חילופי נוסח ברש"י/במפרש לסנהדרין בין דפוס שונצינו-ברקו לדפוס ונציה

[עדיאל ברויאר]

האם מישהו כתב על חילופי נוסח ברש"י לסנהדרין ו/או במפרש לפרק חלק בין דפוס שונצינו-ברקו לדפוס ונציה? עיינתי במקטע לא ארוך ומצאתי במפרש לפרק חלק הבדלים משמעותיים בין הדפוסים.
הנה שתי דוגמאות בדף צד ע"ב. הדגשתי את השינויים הגדולים בדפוס ונציה:
1. דפוס ברקו, עמ' 222: לשלל כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב לא לחלוק לאחרים שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב הוא. כמשק גבים שוקק בו השקאה של צנורות שמזלחין מהם מים נובעין השקו באותו ממון וטיהרתו משק שון בלעז.
דפוס ונציה (העותק שבהוצ' אור החכמה): לשלל כל אחד ואחד לעצמו או לחלוק ביחד אותו ממון שנשאר מחיל סנחריב לא לחלוק לאחרי' מה שאנו שוללים אבל אנו אסורי' שבאותו שלל שממון שבזזו מעשרת השבטים מעורב הוא דאיכא משום גזל. כמשק גבים שוקק בו השקאה של צנורות שמזלחין מהם מים נובעין השקו באותו ממון דמה צינורות הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה על ידי טבילה אף ממונם וכו' משק ש"ון בלעז.

2. דפוס ברקו, שם: הני טובא הוי - ההוא קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים, לישה, ענתו', הנהו לאו חושבנא נינהו.
דפוס ונציה: הני טובא הוי - די"ב הוא דאיכא. הוא קרא דצהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה דחשיבנא ביה תלתא בת גלים, לישה, ענתות, הנהו לאו חושבנא נינהו.

[עדיאל ברויאר]

ברש"י בעין יעקב, דפוס שלוניקי, נמצאות ההוספות הנ"ל שבדפוס ונציה, כמעט במדויק.
(סבתו כותב בדוקטורט שלו שנוסח התלמוד בעין יעקב לסנהדרין מבוסס בעיקרו על דפוס שונצינו-ברקו.)

[אִיךְ-מֶיְין]

ברש"י בעין יעקב, דפוס שלוניקי, נמצאות ההוספות הנ"ל שבדפוס ונציה, כמעט במדויק.
(סבתו כותב בדוקטורט שלו שנוסח התלמוד בעין יעקב לסנהדרין מבוסס בעיקרו על דפוס שונצינו-ברקו.)

השערתי היא שר"י בן חביב השתמש בדפוס ספרד ואד אלחגרה (כך עולה מבדיקה קלה שערכתי - וכן ראיתי כמה שכתבו).

[עדיאל ברויאר]

מסכתא אמסכתא קא רמית?!
סבתו עצמו (עמ' 14 הע' 61) כותב שמסקנתו שונה מהמסקנה של סגל בנוגע למסכת מגילה, ששם העין יעקב מבוסס על מסורת ספרדית אופיינית למעט פרק ב שמיוסד כולו על דפוס פיזרו. ומכאן למדנו שאף מפרק לפרק אין להשליך.

[אִיךְ-מֶיְין]

מסכתא אמסכתא קא רמית?!
סבתו עצמו (עמ' 14 הע' 61) כותב שמסקנתו שונה מהמסקנה של סגל בנוגע למסכת מגילה, ששם העין יעקב מבוסס על מסורת ספרדית אופיינית למעט פרק ב שמיוסד כולו על דפוס פיזרו. ומכאן למדנו שאף מפרק לפרק אין להשליך.

אם כך כנראה לא היה לו ש"ס שלם של דפוס ספרד.
יש אפשרות להעלות כאן המאמר הנ"ל ב-PDF?

[עדיאל ברויאר]

מצורפים דברי סבתו ודברי סגל מתוך הדוקטורטים שלהם.
(לאור התיאור של סגל, אני מסופק אם הדבר תלוי בשאלת ש"ס שלם או לא).

[ושא_נס]

.

[עדיאל ברויאר]

הרב ושא נס, תודה שנשאת נסך להבהיר עד כמה סבוכה הסוגיה! (בנוגע לעין יעקב, נראה לי שאין משהו מקיף. סבתו וסגל מפנים למבוא לדקדוקי סופרים השלם, איני זוכר אם כתובות או יבמות)

[עדיאל ברויאר]

ברש"י בעין יעקב, דפוס שלוניקי, נמצאות ההוספות הנ"ל שבדפוס ונציה, כמעט במדויק.
(סבתו כותב בדוקטורט שלו שנוסח התלמוד בעין יעקב לסנהדרין מבוסס בעיקרו על דפוס שונצינו-ברקו.)

הוספה קטנה לעיקרו של אשכול - ההוספות המוזכרות לעיל נמצאות גם בפירושו של ר' יוסף אבן חלת על ספר מנורת המאור (של ר' יצחק אבוהב), שבעל ספר יוחסין הגדיר אותו כפירוש המבוסס על פירושי רש"י. לעומת הדמיון הרב בין דפוס ונציה והעין יעקב, בפירוש של ר' יוסף יש יותר הבדלים, אך איני יודע אם הם עדות לנוסח שונה מעט או פרי עריכה של המחבר. בהקשר לכך יש לציין שבמנורת המאור מובאת הסוגיה בסדר שונה מהסדר של המפרש על הדף, ובכל זאת פירושו של ר' יוסף מסודר לפי סדרו של המפרש (שהוא גם סדר הסוגיה הרווח). יתכן שיש ללמוד מכך שהוא לא הרבה להתערב בגוף הפירוש. אבל בשביל לקבוע זאת יש צורך לבדוק לעומק את החיבור.
פירוש זה טרם נדפס. הדוגמאות הנ"ל נמצאות בכתב יד ירושלים, הספרייה הלאומית, MS Heb. 8°6391, דף 115א (לא עיינתי בכתב/י היד הנוספ/ים של החיבור). תא-שמע (כנסת מחקרים, ב, עמ' 207-206) משער שהפירוש נכתב באמצע המאה הי"ד לערך (זאת על סמך הטענה של צונץ שהחיבור קדם בהרבה לר' אברהם זכות שמשתמש בו כעדות נוסח קדומה של פירוש רש"י, וכנראה גם על סמך הממצא של תא-שמע שהחיבור האחרון שמוזכר בפירוש זה הוא הטור).