אלדד הדני - הלכות א"י

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מתעמק
הודעות: 527
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יוני 03, 2011 9:53 am

ידועים דברי התוספות ריש חולין, שנמצא כתוב בהלכות ארץ ישראל שנשים לא ישחטו.
והרא"ש ריש חולין הביא גם כן דברי הלכות ארץ ישראל האלו, והוסיף בשם הלכות א"י שגם השוחט בלא ברכה שחיטתו פסולה.
התוספות בזבחים ריש פרק ג' (דף לא:) הביאו שני דברים הנזכרים, בתוספת פסול על שחיטת ערום.
המרדכי עולה על כולם בהעתקה ארוכה מדברי ספר האלמוני וז"ל,
כתב רבינו ברוך, ראיתי כתוב בהלכות שחיטה שהביא רבי אלדד בן מחלי הבא מעשרת השבטים, אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה, כל הזובח לה' ואינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו וכו', עד דאמר יהושע כל טבח שישחוט שחיטה שאינה הגונה בין בבהמה או חיה או עוף פגול הוא לא יאכל, ולא ישחוט עד שיפנה אל הקדש למקום תפלה, ואם ישחוט בלא ברכה פגול הוא, ואם ישחוט ערום פגול, ואם שכור פגול, ואם שחט ולא היה עליו סודר [פי' על ראשו] פגול, ואם לא הורחץ משכבת זרע ושכח ושחט פגול, אבל אסור לשחוט בימי אבלו, והשחיטה אסורה מיד אשה, מיד סריס, מיד זקן לאחר שעברו עליו פ' שנה, ומנער עד שימלא י"ח שנה.

והנה מתוך מובאות אלו מספיק לקבוע בפשטות שהלכות ארץ ישראל וספר אלדד אחד הם. וכמו כן ההשערה עולה מאליה שמאחר שהמרדכי מביא הפתיחה "אמר יהושע" (ובמקרה הוא לא הביאו בשם הלכות ארץ ישראל), ובקצת ראשונים (כתוספות זבחים הנ"ל, וכן בר"ן על הרי"ף ריש חולין) מובא בשם הלכות א"י, מסתבר שיש שיבוש בפתיחת ראשי תיבות, והיה כתוב בתוס' ורא"ש במסכת חולין הדבר בשם הלכות א"י, והמעתיק פיענח ארץ ישראל במקום "אמר יהושע". (הדגשתי דבר זה, כי זכורני שראיתי בין החוקרים מלחמת עולם מי חידש שצ"ל אמר יהושע במקום ארץ ישראל, אך להנ"ל אף תינוק המעיין בדברי הראשונים הנזכרים יעלה לו מאליו השערה זו).

הראשונים לא קיבלו דברי אלדד הדני, ואף התבטאו הרא"ש והתוספות בזבחים בסגנון "ואותו חכם שכתב הלכות א"י כתב חומרות מדעתו". כלומר, אין כאן קבלות, לא מפי משה ולא מפי יהושע, אלא הכל דברי אלדד הדני עצמו, וכל מקום שכתוב בו אמר יהושע הוי לדידן כאילו כתוב אמר אלדד.
ובאמת גם רב צמח גאון בתשובתו הידועה על דברי אלדד הדני כתב וז"ל "ויש לומר שאינו כלל רחוק שאלדד זה שגג והחליף מרוב צרותיו שעברו עליו וטורח הדרך המענה גוף האדם". כלומר, אפשר שיש בידו קבלה אמתית, אך לדידן לא שוה כלום, כי לא ידענו איזה דבר מקובל באמת ואיזה דבר החליף בדעתו משך הימים.

מתעמק
הודעות: 527
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יוני 03, 2011 9:54 am

הרבה דנו בדברי אלדד הדני, מטרתיו, דעותיו ונאמנותו. לא נדון עתה אלא בדברי הלכה הנוגעים למעשה.
כשנביט בהלכות אלדד הדני המובאים במרדכי, נראים כמה מדבריו תמוהים למאוד.
מה שחייב לשחוט למקום הקודש לרוח שמתפללין, תמוה כי זה מחוקי המוסלמים, ואף יש איסור לעשות כן, כדאיתא בשו"ע יו"ד סוף סימן ד' בשם שו"ת הרשב"א, וקשה להעלות על הדעת שאלדד יחייב את ישראל לקיים חוקי האיסלם.
מה שאסר את שחיטת האבל, צריך טעם, מאיזה טעם יאסר דבר זה.
וכן שחיטת סריס לא ידענו לו שום סברא לאסרה.

אך כאשר נעיין בדבר נראה שראשוני אשכנז הנ"ל היה בידם נוסח שונה מדברי אלדד הדני מנוסחות המצויות בדפוס.
כבר בפתיחת דברי אלדד יש שינוי, כשבנוסח הנדפס איתא "כל הזובח לישראל", ובדברי המרדכי איתא "כל הזובח לה'".
גם בגוף הדברים יש אריכות גדול בנוסחאות שבדפוס, הלכות טריפות מפורטות, והלכות שחיטה באריכות, ומכל אלו לא הובאו בתוספות רא"ש ומרדכי כלום (עכ"פ כל הידוע לי), משמע שלא ראו דברים אלו מעולם.
גם הא דהשוחט צריך לשחוט לרוח שמתפללין, מובא במרדכי כפסק קצר כנ"ל, אך בנוסח שבדפוס יש סיפור ארוך ומרתק, על שור שנפל לבור ולא יכלו להעלותו ובאו לשאול ליהושע היאך לשוחטו, ויהושע שלחם למשה, ומשה שאלם בפרטיות על אופן שכיבת הבהמה, וביאר להם שהנפקותא בזה אם אפשר לשחוט בהמה זו כמו שמונח בתוך הבור כי לא יתכן לשחוט אלא לרוח שמתפללין. והסיפור כשלעצמה תמוה, כי בשלמא שחיטת חולין במדבר אפשר בבעלי מומין ושור זה כנראה הומם בנפלו לתוך הבור, אך שחיטה לצד הקודש לא התחדש במקרה זו אלא בכל חיה ועוף או בהמה בעלת מום שרצו לשחוט ולמה העלים משה דין זה מהם עד שגילה אותה רק כשנפל שורא בבירא. אך עכ"פ במרדכי הובאו הדברים בקצרה בלי סיפור דברים.
גם הא דנשים לא ישחטו לא מצאתי בנוסחאות הדפוס של ספר אלדד הדני, הגם שזה הובא בכל ראשונים הנ"ל.
ומכח זה משמע שיש לנו לדון את נוסחת הראשונים כשלעצמה, בלי להזדקק אם זה מתאים עם שאר הנוסחאות, כי כנראה ראשוני אשכנז לא גרסו נוסחאות האחרות כלל.

מתעמק
הודעות: 527
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יוני 03, 2011 9:55 am

אם כן הדברים, נוכל לשער שדברי אלדד הדני לא נאמרו כלל על שחיטת חולין, אלא על שחיטת קדשים אמר הלכות אלו, וזהו אומרו כל הזובח לה'.
והגם דנקטינן בריש פרק ג' דזבחים שהחיטה כשרה בזרים בנשים ועבדים וכו', וגם נקטינן שהשחיטה לא נקרא שירות. בזה הביא אלדד קבלה מבני ארצו (או מעצמו חידש כן) שאף שלא בעי כהנים ובגדי כהונה וכלי שרת, אבל שירות דרך כבוד לגבוה בעינן, ולכן פוסל סריס משום בעל מום וערום שאין לו בגדים כלל ופרועי ראש בלי סודר וכן האבל פסול. וכל אלו דווקא בקדשים ולא בחולין.
וכיון דבקדשים איירינן, שפיר אפשר דס"ל לפנות פניו אל הקודש בעת שחיטת קדשים. אך לא אל מקום המקדש קאמר (ראה להלן), אלא אל מקום שכינה, דהוה במערב, (כך שאף אין דבריו מתאימים עם דברי המוסלמים)
ובזה יובן למה הביא התוספות דברי אלדד הדני בריש פרק ג' דזבחים, והיינו כי שם באמת מקומם, ועל דברי המשנה שהשחיטה כשרה בזרים וכו' קאי דברי אלדד.
אך מאחר שאלדד לא נתן טעם לפסול נשים משום שירות אלא הוסיף טעם משום שהנשים דעתן קלות, כמו שהעתיק התוס' ריש חולין, מזה הוציאו הראשונים שה"ה בחולין, שהרי טעם זה שייך בחולין כבקדשים.
ובזה מובן גם מה שהדגיש אלדד בכל דבר ודבר דהוי "פגול", שלא מצוי שמוש תיבה זו בחולין (אף שלפעמים מצינו מרק פגולים וכדומה).

אך יש לשאול, מאי קאתי אלדד לאשמועינן, ומאי נפקא מינה לדידן בשחיטת קדשים. וכמו כן קשה מאי זה דקאמר אסור לאכול משחיטתו, הרי בשחיטת קדשים איירינן.
ובדברי מזה עם אחד מחכמי הפורום, העירני דמאחר שעשרת השבטים נותקו מבית המקדש סמוך להבנותו על ידי שלמה המלך, כי ירבעם מנעם מעלות אל הבית, לכן יתכן שהכשרים שביניהם שלא רצו לעבוד לעגלי זהב, חזרו להקריב לה' בבמות, ובדעתם לא קבלו הא דירושלים הוי נחלה ואין אחריה היתר. ואולי אף הקריבו קדשים קלים בבמות אלו.
ולפי זה שפיר יתכן שאלד שבא מעשרת השבטים (לדבריו), עדיין היה רווח אצלם שחיטת קדשים בבמות, ואכילת בשר קדשים קלים. ועל זה קאמר אלדד כל אלו התנאים בשחיטת קדשים (ומאחר שירושלים לא נחשב בעיניהם, החשיבו מקום שכינה במערב, ששם מקום שכינה בעולם).

אך הראשונים הוציאו מדברי אלדד להבין דעתו גם בשחיטת חולין, כגון הא דנתן טעם לאיסור שחיטת נשים דשייך זה גם בחולין, וכנ"ל, ועל זה דנו ראשוני אשכנז אם לקבל דבריו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16472
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' יוני 03, 2011 11:54 am

האם גם במשכן היה דין להתפלל לכיוון המשכן, ובכלל האם לפני שתיקנו אנשי כנה"ג ח"י ברכות היה דין על המתפלל להתפלל לביהמ"ק?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' יוני 03, 2011 1:05 pm

בגמ' ברכות ל עמוד א אמרינן היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת - והיה זה בטרם תיקנו אנשי כנסת הגדולה תפילת י"ח.
שהרי הוכיחו כל זה ממה שאמרו במלכים והתפללו אל המקום הזה.
וכבר כתבו להוכיח שגם בביהמ"ק היו מתפללין וראה ברכות ל"א עמוד א' כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא וגו.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב ו' יוני 03, 2011 1:09 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ספק_ספיקא
הודעות: 10
הצטרף: ו' יוני 03, 2011 1:03 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי ספק_ספיקא » ו' יוני 03, 2011 1:07 pm

מתעמק כתב:אך הראשונים הוציאו מדברי אלדד להבין דעתו גם בשחיטת חולין, כגון הא דנתן טעם לאיסור שחיטת נשים דשייך זה גם בחולין, וכנ"ל, ועל זה דנו ראשוני אשכנז אם לקבל דבריו.

בתוס' ריש חולין לא משמע כדבריך, שאם עיקר דברי ההלכות א"י נאמרו בקדשים, א"כ לא היה להתוס' לומר "ואין נראה, דאפילו במוקדשין שוחטות לכתחילה". ומאי "דאפילו" והא על זה קאי ההלכות א"י.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 16472
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' יוני 03, 2011 1:18 pm

תולעת ספרים07 כתב:בגמ' ברכות ל עמוד א אמרינן היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת - והיה זה בטרם תיקנו אנשי כנסת הגדולה תפילת י"ח.
שהרי הוכיחו כל זה ממה שאמרו במלכים והתפללו אל המקום הזה.
וכבר כתבו להוכיח שגם בביהמ"ק היו מתפללין וראה ברכות ל"א עמוד א' כבר מפורש על ידי דניאל וזמנין תלתא וגו.


צודק שיש ראיה, אע"פ שאפשר לדון אם זה חיוב, כי אולי גם התפילה לא היתה חיוב גמור אז, (כמובן מלבד דעת הרמב"ם ודעתו יש דיון מה בכלל החיוב), ואם לא היתה חיוב, גם אין חיוב להתפלל לצד המקדש אלא זה ענין מעלה. בכל אופן אפילו אם זה מעלה יכול לומר משה רבינו לצד שמתפללים אליו. אבל לא נפשט לנו עדיין, אם במשכן היה גם מעלה או דין זה.

ישבב הסופר
הודעות: 2732
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' יוני 03, 2011 5:16 pm

דבר אין בפי ובלשוני מילה להודות להחכם מתעמק אשר דלה ממימיו להשקות עם רב.
אבל להבהרה בעלמא, לטעמיך, הסיפור עם השור והבור התרחש בחצר אוהל מועד?

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11208
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' יוני 03, 2011 5:40 pm

קשה לשפוט את ההשערה המעניינת מבלי שכל המקורות יהיו גלוים וערוכים לפנינו. בכל מקרה, תודה על הדברים היפים.
אציין שמריהטת הדברים נראה שהוא מדמה שחיטה לתפילה ומזה הוציא כמה הנהגות וממילא אינו דומה למנהג המוסלמים.
ואם באנו לפלפל נזכיר את המצבה האהובה אצל אבות ושנואה לבנים ודברי הבאר שבע על תפילה בנשיאת כפים כך שאין כאן קושיא גדולה.
ועוד אעיר (והכל לפלפולא בעלמא כמובן) שאין הדבר מוסכם שבמות הותרו גם בחו"ל. ואכמ"ל.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי חכם באשי » ו' יוני 03, 2011 6:07 pm

תודה, רבינו המתעמק, על דבריך היפים.
ובנוגע למה שהתקשת, כיצד הוא הורה לשחוט למזרח, מנהג מוסלמי לכאורה, אודיע לך, שאף רש"ש מטרוייש (תלמיד מהר"ם מרוטנבורג) מחייב זאת (בחיבורו 'ספר המשכיל' שבכת"י), וכך גם נהגו בצפת במאה הט"ז.

ודרך אגב, האם עיינת במאמרו של ר' אברהם אפשטיין על אלדד הדני (מצוי באוצר, ב'כל כתבי ר' אברהם אפשטיין').

מתעמק
הודעות: 527
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מתעמק » ו' יוני 03, 2011 7:11 pm

ישבב הסופר כתב:אבל להבהרה בעלמא, לטעמיך, הסיפור עם השור והבור התרחש בחצר אוהל מועד?
כנראה לא בארתי הדברים כל צרכן, לפי הנוסח הנדפס וודאי שלא מדובר בשחיטת קדשים, אלא כולו בחולין קמיירי, ועל זה הערתי על גוף הסיפור שתמוה למה לא הודיעם משה הלכתא דא לפני המאורע ההיא שהרי אף בלי נפילת שור יש חיות ועופות וכן בעלי מומים הטעונים שחיטה. אך לפי נוסח המרדכי שלא מוזכר הסיפור, אפשר לומר שאכן לא היו דברים מעולם, לא נפל שור לבור, ולא שאלו את משה, רק יש להם קבלה שבקדשים יש לשחוט לצד תפלה, ותו לא (ולזה הדגשתי שבדרך כלל אין נוסחת ראשוני אשכנז מתאים כלל עם נוסח הדפוס, כך שאין מביאין ראיה מזה על זה).

איש_ספר כתב:ועוד אעיר (והכל לפלפולא בעלמא כמובן) שאין הדבר מוסכם שבמות הותרו גם בחו"ל. ואכמ"ל
אולי גם בזה לא חששו עשרת השבטים, שהרי אמרו חז"ל בסנהדרין צ"ד דספרו בגנותה של ארץ ישראל, שכאשר הגלם סנחרב, כי מטו שוש מרי שויא כי ארעין, כי מטו עלימין אמרו כעלמין, כי מטו שוש תרי אמרי על חד תרין. ופירש רש"י, דכי מטו לאותו מקום ששמו שוש אמרו שויא לארעין זאת הארץ שויא לארצנו, וכשבאו למקום ששמו עלמין אמרו כי עלמין זה המקום שוה לירושלים שנקראת בית עולמים, כשבאו למקום ששמו שוש תרי אמרו על חד תרין כלומר זה יפה פי שנים כמקומנו. והגם שבפשטות התכוונו למעלות הגשמיות של ארץ ישראל ארץ זבת חלב ודבש שהשוו אליו מקום גלותם, אך ממה שהשוו גם לירושלים משמע שאף במעלות הרוחניות של ארץ ישראל כפרו. ואם כן לדידהו היה ארצם שוה כארץ ישראל בלי שום גריעותא. (ואגב, גם מזה יובן שם הלכות ארץ ישראל כפשוטה, לפי דעתם).

חכם באשי כתב:ובנוגע למה שהתקשת, כיצד הוא הורה לשחוט למזרח, מנהג מוסלמי לכאורה, אודיע לך, שאף רש"ש מטרוייש (תלמיד מהר"ם מרוטנבורג) מחייב זאת (בחיבורו 'ספר המשכיל' שבכת"י), וכך גם נהגו בצפת במאה הט"ז.
כמובן לא אוכל לשפוט על דברים שבכת"י שלא ראיתי. אבל על מנהג צפת, ידעתי רק משו"ת הרדב"ז ח"א סימן קס"ב (במקרה שכתב תשובה זו אחר התיישבו בארה"ק), ומשם משמע שהיה זאת מסיבות טכניות, חדא כי בתי המטבחיים נבנו על ידי הישמעאלים תושבי המקום ולכן תא השחיטה הועמד באופן שהשוחט יהיה כלפי מזרח, ועוד כיון שרצו למכור האחוריים והנבילות להישמעאלים הוכרחו לעשות באופן שיוכשר גם להם.
בספרו של עפשטיין "אלדד הדני" השתמשתי לפי היברובוקס (ומן הסתם הכל אחד). אך ימחול נא לי כבוד החכם שלא אזרתי כח לקרוא כולו, מחמת האריכות, והשתמשתי בו בעיקר כדי לקרוא נוסחאות השונות של אלדד הדני שמצא ולהשוותם לדברי המרדכי, אך באיזה הערות ממנו עיינתי, ומהם מה שכתב במבוא באופן הקרוב לדבריי בשם אחד מחכמי הפורום, אך לא יכולתי להלום גישתו להלכות שחיטה שבדברי חז"ל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11208
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי איש_ספר » ש' יוני 04, 2011 11:31 pm

עתה מצאתי שביסוד דברים כיוון המתעמק לאחד קדמון מדבר הוא רבינו האגור.
רצ"ב הערת ר' צבי האגער (מי יודע מי הוא בקי נפלא זה נכד הגאון בעל חשק שלמה?) בגליון שו"ת בית שערים (סי' כ"ב הנדמ"ח). שם האריך במקורות רבים הנסובים על ענין זה ובכללם דברי האגור הנזכרים. גם הביא שם כמש"כ לדקדק דנראה שיסוד דברי אלדד לדמות שחיטה לתפילה ומכאן תוצאות כמה דינים:
[הערה מהמו"ל הרב צבי האגער שליט"א. פלא שלא הביא כאן המחבר מהמרדכי ריש חולין כתב רבינו ברוך ראיתי כתוב בהלכות שחיטה שהביא רבי אלדד בן מחלי הבא מעשרת השבטים אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה כל הזובח לה' ואינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו עוד אמר יהושע כל טבח שישחוט שחיטה שאינה הגונה בין בבהמה או חיה או עוף פגול הוא לא יאכל ולא ישחוט עד שיפנה אל הקודש למקום תפלה ואם ישחוט בלא ברכה פגול הוא ואם ישחוט ערום פגול וכו' ואם שחט ולא היה עליו סודר (פי' על ראשו - הגהות הרמ"א) פגול ואם לא הורחץ מש"ז ושכח ושחט פגול וכו' והשחיטה אסורה מיד אשה מיד סריס מיד זקן שעברו עליו פ' שנה. וממש"כ כל הזובח לה' משמע שכוונתו על שחיטת קדשים אך בפשטות הכוונה על מצות שחיטת חולין וכן הבינו כל הראשונים, ויותר מזה כתבו האחרונים לישב דברי הל' א"י שלא תקשה מגמ' זבחים דנשים שוחטות לכתחלה דשאני התם בעזרה במקום זריזים מותר להם לשחוט ואין ראיה לחוץ לעזרה וכ"כ הבית שערים הבאתי דבריו בח"ג סי' כ"ה עי"ש וכ"כ בנחל אשכול על ספר האשכול עי"ש. אמנם מצאתי בהגהות זקי' החשק שלמה על המרדכי שציין להאגור בהל' שחיטה שכתב ואני המחבר חושב בלבי אפשר כי כוונתו היא בקדשים כי הם חומרות שהנהיגו בקדשים וראי' מלשונו שכתב כל הזובח לה' וגו' על דרך הכתוב זובח לאלקים יחרם בלתי לה' לבדו עי"ש. ואם כי כמה דינים הביאו הפוסקים כגון אשה, ערום, שכור ולא בירך אך הא דסודר לא הביאו, ויותר מזה כתב באו"ז בה' כיסוי הדם סי' שפ"ז שכתב ומכאן ראיה דלא קיי"ל כמש"כ ר' אלדד הדני שחט בלא ברכה נבלה ותדע שכמו כן כתב שחט בלא סודר נבלה עיין שם ומוכח דפשיטא ליה שסודר אינו מעכב. אמנם כנראה שבבית שערים בשאלה על שוחט שלא לבש כובע הכוונה על כובע עליון ולא על כיפה ובהל' א"י מיירי בגילוי ראש לגמרי ובזה וודאי שהעושה כן כיום ואפילו יהיה רק עומד בביתו בגילוי ראש שלא יתנוהו לשחוט, ועי' בזה בשו"ת משנה הלכות ח"ה סי' פ"ט. ויתכן לפרש בדברי המרדכי דסודר פי' עיטוף על בגד הראש והא דבעי סודר לכסות ראשו הדין כן דוקא לבני א"י וכהא דכ' במג"א סי' קפ"ג ס"ק ג' כתבו המקובלים להצריך כל העשרה דברים בכוס של ברכה חוץ מעיטוף בחו"ל, ובעטרת זקנים שם ופירש עיטוף הוא סודר למעלה מהכובע אבל הכובע לבד לא מקרי עיטוף דהא בלאו הכי אסור לברך בגילוי הראש כן כתב הב"י אבל בספר יש שכר ז"ל מצאתי כתוב דאין עיטוף נוהג אלא בארץ ישראל משום כבוד השכינה. וא"כ עכ"ח צריך לפרש דסודר פי' בגד למעלה מהכובע דאם פי' כובע הלא בין כך צריך כובע דאסור לברך בגילוי הראש ובלא ברכה פסל שם בהל' א"י, וא"כ י"ל דהה"נ הכי דוקא לבני אר"י הובא דין זה בהל' א"י. ומ"ש בהל' א"י עד שיפנה אל הקודש אל מקום תפלה צ"ב ועי' ביו"ד סוס"י ד' ישמעאלים שאינם מניחים ישראל לשחוט אלא אם כן יהפוך פניו לאל קבלא וכו' מוכח דגם להיפוך אינו פוסל, ואח"ז ראיתי שכבר העיר כן בשו"ת מאיר נתיבים שאלה ע"ז עי"ש. ומ"ש עוד ואם לא הורחץ נסתפקתי אם גם זה נכלל בהא דבטלוה לטבילותא או דילמא אין זה בכלל אין רוב הציבור יכולין לעמוד בה, ומדהשמיטוהו הפוסקים הראשונים והאחרונים נראה דגם לזה בטלוה. ונראה דמש"כ בהלכות א"י שטבילה מעכבת, הוא למנהגם שהובא במהרש"ל סוף מס' ב"ק בחילוקי דינים בין בני א"י ובין בני בבל באות ל' שם בני א"י רוחצין וכו' בני בבל אין רוחצין שהן דורשין אנו בארץ הטמאה, וע"ע בשו"ת דברי יציב או"ח סי' נ"ה אות י"ט מספר המנהיג ופי' בירושלמי למנהג א"י שטובלין. ואח"כ מצאתי להדיא בספר העיטור בתחלת הל' שחיטה שכ' וערום ובעל קרי אין שוחטין לכתחלה מפני הברכה והאידנא דבטלי לטבילותי' בע"ק שוחט לכתחלה ואפי' לרבוותא דאמרי לא בטלי לטבילותי' אלא לד"ת אבל לתפלה לא ומסתבר דטבילותא במנהגא תליא מילתא עי"ש מש"כ. ועי' במנחת יוסף בקו"א להל' שחיטה סי' א' בגודל הצורך בטבילה לשו"ב. אח"ז קבלתי ספר שו"ת מראה ריאה ושם בסי' ד' דיבר בזה, וגם בספר מנרת זהב להר"ר זושא בפ' מצורע בהג"ה בשם ספר ברכות שמים הביא מהכוזרי שנמצא כובד באדם בעוד שלא נרחץ מקריו, ומאחר שכן מבואר שיש לשו"ב להיות נזהר בטבילה כי לפני טבילתו יש כובד באבריו, אך מ"ש שם שא"כ דבר זה לעיכובא ודלא כדרכ"ת סי' א' ס"ק פ"ד שמיקל בשעה"ד, אינו מוכרח כי אין דבר זה מחייב טבילה בתמידות. (ועי' אח"ז קבלתי ספר שו"ת מראה ריאה ושם בסי' ד' דיבר בזה, וגם בספר מנרת זהב להר"ר זושא בפ' מצורע בהג"ה בשם ספר ברכות שמים הביא מהכוזרי שנמצא כובד באדם בעוד שלא נרחץ מקריו, ומאחר שכן מבואר שיש לשו"ב להיות נזהר בטבילה כי לפני טבילתו יש כובד באבריו, אך מ"ש שם שא"כ דבר זה לעיכובא ודלא כדרכ"ת סי' א' ס"ק פ"ד שמיקל בשעה"ד, אינו מוכרח כי אין דבר זה מחייב טבילה בתמידות. (וע"ע בבאה"ט יו"ד סי' ח' ראובן קנה סייף מתליין שדן בו דיני נפשות אם מותר לשחוט בו דמטמא לבשר ששוחט בו יש לומר דסכין נטהר ע"י טבילה. וכל האחרונים תמהו מה טומאה שייך בזה"ז ואם שייך ליבעי הזאה, ואולי הוא כהנ"ל שהצריכו לשוחט ליטהר ככל האפשר, ולכן טובלים גם משום טומאת מת שצריך טבילה אחר הזאה ואף על פי שאין לנו הזאה מ"מ טהרה פורתא הוא, ועי' בשו"ת תורה לשמה סי' ל"ה שכתב כן לאלו הטובלים אחר טומאת מת, וע"ע כעי"ז בדעת תורה למהרש"ם או"ח סי' ד' סי"ח שאין טומאה אחת מעכבת חבירתה וברדב"ז פ"ח מהל' ביכורים הי"א ואכ"מ). וחפשתי ומצאתי בכנה"ג בהגהות הטור אות נ' שכתב על דברי הל' א"י מיהו לשון פיגול לא נתברר אצלי גבי חולין מאי עבידתיה דלא אמרינן לישנא דפיגול אלא בקדשים ואף שכתבו הפוסקים שכל אלו חומרות יתרות הן ולא קי"ל הכי היינו דוקא במחמיר לענין דינא אבל צריך ליישב הלשון והאגור ובעל דמ"א כתבו דהל' אלדד הדני מדברים בקדשים עי"ש ובאות נ"ד ובהגהות ב"י אות ו' שביאר סוף דברי הל' א"י. ומה שהק' מל' פגול י"ל עפ"י מש"כ רש"י בפ' קדושים פגול פי' מתועב, ובאמת באו"ז הנ"ל גורס בדבריו נבלה, וכן התוס' והרא"ש העתיקו שחיטתו פסולה ואולי היה להם הגי' פסול במקום פגול. ואנה ה' לידי ספר דמשק אליעזר הנ"ל עמ"ס חולין (להרב אליעזר אשכנזי) ושם כתב לבאר את דברי אלדד הדני ופירש דכל היכא דתפס לשון פגול קאי האי דינא בשחיטת קדשים והיכא דאמר אסור הכוונה בין בחולין ובין בקדשים ועפ"י יסוד זה פי' עד שיפנה אל הקודש ור"ל אף על גב דשחיטת קדשים בצפון מ"מ יפנה פניו לצד קדשי קדשים, והא דכתב ערום ובלי סודר ולכאו' היינו ערום היינו לא היה עליו סודר אלא ע"כ הכוונה בכתבו סודר הוא מיוחד לשחיטת קדשים כדאמרי' בגדים שמשתמש בהם למזוג כוס לרבו אל ישמש בהם להסיר אפר מכירה, ומש"כ ולא הורחץ מש"ז פגול הוא פי' דאע"פ שטמא שוחט במקודשים אך דוקא בסכין ארוך ובברי לי שלא נגע וע"כ אם אינו בריא לו פגול הוא, וסיים ומעתה אין דברי רבי אלדד הדני דברי נביאות כאלדד ומידד וחומרות בעלמא אלא הלכתא הן ע"ש. ודייק בלשונו שלא כתב לפרש סודר דהיינו בגדי כהונה דלשחיטת קדשים לא בעי בגדי כהונה ועמש"כ במשנת העמרמי או"ח סי' ט"ו. אך מה שכתב שם אף על גב דשחיטת קדשים בצפון מ"מ יפנה פניו לצד קדשי קדשים בלתי מובן דהרי שחיטת קדשים בכל מקום בעזרה ואפי' אחורי ההיכל כמו שנפסק ברמב"ם פ"ה מהל' מעה"ק וגם אם כוונתו לקדשי קדשים מפני מה יפנה פניו לבית קה"ק, ועי' בתפא"י במס' מדות פ"ג ביכין אות נ' דס"ל דכל בהמה גסה בין ק"ק ובין קדשים קלים שחטו בטבעות שנקבעו בצפון המזבח עי"ש אך כ"ז רק בבהמה גסה, ואולי בדוחק יש ליישב שכוונתו לדין של שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל ודו"ק. (וראיתי בספר הנקרא אלדד הדני פרעסבורג תרנ"א ונדמ"ח בירושלים תשמ"ב יחד עם כמה ספרי ראשונים באו"ה בעמ' 19 - 20 שכתב שם שהשחיטה כתפלה שנאמר ושחט אותו וכו' וכשהיו ישראל במדבר היו משתחוים לצפון והשלחן כמזבח וכו' ולכן אסור לישראל שישחטו עד שיפנו לקודש ואם אתם בארץ מזרח תפנו בשחיטה אל ארץ מערב ושחטו ואם אתם בדרום והקדש בצפון שחטו בצפון ע"ש עוד דברים תמוהים מאוד. ולפי מש"כ דשחיטה כתפלה מובן מש"כ בשמו המרדכי דסריס לא ישחוט, כי"א דסריס לא ירד לפני התיבה עי' באו"ח סי' נ"ג מג"א סי"א ובפרמ"ג. ואף על פי שיש כמה דברים שהם זרים מאוד, ראיתי בספר שו"ת חבלים בנעימים ח"ג סי' מ"א שהסביר דין א' משם שמקורו כנראה בספר זה להצילו מהשגות של כמה חכמים). ומש"כ בהל' א"י דזקן לא ישחוט כתב בכנה"ג בהגב"י אפשר דיליף מעלי שהיה זקן מאד ושחט שמואל לפניו ואף על גב דבקדשים הוה מ"מ יש לנו ללמוד ממנו גם בחולין דזיל בתר טעמא שכל שהוא זקן כ"כ בידוע שהוא מתעלף ע"ש. ובאמת ק"ק דאם יליף משמואל ששחט לפני עלי א"כ למה אסר קטן עד בן י"ח שנה והלא שמואל בן ב' שנים היה כמבואר בקרא, אך באמת בגמ' ברכות ל"א: משמע שכהן שחט ולא שמואל וכוונת הכנה"ג ממעשה שמואל שעלי לא היה השוחט. ואולי המקור לדברי המרדכי דזקן בן פ' לא ישחוט מגמ' חולין כ"ד: ילד עד כמה אמר רבי אלעא אמר רבי חנינא כל שעומד על רגלו אחת וחולץ מנעלו אמרו עליו על ר' חנינא שהיה בן שמונים שנה והיה עומד על רגלו אחת וכו' אמר רבי חנינא חמין ושמן שסכתני אמי בילדותי הן עמדו לי בעת זקנותי ע"כ, וממילא דסתם בן אדם בן פ' שנה אינו יכול לעמוד על רגלו אחת ולנעול, ונקרא זקן. ומה שכ' תוס' בזבחים דל"א: והרא"ש בריש חולין ושאר הראשונים דאותו חכם שכתב הל' א"י כתב חומרות מדעתו, כדי שלא יסתור מה שכתוב בהם אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה וכדי שלא יקשה לשלטי גבורים בחולין שכ' והמרדכי בשם רבינו ברוך האריך לכתחלה להביא כל דברי הלכות א"י שכתב אלדד הדני כי כמה וכמה דברים יש בהן בענין שחיטה שלא הביאם התלמוד שלנו ואדרבה מן התלמוד משמע היפך דבריהם ע"ש, צ"ל דרק דין הראשון באינו יודע הל' שחיטה אמר מפי משה מפי הגבורה ודין השני בשחיטה שאינה הגונה אמר מפי יהושע ושאר הדינים שהביאו הראשונים בשמו הם דברי אלדד עצמו. ואחר כתבי זאת יצא לאור ספר מגן שאול ובו קונ' חידושים מהישמח משה על תחילת מס' חולין (שנדפס כבר בסו"ס שדה העיר על מסכתות) ומצאתי שכ' שם הישמח משה דמלשון המרדכי משמע דחלקו לתרי בבי דמתחילה כתב אמר יהושע מפי הגבורה ואח"כ כתב אמר יהושע זה הדין מוכח דזה לא הוה רק מתקנת יהושע ועוד ראיה שכתב שם שחט ולא בירך שחיטתו פסולה וזה ודאי רק דרבנן ועיקר קו' התוס' כיון דיהושע תיקן זאת לא שייך לומר שחכמי הש"ס לא היו יודעין מתקנה זו עיין שם, וע"ע בישמח משה בפ' קרח ד"ה ברש"י שכתב על דברי הרא"ש ח"ו שיעיד שקר לומר כך אמר רבינו יהושע מפי משה מפי הגבורה. וכעי"ז מצאתי אח"כ גם בשו"ת שערי צדק (דעעש) יו"ד סי' י"ד. ועי' באבן עזרא בפ' שמות עה"פ ותלד צפורה בן וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו וכו' וגם ספר אלדד הדני והדומה להם עי"ש, ועי' בסדר הדורות ד"א תרל"ב אודות אלדד הדני ומתשו' רב צמח גאון שכ' ותמהו בדבריו להיות במקצתן כדברי חכמים ומקצתן מופלגים ע"ש. וע"ע בב"י יו"ד ססי' נ"ג מחי' הרשב"א שמש"כ בהלכות דרבי אלדד הדני להחמיר בשבירת העצם השלישי לא נתחוורו דבריו ע"כ (אם כי הרבה פוסקים ס"ל כן וכ"פ הרמ"א). ובכלל יש להקשות על דברי אלדד הדני שאמר יהושע מפי משה מפי הגבורה הלא פסק הרמב"ם בפ"ט מהל' יסוה"ת ה"ד שנביא שאמר בדין מדיני התורה שה' צוה לו שהדין כך הוא הרי זה נביא שקר ויחנק ובכ"מ מגמ' חולין קכ"ד. אילו אמר לי יהושע בן נון מפומיה לא צייתנא ליה, ועי' בשה"ג להחיד"א מערכת רבינו יעקב החסיד שהאריך בענין זה דס"ל להרמב"ם דבין בדרך נבואה ובין בדרך סברא ואפי' מכוין אל האמת הרי זה נביא שקר, ועי"ש בד"ה והיה ובד"ה אכן דאפשר לומר דכל הראשונים פליגי על הרמב"ם בזה, ועי' בשו"ת אבני נזר חאה"ע סי' א' אות י"ב, וצ"ל דשאני הכא דאמר רק שקבל איש מפי איש במסורה עד יהושע בן נון (וכהא דפאה פ"ב מ"ו וככל הלמ"מ) ואינו כמתנבא מפי עצמו ולא דמי כלל לדהתם. ואולי שייך לומר על דבריו לולא דמסתפינא שהם כעין מש"כ בספר הזכרונות להכהן מלובלין זי"ע בעמ' ל"ד: על ספר מעין החכמה המיוחס למרע"ה והובאו דבריו בפרדס ובפלח הרימון ועוד וזולתם נראה שהוא מקובל בידי קדמונים לספר קדוש וכמדומה בעיני שחובר בימי אחרוני הגאונים או סמוך להם מאחד קדוש שהשיג ברוח קדשו דרך המראה שנתגלית למשרע"ה בנבואתו כי חכם עדיף מנביא ויוכל להשיג בחכמתו ע"פ רוה"ק מה דאיתאמרא הלכה למשה מסיני כמ"ש בפ"ק דב"ב ועי' ברמב"ן מובא בע"י לשם עיין שם שביאר זאת בארוכה בטוטו"ד. וכעי"ז כתב הרא"ש בריש הל' מקוואות בשם הר"י שמה שפירש ר"ת דהא דג' לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה הלכה למשה מסיני אין זה כי לא מצינו בשום מקום הלמ"מ בפסול מקוה ואם ישנו בשום מקום יש לפרשו כמו הלמ"מ עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית שאינה אלא כלומר דבר ברור כהלכה למשה מסיני וכו' עיין שם. ודוגמא לזה ברא"ש ספ"ד דר"ה בשם הרמב"ן מה שאמרו רבותינו בירושלמי כל דבר שב"ד נותנים לבם עליו לסוף עולה בידם כמו שנאמר למשה מסיני עי"ש ברא"ש ובב"ר פע"ב ה' מאתים ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד והוא משיב להם הלכה כהלכה למשה מסיני, וע"ע ברע"ב תרומות פ"ב מ"א ובתפא"י יומא פ"ב אות י"ב ואכ"מ].

מתעמק
הודעות: 527
הצטרף: ג' יוני 08, 2010 5:58 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מתעמק » א' יוני 05, 2011 9:44 am

תודה ידידנו איש ספר, על דבר נפלא שהבאת לנו בזה. וכמובן אברך ברוך שכיוונתי לדעת גדול (כמדומה שר' צבי הגר הוא חתנו של בעל משנה הלכות)
במשך השבת עיינתי שוב בסוגייתא דא, ועברתי גם על רוב ספר מלכים לראות אם יש מקום להוכיח לכאן או לכאן. ואלה הוספותי לנידון.

א) שחיטת קדשים אל פני הקודש (אשר ר"צ הגר תמה על זה).
מתעמק כתב:וכיון דבקדשים איירינן, שפיר אפשר דס"ל לפנות פניו אל הקודש בעת שחיטת קדשים. אך לא אל מקום המקדש קאמר (ראה להלן), אלא אל מקום שכינה, דהוה במערב, (כך שאף אין דבריו מתאימים עם דברי המוסלמים)

אודה על האמת שבעת כתיבת הדברים לא היה ברור בעיני עדיין פרט זה, וסמכתי בדעתי על הא דמצינו בפר יום הכיפורים שמעמידין אותו פניו למזרח משום שנאמר לפני ה'. אך שוב ראיתי שהדברים מפורשים במסכת תמיד ריש פרק ד', "ראשו לדרום ופניו למערב, והשוחט עומד במזרח ופניו למערב", ופירש המפרש "ראשו של טלה לדרום עזרה אצל מזבח ורגליו אצל צפון עזרה ופניו למערב שצריך שהיא בית שחיטתו כלפי מערב דכתיב ושחט אותו לפני ה'". והגם שלא כתב המפרש במפורש שטעם זה עולה גם להשוחט, משמע דחד טעמא הוי. וכן בפי' הרא"ש שם כתב בקצרה, פניו למערב - לצד השכינה. ומשמע דקאי על תרי "פניו למערב" דבמתניתין. עכ"פ זכינו לדין, דעכ"פ במקת קרבנות הוצרכו להעמיד פני השוחט לצד הקודש.
(אך מאידך כבר נזכר ההערה על מה שכתוב בנוסח הנדפס של אלדד הדני שבמדבר היה צד צפון אל פני הקודש, ותמוה. וחוששני לכתוב השערה נועזה, שאולי יש קשר בין זה להיות אלדד משבט דן, שהם חנו צפונה למשכן).

ב) שחיטת קדשים בבמה אצל עשרת השבטים.
מתעמק כתב:ובדברי מזה עם אחד מחכמי הפורום, העירני דמאחר שעשרת השבטים נותקו מבית המקדש סמוך להבנותו על ידי שלמה המלך, כי ירבעם מנעם מעלות אל הבית, לכן יתכן שהכשרים שביניהם שלא רצו לעבוד לעגלי זהב, חזרו להקריב לה' בבמות, ובדעתם לא קבלו הא דירושלים הוי נחלה ואין אחריה היתר. ואולי אף הקריבו קדשים קלים בבמות אלו.

בעיוני בספר מלכים ראיתי כמה צדדים לכאן ולכאן. מצד אחד הרי אכן אמרו ישראל ראה ביתך דוד, ודרשו חז"ל שכפרו בבית המקדש. אך הרי אמרו חז"ל גם שכפרו במלכות שמים, כך שאין הכרח עדיין משום זה שחשבו לבנות במות. מאידך הרי ירבעם חשש שלא יעלו ישראל לרגל, סימן שעדיין לא פעלה אצלם כפירתם לכפור בבית המקדש לגמרי. אך אעיקר הדבר, עיין רש"י מלכים א יח ל על מה שנאמר על אליהו בהר הכרמל "וירפא את מזבח ה' ההרוס", פירש"י "בנה מזבח והזכיר לישראל להיות מזבח ה' שיהיה עולה על לבם ושגור בפיהם, שהיה הרוס ונפגר ובטל שמו והזכרתו מפי כל עשרת השבטים, כך שמעתי פירושו, ומדרשו שמעתי ששאול בנה מזבח בהר הכרמל [בשעת היתר הבמות] וזה ושאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ולהלן הוא אומר ויצב שם מזבח, ומלכי ישראל הרסו כל המזבחות והבמות שבארצם שנעשה לשם שמים, ובנה אליהו מזבח זה של שאול שהיה הרוס". ומתוך שני פירושי רש"י אלו לא משמע שעשרת השבטים הקריבו בבמות לשמים, דלפשוטו הרי קאמר דבטל שם שמים מפי עשרת השבטים לגמרי, ולמדרשו קאמר שכל במות שנעשו לשמים (אף לפני שמלך דוד) הרסום מלכי ישראל (וכן משמע ממה שאמר אליהו אחר זה "את מזבחותיך הרסו", נקט מזבחות בלשון רבים, היינו במות יחיד שהיו מכבר בעשרת השבטים, שאף שנאסרו ישראל מן הדין להקריב עליהן משהוקם ביהמ"ק עם כל זה התלונן אליהו על הריסתם בשביל הכוונה הרעה שהיה למלכי ישראל בזה לעקור שם ה' רח"ל).
אך יתכן לומר, כי מצינו באסא מלך יהודה (מלכים א טו יד) והבמות לא סרו, ופירש רש"י "במות היחיד שהורגלו ליקרב עליהן לשמים משחרבה שילה עד שנבננה הבית שהיו הבמות מותרות, לא סרו עתה ואע"פ שנאסרו משנבנה הבית והיו ענושים עליה כרת". ותלונה זו חוזרת בספר מלכים על כל מלך ממלכי יהודה (חוץ מאחז שעבד ע"ז בפרהסיא בביהמ"ק), עד שמלך חזקיהו שעליו נאמר (מלכים ב' יח ד) הוא הסיר את הבמות. והנה הושע בן אלה המלך האחרון בעשרת השבטים ביטל פרדיסאות שהושיב ירבעם, והיו אז קצת מישראל שאכן עלו לרגל, ובהיות שרק בשנת שלש להושע בן אלה מלך חזקיהו, נמצא שהעולים ראשונה מצאו את שבטי יהודה ובנימין מזבחים ומקטרים גם בבמות לשמים, ולכן לקחו עמם מנהג זה לארצם לקטר גם לשמים, וכאשר גלו בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה, לקחו עמהם מנהג גרוע זה גם למקום שהגלם סנחרב.
כל זה כמובן רק בתור השערה וחידוש, וברוך היודע.

רשלץ
הודעות: 39
הצטרף: ב' אוקטובר 04, 2010 1:45 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי רשלץ » ד' אוקטובר 05, 2011 10:53 am

בס"ד לסדר "בין כסא לעשור" שנת "והארכתם ימים" (תשעב)

הנה ראיתי כל הנכתב בשם רבותינו הקדושים. וכבר כתב בזה בשו"ת ויען שאול ח"ג בכללי הש"ס והפוסקים סימן א'
ותוכן התשובה היא,
אלדד הדני אי סמכינן על ההלכות שפסק. וכמה פרטים ועוללות בזה.
א-, תקופת אלדד הדני.
ב- הלכות שהם נגד הבבלי.
ג-, פירוש ראשי תיבות – הלכות א"י.
ד-, הלכות בשם אלדד הדני.
ה- , אם לא בירך על השחיטה, שחיטתו פסולה.
ו- , קטן אם יכול לשחוט.
ז-, נשים בשחיטה עדויות ותעודות שחיטה לנשים.
ח-, בירור בראשונים ואחרונים במ"ש האלדד הדני לאסור שחיטה בזקן ונער וכו'.
ט-, בירור בראשונים ואחרונים אם אשה נאמנת בדבר דאיכא טירחא יתירה.

ע"ש ותרו"ן.

נוטר הכרמים
הודעות: 5077
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ינואר 13, 2012 3:37 pm

באבן עזרא בפרשת שמות ב,כב:
וכלל אומר לך כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו שמכחישים הדעת הנכונה, וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם.

נוטר הכרמים
הודעות: 5077
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' מרץ 04, 2012 10:30 pm

כך מובא בספר אלדד הדני [נעתק באוצר המדרשים של אייזינשטיין, ח"א עמ' 19 - 20):
נודיע לאדונינו כי נתארח בינינו אדם אחד ושמו אלדד הדני משבט דן, וספר לנו כי ארבעה שבטים הם במקום אחד, דן ונפתלי גד ואשר, שם המקום חוילה הקדומה אשר שם הזהב. ויש להם שופט עבדון שמו, ודנין בארבע מיתות בית דין ויושבים באהלים ונוסעים וחונים ממקום למקום, ונלחמים עם שבעת מלכי כוש, ומהלך ארצם שבעה חדשים, אבל חמשה מאותם המלכים סובבים אותם מאחוריהם ומשני צדיהם ונלחמים עמם בכל עת, ומי שהוא רך לבב נותנים אותו לנחלת ה'.
יש להם המקרא כולו, ואין קורין מגילה ממעשה אסתר, כי לא היו באותו הנס, ולא מגילת איכה כדי שלא לשבר את לבם, וכל תלמוד שלהם אין שם שום חכם אלא אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' מרץ 04, 2012 10:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1190
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי אברהם » א' מרץ 04, 2012 10:40 pm

ולאו ישראל נינהו?

בברכה המשולשת
הודעות: 9626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 04, 2012 10:50 pm

כמדומני שכוונתו שלא הכיר את מגילת אסתר אלא כשפגש יהודים אחרים, כי הם לא היו באותו הנס ולא קבלו בכלל את מגילת אסתר ולא הכירו אותה (כמו שקרה ליהודי אתיופיה)

אברהם
הודעות: 1190
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי אברהם » א' מרץ 04, 2012 10:52 pm

איך תבאר לדבריך, את המשך דבריו על מגילת איכה?

בברכה המשולשת
הודעות: 9626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' מרץ 04, 2012 10:55 pm

לזה באמת אין לי ביאור, אבל גם במקור עצמו יש הבדל ביניהם בנימוק לאי מציאותן אצליהם.

אברהם
הודעות: 1190
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי אברהם » א' מרץ 04, 2012 11:53 pm

זה לפי ביאורך שמדובר בנימוקים לאי מציאותן אצלם,

אבל הפשטות שמדבר בטעם שאיו קוראין אצלם מגילת אסתר - לפי שלא היו באותו הנס, ובטעם שאין קוראין אצלם איכה - שלא לשבר ליבם
ולעולם שתי המגילות נמצאות בידם כמו שאמר 'יש להם המקרא כולו'.

וא"כ מבואר דכיון שלא היו באותו הנס אין חייבים בקריאת מגילה
והנה הגמ' במגילה ב,ב קס"ד שמוקפין אין להם כלל פורים, ומקשה ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב,
ורש"י הבין שהקושיא ולאו ישראל נינהו הכוונה שגם היו בכלל הגזירה ככל ישראל ולמה לא יקראו המגילה, והקושיא השנית היא שהרי שלח מרדכי לכל המדינות מהודו ועד כוש לעשות את הפורים.
ולפי"ז הקשה רש"י הלא גבי האגרות השניות כלל לא כתיב מהודו ועד כוש, ותירץ דמ"מ כיון דכתיב לכל מדינות המלך אחשורוש היינו מהודו ועד כוש עיי"ש.

אמנם אילולי דבריו היה מקום לפרש באופ"א
שהדחיה הראשונה ולאו ישראל נינהו, היינו דאף אם נניח שהם לא היו בכלל הסכנה כ"כ [וכעין סברת הרמב"ן הנודע] מ"מ כיון שבכלל ישראל נינהו בודאי גם הם חייבים להודות על הנס שנעשה לאחיהם הפרזים, וכי שני עממין נפרדים יש כאן, וזהו השאלה ולאו ישראל נינהו.
והדחיה השנית דמהודו ועד כוש כתיב, והיינו באגרות המן להשמיד ולהרוג כדאיתא בקרא וממילא אף הם היו באותה הגזירה ולמה לא יקראו המגילה.
אמנם אם נכונים הדברים הרי זה דלא כדברי אלדד הדני דמקומות שלא היו בכלל הגזירה אינם בכלל קריאת המגילה.

אך רש"י שלא פירש כן, ונדחק לתרץ הגמ' באופ"א, מבואר דס"ל דאין טענה כזו דכיון דישראל נינהו הרי הם נכללים בחובת היום מפני הצלת הפרזים
וא"כ שפיר כתב אלדד הדני דכיון דלא היו באותו הנס אינם בכלל מצות היום.

בברכה המשולשת
הודעות: 9626
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' מרץ 05, 2012 9:05 am

עיינתי בדברים שוב ומסתבר הרבה יותר כדברי כתר"ה ולא כדבריי.

מדבר
הודעות: 297
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

אלדד הדני

הודעהעל ידי מדבר » ב' יוני 18, 2012 1:21 am

מה היחס אל אלדד הדני האם נאמן היה(ראיתי מביאים שראב"ע לא האמין בדבריו מישהו יודע האם הכן כך והיכן כתב זאת)

ישבב הסופר
הודעות: 2732
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ב' יוני 18, 2012 3:34 am

פירוש הראב"ע שמות ב' כב

"כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה, אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעה הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם."

מדבר
הודעות: 297
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 10:38 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי מדבר » ב' יוני 18, 2012 3:58 am

ישבב הסופר כתב:פירוש הראב"ע שמות ב' כב

"כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה, אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעה הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם."

יישר כח
מהו זרובבל?


עושה חדשות
הודעות: 7302
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 13, 2015 5:10 pm

פנינה:
כתב בשו"ת הריב"ש סי' קסג (בשם מהר"ש חלאיו)
"שזו בדיקה שאנו בודקין עתה בריאה, אינה תקנה ולא גזרה שתקנו או גזרו האחרונים. אלא שזו הבדיקה שאנו בודקין עתה בריאה, אם יש בה סירכות אם לאו, קבלה היא בידינו מאבותינו, איש מפי איש מפי מרע"ה והלכה למשה מסיני, ככל התורה שבעל פה",
וע"ע בתשב"ץ ח"א סי' סז,
ועוד הוסיף שם הריב"ש דחיוב בדיקת הריאה הוא גם במקדש, ואין בזה את ההיתר של שבות במקדש, ד"במה שאין אסורו משום גזרה, אלא משום חשש אסור, אם לחולין צריך להחמיר, כ"ש במוקדשין",
(וע"ע בפמ"ג או"ח סי' תרכא במשב"ז סק"ד).
ויש מקור לכ"ז בא' מנוס' הל' ר' אלדד הדני שכ' דמשה רבינו בדק הריאה באוהל מועד,
ז"ל "אמר רבינו יהושע למשה רבינו, אם נמצאו ג' בשמאל וד' בימין, אמר לו משה רבינו יום אחד הייתי במקדש אוהל מועד ובחנתי ריאה אחת לראות ומצאתי רביעית דבוקה לקנה".

איש גלילי
הודעות: 2243
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: אלדד הדני - הלכות א"י

הודעהעל ידי איש גלילי » א' נובמבר 13, 2016 5:47 am

ישבב הסופר כתב:פירוש הראב"ע שמות ב' כב

"כל ספר שלא כתבוהו נביאים או חכמים מפי הקבלה, אין לסמוך עליו, ואף כי יש בו דברים שמכחישים הדעה הנכונה. וככה ספר זרובבל, וגם ספר אלדד הדני והדומה להם."

לענ"ד, אין ראייה מכאן שהראב"ע לא האמין ש'אלדד הדני' אכן היה משבט דן. התייחסותו במאמר זה היא לספרו בלבד, וא"כ גם אם הוא אכן משבט דן - אין סיבה להתייחס בכובד ראש למה שכתב בספרו, כי אינו נביא ולא חכם מפי הקבלה (שבידינו).


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: חיי נר, מדבר קדש, עדיאל ברויאר, שמואל דוד ו־ 44 אורחים