פורום אוצר החכמה

ביבמות כ, א תנן עריות שאינן עולות ליבום, וביניהם: אלמנה לכהן גדול ומשום שהוא מוזהר עליה בלאו ובעשה.
הלשון קצת קשה, מהו אלמנה לכ"ג? הרי לעולם אם היא נופלת ליבום היא אלמנה ! ויותר נכון לומר, שאין הכהן גדול מיבם ותל"מ
כמובן שאיני מוציא מהלשון כלום, (ובקל יש לומר דאגב שאר שנוהו כך).
אלא שמלשון אחד מן הראשונים נראה שהוא מפרש, דאיזוהי אלמנה שאין כ"ג מיבמה? שאחיו נשאה כאלמנה ! (דומיא דגרושה לכהן הדיוט)
ולדבריו אם נתאלמנה עתה, יכול הכ"ג ליבמה !
ואולי סברתו דבהכי איירי קרא, ולכן אין לפוטרו. (ואין בשאר העריות שם דמיון לזה, כי כאן עולה שכהן גדול לעולם אינו במצות יבום! והוא גדר מחודש).
אלא שמסתפינא מאד להסיק שיטה מופלאה שכזו, שלא נמצא זכרה בשום מקום.
(ובאנצ"ת ליתא, ושם שי"א שמדאורייתא כן מיבם)
------------
אשמח לכל עזרה

כנראה שכונת לקו' הגמ' פד. ומאי איריא דקתני אלמנה ליתני בתולה עי"ש

הגמרא אומרת שבעצם אתי עשה ודחי לא תעשה, ורק גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה, (תוספות מוסיף שהיינו גם גמר ביאה ראשונה), ואולי היה לו איזה חילוק שאם היתה אלמנה קודם לא שייך אתי עשה ודוחה ל"ת, אולי תכתוב את לשונו?

אולי נפרש בזה הפסוק הפלאי ביחזקאל פרק מד פסוק כב:

וְאַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה לֹא יִקְחוּ לָהֶם לְנָשִׁים כִּי אִם בְּתוּלֹת מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה אַלְמָנָה מִכֹּהֵן יִקָּחוּ:

וכבר פירשו בקדושין דף עח, ב שרישא דקרא איירי בכה"ג, וסיפא דקרא מבואר שם הכונה שהאלמנה אשר תהיה רק אלמנה ולא גרושה, "מכהן" - שאר הכהנים היינו כהנים הדיוטות יכולים לשאתה.
וכיון שבמה שאינו נפק"מ להלכה הרשות בידנו לפרש באופן אחר, (וכן המלבי"ם מפרש כל הכתוב כפשוטו ובכהן הדיוט וזו חומרה שתחול לעתיד, שכהנים יוכלו לקחת רק אלמנות כהנים. ובדרשות ר"י ן' שועיב פ' אמור מפרש בשם הרד"ק שזו חומרה שנהגה בזמן יחזקאל, עיי"ש) הרי לדעת אותו ראשון נוכל לאוקים שכל הפסוק בכהן גדול, והסיפא באה לומר שאלמנה שתהיה רק אלמנה מאחיו הכהן ולא אלמנה קודם לכן, אותה יקחו.
אמנם יש לפקפק בזה כי נאמר כהן סתם ואין שום רמז שמדובר באחיו הכהן.

קב עזר כתב:כנראה שכונת לקו' הגמ' פד. ומאי איריא דקתני אלמנה ליתני בתולה עי"ש

ייש"כ לרב קב עזר על המר"מ החשוב. וכנראה מכאן פתח לשיטה חדשה זו. ואבאר:
תנן ביבמות פד, א: יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן, כהן הדיוט שנשא את האלמנה ויש לו אח כ"ג.
ובגמ' שאלו: ומאי איריא דקתני אלמנה, ליתני בתולה (ועכשיו היא אלמנה כיון שמת אחיו) 
והוסיפו דאין לתרץ דס"ל לתנא דמתניתין 'נישואין הראשונים מפילין', שהרי חלל שנשא כשרה, ולא אמרינן נישואין הראשונים מפילין.
ופירש"י נישואין הראשון מפילין: נישואין הראשונים - שנשאה אח שמת מפילין אותה לייבום ובתר ההיא שעתא אזלינן ואי לאו אלמנה מאחר הואי שרינן לה לכ"ג יבמה.
כלומר, דהיה הו"א לגמ' דס"ל לתנא דמתני' דכל שהיתה בתולה בנישואיה, יכול הכ"ג ליבמה, משום דסבירא לן דהגדר הוא שבשעת נישואיה הראשונים נפלה ליבום. אלא דאי אפשר לפרש כן משום דתנא דמתני' לא עומד בשיטה זו כדמוכח גבי חלל וכו'.
ובתוס' העירו שם על המקום, דהא לא אשכחן בשום מקום שיטה כזו דנישואין הראשונים מפילין לקולא, אלא לחומרא עי"ש.

נמצא: דהאומר שכ"ג מיבם אשת אחיו שנשאה בתולה, הרי זה רק כהו"א דגמ' ולדברי תוס' גם אין ההו"א כפשוטה!
אבל אם לא נקבל דברי תוס' נשארנו דמבואר בגמ' שיש שום תנא הסובר דנישואין הראשונים מפילין גם לקולא, ולדבריו כ"ג מיבם אלמנה !(אלא דתנא דמתני' ביבמות שם ע"כ לא ס"ל הכי)
--------------------------------
אלא שכיון שאיני יודע מסכת יבמות, איני יודע האם יש בכלל אפשרות לומר שיש שיטה כזו דלא כתוס'. או דדברי התוס' מוכרחין.
----------------------------------
וייש"כ כל העונים מעלה.

ואלו דברי ראב"ן עליהם רמזתי:

והא דאמרינן אלמנה לכ"ג ולא שנא קדושת אחיו אלמנה מן הנישואין דאיכא תרתי אלמנה לא יקח דהיינו לאו ועשה דכי אם בתולה יקח ולא שנא אם קידשה אלמנה מן האירוסין ומת דליכא אלא ל"ת דאלמנה לא יקח, ולא אמרינן ליתי עשה דייבום וידחה ל"ת דאלמנה משום דגזרו ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה דליכא מצוה, ומיהו אם עבר ובעל קנה ואסורה לקיימן כדפרשינן.

ריהטת דבריו דאם נשאה אחיו כבתולה, מייבם הכ"ג! והוא פלאי. וככל המבואר.

וצ"ע כיצד יתיישבו להראב"ן דברי המשנה המפורשים (סנהדרין יח.): ומייבמין את אשתו. אבל הוא אינו מייבם, מפני שהוא אסור באלמנה. שמשמע שבכל יבום יש אצלו איסור אלמנה.

ולחומר הקושיה שהקשיתי, נראה כפירוש האבן שלמה על הראב"ן, שנראה מדבריו שלראב"ן יש הכרח שאלמנה מן האירוסין או מן הנשואין איירי כאן קודם שקידשה אחיו, אבל לא שאם נטלה אחיו בתולה מותרת לו. (וצ"ל דאיירי שמת אחיו לאחר שקידשה קודם שנשאה, אחרת היא תמיד מן הנישואין).

וזו העתקת דבריו:

תודה לרב בונה על כל דבריו המחוכמים. האב"ש בס"ה אומר שאין לדקדק כלום מלשון ראב"ן כי אגב גרושה תני אלמנה, שהיתה אלמנה אצל אחיו. ודוחק.
מן המשנה על כרחך ליכא למשמע מידי, שאם כדברך למה לא אמרו ביבמות פד שם, וכי תימא נישואין הראשונים מפילין, והתנן בסנהדרין וכו'. עי"ש ותבין.