כל זמן שאדם מתעסק בתורת הקרבן, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב אותו הקרבן, דכתיב וזאת תורת האשם (ויקרא ז א), וזאת תורת החטאת (ויקרא ו, יח), ודרשו בו (מנחות קי.) כל העוסק בתורת האשם ותורת חטאת כאילו הקריבם, מדכתיב וזאת, דהוי ליה למימר ותורת האשם ותורת החטאת, מאי וזאת, אלא הכי פירושו, הקריאה הזאת היא גם כן תורת החטאת ותורת האשם וכו'. ורש"י (מנחות שם ד"ה מאי) פירש, דמדכתיב "תורת" ולא כתיב "חקת" יליף לה. ואינו נראה, דשמא לא רצתה התורה לעשות מהם חקה, רק דת שיש להם טעם מגולה. ודו"ק.
בקרו טלה כתב:מהדורת שס"ד
ושא_נס כתב:רצו"ב תמונת לבוש אורח חיים דפוס ראשון לובלין ש"ן.
הדעת נותנת כי כונת הלבוש בסוף ספרו לבוש האורה פראג שס"ד לתקן את הנוסח בספרו לבוש אורח חיים דפוס שני לובלין שס"ג (יש שינויים בקטע זה בין שתי ההדפסות).
וצריך לבדוק מה המצב בדפוס פראג שס"ט ובדפוס פראג שפ"ג, ועל פי איזה דפוס נדפס דפוס ויניציאה ש"ף. סביר כי דפוס ברדיטשוב לפי דפוס ויניציאה אך לא העמקתי בזה.
ורש"י (מנחות שם ד"ה מאי) פירש, דמדכתיב "תורת" ולא כתיב "חקת" יליף לה. ואינו נראה, דשמא לא רצתה התורה לעשות מהם חקה, רק דת שיש להם טעם מגולה. דוק. נראה לי.
בתוך הגולה כתב:*פרלס בGeschichte der Juden in Posen ברסלאו 1865. עמ' 47 הערה 56 מעתיק משברי מצבתו שהתגלגלו לכנסיה המקומית את הכיתוב: 'ציון זה לראש הגאון אב"ד מ"ה מרדכי יפה ז"ל ג' (ו)אדר [ב] שע"ב'. עכ"פ בשנת שע"ד ודאי כבר היתה נבג"מ כפי שעולה מדברי רבי יששכר איילנבורג בהקדמתו לספרו באר שבע ונציה שע"ד
יעקובי כתב:עוד נמשך (כדרכו) אחר ר' הירץ הנזכר, גם ר' יוסף האן זצ"ל מרבני פרנקפורט, וכמו שכתב בספרו 'יוסף אומץ' (סי' תרצ"א): "כתב מהרר"ה טריוש הנ"ל שהמנהג פה ורנקבורט לומר בחדש ואדר (כינוי מורגל בפי חכמי אשכנז לחודש אדר ב') ולכפרת פשע, שיש בנוסח י"ב לישני בקשה, לכן בעיבור אנו מוסיפין עוד לשון אחר, וכן מנהג פשוט פה".
אלכסנדרוס כתב:בתוך הגולה כתב:*פרלס בGeschichte der Juden in Posen ברסלאו 1865. עמ' 47 הערה 56 מעתיק משברי מצבתו שהתגלגלו לכנסיה המקומית את הכיתוב: 'ציון זה לראש הגאון אב"ד מ"ה מרדכי יפה ז"ל ג' (ו)אדר [ב] שע"ב'. עכ"פ בשנת שע"ד ודאי כבר היתה נבג"מ כפי שעולה מדברי רבי יששכר איילנבורג בהקדמתו לספרו באר שבע ונציה שע"ד
אין זו טעות (בכלל יש למעט לתקן כתובות של מצבות, כי קשה להניח לגביהן ט"ס). המנהג היה לציין אדר לאד"ר ואדר לאד"ש. אדר ואדר. ג' ואדר היינו ג' באדר השני.
וראה מה שהועתק כאן:יעקובי כתב:עוד נמשך (כדרכו) אחר ר' הירץ הנזכר, גם ר' יוסף האן זצ"ל מרבני פרנקפורט, וכמו שכתב בספרו 'יוסף אומץ' (סי' תרצ"א): "כתב מהרר"ה טריוש הנ"ל שהמנהג פה ורנקבורט לומר בחדש ואדר (כינוי מורגל בפי חכמי אשכנז לחודש אדר ב') ולכפרת פשע, שיש בנוסח י"ב לישני בקשה, לכן בעיבור אנו מוסיפין עוד לשון אחר, וכן מנהג פשוט פה".
אגב, סוחר ספרים סיפר לי פעם שמסתובב סט שלם של הלבוש עם מאות הגהות ותיקונים מידו של המחבר.
ושא_נס כתב: משהו לגבי העותק של ספר הלבוש עם הגהות כ"י המחבר זצ"ל.
ספר הלבוש נדפס בשלש מהדורות בחיי המחבר. האחרונה בפראג בשנת שס"ט. לפי הרשום במפעל הביבליוגרפיה במהדורה זו לפחות בחלק אורח חיים, נעשו תיקונים על פי כ"י המחבר.
דומני כי גם במהדורה שניה יש הוספות ותיקונים וכנראה גריעות ביחס למהדורה ראשונה.
ושא_נס כתב:האם מישהו מרבני האחרונים לדורותיהם מצטט הגהות הלבוש כ"י על ספרו בדברים שאינם באף אחת ממהדורות הלבוש הנדפסות? מסופקני מאד.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 525 אורחים