מקור א - מורה הנבוכים ג,כט
המקור בערבית: " וכד'א אד'א אכ'ד' אלאנסאן מן ורקהא וג'עלהא פי ג'יבה כ'פי ען אלנאס ולא ירי חית' ידכ'ל ויכ'רג'"
ר"ש תיבון: "ושעשב שתארו כך כשיקח אדם מעליו וישימהו בבית הצואר שלו יעלם מבני אדם ולא יראו אנה יכנס ומאנה יצא".
ר"י אלחריזי: אלחריזי: "וכי יש עשב כך אם יקח אדם מן העלים ויקשור אותם בבגדו, יתעלם מבני אדם ולא יראוהו בצאתו ובבואו".
ר"י קאפח: "ויש עשב תיאורו כך וכך אם לקח האדם מעליו ונתנו בכיסו ייעלם מבני אדם ולא יראה איפא נכנס ויוצא". [בהערה 65: 65. "ג'יב" אפשר: בכיס בגדו. וכן כתב רבנו בפירושו למשנה שבת פ"י הל' ג. ובר"ש "בבית הצוואר שלו" ואינו נכון].
פרופ' שוורץ: "שאם אדם לוקח עלה של עשב שתיאורו כזה וכזה ומכניס אותו בתוך בגדו, הוא נסתר מעיני האנשים ואינו נראה בבואו ובצאתו" [בהערה: פי ג'יבה. בערבית קלאסית המילה ג'יב מציינת את המקום בין החזה לבגד, בו היו שומרים חפצים. בערבית מאוחרת יותר היא מציינת כיס. המתרגמים נחלקו בשאלה לאיזו משתי משמעויות אלה הכוונה כאן"]
מפעל משנה תורה (התרגום החדש ביותר): עדיין לא יצא חלק ג' נכון לעכשיו. ומי שיוכל לשאול את הלל גרשוני שתע"ב.
מקור ב: פיהמ"ש לרמב"ם מגילה ד,ז
המקור בערבית: על בית אנקלי, אן יעלקהא מן עצ'דה או יג'עלהא פי ג'יבה.
התרגום בנדפס (רבי יוסף ב"ר יצחק אלפואל, ברנס תרס"א - באוצר): על בית אונקולי, שיתלה אותה על זרועו או כתיפיו (נ"א: כתיפו) או שיתן אותה בחיקו.
ר"י קאפח: על בית אנלקי, שתולה אותה בזרועו או יתננה בכיס בגדו. [הערה: בנדפס הוסיף משלו "או כתפו"]
מכון המאור: "על בית אנקלי, שתולה אותה על זרועו או שמניחה בכיסו" (בהערה (לט): בד"ו: בחיקו. רבנו חננאל (כאן ובשבת קכ.) כתב: בית יד של אונקלו. פי' אצילי ידיו. ועי' במהדיר שם באריכות).
מקור ג': פיהמ"ש ב"מ ג,י
המקור בערבית: וכד'לך אן ג'על אלמאל פי ג'יבה או רבטה פי מנדילה או עלי גופה, כל ד'לך תעדי אלא אן יכון פי ידה
רשב"י הרופא מסרקוסטה (בנדפס): "אם נתן הכספים במלבושו שעושין בו כעין כיס או שקשר אותן בסדינו על בטנו, בכל אלה פושע"
מכון המאור: "וכן אם הניח את הכספים בכיס בגדו או קשרם במטפחתו או על בטנו, כל זה פשיעה"
במילון של בלאו מציין משמעות נוספת, ומעניין מאוד על סמך מה נכתבה ההשערה שלו בתחילת הערך.
- אוצר.png (89.71 KiB) נצפה 2559 פעמים
