פורום אוצר החכמה

ראובן קם בבוקר, בירך ברכות השחר, ונסתפק אם בירך ברכת התורה. במצבו כעת הוא אסור בדיבור בד"ת (ואף בהרהור לשיטת הגר"א).

והנה, בדרך כלל יהודי שבא לבית ספק, או ששואל את הרב או שפותח ספר כדת מה לעשות.

אלא שראובן מיודענו לא יכול לשאול ואף לא לבדוק במשנה ברורה: שהרי אסור הוא בת"ת!

מה יעשה?

כל שהוא אינו לשם תלמוד תורה אלא לשם הלכה למעשה מותר אף קודם ברכת התורה, כמו שמותר לחשוב על הלכות בית הכסא בבית הכסא.

אברך כתב:כל שהוא אינו לשם תלמוד תורה אלא לשם הלכה למעשה מותר אף קודם ברכת התורה, כמו שמותר לחשוב על הלכות בית הכסא בבית הכסא.

מקור?

בזכרוני שיש כזה ב"י שמותר לקרוא ק"ש לשם מצות ק"ש, ולא לשם מצות ת"ת. מישהו מכיר?

זכור לי שאפשר לסמוך על השיטות דברכה"ת דאורייתא ויברך ברכת "אשר בחר" בלבד.

מור כתב:ראובן קם בבוקר, בירך ברכות השחר, ונסתפק אם בירך ברכת התורה. במצבו כעת הוא אסור בדיבור בד"ת (ואף בהרהור לשיטת הגר"א).

והנה, בדרך כלל יהודי שבא לבית ספק, או ששואל את הרב או שפותח ספר כדת מה לעשות.

אלא שראובן מיודענו לא יכול לשאול ואף לא לבדוק במשנה ברורה: שהרי אסור הוא בת"ת!

מה יעשה?

בושתי וגם נכלמתי, ופזיזותי היתה בעוכרי, להעלות שאלה קודם שאראה פתרונה בכתובים. הלא שו"ע (יותר נכון רמ"א) מפורש (כדברי אברך), שמותר לפסוק דין ללא נתינת טעם (סי' מז, סעיף ד').

ברם עדיין קושיא במקומה עומדת לשיטת המט"י (הובא במ"ב סק"ו) דשרי רק לפסוק דין, אך עיון בספר אסור, וא"כ במקום דאינו יכול לשאול, עדיין הוא בבעיה. וביותר יקשה לשיטת הגר"א (שם סק"ז) דפליג אעיקר דינא דרמ"א (דהוא ז"ל לשיטתו דהרהור נמי אסור), וא"כ גם לפסוק דין אסור,ומה יעשה ראובן מיודענו.

תולדות אדם כתב:זכור לי שאפשר לסמוך על השיטות דברכה"ת דאורייתא ויברך ברכת "אשר בחר" בלבד.

ר' תולדות, השאלה לא היתה מה הדין (אליו אכן כיונת נכונה, כמבואר במ"ב סק"א), אלא היתה כיצד ניתן לברר את הדין מחמת הסתירה שבדבר מיניה וביה.

נזכרתי ששמעתי פעם עצה, להרהר ברכה"ת שאין בזה חשש ברכה לבטלה אף אם נאמר דהרהור כדיבור, ואח"כ יעיין הדין בלי להוציא בפה דאף זה נחשב כהרהור, וממ"נ עשה כדין.