"ויובל בלשון המקרא אינו שבת יובל" - לאוקמי גירסא בד' ר"ת בסה"י

[איש_ספר]

ביקשני א"מ שיח' להציע לפני הלומדים דכאן:

במנחות ס"ה ב:

רבי יהושע אומר: אמרה תורה מנה ימים וקדש חודש

וברש"י שם

מנה תשעה ועשרים יום וקדש חודש

(הציטוט של רבי יהושע כאן חסר וחלקי, אבל לעניינו די בזה)
רבינו משולם העדיף גירסה אחרת:

אמרה תורה, מנה שנים וקדש יובל

ר"ת (סה"י חלק התשו' סי' מד) טוען כנגדו כמה טענות ובינהם:

'ויובל בלשון המקרא אינו שבת יובל'.

מאי קאמר מר?
רוזנטל הגיה באופן שרירותי: אינו שבת רק יובל, ומלבד שאין לו יסוד, לא מובן מה ביקש לשים בפי ר"ת.

האם יתכן שצ"ל 'אינו שנת יובל' ?!

ולפי"ז כונת רבינו דהו"ל לברייתא לומר 'מנה שנים וקדש שנת היובל'. כי 'יובל' סתם אינו שנת היובל בלשון מקרא אלא קרן, כמש"כ בשמות יט יג במשך היבל. וביהושע ו ה בקרן היובל. וצ"ל שאותם פסוקים שנאמר בהם יובל סתמא (כגון ויקרא כז פס' יח וכא), היינו אחר שנאמר לפניהם שנת היובל (כגון שם פסוק יז). אלא דצ"ע מבמדבר לו ד ואם יהיה היובל. שם לא נזכר שנת יובל קודם לכן. וגם צ"ע שהרי בלשון חכמים אינו כן.

נשמח לחוו"ד!

[רציני]

על הקושיא שבלשון חכמים אינו כן. לא קשה שהרי רבינו משולם טען שמהמילים "אמרה תורה" זה צריך להיות דבר דבר פשוט ומקובל שהצדוקים מודים בו.

[לבי במערב]

לא יתכן לפרש 'שבת יובל' כלפי השביתה בה?

לענין הקושיא ממסעי לו, ד - פשטות הכוונה דכך רגילות ל' המקרא.

[איש_ספר]

על הקושיא שבלשון חכמים אינו כן. לא קשה שהרי רבינו משולם טען שמהמילים "אמרה תורה" זה צריך להיות דבר דבר פשוט ומקובל שהצדוקים מודים בו.

אינו במחילה. עי"ש בגמ'.

[איש_ספר]

לא יתכן לפרש 'שבת יובל' כלפי השביתה בה?

ומה הטענה נגד רבינו משולם?

אני מעתיק את כל הגמ' שם כדי שהדברים יהיו ברורים יותר. הגמ' שם עוסקת בתשו' שמשיבים לצדוקים הסוברים שממחרת השבת הוא ממחרת שבת בראשית

רבי יהושע אומר אמרה תורה מנה ימים וקדש חדש מנה ימים וקדש עצרת מה חדש סמוך לביאתו ניכר אף עצרת סמוך לביאתו ניכרת וא"ת עצרת לעולם אחר השבת היאך תהא ניכרת משלפניה

וברש"י

מנה ימים וקדש חדש - עד חדש ימים (דחדש) מנה תשעה ועשרים יום ויקדש חדש ביום שלשים:

מה חדש סמוך לביאת חשבונו ניכר - מאימתי תתחיל למנות דהיינו מיום כ"ט משעת מולד הלבנה:

אף עצרת סמוך לביאתו - מנין החמשים ניכר להם יום קבוע שיתחילו למנות בו דהיינו ממחרת יו"ט ראשון שאם ממתינין עד לאחר השבת אין שם היכר יום קבוע דפעמים שמתחיל למנות בי"ז פעמים בי"ח:

[לבי במערב]

'שבת יובל' כהנגדה ל'קרן יובל' (וכעין 'שנת יובל', שבא לפרש כי לא לקרן כוונתו).

[רציני]

על הקושיא שבלשון חכמים אינו כן. לא קשה שהרי רבינו משולם טען שמהמילים "אמרה תורה" זה צריך להיות דבר דבר פשוט ומקובל שהצדוקים מודים בו.

אינו במחילה. עי"ש בגמ'.

האם הכוונה שהגמרא לא כרבינו משולם

[איש_ספר]

על הקושיא שבלשון חכמים אינו כן. לא קשה שהרי רבינו משולם טען שמהמילים "אמרה תורה" זה צריך להיות דבר דבר פשוט ומקובל שהצדוקים מודים בו.

אינו במחילה. עי"ש בגמ'.

האם הכוונה שהגמרא לא כרבינו משולם

הכוונה שלימדתי זכות שכתבת מבלי לעיין בגמ' ולכן חזרתי והעתקתי ד' הגמ' בשלימות ושם תראה שלשון "אמרה תורה" הטעך.

[איש_ספר]

'שבת יובל' כהנגדה ל'קרן יובל' (וכעין 'שנת יובל', שבא לפרש כי לא לקרן כוונתו).

הבנתי. אבל אין מטבע כזה שבת יובל. ואם כבר עדיף להגיה משבת לשנת שהוא מתחלף בקל ממש.

[אישצפת]

נפגשתי בתיקון כזה אתמול בבראשית רבה פרשה נו סימן ט

רבי תנחומא בר רבי חייא משם רב הושעיא תורגמנא אין כל שבת ושבת שאין קורין בה פרשתו של לוט מאי טעמיה בכל תושיה יתגלע

ובחדושי הרד"ל שם

באג"ב שם הגיה כל שנה ושנה. וכן הנכון דהיינו כשמשלימין את התורה בכל שנה, ובכל תושיה בכל גמר התושיה

[רציני]

הכוונה שלימדתי זכות שכתבת מבלי לעיין בגמ' ולכן חזרתי והעתקתי ד' הגמ' בשלימות ושם תראה שלשון "אמרה תורה" הטעך.

אני מעתיק את לשון ספר הישר סימן מג אות א: דע לך רבינו כי גירסת מנה שנים וקדש יובל כך נראה בעיני שהיא עיקר, כי לא מצינו בכל התלמוד גירסא אמרה תורה אלא בדבר פשוט ומפורש שהצדוקים מורין בו, כגון אמרה תורה הכא אמרה עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת וכו' וספירת היובל היא מפורשת בתורה וספרת לך שבע שבתות שנים וכו' מכאן ספירה לשבתות ולשנים. עכ"ל.
זאת היא תשובת רבינו משולם לרבינו תם.
ועל זה העיר רבינו תם בסימן מד סוף אות א וז"ל: ויובל בלשון מקרא אינו שבת יובל. עכ"ל.
ועל זה כתבת לבאר דבריו וזו לשונך:
האם יתכן שצ"ל 'אינו שנת יובל' ?!
ולפי"ז כונת רבינו דהו"ל לברייתא לומר 'מנה שנים וקדש שנת היובל'. כי 'יובל' סתם אינו שנת היובל בלשון מקרא אלא קרן, כמש"כ בשמות יט יג במשך היבל. וביהושע ו ה בקרן היובל. וצ"ל שאותם פסוקים שנאמר בהם יובל סתמא (כגון ויקרא כז פס' יח וכא), היינו אחר שנאמר לפניהם שנת היובל (כגון שם פסוק יז). אלא דצ"ע מבמדבר לו ד ואם יהיה היובל. שם לא נזכר שנת יובל קודם לכן. וגם צ"ע שהרי בלשון חכמים אינו כן.
עד כאן לשונך המודגש ממני.
ואולי אפשר ליישב את הקושיא שבלשון חכמים אינו כן, שכאן אנחנו לא מחפשים את לשון חכמים שהרי אנחנו מחפשים דבר פשוט ומפורש שהצדוקים מורין בו וספירת היובל היא מפורשת בתורה.
אבל אתה מקשה עלי שאני כתבתי בלי לעיין בגמרא [דבר שהוא נכון] אבל אני לא מבין מה קשה [חוץ מהקושיא שאיך אפשר לכתוב בלי לעיין בגמרא] אם אפשר להסביר לי.

[לבי במערב]

הבנתי. אבל אין מטבע כזה שבת יובל. ואם כבר עדיף להגיה משבת לשנת שהוא מתחלף בקל ממש.

אה"נ. מ"ש הוא לאוקמי גירסא שלפנינו, וגם בעיני מסתבר להגי' ל'שנת'.

[פלתי]

הכוונה שלימדתי זכות שכתבת מבלי לעיין בגמ' ולכן חזרתי והעתקתי ד' הגמ' בשלימות ושם תראה שלשון "אמרה תורה" הטעך.

אני מעתיק את לשון ספר הישר סימן מג אות א: דע לך רבינו כי גירסת מנה שנים וקדש יובל כך נראה בעיני שהיא עיקר, כי לא מצינו בכל התלמוד גירסא אמרה תורה אלא בדבר פשוט ומפורש שהצדוקים מורין בו, כגון אמרה תורה הכא אמרה עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת וכו' וספירת היובל היא מפורשת בתורה וספרת לך שבע שבתות שנים וכו' מכאן ספירה לשבתות ולשנים. עכ"ל.
זאת היא תשובת רבינו משולם לרבינו תם.
ועל זה העיר רבינו תם בסימן מד סוף אות א וז"ל: ויובל בלשון מקרא אינו שבת יובל. עכ"ל.
ועל זה כתבת לבאר דבריו וזו לשונך:
האם יתכן שצ"ל 'אינו שנת יובל' ?!
ולפי"ז כונת רבינו דהו"ל לברייתא לומר 'מנה שנים וקדש שנת היובל'. כי 'יובל' סתם אינו שנת היובל בלשון מקרא אלא קרן, כמש"כ בשמות יט יג במשך היבל. וביהושע ו ה בקרן היובל. וצ"ל שאותם פסוקים שנאמר בהם יובל סתמא (כגון ויקרא כז פס' יח וכא), היינו אחר שנאמר לפניהם שנת היובל (כגון שם פסוק יז). אלא דצ"ע מבמדבר לו ד ואם יהיה היובל. שם לא נזכר שנת יובל קודם לכן. וגם צ"ע שהרי בלשון חכמים אינו כן.
עד כאן לשונך המודגש ממני.
ואולי אפשר ליישב את הקושיא שבלשון חכמים אינו כן, שכאן אנחנו לא מחפשים את לשון חכמים שהרי אנחנו מחפשים דבר פשוט ומפורש שהצדוקים מורין בו וספירת היובל היא מפורשת בתורה.
אבל אתה מקשה עלי שאני כתבתי בלי לעיין בגמרא [דבר שהוא נכון] אבל אני לא מבין מה קשה [חוץ מהקושיא שאיך אפשר לכתוב בלי לעיין בגמרא] אם אפשר להסביר לי.

הרב איש ספר צודק. גם אם נשתמש במילה "יובל" בלשון חכמים, עדיין הצדוקים מודים בספירת היובל שהיא מפורשת בתורה, ומה זה משנה אם יאמרו את זה בלשון שהתורה אומרת או בלשון חכמים? עיקר ענין שהצדוקים מודים בו אינו תלוי בלשון שיאמר אלא בדין עצמו.
ועל כל פנים, אני לא מבין. הרי כתוב וספרתם לכן וכו' יובל היא שנת החמישים שנה. הרי שנקראת שנה זו בלשון התורה "יובל". ולא "שנת-יובל". ועי' שם ברש"י ועוד ראשונים, שזה השם המיוחד של השנה הזו "יובל". וגם לו יסבור רבינו תם שאינו כך, מ"מ לעשות מזה קושיא על פירוש רבינו משולם, זה פלא.
(לסיכום קשה מאד!!! גם אם נתקן הגירסה לשנת יובל במקום שבת יובל).

[רציני]

הרב איש ספר צודק. גם אם נשתמש במילה "יובל" בלשון חכמים, עדיין הצדוקים מודים בספירת היובל שהיא מפורשת בתורה, ומה זה משנה אם יאמרו את זה בלשון שהתורה אומרת או בלשון חכמים? עיקר ענין שהצדוקים מודים בו אינו תלוי בלשון שיאמר אלא בדין עצמו.
ועל כל פנים, אני לא מבין. הרי כתוב וספרתם לכן וכו' יובל היא שנת החמישים שנה. הרי שנקראת שנה זו בלשון התורה "יובל". ולא "שנת-יובל". ועי' שם ברש"י ועוד ראשונים, שזה השם המיוחד של השנה הזו "יובל". וגם לו יסבור רבינו תם שאינו כך, מ"מ לעשות מזה קושיא על פירוש רבינו משולם, זה פלא.
(לסיכום קשה מאד!!! גם אם נתקן הגירסה לשנת יובל במקום שבת יובל).

אתה צודק כתבת מאוד משכנע הייתי כל שקוע בפירוש שלא הצלחתי להבין שהקושיא היא יותר פשוטה.
אולם אפשר ליישב שעיקר טענת רבינו משולם שכשאתה רוצה לשכנע צדוקים אתה צריך להביא דברים שהם מסכימים. ואולי רבינו תם לקח את פירושו עוד יותר שלא רק להביא דברים שהם מסכימים אלא לדבר בלשונם ממש כי אם אתה רוצה לשכנע אותם תדבר איתם ברור.
[דרך אגב: מעניין שבתוספות מנחות הביא את גירסת רבינו משולם מנה ימים וקדש יובל ועל זה הקשה ר"ת שם שלא מונים ימים אלא שנים אולם בראש השנה וחגיגה כבר כתוב בתוספות שגירסת רבינו משולם מנה שנים וקדש יובל ואולי שינה בעקבות הערה זאת של רבינו תם, ואם כן מה שווה לרבינו תם להעיר לו שהיה צריך לכתוב שנת יובל, הרי גם ישנה את זה ואולי זה כבר יותר מדאי לשנות והוא לא היה מסכים].
אולם יש לשים לב לעוד דבר כי בין רבינו תם בהבנת דברי רבינו משולם ובין רבינו משולם לא אמרו שכרוצים לדבר עם הצדוקים צריך לדבר איתם לפי עניינם מצד הסברא אלא מצד דיוק לשוני שכתוב "אמרה תורה" ואם כן כאן זה לא רק הסברא איך צריך לדבר עם הצדוקים אלא שבגמרא כתוב שכך אמרה התורה וזה דבר שצריך להיות כתוב בתורה. ואולי לפי זה עוד יותר מובן למה צריך לדקדק שגם המשפט יהיה דבר שכתוב בתורה והמילה יובל לא כתובה בתורה כפירוש שנת יובל אלא כדבר אחר לכן צריך לכתוב יותר מפורש.
[וכל מה שכתבתי דוחק גדול].