פורום אוצר החכמה

לכבוד רבני הפורום - כל לומדי התוה"ק,

השלו' והברכה

ברצוני להציע קמיה הת"ח נידון מעניין:

הנה בספר "אגרות ורשימות הקה"י" (ח"ב סי' מ"ט) כתב מרן הרה"י זצוק"ל בשם מרן החזו"א זצוק"ל: "ובאמת נמצא ברמב"ם ז"ל השמטות למאות ואין זה הוכחה דסובר שזהו שלא כהלכתא, רק מפני הקיצור השמיט כמה דינים אשר אפשר ללמדם ממה שכתוב. וגם כי הרמב"ם ז"ל היה מוסיף כמה פעמים והניח כמה הלכות על מנת שיבררם ויקבעם בספרו, ואילו האריך הרמב"ם ז"ל עוד כמה שנים ודאי היה בא כמה הוספות רבות. כ"ז אמר לי בעל פה, ואכתי הדבר קשה וצ"ע", עכ"ל קדשו.

והראני ידידי הגאון רבי חיים משה יהודה אורצל שליט"א בספרו היקר "תורתך לישראל" (ח"א ר"ס ד', עמ' קל"ד) שכתב בזה: "הקה"י כתב ש'הדבר קשה', אך סתם ולא פירש. ובפשטות כוונתו מצד עצם חידוש הענין. אך יתכן שהוקשה לו, דבריש אגרות הרמב"ם כתבו תולדות הרמב"ם (עם מקורות, עיי"ש), ושם מבואר שהרמב"ם נולד בשנת ד' אלפים ושמונה מאות ותשעים וחמשה לבריאת העולם, ונפטר בשנת ד' אלפים תתקס"ה, ובהיותו בן ל"ז שנה התחיל לכתוב את ספרו משנה תורה והשלימו בן מ"ז שנה, והרי ימי שני חיי הרמב"ם הם שבעים שנה, וא"כ אחרי שגמר לכתוב ספרו חי עוד כ"ג שנה, ואיך אפ"ל שהרמב"ם לא הספיק לגמור את הכל, ועי' ספר משנת יהוד (על מסכת שבת, במבוא להשמטות הרמב"ם) מה שכתב באריכות".

ואני שאלתי זאת מקמיה מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א בזה"ל: "הנה ראיתי דבר חידוש גדול בספר אגרות ורשימות הקה"י ח"ב סי' מ"ט שכתב מרן הקה"י זצ"ל בשם מרן החזו"א זצ"ל שלא כל השמטת הרמב"ם דין הוי אומר דפליג עליה, והדברים מחודשים ביותר, דלפי"ז הרבה דקדוקי האחרונים ומהלכים שלמים נעלמים (וכמ"ש החזו"א גופיה באגרותיו, אגרת ל"ב, דא"א ע"פ כת"י להגיה ולמחוק דבר שיצא מתוקן מתחת רבותינו)", ע"כ. וכתב לי בזה הלשון "דאיכא דפליג עליה", עכ"ל. וצ"ב מה כוונתו.

ונראה אולי דכוונת מרן שליט"א לומר דיש מקומות דפליג הרמב"ם ויש מקומות דלא פליג הרמב"ם, דהיינו, דכוונת הקה"י דאה"נ ויש השמטות שהרמב"ם התכוין לחלוק ויש שרק תכנן להספיק, ולא אמר הקה"י כלל שכל השמטה – לא פליג על מה שהשמיט, אלא איכא (מקומות) דפליג עלי' (על מה שהשמיט), ואכתי צ"ע בכ"ז.

אשמח לקבל כל ידיעה בנושא זה

למיטב זכררוני היה על זה מאמר ארוך בכתב העת המעיין לפני כמה שנים

יש לכת"ר אפשרות לחפש שם?
אשמח מאוד אם תוכל לכתוב מעט יותר פרטים!!

ייש"כ גדול

האם כוונת הגרח"ק אינה כפשוטו, שכל האחרונים שמהלכים שלהם 'נעלמים' - חולקים על החזו"א?

אם כוונתך שכל האחרונים שלמדו ברמב"ם בעשרות מקומות - מהא דהשמיט משהו דפליג ע"ז, סבירא להו שאין כזה דבר השמטה שהשמיט בגלל שתכנן להשלים אח"כ וכו'. א"כ לפי דבריך, נחלקו החזו"א ושאר האחרונים במציאות - כיצד היה הנהגתו של הרמב"ם?
יכול להיות, רק שלכאו' יותר פשוט להסביר כמו שכתבתי, דבאמת כו"ע מודו לעיקרון החידוש של החזו"א, רק דכוונת החזו"א שאין בזה כלל ברור לשום צד, ויש מקומות דפליג הרמב"ם (כשהשמיט), ויש מקומות דלא פליג. ואכתי צ"ע.

בזכרונות ד"ר צבי יהודה שהועלו כאן בעבר נכתב משהו קצת אחר בשם החזו"א, שגם ממנו משמע שתפיסתו את 'משנה תורה' שונה במובן מסויים מהמקובל במקומות אחרים, כמו בית בריסק. שם זה בקשר לדקדוק לשון הרמב"ם, אבל יכול להיות שהדברים עולים בקנה אחד.

אשרי יושבי ביתך כתב:אם כוונתך שכל האחרונים שלמדו ברמב"ם בעשרות מקומות - מהא דהשמיט משהו דפליג ע"ז, סבירא להו שאין כזה דבר השמטה שהשמיט בגלל שתכנן להשלים אח"כ וכו'. א"כ לפי דבריך, נחלקו החזו"א ושאר האחרונים במציאות - כיצד היה הנהגתו של הרמב"ם?

ומה אם נחלקו במציאות? הרי הטעם דאמרינן דלא נחלקו במציאות הוא משום דאמרינן ניחזי אנן ולמה פליגי (וכל' הירו' תרומות ריש פ"ג וכי דבר שאפשר לו לעמוד עליו חכמים חלוקין עליו), משא"כ בדבר שא"א לברר (כגון בניסן או בתשרי נברא העולם).

אשרי יושבי ביתך כתב:יש לכת"ר אפשרות לחפש שם?
אשמח מאוד אם תוכל לכתוב מעט יותר פרטים!!

ייש"כ גדול

מצ"ב

למיעוט זכורני הגאון היח"ס שליט"א כתב בזה.

בברכה המשולשת כתב:מצ"ב

יישר כחך - הרב "בברכה המשולשת"
שימחתני מאוד מאוד על המציאה היקרה, בהעלאת המאמר שיעזור לי רבות!

יוסף חיים אוהב ציון כתב:למיעוט זכורני הגאון היח"ס שליט"א כתב בזה.

מי הוא זה ואיזהו "הגאון היח"ס שליט"א"???

הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר.

יש לכבודו אפשרות לחפש היכן דיבר על כך?
אשמח מאוד מאוד!!

תזכו למצוות

אשרי יושבי ביתך כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר.

יש לכבודו אפשרות לחפש היכן דיבר על כך?
אשמח מאוד מאוד!!

תזכו למצוות

אני שוב כותב כעת בענין זה.
האם זכור לכם היכן דיבר ע"ז הגרי"ח סופר שליט"א?

כמה דברים שמצאתי על השמטות הרמב"ם:

אשרי יושבי ביתך כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר.

יש לכבודו אפשרות לחפש היכן דיבר על כך?
אשמח מאוד מאוד!!

תזכו למצוות

אני שוב כותב כעת בענין זה.
האם זכור לכם היכן דיבר ע"ז הגרי"ח סופר שליט"א?

תראה בקובץ שנתנו לך לעיל מהמעיין הערה 10 שכתב מראה מקום לדבריו וז"ל:" "כללי הרמב"ם", בתוך מעט מים, ירושלים תשנ"ז, עמ' יח. הוא מציין שם מקומות נוספים בספריו שליקט בהם מראה מקומות על כללים אלו."
וראה עוד בסופו של המאמר בביבליוגרפיה.
יהיה לך יותר נוח לחפש במאמר של המעיין כאן:
http://shaalvim.co.il/torah/maayan-arti ... %20&id=693
כי גם אפשר להשתמש בחיפוש בניגוד לקובץ שנתנו לך וגם ההערות מגוף המאמר קופצות להערות למטה בלחיצה.
וראה שם עוד כמה וכמה מקורות חוץ מהרב סופר.

-------------------

אצטט מהמאמר במעיין קטע רלוונטי:

"ושנה וכתב בהקדמתו למשנה תורה:
כללו של דבר, כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל, אלא יהיה חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה... לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה, ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם.
בעקבות דברי הרמב"ם המפורשים האלו הקשו עליו מפרשיו ומבקריו בכל פעם שנראה שהרמב"ם לא הביא בספרו הגדול דין שכתוב בתלמוד הבבלי או בשאר ספרי חז"ל שהזכיר בהקדמותיו, היינו ירושלמי, תוספתא, ספרא וספרי[*][*] . [b]וכדי ליישב קשיים אלו ניסו כמה מחברים לקבוע כללים[/b] שיגדירו אלו דינים המופיעים במקורותיו משמיט הרמב''ם ממשנה תורה[*], ביניהם יש לציין בעיקר את הספרים יד מלאכי ושדי חמד בכללי הפוסקים שלהם, את הרב יצחק אריאלי במבוא לסדרת ספריו עיניים למשפט השלם[*], בו כתב שבעה כללים בנושא שלאורך ספרו הוא מרבה להשתמש בהם[*], ואת הרב יהודה צארום[*] שחיבר מאמר הנקרא "מבוא להשמטות הרמב"ם", ובו, על פני עשרים עמודים, הוא אסף כללים רבים מפוזרים שחודשו על ידי המפרשים בעניין זה, בתוספת פלפולים ארוכים משלו. גם הרב יעקב חיים סופר ליקט כמה כללים בנושא זה[*], וכך עשה הרב אורי טיגר[*] מתוך ספרי בעל החזון איש[*]. על כך יש להוסיף את הספר 'כללי הרמב"ם' לרמ"מ לאופר, בו נאספו כלליו של האדמו"ר מליובביץ'[*].
חשוב לציין, שלמרות שרוב המפרשים עוסקים בעיקר בהשמטת הלכות שמקורן בסוגיות הבבלי - מן הסתם כללים אלו נכונים גם לגבי השמטת דינים שנמצאים בתלמוד הירושלמי ובמקורות האחרים להם היה הרמב"ם 'מחויב'. עוד יש לציין שלפעמים הובא במפרשים טעם מסוים שנכתב כנימוק גם להשמטת הלכה מסוימת ברי"ף, ולא רק להשמטת הרמב"ם. והערה לסיום: אין אני מתיימר לומר שהצלחתי למצוא את כל הכללים המסבירים את השמטות הרמב"ם; אך יגעתי וזה מה שמצאתי, 'ולא עליך המלאכה לגמור'." ע"כ(למקורות מדויקים לחץ על הכוכביות במאמר שבקישור)

פלוריש כתב:כמה דברים שמצאתי על השמטות הרמב"ם:

השמטת הרמבם מחלוקות בתלמוד1 - הרב ד''ר איתמר ורהפטיג.PDF

השמטת הרמבם מחלוקות בתלמוד2 - הרב ד''ר איתמר ורהפטיג.PDF

קונטרס השמטות הרמב''ם - הרב רחמים יוסף אג'ייני1.PDF

קונטרס השמטות הרמב''ם - הרב רחמים יוסף אג'ייני2.PDF

קונטרס השמטות הרמב''ם - הרב רחמים יוסף אג'ייני3.PDF

מבוא להשמטות הרמבם1 - הרב יהודה צארום.PDF

השמטת הרמב''ם שתקיעת שופר רק ביום - הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג.PDF

השמטת הרמב''ם בדיני הכבוד בבית המשתה - הרב פנחס בלויא.PDF

השמטות הרמב''ם ל'פת שעיפשה' ולאוקימתות בברייתא ד'תיבה שנמצאו בה מעות' - הרב צבי יצחק שפיצר.PDF

השמטות הרמב''ם בהלכות צדקה - הרב נפתלי בר אילן.PDF

השמטות הרמב''ם - הרב איסר זלמן מלצר.PDF

אי אפשר להתייחס להשמטות הרמב''ם כשכחה - הסבא מנובהרדוק.PDF

אולי יש להתייחס להשמטות הרמב''ם כשכחה.PDF

ייש"כ גדול על ההשקעה.

אשרי יושבי ביתך כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:

יוסף חיים אוהב ציון כתב:הגאון האדיר רבי יעקב חיים סופר.

יש לכבודו אפשרות לחפש היכן דיבר על כך?
אשמח מאוד מאוד!!

תזכו למצוות

אני שוב כותב כעת בענין זה.
האם זכור לכם היכן דיבר ע"ז הגרי"ח סופר שליט"א?

יש"כ למוצאים.

נוריאל עזרא כתב:ייש"כ גדול על ההשקעה.

ג"א מצטרף לתודות! (לשניכם).

האם הרמב"ם לא התייחס לנושא זה בעצמו בשום מקום?
אם הרמב"ם צעד בדרכו של הרי"ף, הרי לכאורה שיש ממש בהשמטותיו.
הרי הרי"ף הוציא מהגמ' רק מה שרלוונטי להלכה, ומשמע דכל השאר לא.

לא עברתי על המ"מ והקבצים שהובאו לעיל, אבל כן עברתי פעם על הקדמת ספר המצוות, ושם כותב הרמב"ם:

"ראיתי ג"כ שאחבר חבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה דבר חסר ממנו, ושאעשה בו דבר שהוא מנהגי לעשותו, לעזוב זכרון המחלוקת והמאמרים הנדחים, ושלא אביא בו כי אם הלכה פסוקה, ושיהיה החבור ההוא כולל כל דיני תורת משה מה שצריך בזמן הגלות ומה שאיננו צריך.

ואשלים בו כל מה שהתאמת והתברר ממאמרי התורה עד שלא יחסר שום שאלה צריכה שלא אזכרה, או אזכור שרש תצא ממנו השאלה ההיא מהר מבלתי עיון דק, כי כוונתי בו גם כן הקצור עם הכללות, עד שימצא בו כל מה שימצא במשנה ובתלמוד וספרא וספרי ותוספתא, וכל מה שהוציאו הגאונים המתאחרים ובארו ופירשו מאסור ומותר טמא וטהור פסול וכשר חייב ופטור משלם ואינו משלם נשבע ופטור מלישבע, ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן".