מקורות ניבים ופתגמים

[יאיר]

היכן מוזכר לראשונה הביטוי "נהמא דכסופא"? (האמת שגם אני לא יודע...),

העונה ראשונה (ומוכיח) יזכה בפרס מתנת "אוצר החכמה"...

[חכם באשי]

השליפה הראשונה היא: זוהר.
כמובן, הרי זו ארמית ה'מתאימה' לזוהר.
אך כנראה, שזה כתוב באותו 'זוהר' בו מצוי המאמר: 'חזי חזי בני חביבי...'

[יאיר]

זהו..ששמעתי שאינו בזהר..לא בדקתי.

[אתנחתא]

המקור הראשון הוא במגיד משרים לבית יוסף.

[יאיר]

יפה..אך אין זה הביטוי המדוייק.

עיין:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?14 ... 65&page=29

[תולדות אדם]

עד כמה שידוע לי ולפי המוציין בספרים המקור במגיד מישרים בראשית

[עד שהספקתי להעלות כבר הקדימני אחרים]

[יאיר]

אני מחפש מקור מדוייק "נהמא דכ[י]סופא".

[נאשער]

כאשר כתבתי באשכול 'בכל לשון של בקשה' אפנה בזאת לאחי ורעי כל אחד בשמו הטוב יבורך להשתתף באשכול הזה המיועד בעז"ה למצוא מקורות לניבים ופתגמים ומאמרים השגורים בדברי חז"ל או בפיות בני אדם ונלאו הרבה אנשים למצוא מקורם,ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק.
מבקשים מכל אחד ואחד להפנות את הפותח אשכול חדש בענין זה שלא במקומו הנכון אל אשכול זה כדי שיוכלו להפיק את מירב התועלת מכך ולא יצטרכו לחפש חיפוש אחר חיפוש בכל רחבי הפורום.



אציגה נא בזאת כמה מהמאמרים הזכורים לי כעת אשר רבים יבקשו למו איה מקום מוצאם.
1.אותיות מחכימות.
2.סוף גנב לתליה.
3.צרת רבים חצי נחמה/נחמת שוטים.
4.המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.
5.כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה.
6.כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו.

[יאיר]

3.הפתגם "צרת רבים חצי נחמה" גיטין דף נח: מהרש"א ד"ה ועליה. ובחינוך מצוה שלא "צער רבים נחמה".

צרה שהיא של רבים אינה צרה. (דב"ר ב). (נחמת שוטים- זכרוני שראיתי במפורש היכן שהוא).

5.מדרש "לעולם", ביהמ"ד.

6.כל הבורח מן הגדולה.. עירובין יג:

[מעיין]

בכל לשון של בקשה

מקור לדברים שכמבקשין בקשה מדרך השפלות לבקש בכמה לשונות של בקשה
תנחומא תולדות
ויחרד יצחק חרדה גדולה מה כתיב למעלה מן הענין ויהי אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק זה יצא וזה נכנס היאך היה הדבר הזה אלא מי שנתון באורה אינו רואה למי שנתון בחשיכה אבל מי שהוא נתון בחשיכה רואה למי שנתון באורה עשו בא מן השוק ולא ראה ליעקב שהיה לפנים מן הבית אבל יעקב ראה אותו מבפנים ונטמן אחורי הדלת כיון שנכנס עשו יצא יעקב שנאמר ויהי אך יצוא יצא יעקב ועשו אחיו בא מצידו כך שיער את השעות שלא יבא עשו ויטול את הברכות אלא כיון שיצא עשו לצוד שלח הקב"ה עליו שטן ולא הניחו לצוד עד שיבא יעקב ויטול את הברכות ועל עשו נאמר (תהלים קט) הפקד עליו רשע ושטן יעמוד על ימינו כיצד היה עשו רץ וצד צבי וקושרו ומניחו ורץ ותופס אחר וקושרו ומניחו והשטן מתירן ומבריחן והיה עשו בא ולא היה מוצא אחד מהן וכך עשה ב' או ג' פעמים וכן הוא אומר (משלי יב) לא יחרך רמיה צידו והיה מגלגל בשעות עד שבא יעקב ונטל את הברכות וכן הוא אומר אך יצוא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו וכיון שנכנס הרשע התחיל קורא לאביו בזדון יקום אבי ויאכל מציד בנו והכתוב אומר עליו (שם יח) בבא רשע בוא גם בוז יקום אבי היה גוזר עליו אבל יעקב לא אמר כן אלא נא בלשון בקשה קום נא שבה ואכלה שלשתן לשון בקשה לשון שפלות וענותנות ואותו רשע אמר יקום אבי ויאכל אמר ליה הקב"ה ליעקב אתה אמרת קום נא הרי בן בנך משה יאמר לי קומה ה' ויפוצו (במדבר י) אתה אמרת שבה בן בנך יאמר (שם) שובה ה' רבבות וגו' אבל עשו שאמר יקום אבי בו בלשון אני מעורר עליו מדת הדין שנאמר (תהלים סח) יקום אלהים יפוצו אויביו יקום אבי באותה שעה הכיר את קולו והתחיל חרד א"ל מי אתה לפי שבשעה שנכנס יעקב נכנסה עמו ריח גן עדן ריח ניחוח ונתישבה דעתו של אותו צדיק שנאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' התחיל לברכו אבל כשנכנס עשו נפתח לו גיהנם לפיכך ויחרד יצחק חרדה גדולה והיה תמיה יצחק בלבו ואומר אני רואה גיהנם ועשו מסיק אותו הוא הצד ציד למה שני פעמים אלא אמר יצחק לעשו את הלכת לצוד ואתה נוצדת א"ל עשו מה לך אתה תמיה א"ל ואוכל מכל מכל מה שברא הקב"ה מששת ימי בראשית היה באותן תבשילין בטרם תבא ואברכהו בקש ליטול את הברכות ולומר גם ארור יהיה א"ל הקב"ה מה אתה עושה לעצמך אתה מקלל שאתה אמרת לו אורריך ארור ומברכיך ברוך חזר וקיים את הברכות ואומר גם ברוך יהיה:
--------
אולי יעלה א' תוכן הענינים מחלקי אלפא ביתא...ודומיו, לידע מה שדשו בה כבר רבים וטובים, וגם היכן לחפש באלו הספרים.
ומה שהיא אומ"ר הבא מן החדש...

[נאשער]

אני מצרף בזאת לזכות את הרבים לאלו שאין להם אוצר החכמה (כי זה אחרי 40 דפים)...מספר נחלי בא גד ספר המיוחד במינו:

מקורות ניבים ופתגמים-ספר נחלי בא גד.rar

(912.37 KiB) הורד 186 פעמים

[יאיר]

יש כבר הוצאה יותר חדשה. "נחל איתן".

[חכם באשי]

נאשער,
חבל שהינך מנסה להמציא את הגלגל מחדש...
במחצית מהפתגמים שביקשת דן באריכות רש"א בספריו 'אלפא ביתא קדמייתא' ו'אלפא ביתא תנייתא'
1. קדמייתא
3. תנייתא
4. תנייתא
6. קדמייתא
(ו-5. מצוי בכתובים)

[קלונימוס הזקן]

דוקא זה רעיון טוב, ומיניה ומיניה תסתיים שמעתתא...

אגב, אציים לאבני חפץ (לוין) <אולי בסי' כ"ט> שכתב סימן שלם העוסק בפתגמים כאלו, וכמדומני מזכיר לפחות כמה מהפתגמים שהזכיר נאשער

עוד יש קונטרס של בבית אהרן מגיד תחת הערך 'ברא כרעא דאבוה' וזכורני שהוא מספר בתחילת הערך על קונטרס שעשה א' הגדולים על מקורי פתגמים עלומים.
עכ"פ הוא עצמו עשה רשימה של למעלה מ300 פתגמים חלקם ידועים וחלקם פחות ידועים ומוצא מקורות יפים

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=2582

[יאיר]

טעיתי. נכתב שם שני דברים:
א.מס' פעמים מוזכר: "נהמא דמלכא בלא פולחנא".
ב.מוזכר פעם אחת: "נהמא בלא כיסופא".

[זקן ששכח]

ומי יגלה עינינו בציון מקור הפתגם 'איזהו חכם המכיר את מקומו'?

[חכם באשי]

ומי יגלה עינינו בציון מקור הפתגם 'איזהו חכם המכיר את מקומו'?

צר לי לכתוב שוב (אני מרגיש קצת מטומטם...),
שאף על פתגם זה מצוי דיון רחב בספרו של ר"ש אשכנזי, 'אלפא ביתא קדמיתא'

[מעיין]

הרעיון:
ירושלמי ערלה פ"א ה"ג
אלא כי נן קיימין בסתם. כיצד הוא יודע רבי ביבי בשם רבי חנינה אם היו העלים הפוכין כלפי הילדה דבר בריא שהוא חי מכח הזקנה ואם היו העלים הפוכין כלפי הזקנה דבר בריא שהוא חי מכח הילדה. אמר רבי יודן בר חנין סימנא דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה
ובלשונו של הרמח"ל בדעת תבונות

אמר השכל - מה שנוכל להשיג בענין זה הוא, כי האל ית"ש הוא תכלית הטוב ודאי. ואמנם, מחק הטוב הוא להטיב, וזה הוא מה שרצה הוא ית"ש - לברוא נבראים כדי שיוכל להטיב להם, כי אם אין מקבל הטוב אין הטבה. ואמנם, כדי שתהיה ההטבה הטבה שלמה, ידע בחכמתו הנשגבה שראוי שיהיו המקבלים אותה מקבלים אותה ביגיע כפם, כי אז יהיו הם בעלי הטוב ההוא, ולא ישאר להם בושת פנים בקבלם הטוב, כמי שמקבל צדקה מאחר. ועל זה אמרו (ירושלמי ערלה פרק א, הלכה ג), "מאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה".

ועדיין יש לעיין למקור ראשון ל'לחם' ו'נהמא'

ואולי מלשון הפסוק תהלים קכז ב, לחם העצבים

וגם האיך השתרבב מן דאכיל מן חבריה בהית מסתכל ביה למאן דאכיל דלאו דיליה בהית לאסתכולי באפיה

[יאיר]

תודה.
איך מתקשר לכאן "לחם העצבים"?

[יאיר]

וכן "איזהו החכם הרואה את הנולד" הוא כלאים של שתי משניות באבות.

[ישבב הסופר]

אף אלו שהטילו ספק ותהו על גדולותו של ספרו של ר' שמואל זעירא באשכול ההוא, לא אמרו אלא שאין תוכנו מהענינים הנחוצים לקיום העם ואין בו כדי להתיר אשה לבעלה. אבל על בקיאותו בכלל ובמקורות פתגמים בל יהין איש לפקפק.
וא"כ פליאה דעת ממני מדוע לא יוכל נאשער ודעימי' לחלק להר"ש אשכנזי כבודו במקומו ובאתריה דמר, הואיל ואיתמחי בתחום הזה.
חשבתי שבאתם לדון בפתגמים שאינם מופיעים באלפא ביתות א' וב', אבל לטחון קמחו של ר' שמואל לא בעינא.

[יאיר]

לא נותר לנו אלא לבקש, או יותר נכון לדרוש מחכם באשי שיטיב עמנו ויאות לצרף לרשימת ספרי האוצר ספרים אלו (לפחות את א"ב קדמייתא)..

[ישראל הר כסף]

לא נותר לנו אלא לבקש, או יותר נכון לדרוש מחכם באשי שיטיב עמנו ויאות לצרף לרשימת ספרי האוצר ספרים אלו (לפחות את א"ב קדמייתא)..

באישי קבלתי ממנו לפני כמה ימים "ר"ש אשכנזי מסרב".

[זקן ששכח]

ומי יגלה עינינו בציון מקור הפתגם 'איזהו חכם המכיר את מקומו'?

צר לי לכתוב שוב (אני מרגיש קצת מטומטם...),
שאף על פתגם זה מצוי דיון רחב בספרו של ר"ש אשכנזי, 'אלפא ביתא קדמיתא'

לאור תגובת ח"ב, אבקשה נא עזרת החברים בציון מקומו של הספר. לעניות דעתי קשה מאד להשיגו היום, ושמא ידע מאנדהו איה מקום כבודו.

[יאיר]

לא נותר לנו אלא לבקש, או יותר נכון לדרוש מחכם באשי שיטיב עמנו ויאות לצרף לרשימת ספרי האוצר ספרים אלו (לפחות את א"ב קדמייתא)..

באישי קבלתי ממנו לפני כמה ימים "ר"ש אשכנזי מסרב".

אכן, גם לזאת כיונתי..שיפציר..אני סומך עליו כשהוא רוצה הוא יכול..

[נאשער]

נאשער,
חבל שהינך מנסה להמציא את הגלגל מחדש...
במחצית מהפתגמים שביקשת דן באריכות רש"א בספריו 'אלפא ביתא קדמייתא' ו'אלפא ביתא תנייתא'
1. קדמייתא
3. תנייתא
4. תנייתא
6. קדמייתא
(ו-5. מצוי בכתובים)

כמו שענו לך כבר, מה נעשה שאין לנו ספרו של הרב אשכנזי, ומי שאין לו קמח טוחן חיטה...

[חכם באשי]

מה לעשות, ר' שמואל אשכנזי, מסרב. והוא עקשן. ועוד איזה עקשן...
אילו היה לי סורק הייתי מעלה את העמודים הדרושים, אבל אין לי.

[קלונימוס הזקן]

דוקא זה רעיון טוב, ומיניה ומיניה תסתיים שמעתתא...

אגב, אציים לאבני חפץ (לוין) <אולי בסי' כ"ט> שכתב סימן שלם העוסק בפתגמים כאלו, וכמדומני מזכיר לפחות כמה מהפתגמים שהזכיר נאשער

עוד יש קונטרס של בבית אהרן מגיד תחת הערך 'ברא כרעא דאבוה' וזכורני שהוא מספר בתחילת הערך על קונטרס שעשה א' הגדולים על מקורי פתגמים עלומים.
עכ"פ הוא עצמו עשה רשימה של למעלה מ300 פתגמים חלקם ידועים וחלקם פחות ידועים ומוצא מקורות יפים

הפסיקו להתקוטט עם באשי זה לא בשליטתו.
הספרים שציינתי נמצאים שניהם באוצר וכנראה יש שם דיון בכל הפתגמים הנ"ל

[חכם באשי]

קלונימוס, תודה על הסנגוריה...

[קלונימוס הזקן]

בבקשה, מכל הלב.
(אתה יכול לוותר על ה... באם הן הוספו בציניות)

[כותב]

קונטרס קטן בכת"י (7 עמ') 'ביטוי השגור', מקורות לביטויים שונים השגורים בפי העולם.
http://www.hebrewbooks.org/47770

קונטרס קטן בכת"י (18 עמ') 'פתגמי אורייתא', מקורות לביטויים שונים השגורים בפי העולם.
http://www.hebrewbooks.org/47945

[תולדות אדם]

ומי יגלה עינינו בציון מקור הפתגם 'איזהו חכם המכיר את מקומו'?

תמיד לב,ב

[יאיר]

ומי יגלה עינינו בציון מקור הפתגם 'איזהו חכם המכיר את מקומו'?

תמיד לב,ב

הוא תשובה למה שכתבתי כאן:
viewtopic.php?f=7&t=4983#p40041

דכתוב שם: "איזהו החכם הרואה את הנולד".

ואכן נזכרתי שכך כתוב בספרים שמחפשים איה מקורו. (כמדומני בבא-גד בתחילה כותב/רומז שהוא חיבור שתי משניות ואח"כ מביא מס' תמיד).

[זקן ששכח]

דומני שהוא ע"פ דברי הגמרא איזהו חכם המכיר מקום חבירו בישיבה, ולמדו מק"ו שהיודע מקומו שלו בודאי הוא חכם...

[תולדות אדם]

שיגרא דלישנא

[י. רבינוביץ]

ראוי לדעת שהרבה מהפתגמים השגורים גם על לשונם ת"ח- מקורם בנצרות וכדו', אליהוא שנון הוציא ספר שלם העוסק כולו בעניין זה "ודברת בם" ("לקסיקון לשיפור המילים"...). אמנם לא ראיתי את הספר עדיין, אבל על פניו נראה שהוא יועיל למי שמבקש מקורות וכו'.

[חכם באשי]

הספר 'ודברת בם' מעניין אותי מאוד, הוא יצא לאחרונה אך לא מצאתיו בחנויות הספרים.
אודה למי שיפנני לכתובת בה אוכל להשיגו.

[יאיר]

הספר 'ודברת בם' מעניין אותי מאוד, הוא יצא לאחרונה אך לא מצאתיו בחנויות הספרים.
אודה למי שיפנני לכתובת בה אוכל להשיגו.

http://www.aron-hasfarim.co.il/product. ... uctid=4454

ואם תרצה עוד אתרים חפש בגוגל, ודברתם בם שנון.

[אדג]

ב'אור ישראל' האחרון:

פתגמים 1.pdf

(1.54 MiB) הורד 333 פעמים

פתגמים 2.pdf

(1.43 MiB) הורד 464 פעמים