אריכות רש"י בסוכה ועירובין?

[שי אבי דוד]

האם ידועה התייחסות לסגנונו השונה של רש"י במסכת עירובין: א. אריכות יתירה ביחס למסכתות אחרות (אולי משום שכאן הוא מקומם הראשון של אותם יסודות לפי סדר המסכתות). ב. ד"ה רבים כוללים לישנא אחרינא. אשמח לשמוע דעת החברים בענין. בתודה מראש.

[ארי במסתרים]

אמר לי איזה ת"ח שהראשונים כותבים שרש"י במסכת עירובין הוא מהדורה קמא שעשה בצעירותו ואינו ככל שאר המסכתות.

[הכהן]

דוגמה לאריכות רבה: פירש"י על 'ושב הכהן ובא הכהן" בדף נא א

[הסרפד]

אמר לי איזה ת"ח שהראשונים כותבים שרש"י במסכת עירובין הוא מהדורה קמא שעשה בצעירותו ואינו ככל שאר המסכתות.

האם על פירוש רש"י למס' ביצה אמרו כן ג"כ?

[בברכה המשולשת]

אמר לי איזה ת"ח שהראשונים כותבים שרש"י במסכת עירובין הוא מהדורה קמא שעשה בצעירותו ואינו ככל שאר המסכתות.

היכן?

[ארי במסתרים]

ניסיתי לחפש ולא מצאתי בינתיים

[מעיין]

האם ידועה התייחסות לסגנונו השונה של רש"י במסכת עירובין: א. אריכות יתירה ביחס למסכתות אחרות (אולי משום שכאן הוא מקומם הראשון של אותם יסודות לפי סדר המסכתות). ב. ד"ה רבים כוללים לישנא אחרינא. אשמח לשמוע דעת החברים בענין. בתודה מראש.

נזכר ענין זה בתוך סקירה רחבה על פירושי רש"י [המאמר הוא בענין פירוש רש"י למס' הוריות] מאת הרב בצלאל דבליצקי מוריה קמב ע' ט עיי"ש

[עושה חדשות]

אמר מהר"י סג"ל דהוא שאל מגדול אחד אמאי האריך רש"י ושאר פוסקים במסכת סוכה ועירובין יותר מבשום מסכתא. והשיב לו לפי שדיניהם רחוקים מדעת הבריות, כגון גודא אסיק גודא אחית ודין לבוד ודופן עקומה ולחי וקורה שמתירין את המבוי, והרבה כה"ג אשר קשה לדעת סברתם, להכי חזרו הפרשנים להבינם ולהשכילם לכל.

האם זה נראה לעיניים שרש"י האריך בסוכה ועירובין טפי משאר מסכתות?

[שמואל דוד]

עיין ילקוט המאירי עירובין ב. בשם מהריל

[עדיאל ברויאר]

ב. ד"ה רבים כוללים לישנא אחרינא.

בספר "מגנזי אירופה", הדפיס פרופ' שמחה עמנואל קטעים מתוספות שאנץ לעירובין. במבוא לקטעים הוא מציין שלפני ר"ש משאנץ עמד האוטוגרף של רש"י לעירובין, ובכמה מקומות מציין ר"ש את הנוסח שהוא מוצא שם, ובין השאר הוא מציין גם הגהות שרש"י הגיה. פרופ' עמנואל הלך ובדק בכה"י שלפנינו, ובחלקם נמצאת ההגהה תחת "לישנא אחרינא". יתכן אפוא שגם במקרים אחרים זוהי משמעות התופעה.
(אני מקווה שדייקתי בתיאור הנ"ל. הספר אינו לפניי כרגע)

[שומע ומשמיע]

בספר מהרי"ל הל' סוכה כתב

אמר מהר"י סגל דהוא שאל מגדול אחד אמאי האריך רש"י ושאר פוסקים במס' סוכה ועירובין יותר מבשום מסכתא, והשיב לו לפי שדיניהם רחוקים מדעת הבריות כגון גודא אסיק גודא אחית ודין לבוד ודופן עקומה ולחי וקורה שמתירין את המבוי והרבה כה"ג אשר קשה לדעת סברתם להכי חזרו הפרשנים להבינם ולהשכילם לכל.

האם שמתם לב לאריכות מיוחדת של רש"י בעירובין וסוכה?

[לכשיבקע]

האם שמתם לב לאריכות מיוחדת של רש"י בעירובין וסוכה?

לא יודע אם יש ראיה מזה, אך זכורני שבעירובין בכל מקום שנזכר אמר רב יוסף לא שמיעא לי הך שמעתתא, מציין רש''י שוב ושוב 'רב יוסף חלש ואיעקר תלמודיה' ואפילו פעמיים באותו עמוד [למרות הסמיכות, אינני מוכיח מצורת הדף...], וכמדומה שאין דרכו כן בשאר מקומות.

[גל של אגוזים]

אבל לא לזה כיון המהרי"ל כמובן

[עושה חדשות]

לא יודע אם יש ראיה מזה, אך זכורני שבעירובין בכל מקום שנזכר אמר רב יוסף לא שמיעא לי הך שמעתתא, מציין רש''י שוב ושוב 'רב יוסף חלש ואיעקר תלמודיה' ואפילו פעמיים באותו עמוד [למרות הסמיכות, אינני מוכיח מצורת הדף...], וכמדומה שאין דרכו כן בשאר מקומות.

בכל מקום בש"ס רש"י מפרש כן, (משהו כמו 10 פעמים, חמש מתוכם בערך בעירובין), חוץ מבפעם הראשונה והאחרונה.

למה לא פירש בפעם הראשונה? י"ל שרק בפעם השניה זה מצריך ביאור, פעם אחת קורה ששוכחים.
ובכלל, דרכו של רש"י לעיתים לפרש דברים רק בהופעה השניה שלהם, ואכמ"ל.

אבל למה לא פירש בפעם האחרונה (מסכת נידה)? זה איני יודע.

[לכשיבקע]

מן הסתם חיפשת רק על המילים 'לא שמיע לי' אבל בעירובין הוא ז''ל מפרש זאת גם על מילים שלא הזכיר בהם רב יוסף לא שמיע לי אלא רק מתוך דבריו לא מובן מה היה קשה לו וכדו'.

מש''כ מר וז''ל דרכו של רש"י לעיתים לפרש דברים רק בהופעה השניה שלהם, ואכמ"ל. אדרבה אשמח אם יאריך ויאלפני בינה מדוע זה כך.

[לכשיבקע]

אבל לא לזה כיון המהרי"ל כמובן

לא אבל זו דוגמה לאריכות שלא נמצאת במקומות אחרים, ואכן אני אישית הבחנתי שבעירובין רש''י מסביר יותר, גם אם לא מאריך יותר.

[עושה חדשות]

מן הסתם חיפשת רק על המילים 'לא שמיע לי' אבל בעירובין הוא ז''ל מפרש זאת גם על מילים שלא הזכיר בהם רב יוסף לא שמיע לי אלא רק מתוך דבריו לא מובן מה היה קשה לו וכדו'.

מש''כ מר וז''ל דרכו של רש"י לעיתים לפרש דברים רק בהופעה השניה שלהם, ואכמ"ל. אדרבה אשמח אם יאריך ויאלפני בינה מדוע זה כך.

כבר כתבתי בעבר - viewtopic.php?f=7&t=24308&p=243391&hilit#p243391
אשמח אם תציין היכן זה מופיע עוד בדברי רש"י ולא צויין אצלי שם.
וכמו כן אם תפרט היכן זה מופיע פעמיים באותו עמוד.

לגבי מה שרש"י רגיל לפרש דברים (לעיתים) רק בפעם השניה, אין לי הסבר מוכרח, אני רק יכול לשער שזה ענין פרשני לא להעמיס על הלומד בתחילת הסוגיא מילון מושגים, (הרב בונדהיים זצ"ל היה מבאר שזה בא להורות לנו שההבנה תבוא ע"י ריבוי והמשך הלימוד...) ומה שכתבתי אכמ"ל זה לא על ההסבר (שאין לי) אלא על המ"מ, עכ"פ מעתה שים לב ותיווכח לבד.

[כח עליון]

שמתי לב שלרש"י בעירובין יש שיטה אחרת ממסכתות אחרות (שבת סוכה ביצה) לגבי איסור עשיית אהל במחיצה

מתוך הרשום אצלי
רש"י בכמה מקומות (במסכת שבת סוכה וביצה) כתב דאיסור עשיית אהל שייך בגג ולא במחיצות. 'דמחיצה לאו אהל הוא' (שבת קכה:) 'שאין אהל אלא מי שעשוי כעין גג' (שם קלח.) 'דמחיצה בלא גג לאו אהל' (סוכה טז:) 'דקא עביד אהלא שיש לו גג אבל הכא ליכא גג' (ביצה לב:) (וכ"ה בשבת מג: 'מטות לצורך אהל' אע"פ שהמטות הן מחיצות האהל) .
ומטעם זה הוצרך לפרש (שבת קלז:) במח' ר"א ורבנן בפקק החלון אם מותר להוסיף על אהל ארעי, דפקק זה היינו בארובת הגג . ובכל אלו לא מצינו שיהא איסור אהל בעשיית מחיצת קבע.

אלא שרש"י בפירושו למסכת עירובין נראה שסתר זאת בכמה מקומות: [א] בדף פו: פירש מה שפרסו סדינים כדי להעביר ס"ת במבוי ומקשי' בגמ' 'פרסו לכתחילה מי שרי והא הכל מודים שאין עושין אהל עראי בשבת' וכו', פירש זה כפשוטו דלר"א פקק החלון אסור משום דאסור להוסיף על אהל ארעי ולרבנן שרי. וסתר מה שכתב על אותה סוגיא בסוכה טז: דאין גורסין לשון זה, מפני שאין אהל במחיצות בלא גג.
[ב] ובדף מד: בנידון לעשות מחיצת אנשים לצורך טלטול, ומקשי' מברייתא דאין עושין אדם מחיצה לסוכה ועוד הביאו ברייתא להיפך דעושין אדם מחיצה לסוכה ובמסקנא אמרו 'דכאן שלא לדעת כאן לדעת' ופירש"י: שלא לדעת - מותר, דמשום עשיית אהל ליכא למימר דאין דרך בנין בכך. ע"כ. הרי ש'לדעת' אסור מטעם עשיית אהל, והלא הוא מחיצות בלא גג.
ועוד שם בסוגיא (והוא מה שהקשו תוס' על רש"י) המוסיף על הסוכה, דופן שלישית אסור, ודופן רביעית מותר. וה"ט דשלישית מכשרת הסוכה ורביעית אינה נצרכת לה, ע"כ דיש איסור אהל במחיצה.
[ג] בדף קב. 'וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו בשבת'. ופירש"י 'דלאו אהל הוא דלא קביע התם אלא כן דרכו לינתן ולהסתלק כדלת בעלמא'. והנה אם אין שום איסור עשיית אהל במחיצה, מדוע שיהא במחיצת קבע איסור אהל שהיה צריך לשלול זאת. ולכאו' הו"ל לפרש דאינו משום בנין משום דאינו קביע וכדו'. ובאמת בפי' מימרא זו בשבת קלח. כתב לא כן, 'מותר לנטותו שאין אהל אלא מי שעשוי כעין גג' (וכך ס"ל להגר"א בביאורו, דהרמ"א שהתיר מחיצה קבועה היינו כרש"י בשבת ודלא כרש"י בעירובין ).
[ד] וכן יש לדייק משמעות רש"י קא. 'ולסדר עליונים למעלה דהיינו כעין בנין אהל וגג ואסור' משמע קצת שהמחיצות נקראות אהל (אפי' לעומת גג).

[שומע ומשמיע]

שמתי לב שלרש"י בעירובין יש שיטה אחרת ממסכתות אחרות (שבת סוכה ביצה) לגבי איסור עשיית אהל במחיצה

מתוך הרשום אצלי

ב] מנ"ל שרש"י לא לומד את החילוק של מחיצה המתרת.
ג] הפמ"ג כותב שבקבע יש איסור גם במחיצה מן הצד מדאורייתא. והרמ"א שהבאת ביארו המג"א [בשם הב"י] וילון לא חשיב קבע. ויתכן שזו גם כוונת הגר"א לדייק מרש"י שוילוון יתכן שיהיה קבע, ולא שגם בקבע הוא מותר.

[שומע ומשמיע]

אני רואה עכשיו שאיחדו עם אשכולות ישנים, ויעויין בהודעה הראשונה.

[עושה חדשות]

שמתי לב שלרש"י בעירובין יש שיטה אחרת ממסכתות אחרות (שבת סוכה ביצה) לגבי איסור עשיית אהל במחיצה...

הריטב"א בעירובין מד. כותב על רש"י - ובכאן חזר בו רבינו ממה שכתב במסכת שבת גבי הא מתני׳ דפקק החלון דלא אסור משום אהל עראי אלא בפורס כעין גג אבל לא בעושה כותלים ומתני׳ דפקק מיירי בחלון שעל הגג כעין ארובה ואלו בכאן הוא מפרש דאפי׳ במחיצות אסרי רבנן משום אהל עראי ואפילו בדליכא הכשר מצוה והוא רבינו ז״ל מודה על האמת וכדמוכחא כלא שמעתין וכדכתיבנא התם...