר המטפחת וז"ל שם: וצריך לומר כמו שהגהתי שם בספר הזוהר שלי כי מלת 'את' שבפסוק חסרה שם [בזוהר] וכן צריך להיות מאן את פני ה' כו', ובתקון זה הקטן, חזר הלשון בלתי זר, אך קרוב הוא קצת על דרך שנמצא לרז"ל שדרשו בכיוצא בה בפסוק את ה' אלהיך תירא לרבות תלמידי חכמים.

וראה בגוף הספר על הפסוק שמות לד,כג. ומה שנרשם שם.

ב. ראה משלי כה,ב

ג. לאיזה ווארט איזבצאי הכוונה?

[ביליצר]

יישר כח גדול

א יפה מאוד ,טלפון שבור בלע"ז

ב וכבוד מלכים חקור דבר -:)

ג הכונה להפוך את הנדרש לגנאי לשבח ,לוט כבר נדרש לגנאי ברגע התישבותו בסדום,עיין רש"י אחרי הפרד לוט מעמו ,כל זמן שהרשע וכו,!
התיישב הצדיק הקנאי הגדול בדורו מרן היעב"ץ על כסא רחמים בע"כ ![כך הראוני משמים]

אבל הפלא הגדול על דברי המחבר הוא מאותם פסוקים "ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו ,אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הכיכר ויאהל עד סדם,ואנשי סדם רעים וחטאים להשם מאוד"

[אם לבינה]

אין פלא כ"כ על לוט, כי מש"כ רש"י (יג,יד) כל זמן שהרשע עמו וכו' הוא ביחס לאאע"ה, וגם מש"כ 'ואנשי' סדום, אולי לאפוקי מלכם, אך מה שכתב 'שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם' לכאורה קשה מפסוק הנ"ל.
אך אם יעיין ב'אם לבינה' לעיל שם (יג,יג) נשמר המחבר מקושי זה וא"ש.

[ביליצר]

אין פלא כ"כ על לוט, כי מש"כ רש"י (יג,יד) כל זמן שהרשע עמו וכו' הוא ביחס לאאע"ה, וגם מש"כ 'ואנשי' סדום, אולי לאפוקי מלכם, אך מה שכתב 'שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם' לכאורה קשה מפסוק הנ"ל.
אך אם יעיין ב'אם לבינה' לעיל שם (יג,יג) נשמר המחבר מקושי זה וא"ש.

ל"א אך ראה גם ראיתיו [שם יג] ולא רווח לי אז בכדי לומר חוזרני בי דהרי מפטיר דכבר ראויים היו לאותה איצטלא כיון שאז התחילו בקלקולם וברישא בכ"ז משתמש בלשון "עדיין לא נתמלאה סאתם" ! [יתכן דשוב יש במגמתו יותר רצון להמנע מלפרש שהפסוק בא לגנות את לוט כפי שעשה רש"י מאשר לשמור על כבודם של אנשי סדום]
אך זה ברור שאם שני הפירושים נכתבו באותה עת ממש שפיר דמי וזאת לא אדע כ"א כבוד תורתו!יישר כח גדול !

[אם לבינה]

אין פלא כ"כ על לוט, כי מש"כ רש"י (יג,יד) כל זמן שהרשע עמו וכו' הוא ביחס לאאע"ה, וגם מש"כ 'ואנשי' סדום, אולי לאפוקי מלכם, אך מה שכתב 'שבאותו זמן עדיין לא קלקלו סדום ועמורה מעשיהם' לכאורה קשה מפסוק הנ"ל.
אך אם יעיין ב'אם לבינה' לעיל שם (יג,יג) נשמר המחבר מקושי זה וא"ש.

ל"א אך ראה גם ראיתיו [שם יג] ולא רווח לי אז בכדי לומר חוזרני בי דהרי מפטיר דכבר ראויים היו לאותה איצטלא כיון שאז התחילו בקלקולם וברישא בכ"ז משתמש בלשון "עדיין לא נתמלאה סאתם" ! [יתכן דשוב יש במגמתו יותר רצון להמנע מלפרש שהפסוק בא לגנות את לוט כפי שעשה רש"י מאשר לשמור על כבודם של אנשי סדום]
אך זה ברור שאם שני הפירושים נכתבו באותה עת ממש שפיר דמי וזאת לא אדע כ"א כבוד תורתו!יישר כח גדול !

כנראה שנכתוב בעת אחת.

[דמשק]

דוגמא
https://www.flipsnack.com/BFA57BA7C6F/-.html

אני לא מצליח לקרוא שם (האתר נפתח אבל הדף חסום). אפשר לראות דוגמא בצורה אחרת?

[ושא_נס]

יישר כוח עצום לכבוד הרב העורך של ספר אם לבינה להגאון יעב"ץ זצ"ל. העיסוק בגאון זה שונה ייחודי וקשה במובנים רבים ביחס לעיסוק בכתיבות וחידושי חכמים אחרים מחכמי עמנו, ואפריין נמטייה להרב העורך על מלאכתו החשובה, ועיני ראו ולא זר בטרחתו בזה עם כתיבת ידי קדשו ממש של הגאון יעב"ץ זצ"ל. רק להלל ולקלס יש על מלאכה חשובה זו, ונקוה להנות מאורו של המו"ל נר"ו מספרים אחרים של היעב"ץ ועוד.
***
הגיעוני מחכם אחד מעט הערות על הספר אם לבינה הנ"ל, ואני מציג הדברים כפי שנכתבו בלא תוספת ומגרעת כלל (הספר אם לבינה לא היה למראה עיני):


"עבודה גדולה עשה.
אך לפי שהעתקה מהחומשים קשה ביותר. היא לוקה בחסר ובטעויות. לפיכך בהרבה מקומות הדברים אינם מובנים. מן הדין היה שהעורך יציין על דברים אלו שחסר כאן או לא מובן, ולא להתעלם.
אציין כמה דוגמאות מהדפים הראשונים עם השערותי איך לתקן. כי אין לי צילומים מהחומש.
בפרשת בראשית עמ' יב. "בצלמו בצלא"ל עיין גלעד". איך מגיע בצלאל לכאן. פשוט, המחבר משתמש בראשי תיבות, בצלא"ל ר"ת בצלם אלקים. אותם ראשי תיבות גם בעמ' יג.

בעמ' יג קטע ראשון. "מטעם שזה תשמיש". אינו מובן. נראה לי שיש כאן השחלת מלים שלא במקומן.

שם. פרו ורבו ומלאו את הארץ. [את לרבות] "מדבריות ובייתות". הקב"ה בירך שימלאו גם את המדבריות. אבל מה פשר המלה בייתות, שאמורה במסכת ביצה על בהמות שחוזרות מהמרעה בלילה.כנראה שיעבץ כתב לרבות "מדבריות ויערות" כמו שכתב לעיל עמ' יב "ובכל הארץ. לרבות המדברות ויערות". וכן לקמן (ב, ו).

שם. ירק עשב לאכלה. דשא של עשב הבלתי נזרע. אבל לא אכלו [החיות] עשב זורע זרע שהוא למאכל בלבד. "אם לא על פי בקשתו מחית האדם". אין למלים אלו פירוש. אולי צריך להפוך כאן את סדר המלים כך "שהוא למאכל מחית האדם בלבד, אם לא על פי בקשתו".

עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום. לצערנו כת"י מחניים לא מצוי כיום.

עמ' טז. שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. "החוילה קרי בה 'החוי לה' תרין מלין, החוי אשר בלבנון לה הוא במתנת הארץ ... שם הזהב ממש עוד היום". פענוח המלים 'אשר בלבנון' נראה טעות, כי נהר פישון הוא תחת מצרים כמו שכתב הרמב"ן. ושם הזהב, שמצוי באפריקה ולא בלבנון.

שם. הסובב את כל ארץ כוש. "אולי הוא רומז לחלק הרביעי של הישוב הנגלה לאחרונים בקרוב, אחר שנשכח. ויש אומרים שהארץ ההיא היתה לפנים דבוקה באפריקא, ושטף מבול מים הפריד בינה ובין הישוב הנודע. לכך יש שם ארץ בערבית נקראת כושיא". לא טרח העורך לכתוב שהכונה ליבשת אמריקה.גם המשפט האחרון 'יש שם ארץ' וכו' נראה משובש. אולי 'ארץ מערבית' וצ"ע בכת"י.

לסיכום יש כאן התחלה טובה שצריכה הגהה טובה כדי שיהיה הספר מתוקן ומקובל".

[י. אברהם]

עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום. לצערנו כת"י מחניים לא מצוי כיום.

מחניים הוא א' מד' חלקי ספר אם לבינה כמבואר בשער הספר ובדברי המחבר ב"מודעה".

עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום.

הדברים נמצאים ממש כמה שורות לפני כן, היכן שציין המהדיר.

[אם לבינה]

בפרשת בראשית עמ' יב. "בצלמו בצלא"ל עיין גלעד". איך מגיע בצלאל לכאן. פשוט, המחבר משתמש בראשי תיבות, בצלא"ל ר"ת בצלם אלקים. אותם ראשי תיבות גם בעמ' יג.

כך הוא בכת"י. והמחבר כתב 'עיין גלעד' והוא הנדפס שם בקטע הבא, ומסביר היטיב כוונתו, יעיי"ש. (ומה שרצה להעמיס ר"ת וכו' אין לו שחר, ומה מוסיף ר"ת כשמפורש כן בקרא).

בעמ' יג קטע ראשון. "מטעם שזה תשמיש". אינו מובן. נראה לי שיש כאן השחלת מלים שלא במקומן.

כ"ה בכת"י.

שם. פרו ורבו ומלאו את הארץ. [את לרבות] "מדבריות ובייתות". הקב"ה בירך שימלאו גם את המדבריות. אבל מה פשר המלה בייתות, שאמורה במסכת ביצה על בהמות שחוזרות מהמרעה בלילה.כנראה שיעבץ כתב לרבות "מדבריות ויערות" כמו שכתב לעיל עמ' יב "ובכל הארץ. לרבות המדברות ויערות". וכן לקמן (ב, ו).

לא כתוב בכת"י 'יערות'. - ועי' ישעי' ז,יט והבתות - וענינו שממה וחרבה. וע"ע ישעי' ה,ו (הובא להלן בתוך הספר בראשית כב כב ובהערה) ואצ"ל מדברות ובתות.

שם. ירק עשב לאכלה. דשא של עשב הבלתי נזרע. אבל לא אכלו [החיות] עשב זורע זרע שהוא למאכל בלבד. "אם לא על פי בקשתו מחית האדם". אין למלים אלו פירוש. אולי צריך להפוך כאן את סדר המלים כך "שהוא למאכל מחית האדם בלבד, אם לא על פי בקשתו".

אחר עיון חוזר בכת"י, אין להפך כאן סדר המלים. והפירוש ברור לבאר המלים 'ירק עשב' שיש מין 'ירק' שהוא דשא בלתי נזרע, שהוא למאכל בהמות. ויש 'עשב' שהוא למאכל האדם, ורק ברצון המצווה יוכל להינתן לחית הארץ.

עמ' יד ויכל אלקים. "כמו שכתבתי במחניים בס"ד [לעיל ד"ה ויכל]". לא כתוב שם כלום. לצערנו כת"י מחניים לא מצוי כיום.

הוא קטע הקודם הנדפס בספר (וכמפורש בשער הספר - יחדיו יהלכון -) וכמוש"כ שם, אבל לדרך הסוד יש לו פנים וכו'.

עמ' טז. שם האחד פישון הוא הסובב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב. "החוילה קרי בה 'החוי לה' תרין מלין, החוי אשר בלבנון לה הוא במתנת הארץ ... שם הזהב ממש עוד היום". פענוח המלים 'אשר בלבנון' נראה טעות, כי נהר פישון הוא תחת מצרים כמו שכתב הרמב"ן. ושם הזהב, שמצוי באפריקה ולא בלבנון.

כן הוא בכת"י ופענוח המלים נכון. - והוא מכלל ארץ י' עממין כמו שנתנה לאברהם. כמו שביאר המחבר.

שם. הסובב את כל ארץ כוש. "אולי הוא רומז לחלק הרביעי של הישוב הנגלה לאחרונים בקרוב, אחר שנשכח. ויש אומרים שהארץ ההיא היתה לפנים דבוקה באפריקא, ושטף מבול מים הפריד בינה ובין הישוב הנודע. לכך יש שם ארץ בערבית נקראת כושיא". לא טרח העורך לכתוב שהכונה ליבשת אמריקה.

יטרח נא הלומד וירשם בספרו בצד אצלו.

גם המשפט האחרון 'יש שם ארץ' וכו' נראה משובש. אולי 'ארץ מערבית' וצ"ע בכת"י.

אחר עיון חוזר בכת"י, זה לשון המחבר, וכוונתו מבואר ללומד הישר.

[אליהו חיים]

קניתי לפני שעה קלה 'אם לבינה', עברתי הפתיחה וראיתי גודל העבודה לפענח והסייעתא דשמיא שהביא מהכתיבה עד ההדפסה על ידכם, כזה תגלית נדיר עד מאוד, לאור גדול זכו כלל ישראל

רק פרפרת אחד הספקתי לראות על פרשת השבוע בינתיים,
[ויקרא ט"ז פסוק ה' וז'] כתב דה'את' שבפסוק ז' [ולקח את שני השעירים וגו'] קאי על השעיר הנעשה בחוץ.
כמובן צ"ב איך ולאיזה צורך נכנס שעיר למוספין כאן, ואולי הביאור עפ"י הגמ' יומא ס"ב ב' דחייבין על שני השעירים בחוץ עד ההגרלה הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ועי' רש"י כל אחד היה ראוי להקריבו לחטאת המוסף וכו', וזה מרומז כאן שכשמעמיד אותם עדיין ראויים שניהם להקרבת פנים ויש תורת קרבן על שניהם מחמת כן.


בינתים פרפרת נוספת נפלאה [גיוולדיגר שטיקעל]
[ט"ז כ"א] וסמך אהרן את שתי ידיו, שתי ידיו שיהו סמוכות זו לזו נראת כאחת עכ"ל.
וזה חידוש גדול בדיני סמיכת הקרבנות. ומקור דבריו מהקרי והכתיב בתיבת ידו שבפסוק כתיב ידו (חסר) ובמשנה מנחות צ"ג א' דסומך בשתי ידיו, והמקור בגמ' שם מפסוק הזה דכתיב שתי ידו, ומכאן בנין אב דכל מקום דכתיב ידו בתורה הכוונה בשתי ידים, ומפרש הג' היעב"ץ דאף אחרי הדרשא אין סתירה למשמעות ידו לשון יחיד ונפלא מאוד.

[ועי' בהדרת קודש פ"ג מהל' מעשה הקרבנות ס"ק ק"ז דכתב מרן הגרח"ק שליט"א תשובה להמחבר דאין צריך שיהיו זה אצל זה ואף זה אחרי זה הוי סמיכה מעליא, אלא דהעיר המחבר בציון הקודש שם קצת בזה מהתרגום יונתן דכתב ית תרתין ידוי בסדרא חדא ית ימיניה על שמאליה, ועי' בספר הנ"ל בציון הקודש ס"ק רפ"ז דנוטה לפרש בתרגום יונתן כעין חידוש היעב"ץ דצריך להיות סמוך היד ימין להיד שמאל עד בכדי שיעלה קצת עליו בענין שיהא 'כסדרא' אחת].

[ביליצר]

בינתים פרפרת נוספת נפלאה [גיוולדיגר שטיקעל]
[ט"ז כ"א] וסמך אהרן את שתי ידיו, שתי ידיו שיהו סמוכות זו לזו נראת כאחת עכ"ל.
וזה חידוש גדול בדיני סמיכת הקרבנות. ומקור דבריו מהקרי והכתיב בתיבת ידו שבפסוק כתיב ידו (חסר) ובמשנה מנחות צ"ג א' דסומך בשתי ידיו, והמקור בגמ' שם מפסוק הזה דכתיב שתי ידו, ומכאן בנין אב דכל מקום דכתיב ידו בתורה הכוונה בשתי ידים, ומפרש הג' היעב"ץ דאף אחרי הדרשא אין סתירה למשמעות ידו לשון יחיד ונפלא מאוד.

עיין גם בפרשת שמיני וישא אהרן את "ידיו" אל העם ויברכם דדורש חסר!

[אליהו חיים]

יישר כח, שם דורש ממש כעין דבריו כאן 'לרמז על חיבור הידים נראות כאחת'.

-----
עוד מרגלית שם לפ' קדושים ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. האכל יאכל. כזית אף בשתי אכילות תוך כדי אכילת פרס.
הנה בזבחים ל"א ב' מסופק אם מצטרף מחשבת ב' אכילות ביותר מכדי פרס, ומשמע דתוך כדי אכילת פרס לא מספקינן, ולפי הגאון היעב"ץ יתכן דאילולי ריבוי דכתיב ב' אכילות לא היה צירוף כיון דאין כאן מעשה אכילה כדי שהמעשה יצורף יחד אלא רק מחשבה אולי אין צירוף למחשבה על אכילה ונמצא דאין כאן אלא ב' פעמים חצי אכילה, ורק אחרי דנתרבה דגם במחשבה מצורף כמו מעשה איבעיא להו בגמ' ביותר מכדי אכילת פרס [ועי' חולין ק"ב ב' חלקו מבחוץ מהו וברש"י שם ד"ה מהו דכיו"ב שם איבעיא לגמ' בצירוף תוך כדא"פ באכילת אבר מן החי כיון דהוי חידוש וכמבואר ברש"י, ורואים דמצד עצמו אין כדי אכילת פרס לעשותו אכילה אחת בפועל אלא הוא שיעור דין צירוף של שתי חצי אכילות יחד, ויש הגבלות לזה דלפעמים לא מצטרף וכיו"ב כאן אילולי הדרש וכמבואר].

[אם לבינה]

עוד מרגלית שם לפ' קדושים ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה. האכל יאכל. כזית אף בשתי אכילות תוך כדי אכילת פרס.
הנה בזבחים ל"א ב' מסופק אם מצטרף מחשבת ב' אכילות ביותר מכדי פרס, ומשמע דתוך כדי אכילת פרס לא מספקינן, ולפי הגאון היעב"ץ יתכן דאילולי ריבוי דכתיב ב' אכילות לא היה צירוף כיון דאין כאן מעשה אכילה כדי שהמעשה יצורף יחד אלא רק מחשבה אולי אין צירוף למחשבה על אכילה ונמצא דאין כאן אלא ב' פעמים חצי אכילה, ורק אחרי דנתרבה דגם במחשבה מצורף כמו מעשה איבעיא להו בגמ' ביותר מכדי אכילת פרס [ועי' חולין ק"ב ב' חלקו מבחוץ מהו וברש"י שם ד"ה מהו דכיו"ב שם איבעיא לגמ' בצירוף תוך כדא"פ באכילת אבר מן החי כיון דהוי חידוש וכמבואר ברש"י, ורואים דמצד עצמו אין כדי אכילת פרס לעשותו אכילה אחת בפועל אלא הוא שיעור דין צירוף של שתי חצי אכילות יחד, ויש הגבלות לזה דלפעמים לא מצטרף וכיו"ב כאן אילולי הדרש וכמבואר].

כמה מתוקים לחיך דברי הרב אליהו חיים. יישר כוחכם.

[אם לבינה]

בינתים פרפרת נוספת נפלאה [גיוולדיגר שטיקעל]
[ט"ז כ"א] וסמך אהרן את שתי ידיו, שתי ידיו שיהו סמוכות זו לזו נראת כאחת עכ"ל.
וזה חידוש גדול בדיני סמיכת הקרבנות. ומקור דבריו מהקרי והכתיב בתיבת ידו שבפסוק כתיב ידו (חסר) ובמשנה מנחות צ"ג א' דסומך בשתי ידיו, והמקור בגמ' שם מפסוק הזה דכתיב שתי ידו, ומכאן בנין אב דכל מקום דכתיב ידו בתורה הכוונה בשתי ידים, ומפרש הג' היעב"ץ דאף אחרי הדרשא אין סתירה למשמעות ידו לשון יחיד ונפלא מאוד.

עיין גם בפרשת שמיני וישא אהרן את "ידיו" אל העם ויברכם דדורש חסר!

והוא לענין ברכה, ולא לגבי סמיכה.

אמנם עיין בהרחבה יותר בפרשת ויחי (מח יד). ובהערה ח בשם אביו החכם צבי וכן היה מנהג אבי מורי הגאון ז"ל, ולא כחסרי דעת שחושבין שיש קפידא לברך דווקא ביד אחת וסוד הידים לברכה גדול

[אישצפת]

באמריקה . . באנגלי' . .

ובאה"ק תובב"א?

????

[י. אברהם]

בירושלים ידוע לי על גירסא

[ר_חיים_הקטן]

ראיתי את הספר בחנות הספרים שע"י ישיבת מיר לפני פורים (דהיינו לפני הקורונה). רציתי לקנות את הספר אחרי פורים אך לצערי לא חזרתי לירושלים מאז...

[אליהו חיים]

בבני ברק קניתי בסטמר ברח' ישמח משה [ימים אלו המוכר קצת יוצא ונכנס - פלאפון שלו 0504122984]
אפשר לנסות גם אצל גיטלר רח' שלמה המלך או אברמוביץ רחוב קוטלר או חנות אורייתא פינת ר"ע וירושלים.
בשאר חנויות קשה להאמין שיהא להם

[גימפעל]

בשאר חנויות קשה להאמין שיהא להם

זה בהפצה רגילה (וועג), למה שלא יהיה בחנויות ?

[אם לבינה]

המפיץ כותב: זה צריך להיות בכל החנויות במצב רגיל, אך למעלה מחודש שלא מספקים סחורה לחנויות, וזה לא מצב רגיל, קשה כרגע לענות היכן יש או אין.

[אם לבינה]

בפסוק כא,ז אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו וגו'. וכתב היעב"ץ ב'אם לבינה': כפול, לחייב גם האשה.
ולכאו' כוונתו לגמ' יבמות פד: לא יקחו לא יקחו (למה לי למכתב לא יקחו תרי זימני, רש"י). מלמד שהאשה מוזהרת על ידי האיש. וכ"ה בתו"כ כאן.

אך צ"ע אם כן מה חידש הגאון בכאן.

בכת"י, יש רושם על המלה 'ואשה' ורושם על המילים 'לא יקחו'. ואולי כוונת הגאון כדי להוסיף טעם וביאור לדרשה, דהול"ל 'אשה זונה וחללה וגרושה מאישה לא יקחו', ואם כן רצונו לומר דאף תיבת 'ואשה' מיותר בנוסף ל'ולא יקחו', ועל כרחך דאתי למידרש לאו דלא יקחו על 'האשה', שכשם שהכהן מוזהר שלא ליקח זונה וחללה 'כך היא מוזהרת' שלא תשאנו, היינו שעיקר הדרשא שגם ה'אשה' מוזהרת ב'ולא יקחו'. וא"ש.

והראוני הרב 'אליהו חיים' שכעי"ז פירש ייתור הקרא והדרשא בפי' רבנו הלל על תו"כ.

[הבטחתי]

ראיתיו היום בספרים וינקל רח' עלי הכהן ירושלים ב58 ש"ח
ובאור החיים פינת בר אילן 71 ש"ח

[אישצפת]

ראיתיו היום בספרים וינקל רח' עלי הכהן ירושלים ב58 ש"ח
ובאור החיים פינת בר אילן 71 ש"ח

מתחילה חשבתי שמחירו נע בין אם (41) ל- בינה (67) אולם שמא יש הרוצים להוסיף גם את ל' השימוש..

[הבטחתי]

קניתי הספר לאחרונה ומהסתכלות מהירה, עבודה יפה ומושקעת, כה לחי!

כמה שאלות שנתעוררו לי על הספר
א. האם מתעתדים להוציא גם את החלק של המגילות?
ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

ושתי טעויות קלות אשר מצאתי בתחילת הספר בעמוד הנקרא על הספר ותכותנו
א. בשורה השניה הסוגריים לא נסגרות
ב. במדור אם למסורת במקום 'התפלסים' צ"ל 'המתפלספים'. וכ"ה בצילום המודעה שם. (הטעות חוזרת גם שם בעמוד המוקלד)

[אם לבינה]

א. האם מתעתדים להוציא גם את החלק של המגילות?

הפירוש על חמש מגילות נדפס ע"י הר"ר צבי לרר שליט"א בשנת תשנ"ח.
בתוך ספר הזכרון להגאון רבי שילה רפאל הוצאת מוה"ק. עמודים קעח - קפג.

הגהות ופירושי חמש מגילות.PDF

(758.24 KiB) הורד 410 פעמים

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.

ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

בשורה השניה הסוגריים לא נסגרות

ב'מודעה רבה לאורייתא' (ראה צילום) כך השאירו היעב"ץ. ומכיון שלא ברור היכן לסיים הסוגר, נשאר כקדמותו.

במדור אם למסורת במקום 'התפלסים' צ"ל 'המתפלספים'.

בנדפס 'המתפלסים' וצ"ל המתפלספים. יש"כ על התיקון ויבא על מקומו בעז"ה.

[הגהמ]

ב. מהו פשר הכרוז המודפס בתחילת הכרך, מי כתבו, ומתי?

כרוז זה הדפיס הגאון היעב"ץ לעת זקנותו 'למודעה ובקשה' מי מתנדב לה' מבעלי כיסים או מדפיסים להוציא לאור הדפוס (כלשונו במודעה מעבר לדף בצילום בספר), ולאסוף מעות קדימה להוצאת הדפוס.
ראה תולדות יעב"ץ (וואגנר) עמ' 47 ועיין שם בסוף הספר הוספה עשירית בהערה שהעתיקו מכת"י הרב מו"ה יצחק כהן בצינפאנטי זצ"ל בחיי הרב יעב"ץ.

ואלו דבריו שם: אף שלא נזכר בשער מי המחבר מכותל קולמוסו ניכר שהוא הרב ר' יעקב מעמדין נר"ו.

כמה מעניין הדבר שבהתחפשו לאחר קרא הגריעב"ץ לעצמו 'ר' יעקב מעמדין' כדרך שהיו קוראין לו אחרים חרף התנגדותו לזה (עכ"פ לאחר שהתפטר מרבנותו שם - ראה מש"כ המהדיר במבואו אודותו חתימתו בשער הספר דנן).