פורום אוצר החכמה

לחברי הפורם השוקק ביותר

הא לכם התחבטות של ידידי, אולטרא אברך כפי שתראו:

בתוך הרעש האחרון שהגמ"ח המרכזי מדביק על לוח המודעות, וכמובן בתחתית כל מודעה מודגש שניתן לתת מכספי מעשר, והיינו מחמת שהתרומה למוסד הגמ"ח הינה להכנסת כלה עכשוית לכל הלווים עכשיו, דא עקא שלידידנו יש שווער שנעבך ..., וקרוביו קודמים לשאר העולם, אולם מאידך הלא הנתינה למוסד הגמ"ח הינה בתכל'ס דאגה לבניו הקודמים לחמיו [איננו כדין אביו, שהוא הנותן ולא רעייתו], השאלה היא אם ניתן על סמך קדימת בנו לקרוביו לתת צדקה למישהו שלישי.

הוא שאל מו"צ על סברה זו, והשיבו לתת לגמ"ח המרכזי, אך לא היה ברור אם מטעמים אחרים, חיפשתי ב'באורח צדקה' ולא מצאתי

הנידון הינו בעיקר בטעם קדימת קרובים, שכבר תמהו בה שאדרבה היה מהראוי להפך שיתן לרחוק, שיכוף את יצרו [מעין ב"מ לב:], שיתן לא מתוך האגו ורצונו לראות בטוב קרוביו, והרי אי"ז דין זכות של עניי העיר על שכניהם [כפי שנקט בתשו' ר"ע הילדססהיימר ח"א יו"ד רכ"א].

ומאידך תמהו בכפילת המקורות דא"ר פכ"ה מייתי ממבשרך לא תתעלם [ישעיה נח-ז, וכ"ה ברשב"ם ב"ב קמא. כד הקמח ער' אורחים, וכן בלבוש חו"מ רי"ס צ"ז לגבי קדימה בהלוואה], ואילו בספרי ראה ס"ג מייתי מקרא דפרשת צדקה גופה כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך, דממייתי מינה קדימות ברמת אחיך ומבשעריך את עניי עירך ומבארצך עניי ארץ ישראל [וכ"ה ברש"י דברים טו-ז ט"ז וש"ך יו"ד רנ"א, ובסמ"ע חו"מ שם תמה על הלבוש דבמצוות דאוריי' עסקי' אלא בהכרח הוא כספרי], וגבי קדימה בהלוואה ג"כ דריש בב"מ עא. מקרא דפרשת הלוואה גופה, מאת העני עמך לעניי עירך [וכ"ה ברש"י ור' בחיי שמות כב-כד], ובארח"ח דיני צדקה הביאה והוסיף וה"ה לצדקה, וכן מצינו ברשב"ש שס"א שמהלואה ילפי' לצדקה.

[ההערות הנעמדים תיכף הינם אם הם משלימים זה את זה או שפלוג' היא וא"כ מהו יסוד הפלוג', וכן במה שבהלוואה לא הוזכרה קדימת קרובים [ועניי א"י, וביוסף אומץ י"ט דאה"נ גבי הלוואה אין קדימה לעניי א"י], וכן התמיהה בהגר"א וערה"ש יו"ד גבי צדקה שהביאו את שניהם, וכן בסו"ד הגר"א שציין לב"מ גבי הלוואה, וכן תימה על הלבוש שלכאו' סותר לגמ' ב"מ, וכבר נודע התשב"ץ ח"ב קל"א שקדימת בניו אין מקורו אלא מכלל עדיפות בתוך עניי עירך, ולמה לא סגי ליה בתחילת דברי הספרי, אך כמובן אין להטריח את הציבור כאן בהערות מסוג זה, וכבר עכשיו רשימת ההערות היא אחרי מחיקת כמה].

כמובן שלצד שהמקור מפרשת צדקה עצמה הרי שאילו בצדקה אמרי' שאין ליתן לצורך שעדיין לא נוצר, ה"נ אין להקדים מחמת צורך שעדיין איננו.

בקיצור: כר הדיון נרחב, בין בשאלה ההלכתית ובין ביסודות קדימת קרובים, לא עיינתי עדיין מספיק בנושא, כך שאל תתפלאו אם בהמשך אנאום בהודעה ארוכה את דעתי.

בלי להיכנס לכל המקורות, הסברה של לכוף את יצרו ולכן להעדיף רחוקים לפו"ר אינה שייכת כאן, כיוון שמדובר ביצר הטוב. הדאגה הטבעית למעגל הקרוב היא טבעית אך גם נכונה מבחינת המוסר וההלכה - יעויין בהקדמת שערי יושר. אדם שמתעלם מקרוביו ודואג לרחוקים - צריך בדיקה.

במחילה לא הבנתי את צדדי הספק שהצבת לדיני קדימה בצדקה. הלא זה פשוט וברור, שהיכן שיש לו ליתן לבנו או לחמיו, בנו קודם. וכל הספק הוא, כאן שבעצם מעשה הנתינה לגמ"ח המרכזי הוא גומל חסד עקיף עם בנו ואילו בנתינה לחמיו מריים חסד עכשוי.
ולכאורה יש כאן מקום נוסף לחקירה, שהרי עם בנו אין החסד בטוח, דבעזהי"ת אולי לא יזדקק בנו להלוואת הגמ"ח כלל והרבה שלוחים יש למקום, דהרי זה ענין רחוק, בעוד שהנתינה לחמיו היא צדקה עכשווית וודאית. ולכך דעתי נוטה להעדיף ליתן לחמיו.

אינני יודע איך ניתן לעקור דינא דגמ' ומה שיהנה ממנו בנו ל"ש לכאן שהרי לזה אינו נותן ממעשר, וההתר למעשר הוא כמדומה משום שנהנים ממנו עתה אחרים וזה לא קודם.

כשהוא נותן לגמ"ח המרכזי, הוא נותן לאחרים הנזקקים כאן ועכשיו, הכנסת כלה מהודרת, כמו לתרום [לא להפקיד] לגמ"ח הלוואות למטרות מצוה, ואילו משום קדימת חמיו לאחרים, שאלתי האם בזה יצרפו ילדיו לתמונה, האם ביחס לדיני הקדימה אין הבדל בזמן, סו"ס תהא זו התעלמות מבניו, ומבשרך אל תתעלם [באם זהו יסוד קדימת קרובים].

מבי מדרשא כתב: שהרי עם בנו אין החסד בטוח, דבעזהי"ת אולי לא יזדקק בנו להלוואת הגמ"ח כלל והרבה שלוחים יש למקום, דהרי זה ענין רחוק

כשהפוסקים כתבו שאין לאגור מעשרות לצרכים עתידיים, לא הוזכרה סברה זו [ראה אגר"מ יו"ד ח"א קמ"ד לדוגמה], ומאחר שהדבר נידון עפ"י הטבע, והניסיון מוכיח שאנשים -בין אברכים ובין עובדים - נזקקים להלוואות, ובמיוחד מי שאין לו תכנית עבודה מעשירה במיוחד.

אליהוא כתב:אינני יודע איך ניתן לעקור דינא דגמ'

איזה דינא דגמ', הוא נותן מעשר כספים לזוגות שבגמ"ח כדין, והוא מקדים את בנו לחמיו כדין.

אליהוא כתב:ומה שיהנה ממנו בנו ל"ש לכאן שהרי לזה אינו נותן ממעשר

אה"נ, אבל אם לא יתן מעשר לזוגות של הגמ"ח הרי הוא מתעלם מבנו.