מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'יק

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 18, 2011 11:11 am

מוצש"ק פרשת נצו"י (ליל א' דסליחות)
א. כתיב (כ"ט ט') אתם נצבים היום כלכם וכו', ופירש"י שכינסם משה כדי להכניסם בברית, ואם זהו אותו ברית המוזכר לעיל (כ"ח, ס"ט) בסוף הקללות, נמצא שהכל הי' ביום מותו, וגם הקללות של הר עיבל. ובסוטה (לז:) איתא דכל ישראל נתערבו זה בזה כאחד בברית זה ומ"מ נכתב כל אחד לבדו, ראשיכם שבטיכם וכו', והיינו דכל אחד [ראשיכם שבטיכם וזקניכם וכו'] נתבע כפי השגתו ויכלתו [וכמשאחז"ל מי שיכול למחות באנשי עירו או אנשי ביתו ואינו מוחה וכו'], וכמובן שחוטב עצים אינו יכול להשיג כמו מה שראשיכם ושבטיכם יכולים להשיג, ובודאי כל אחד נתבע כפי השגתו ויכלתו וכנ"ל. אמנם בקבלתו היו כולם שוים, שכולם קיבלו נעשה ונשמע, שאילו אמרו נשמע ונעשה הי' זה קבלה שונה לכל אחד ואחד כפי מה שהוא יכול לשמוע, אבל מכיון שאמרו נעשה ונשמע הרי זה שוה לכולם. ומשום זה היו יכולים ליכנס בברית א' ג"כ. ובזה ביאר הגרי"ד דברי הזמר, ובאו כולם בברית יחד, [משום ש] נעשה ונשמע אמרו כאחד, והיינו כנ"ל, דאילו היו אומרים נשמע ונעשה לא היו כולם נכנסים לברית אחד.
ב. כתיב (כ"ט, י"ז) פן יש בכם וכו' אשר לבבו פונה היום וכו' ללכת לעבוד וכו' פן יש בכם שורש פורה וכו'. והיינו שאינו ניכר עכשיו שלבבו פונה לע"ז ורק שיש כאן שורש, והרי זה כשדה מלא שרשים של אילני פירות ובתוכם יש שורש אחד של אילן המוציא פירות שהם סם המות, ורק מי שמבין יכול להכירו והוא יעקרנו, אבל מי שאינו מבין חושב שהוא משוגע שעוקר שרשים של אילנות טובים, אמנם באמת אם לא יעקרנו עכשיו יגדל השורש וייעשה אילן ויקנו אנשים הפירות ויחלו ולא יתלו זה בפירות הנ"ל, ואז אין תקנה ח"ו.
ג. כתיב (כ"ט י"ח) והיה בשמעו וכו' והתברך וכו' שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה וכו'. שיודע שיש בו חסרונות אלא שהטבע הוא שתולה זה בדברים אחרים ומסלק את האשמה מעצמו ואומר שלום יהיה לי, אבל האמת הוא שרק רוצה עי"ז ללכת בשרירות לבי, ולכן גורם שהשגגות ייחשבו לו כזדונות כיון שעומק כוונתו הוא רק ללכת בשרירות לבו.
ד). כתיב (כ"ט כ"ד) ואמרו על אשר עזבו את ברית ד' וכו', ר"ל ולא עשו תשובה, ולכאו' קשה למה יכירו את זה רק אחרי כל הייסורים והעונשים, אמנם הענין הוא דלא מיירי בחוטאים כדי להכעיס, אלא באותם שירדו למדרגה כזה שאינם רואים כלל שעזבו את דרך ד' ולכאו' הרי אין להם תקנה ח"ו, ולכן מביא הקב"ה עליהם ייסורים עד שיבינו שלא באו היסורים בחנם, וממילא יחזרו בתשובה, והקב"ה עא"פ שאינו וותרן מ"מ מאריך אפו כדי שיספיקו לעשות תשובה.
ה). בדרשת הגר"ח מוואלוזין לסליחות מתחיל בקרא, סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי. והיינו ע"י משל (המשל הזה אינו בדרשה הנ"ל, וכנראה שהוא מהגרי"ד או מרא"י), וכן הביאור עה"פ אפרים מתנודד וכו', ד. מ. לאחד שעוסק בסחורה האסורה לפי החוק, שאם ייכנס אליו אחד וישאלנו אם יש לו מזו הסחורה, ישיב שאין לו, אבל אם יאמר לו הלה ששמע שמחפשים פה בבתים בשביל סחורה האסורה, ירוץ תיכף לבית כי אז כבר זכר שיש לו איזו קופסאות מסחורה הנ"ל, ואחר שהטמינם יחשוב שכבר אין לו כלום, אבל אם ישמע שמענישים מוות על מי שנמצא אצלו סחורה כזו, יחפש גם אחר שטרות וכדו' שיכולים לעורר עליו קצת חשד שעוסק בסחורה הנ"ל. והיינו דכשנודע לו עונש החטא, מתפחד ממנו, ועי"ז זוכר יותר את חטאיו שעשה.
והנה כשמכים את האתון שטעה בדרך, כדי להחזירה לדרך הנכון, יועיל רק אם האתון יכול לראות עדיין את הדרך הנכון, אבל אם אינו יכול לראותו, אדרבה, יחשוב שמכים אותו כדי שירוץ יותר בדרך זו. ועפי"ז יש לבאר מש"כ אפרים מתנודד וכו' יסרתני ואוסר כעגל לא לומד [ר"ל דתכלית הגלות הוא להחזירנו לדרך הנכונה אבל לפעמים יכולים להיטמע כ"כ בגלות עד שהגלות הוא מגרע, שאין רואים כבר הדרך הנכון, וזהו כעגל לא לומד וכנ"ל] ולכן השיבנו ד' ונשובה, ר"ל שתחזיר אותנו עד למקום שמשם נוכל לראות את הדרך הנכון ואז ונשובה, דאז כשמכים את האתון ילך בדרך הנכון.
ועל דרך זה מבאר הגר"ח בדרשתו שם את קושיית סבי דבי אתונא, מלח כי סריא במאי מלחי ליה, ר"ל דמלח רומז לייסורים של גלות וכמשאחז"ל נאמר ברית במלח ונאמר ברית ביסורים וכו', ותכליתם הוא כדי למרק העוונות, אמנם אם ע"י הייסורים נופלים יותר בחטא נמצא שאין תקנה לזה חלילה, ועל זה השיב להם ר' יהושע, בשליתא דכודנייתא, ר"ל בחבלי לידה קשים מאד, והיינו שמעמיד עליהם אדם קשה מאד ועי"ז חוזרים בתשובה.
ו) פעם אחת היתה אסיפת רבנים בפטרסבורג, ואחד מהנושאים שדנו עליו שם היה שהרבנים ילמדו רוסית, דאז כמעט כל היהודים לא ידעו לדבר שפת המדינה אבל החוק היה שהרבנים צריכם לידע רוסית ולעבור בחינה בזה, ובכל פעם שעשו בחינה חזרו הרבנים על קצת תיבות של רוסית [ורב"ב עשה כן פעם ואחר זמן מה נתייאש, ואמר ברוך ד' שאינו נכנס במוחו], אמנם כיון שלא ידעו הרבנים רוסית היו ממנים בכל עיר "רב מטעם" [חוץ מרב האמיתי של העיר] שהיה יודע רוסית טוב, ובכל דבר שנצרכו לאישור מהממשלה כגון נישואין וגירושין וכדו' הוצרכו ללכת אל הרב מטעם. אלא דכמובן אלאו שידעו רוסית היו רק אותם שהלכו לסמינר של רבנים והיו להם דעות מושחתות, והיהודים סבלו צרות צרורות מהם, בוולינא הגרח"ע היה הרב האמיתי, והרב מטעם היה רובינשטיין, ובדוינסק היה הרב מטעם טומקין, ובבריסק בחר הגר"ח דוקא באחד שהיה עם הארץ גמור שהי' נקרא נדל, (והגרי"ד סיפר עד היכן הגיע העם הארצות שלו, שהיהודים שהיו בצבא ורצו להשיג פטור על חג הפסח הוצרכו לבוא לנדל, אמנם מכיון שהוא לא היה יודע החשבון בדיוק באיזה ימים באפריל ומאי נופל פסח, הרבה פעמים יצא שהפטור נסתיים באמצע פסח והיו צרות מזה, שהוצרכו ברגע האחרון לבקש לשנות את זמן הפטור). שהבין הגר"ח שאם יבחר אחד שיודע קצת ללמוד יהיו לו יותר צרות. וכשהגרח"ע מנה את רובנשטיין היה שמח על שמצא אחד שיודע ללמוד, והגר"ח שלח לו שטעה והיה צריך לבחור דוקא עם הארץ כמו שהוא בחר, ומאיש הנ"ל יסבול הרבה צרות, וכן היה לבסוף שובנשטיין גרש את הגרח"ע מן כסא הרבנות וישב במקומו.
ובאסיפה הנ"ל היו כמה שסברו שהרבנים יש להם ללמוד רוסית ואז ייפטרו מכל הצרות של הרבנים מטעם, אמנם הגר"ח יצא נגד זה בתקיפות ואמר שאם הרבנים ילמדו רוסית לא יוכלו ללמוד, והוסיף אתם חושבים לעשות מהרבנים שיהיו גם רבנים מטעם אמנם אינו כן אלא שתעשו מהרבנים מטעם רבנים. אלא שחילוק אחד יהא בין אז לעכשיו דאז יוכלו הרבנים מטעם ללמוד, שאלוהו השומעים, עכשיו הרב מבריסק סותר עצמו, שאמר שאז יוכלו הרבנים ללמוד ומקודם אמר שלא יוכלו ללמוד, השיב להם הגר"ח כוונתי היתה, דמאן יימר שרובנשטיין אינו יכול ללמוד, אמנם כיון שבווילנא יושב ר' חיים עוזר יודעים אנחנו שובנשטיין אינו יכול ללמוד, וכן כשיושב א ר' מאיר שמחה בדווינסק יודעים שטיומקין אינו יכול ללמוד אבל אם הרבנים ילמדו רוסית לא יהיה עוד א רח"ע א ר' מאיר שמחה וא"כ מי יוכיח לנו שהרבנים מטעם אינם יכולים ללמוד, ואז נחשוב שכן יכולים ללמוד, שזה ייחשב כיכולים ללמוד.
אח"כ הפצירו בהגר"ח שידרוש דרשה ובסוף הסכים וחלק מדרשתו היה, דמבואר בפסוקים כאן (ל"א כ') שיבוא חלילה פעם לידי הפרת ברית ויש רק עצה אחת לזה כמבואר בתורה כאן, וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו, דהיינו שהתורה תהא לעד, אבל יכולה להיות לעד רק כשהיא אותה תורה בשלימותה ממש, אבל אם ישנו ממנה משהו אינה יכולה ליות לעד, והנה ישנם כאלו שרוצים להבטיח קיום התורה ע"י שמשנים משהו, שטוענים שאם לא יעשו כן יפסיקו אנשים מללמוד תורה, אמנם התורה אומרת, זארג נישט פאר מיר, אויב איך וועט בלייבן גאנץ אלעס וועט בלייבן גאנץ, אבער טאמיר איך וועט נישט בלייבן גאנץ אלעס וועט זיין בטל. אין אתם צריכים לדאוג על התורה, אפילו אם הרבנים לא יוכלו ללמד תורה מפני שלא ילמדו רוסית, הסנדלרים והחייטים (די שוסטערס אונד די שניידערס) ילמדו, שיש הבטחה שלא תשכח מפי זרעו.
ובעיר בריסק היו שתי אחים בעלי בתים מפורסמים אבל היו גדולים בתורה, ואמם היתה אומרת בבכיי' שאחד מהם מעולם לא ברך ברהמ"ז והשני לא בירך מימיו ברכת התורה, שהראשון לא אכל והשני לא ישן כלל.
פעם אחת היה אחד חייב הרבה כסף לאחד מהאחים ותבעו לבי"ד והלה כפר בדבר, והאח רק השיב בתקיפות בגמ' איתא חזקה אין אדם מעיז פניו כנגד בעל חובו והיכן אזלה לה החזקה כאן, והלך לו. עבר כמה זמן והיה מעשה שראובן היה חייב לשמעון כסף והאח הנ"ל היה עד אחד בדבר, וראובן תבעו לב"ד ושמעון כפר, והאח הנ"ל אמר כנ"ל היכן אזלה לה החזקה וכו', המעשה השני' קרה סמוך לר"ה, וקודם ר"ה הלך האח הנ"ל אל בית הנתבע [הראשון] לבקש מחילה ממנו, א"ל משטה אתה בי, למה באת רק עכשיו, א"ל האח על עצם הטענה אינני מבקש מחילה שהיא טענה אמיתית לבקש עלבון החזקה, אלא שראיתי שכשהי' נוגע למממון שלי טענתי טענה זו ביתר תקיפות מאשר בממון חבירי [ר"ל מעשה דראובן ושמעון הנ"ל], ומוכח מזה שהיה מעורב בזה קצת נגיעו, ועל זה אני מבקש מחילה.
ז). [הגרי"ד כשעלה לאר"י ראה מש"כ הגר"ח ואלוזינר בענין מי שיש בידו ללמוד ואינו לומד וכו' (בדרשתו לשבת שובה) לא היתה לו מנוחת הדעת למשך שבועיים].

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 18, 2011 11:13 am

מוצש"ק פרשת האזינו (שבת שובה) (נכתב ע"פ חוברת אחד השומעים).
א). מאושרים הם החסידים, שע"י נסיעה לאדמו"ר יש להם כבר השנה טובה בכיסם [ואדמו"ר אחד אמר שכל העסק נגמר כבר ביום הראשון דסליחות]. ובקוצק בעיו"כ סמוך לחשיכה היו נוהגים להשתכר, שברוסיא היה חוק ששיכור אין שופטים אותו. והחסידים סוברים שיכולים לפעול הכל ע"י שמחה, וכן הוא באמת, ובכתר ראש כתוב דבשעת התקיעות צריך להיות בשמחה, שאז ממליכים להקב"ה, אמנם צריך להיות בעל מדריגה להתנהג כן. ויש להמשיל לזה אחד שהיה לומד חכמת הרפואה אצל רופא, ונכנס חולה אחד וחתך לו הרופא קצת מידו ונתן שם רפואה ופטרו, ושוב נכנס עוד חולה באותה מחלה וציוה הרופא לתלמידו שירפאהו, וחתך התלמיד קצת מידו וכו' כמו שראה רבו עושה בחולה הא', א"ל הרופא, מה עשית, הרי תוכל לגרע מצבו פי עשר עי"ז. תמה תלמידו והלא ראיתיך עושה ממש כמו שעשיתי, לחולה הראשון, השיב לו הרופא, הראשון היה בן עיר וידיו נקיים, אבל זה הוא עובד אדמה וידיו מלאים שער ולכלוך ואם הלכלוך ייכנס למכה יוכל להיזהם (פארגיפטעט), אלא צריכים קודם להסיר את השער ואח"כ את הלכלוך, וליתן עליו חומר לחטא את בשרו, ורק אח"כ לחתוך מידו. וכן הוא בעניננו, שמקודם צריכים להסיר את הלכלוך וכו', ואם נשמח סתם קודם לכן, לא יהיה לנו כלום מזה. וקודם כל צריכים להבין שהעוה"ז אינו אלא פרוזדור ואין לנו לשים עמלנו להסתדר בעוה"ז, אלא בעוה"ב, וכמשל לאחד שהכין בעמל גדל כל המטעמים וכו' בשביל סעודה גדולה אבל הסעודה צריכה להיות במקום אחר דנמצא שיגע לריק, וזהו מש"כ המסילת ישרים בתחילת ספרו יסוד החסידות וכו' שידע האדם מה חובתו בעולמו.
ומספרים שפעם שלח הג"ר יהושע ליב זצ"ל בערב יו"כ לביתו של ירושלמי אחד שיראה מה הוא עושה בעיו"כ, וכשהגיע לשם מצא הדלת נעול והשתדל דרך החלון ולא הצליח, עד שלבסוף הסתכל דרך חור המנעול, והנה חשב שבודאי יראה דברים נפלאים, אמנם לתמהונו ראה שהאיש רק יושב ולומד בהתמדה. המתין שם עוד, אבל האיש רק המשיך ללמוד, עד שהוכרח המסתכל ללכת מפני שהי' סמוך ליו"כ. כשחזר אצל הגרי"ל, שאלו, מה ראית שם, א"ל כלום. כזר הגרי"ל ושאל, אבל הרי בהכרח שעשה איזה דבר, תגיד לי מה הי' עושה. א"ל הי' יושב ולומד, א"ל הגרי"ל זהו שרציתי להראות לך, שהאיש הנ"ל הוא כבר בטוח שיזכה בדינו ואינו צריך לעשות כלום בעיו"כ אלא יכול לשבת וללמוד, מפני שבכל השנה הוא מתנהג כמו שצריך.
ומלפנים היו כמה אנשים כאלו, שבעיו"כ התנהגו כמו בכל עיו"ט וישבו ולמדו, שלא היו מלוכלכים בחטא. והגר"ח לא הי' מרבה להתפלל ביו"כ, רק התפלל השמו"ע וכמה פיוטים כגון ונתנה תוקף ולקל עורך דין, ושאר כל היום הי' לומד און עוסק בענין ...?, ומיד אחר כל נדרי הי' מדבר עם ר' שמחה זעליג זצ"ל בעניני עבודת יו"כ. וגם הבית הלוי לא הי' מרבה להתפלל, אבל דרך אחרת הי' לו, ששאר כל היום הי' אומר וידוי, [וגם בכל השנה הי' אומר ודוי כמה פעמים ביום ולפעמים באמצע דיבורו עם אחד, יצא מן החדר לרגע ולא ידעו האנשים למה יצא, אבל הי' יוצא לומר וידוי, שחשש שחטא בתוך דיבורו באיזה ענין או במחשבה לא טובה].
ב. והגרי"ז סיפר שהגר"ח הי' לו מוח כזה שהי' יכול לחשוב בדברי תורה גם כשהי' מדבר עם אנשים בעניני דעלמא, שהגר"ח הי' יושב בחדרו ומדבר עם אנשים במילי דעלמא ופתאום הי' נכנס אל החדר הסמוך שהגרי"ז הי' שם ואמר לו עכשיו נתברר לי שהשטיק תורה הארוך שהיו עוסקים בו קודם, צריך להפכו לגמרי, ועברו עוד כעשר דקות ונכנס אל הגרי"ז וא"ל שצריך להופכו עוד פעם, וכן הי' עושה כמה פעמים. והגרי"ז ידע שהי' מדבר עם אנשים כל הזמן במילי דעלמא, ובהכרח שהי' לו הכח לחשוב בלימוד גם אז.והגרי"ז אף דאפשר שלא הי' לו כח זה, מ"מ הגר"ח חינכו שהפסקות בלימוד לא יפריעו לו, שלא הניחו שם פעם ללמוד ט"ו דקות בלי הפסק, שהי' קורא לו "וועלוול", תלך למקום פלוני וכו' [שכל מי שהי' לו איז "פראבלעם" (בעיה) הי' נכנס אל הגר"ח שיסדרנו, והרבה נשים הביאו תינוקותיהם והשאירום בפתח ביתו של הגר"ח שלא רצו לטפל בהם, והגר"ח הי' צריך למצוא מי שיטפל בהם, ולפעמים הגר"ח לא הי' מתפלל בבהכ"נ ביו"כ מפני שהי' עסוק בענין של פקוח נפש]. ולפעמים הי' הגרי"ז עסוק כל היום במילי דעלמא, ומ"מ לא הפריע זה ללימודו כלל.
ג. וסיפר הגרי"ד שבסוף ימיו של הגרי"ז הי' מדבר תמיד נגד היכל שלמה וכו' עד כדי כך שכשבקש הגרי"ד לדבר עמו בדברי תורה לא הי' לו להגרי"ז כח. ומ"מ כשחלה הגרי"ז וכמה שבועות דיבר, באמצע שנתו בכל לילה, והיו מקשיבים לדבריו אולי יאמר איזה סוד וכו', אמנם העיד הגרי"ד שבכל פעם או שהי' לומד און שהי' קורא ק"ש [והי' לוקח כשעה כדרכו], וכשהי' קורא ק"ש הי' אפשר להבין, אבל כשהי' לומד, לא הי' אפשר להבין, שהי' מדבר כמו באמצע מחשבה, במהירות גדולה, ולפעמים כשהבינו איזה דברים שמעו איך שנושא ונותן בכמה מסכתות א' אחר השני, אבל לא הי' אפשר להבין ענין שלם, אבל אף פעם לא דיבר במילי דעלמא שהי' מדבר בהם ביום, והיינו משום שנתו ושאל להגרי"ד מהו אומר, וא"ל או לימוד או תפלה, וא"ל הגרי"ז שהי' פשוט לו שהוא כן, ואז א"ל הגרי"ד בדרך הלצה שהי' יותר טוב אילו הי' מדבר בתורה כל היום ובשנתו מדבר במילי דעלמא שאז הי' [הגרי"ד] יכול לדבר עמו בד"ת.
ובסוף ימיו העמיד הגרי"ז על עצמו שומר שישגיח עליו שלא ידלג תיבות בק"ש, ופעם העמיד את הגרי"ד לשומר, ואח"כ שאלו הגרי"ז האם כיוונתי בפסוק ראשון, וא"ל הגרי"ד ששמר רק שלא ידלג תיבות אבל איך יוכל לידע אם כיוון, והשיב לו הגרי"ז הי' לך לעשות כדאיתא בגמ' דצערן עד דידע שמכוון. והוסיף הגרי"ז אתה יודע על איזה ק"ש אתה שומר" אני צריך יום שלם לק"ש אחד ושבוע שלם להבדלה א', ואינני מבין איך אנשים יכולים ליכנס מהרחוב ותוך רגע לקרות ק"ש ולהתפלל.
ד. הבית הלוי הי' פחדן גדול בנוגע למצוות, ופעם הי' אופה מצות [בבריסק או בעיר אחר] בערב פסח, ונודע לו שצריך לנסוע לעיר אחרת על יו"ט, ואמר שיסע רק בתנאי שהגר"ח יביא המצות אליו בעצמו. כשהגיע הגר"ח עם המצות התחיל הבית הלוי לשאלו כל מיני שאלות איך החזיק המצות ואיך שמר עליהם, אמנם הגר"ח השיב על כל שאלותיו רק תשובה אחד, מצות אלו שלך, עד אחד "נאמן באיסורים", שידע אם יאמר שום תירוצים יעורר אביו כל מיני חששות, ולא יאכל המצות ובאמת הגר"ח שמר המצות על צד היותר טוב, שכרך המצות בחוטין שכרכם תחת פסי ידיו וסביב המצות כמה פעמים, ואחזם בחיקו כדי שלא יסיח דעתו מהם לרגע, עד שכשהגיע לסוף נסיעתו היו ידיו נפוחות הרבה במקום שהיו החוטין על ידיו, ומ"מ ידע שאם יגיד התירוצים לבית הלוי לא יאכל המצות.
ובסוף ימיו נשא הבית הלוי אלמנה שהיו לה בנים ובנות מבעלה הראשון, ובכל פעם שנדמה לו שא' מזרעו היו מצערים את אחד מילדי האלמנה, צעק "א יתום!" והי' מעניש ביותר אחד מילדיו שציער את אחד מילדי', ואע"פ שגם ילדיו היו יתומים מאמם. והי' עד כדי כך שילדי האלמנה הרגישו עצמם מיוחסים יותר וניצלו מצבם, וכל חפץ של ילדי הבית הלוי הי' כמו הפקר להם. ואם א' מילדי הבית הלוי לא רצה ליתן להם החפץ, היו ילדי' אומרים, איך וועל זאגן דעם פעטער, והזכרת "הפעטער" הי' כבר מספיק, מפחד העונש שהי' זה מעורר. והבית הלוי בזבז הרבה כסף וגם נסע לעיר אחר כדי להשיג פאס טשעקאי (פאס ממדינת סלובקי') בשביל ילדי האלמנה כדי לפוטרם מן הצבא, וכל כך כסף בזבז עליהם עד שכשנפטר ונשארו מילדיו שעדיין לא נתחתנו, היו להם קשיים גדולים מפני שלא הי' להם כסף.
ור' ארי' לוין סיפר שהגר"ח הי' פעם מדבר עם כמה רבנים חשובים בענינים חשובים ונודע לו שאשה רוצה לדבר עמו בחוץ, הניח את כל הרבנים ויצא ודיבר עמה משך חצי שעה ואח"כ חזר אל הרבנים, ו' ארי' שעמד אז בחוץ התפלא מזה, ויותר התפלא כששמע האשה אומרת אח"כ, ער איז נישט ווי דער טאטע, כשהייתי בא אצל אביו היה מניח כל דבר ומדבר עמי יום שלם. [וסיפר זה הגרי"ד, והגרי"ד הבין שהאשה היתה מילדי האלמנה הנ"ל].

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי חיים » א' ספטמבר 18, 2011 12:01 pm

תולעת ספרים07 כתב: ובקוצק בעיו"כ סמוך לחשיכה היו נוהגים להשתכר, שברוסיא היה חוק ששיכור אין שופטים אותו.
מישהו מכיר מעשיה זו ממקור נוסף?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 18, 2011 1:18 pm

עוד בטרם עמד רבי לייבלי על מלוא משמעותו של התנהגות מוזרה זו, נפתחה דלת בית המדרש ברעש, וכמה מצעירי קוצק נכנסו בו עליזים ושמחים.
סנה בוער בקוצק עמוד 58
--
גם בליל יום הכפורים ליל כל נדרי התפלל תפלת ערבית פשוטה ללא סלסולי חג, כאילו אין ערב זה בעל יחוס מיוחד. בתפלת הימים הנוראים דלגו על הפיוטים. כמעט שלא היה בנמצא מחזור בבית המדרש. הפיוט ונתנה תוקף נאמר בקוצק בחשאי ובמהירות בלתי רגילה.
שם עמוד 62.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי חיים » א' ספטמבר 18, 2011 5:50 pm

הספר מוסמך?
כתוב שם שהיו משתכרים בערב יום כיפור, בצירוף הווארט היפיפה על נוהל המשפט ברוסיה?

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » א' ספטמבר 18, 2011 6:29 pm

אנא מכם אני לא המצאתי את הווארט בסה"כ העתקתי ממה שאמר רבי אברהם יהושע שליט"א.
בנוגע לספר הנ"ל הוא נחשב לספר מוסמך אם כי שמחברו כנראה היה מודרני.
הבאתי את הקטעים מתוך הספר ללמד על סוג עבודה שהיה בקוצק ביום הכיפורים, ותו לא, וראו שם בארוכה כל הסיפור עם רבי לייבל'ע איגר ז"ל - אדרבא אשמח לשמוע דעתם של הידענים מניין לקח רבי אברהם יהושע לומר את מה שאמר, וכפי שאמרתי בזמנו איני לוקח אחריות על מה שאומר רבי אברהם יהושע שליט"א - וכל הערה והארה אשר העירו לי במשך הזמן אכן כתבתי בצד ובבוא העת אצטרך לברר.
שוב אנא מכם אל תייחסו לי את תורתו של רבי אברהם יהושע שליט"א - ככלל בטרם העלתי את החומר על נצבים וילך לא שמתי לב לקטע הזה.
בתקווה שתביני לנפשי.
חלילה לייחס לי כוונת זדוניות בפרוס עלינו ראש השנה תשע"ב.
נערך לאחרונה על ידי תולעת ספרים07 ב א' ספטמבר 18, 2011 6:31 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

חיים
הודעות: 1224
הצטרף: ש' מאי 08, 2010 10:58 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי חיים » א' ספטמבר 18, 2011 6:31 pm

שאלתי אודות מקור לסיפור זה הופנתה לכלל חברי הפורום, ואל לך להתנצל.

היא שיחתי
הודעות: 3382
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ב' ספטמבר 19, 2011 9:15 pm

ומי אדמו"ר זה?
"ואדמו"ר אחד אמר שכל העסק נגמר כבר ביום הראשון דסליחות"

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11619
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' ספטמבר 19, 2011 9:24 pm

תולעת ספרים07 כתב: והיינו ע"י משל (המשל הזה אינו בדרשה הנ"ל, וכנראה שהוא מהגרי"ד או מרא"י), וכן הביאור עה"פ אפרים מתנודד וכו', ד. מ. לאחד שעוסק בסחורה האסורה לפי החוק, שאם ייכנס אליו אחד וישאלנו אם יש לו מזו הסחורה, ישיב שאין לו, אבל אם יאמר לו הלה ששמע שמחפשים פה בבתים בשביל סחורה האסורה, ירוץ תיכף לבית כי אז כבר זכר שיש לו איזו קופסאות מסחורה הנ"ל, ואחר שהטמינם יחשוב שכבר אין לו כלום, אבל אם ישמע שמענישים מוות על מי שנמצא אצלו סחורה כזו, יחפש גם אחר שטרות וכדו' שיכולים לעורר עליו קצת חשד שעוסק בסחורה הנ"ל. והיינו דכשנודע לו עונש החטא, מתפחד ממנו, ועי"ז זוכר יותר את חטאיו שעשה.
והנה כשמכים את האתון שטעה בדרך, כדי להחזירה לדרך הנכון, יועיל רק אם האתון יכול לראות עדיין את הדרך הנכון, אבל אם אינו יכול לראותו, אדרבה, יחשוב שמכים אותו כדי שירוץ יותר בדרך זו. ועפי"ז יש לבאר מש"כ אפרים מתנודד וכו' יסרתני ואוסר כעגל לא לומד [ר"ל דתכלית הגלות הוא להחזירנו לדרך הנכונה אבל לפעמים יכולים להיטמע כ"כ בגלות עד שהגלות הוא מגרע, שאין רואים כבר הדרך הנכון, וזהו כעגל לא לומד וכנ"ל] ולכן השיבנו ד' ונשובה, ר"ל שתחזיר אותנו עד למקום שמשם נוכל לראות את הדרך הנכון ואז ונשובה, דאז כשמכים את האתון ילך בדרך הנכון.
המשל (על עגל לא לומד) מהבית הלוי, ונדפס בספרו, אולי פרשת וישלח.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' ספטמבר 19, 2011 10:48 pm

חיים כתב:
תולעת ספרים07 כתב: ובקוצק בעיו"כ סמוך לחשיכה היו נוהגים להשתכר, שברוסיא היה חוק ששיכור אין שופטים אותו.
מישהו מכיר מעשיה זו ממקור נוסף?


על המון העם שעשה את ראש השנה ליום משתה ושמחה ואפילו השתכרו והשתוללו, עי' ב'ספר החיים' לר"ח מפרידברג, ספר סליחה ומחילה, פרק ג, עמ' עא; ועי' גם במנהגי וורמייזא, קירכום, עמ' שכא.

מיוחס
הודעות: 71
הצטרף: א' יוני 05, 2011 9:39 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי מיוחס » ו' נובמבר 04, 2011 8:17 am

מתי יבא ההמשך

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ו' נובמבר 04, 2011 8:50 am

מוצש"ק פר' לך לך
א) בענין הנסיון של לך לך מארצך כבר בנו הרמב"ן והאב"ע וכו', והיה אפשר לומר שהנסיון הי' שילך בלי ארצו ומולדתו ובית אביו שאז הוא דבר קשה ללכת לארץ אחרת בלי ארצו וכו', אבל אם היה מוליך ארצו עמו לא הי' נסיון דכשיש אצול משפחתו וקרוביו ורעיו וכו' הריהו כאילו הוא עדיין נשאר בארצו, בכל מקום שהוא ומצינו בגמ' בכורות שחכמי אתונא לא היו יכולים להשיב כלום על השאלות ששואלים עד שזרקו עליהם עפר מאתונא, שאז נתיישב דעתם וזהו הולכת "ארצו" ממש.
ב) במדרש איתא שאמר לו "אל הארץ אשר אראך" כדי ליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה, ולכאו' צ"ב איך זה תלוי באיזה לשון אמר לו, אם יקבל שכר על כל פסיעה ופסיעה, ואמר הגרי"ד שראה בכתבי ר' ברוך בער זצ"ל הביאור בזה, דאם ה' הקב"ה אומר לו סתםל ללכת אל ארץ ישראל, הרי המצוה היה אז הביאה לארץ ישראל, אבל ההליכה היה רק הכשר מצוה ולא יקבל שכר על כל פסיעה, משא"כ השתא שלא פירש לו אל איזה ארץ ילך אלא שילך סתם. ואח"כ יודיע לו איפה ללכת, הרי עצם ההליכה היא המצוה וקיבל שכר על כל פסיעה.
ג) עוד איתא במדרש ר' יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך, א"ר יצחק משל לא' שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה א' דולקת, אמר, תאמר שהבירה הזו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, א"ל אני הוא בעל הבירה. כך, לפי שהיה אברהם אבינו אומר, תאמר שעולם הזה בלי מנהיג, הציץ עליו הקב"ה וא"ל אני הוא בעל העולם, וביאר הגרי"ד דבזה לכאורה קשה איך שייך מצות עשה של אמונה, הלא הידיעה מחייבת שיש בורא דא"א לבירה בלי בעל הבירה ואיך שייך אמונה על דבר שאדם יודע ממה שרואה, ותירץ הגר"ח שאה"נ, מי שמאמין בבורא רק כפי מה שהבריאה מחייבת אינו נקרא מאמין, והמצוה היא להאמין שהקב"ה הוא אין סופי, וזה הלא אינו מוכח מהבריאה, והוסיף הגרי"ז דבזה מבואר מה דאיתא בגמרא שבאמירת תיבת "אחד" יש לכוון על מעלה ומטה וד' רוחות הארץ אבל בתיבת אלוקינו לא מצינו זה, אמנם איתא בגמרא דאלוקינו הוא כנגד אנכי ה' אלוקיך ואחד הוא כנגד לא יהיה לך אלוקים אחרים ולכן דווקא באחד מכוון על מעלה ומטה וד' רוחות, דעבודה זרה שייך לאדם לעבוד רק כפי השגתו והיינו כפי המחויב מהבריאה שיש בורא מה שלמעלה ולמטה ובד' רוחות, מה שאי"כ אלוקינו שהוא כנגד אנכי ה' אלוקיך שהוא אין סוף, אין שייך לכוון על איזה מקום מסוים, ואמר הגרי"ד דבזה מבואר המדרש כאן, שאברהם אבינו הבין שיש בעל הבירה אמנם זה היה רק כפי המחויב מן הבריאה, עד שאמר ליה הקב"ה אני הוא בעל העולם, ר"ל ש"אני" אין סוף, וזה מה שהאמין. ומכל מקום מסתבר שהידיעה המחייבת מהבריאה היא גם כן מן המצוה וכמו שכתב הרמב"ם "לידע ולהאמין" וכן משמע מלשון הפסוק המובא במדרש כאן, שמעי בת וראי והטי אזנך, שיש להשתמש בחוש הידיעה גם כן.
ד) כתיב ואעשך לגוי גדול וכו'. ופירש"י שהדרך ממעטת את ג' דברים אלו, פריה ורביה, ממון ושם ולכן ברכו הקב"ה [ואז לא רק שלא נתמעטו אלא גם כן נתוספו לו מכח הברכה] ולכאורה בימינו רואים להיפך שמי שנוסע הרבה לקבל כסף וכדומה בשביל ישיבות וכו', מתפרסם שמו הרבה, ואילו מי שיושב במקומו ולומד אינו מתפרסם ואפילו אם מתפרסם זהו רק מהפעמים המועטים שכן נסע וכו'.
אמנם הענין הוא שמה שאנו חושבים ל"שם" אינו השם האמיתי והמכוון כאן, דהשם האמיתי באמת מתמעט על ידי הדרך, בשמים מודדים באופן שונה ממידותינו. וסיפר הגרי"ד שהגרא"ז גורביץ זצ"ל היה גר מול הכניסה לישיבת גייטסהעד והיה לומד בכל לילה בחדר הסמוך לרחוב, ויריעות החלון היו לעולם פתוחות, ואמר [הגרא"ז] דאס קען מען טאן פאר די בחורים, ר"ל שבכל לילה כשיצאו מישיבה יראו תיכף איך שהראש ישיבה יושב ולומד, וזהו החינוך הכי גדול והכי טוב לבחורים, ובודאי שבזה לא נתפרסם שמו שא"א לכתוב הרבה שורות בעתונים על זה, אבל זהו השם האמיתי, וזה באמת מתמעט על ידי הדרך.
ובגמ' ע"ז איתא דלעתיד לבא ישאל הקב"ה את אומות העולם למה לא עשו איזה דבר להואיל ולעזור לכלל ישראל שיוכלו ללמוד, ויטענו הלא עשינו שווקים ורחובות וכו' וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל, והקב"ה ישיב להם מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה. ופירש א' דר"ל אתם אומרים שעשיתם הכל בשביל התורה, אבל האם איזה פעם בחייכם ישבתם ולמדתם דף גמרא.
והגרי"ד סיפר שהיה פעם בקרעניץ והיו שם בחורים מפולין [ואולי מגליצי'] שרצו להדפיס ירחון תורני, וביקשו מר' ברוך בער זצ"ל שיתן להם חידוש תורה להדפיס, ולא רצה מתחילה עד שהפצירו בו מאד ונתן להם איזה דבר להדפיס, לאחר זמן מסויים ראה הגרי"ד את הירחון ונתפלא לראות שלא נדפס שם השטיקיל תורה של ר' ברוך בער, ואל אחד מהבחורים הנ"ל למה לא הדפיסו אותה אחר שהפצירו בו כל כך מתחילה שיתנה לכם, השיב לו הבחור, אנו מדפיסים את הירחון כדי שיהיה לנו איזה דבר ממנו (אז מען זאל אפס האבן פון דעם], והתורה ששלח לנו ראינו אז עס ניצט נישט, וזהו עוד דוגא איך שבעוה"ז אין מודדים אבאת המדה האמיתית. [וסיפר שפגש ביהודי אחד שאמר לו (במאמר המוסגר: ועוד אמר אותו יהודי שאינו מתנגד לחסידות, אבל הוא מתנגד למה שעושים מסחר מחסידות) שהטשובינר רב זצ"ל אמר פעם, הכל רוצים כבוד אבל הצרה היא שאינם יודעים מהו כבוד, וכוונתו היתה על כבוד עוה"ז, אמנם הוא הדבר בעניני שמים ג"כ].
וכן כאן במפת העולם, ערים כגון ניו יורק ולונדון וכדו' יש להם נקודות גדולות וכפרים קטנים כמעט שאין רואים אותם כלל על המפה, אמנם במפה שבשמים הכפרים כגון פוניבז' ומיר וכדו' יש להם נקודות גדולות והערים הנ"ל כמעט ואינם נראים, ששם מודדים לפי התורה שיש בעיר.
ה). כתיב וילך אברהם כאשר דבר אליו ד'. והיינו שלא הלך בשביל כל הברכות, אלא בשביל ציווי ד' בלבד. ואיתא בגמ' דאמונה זה סדר זרעים, ופירשו בירושלמי הטעם, דמי שזורע הריהו מאמין בבורא העולם וזורע. ולכאו' קשה, וכי לזה ייקרא מאמין, הלא הכל ראו שאשתקד זרעו וירדו גשמים וצמחו הזרעים וכן בעשר שנים שלפני כן ולמה לא יזרע על סמך שיצמח גם בשנה זו. ותירץ החידושי הרי"ם דהכוונה למי שיודע שבעשר שנים האחרונות זרעו וירדו גשמים וצמו ואעפ"כ בשנה זו הוא זורע ומבין שהגשמים יורדים רק ברצון שמים ושתלוי בשנה זו אם יהיה רצו שמים שירדו גשמים ויצמיחו הזרעים, אדם כזה הוא מאמין אמיתי.
ו). כתיב אמרי נא אחותי את למען ייטב לי וכו'. ולכאו' צ"ב מה הועיל באמרו אחותי היא הא עדיין יכול להיות שהיא אשת איש של אדם אחר. וצ"ל שאין זה דרך ארץ שאשה נשואה נוסעת עם אחיה ורק פנויה עושה כן, ולכן כשאמר אחותי היא היה במשמע שהיא פנויה. וכן משמע ממה שמצינו שטען פרעה על אברהם למה לא הגדת לי שאשתך היא ועוד טען למה אמרת אחותי היא ומשמע שזו היתה טענה נוספת שמדבריו היה משמע שאינה נשואה. ופרשרת וירא כתיב וגם אמנה אחותי בת אבי היא אך לא בת אמי וכו' והיינו דבמה שאמר אחותי היא לא אמר שאינה אשתו ומ"מ משמע שאשת איש של אחר אינה.
ז). כתיב ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אותו וכו'. והיינו שליווהו עד סוף ארצו, ואבימלך לא עשה כן, וי"ל דפרעה ידע דרכן של בני ארצו וחשש שמא יתעללו בה לכן שלח עמם ליווי משטרה לשמרם, ודלא כאותם שהם עצמם אינם עושים דבר אבל עומדים בצד ונהנהים כשאחרים עושים כרצונם באותו ענין. ועוד יש לפרש דפרעה כבר קיבל כמה מכות מפני אברהם ושרה ולכן היה ירא ממנו ורצה להיפטר מה לגמרי, ולכן ראה לשלחם מארצו.
ח). כתיב: היינו שלוט הרויח שהלך עם אברהם (כמדומה: שלא אמר זה על פסוק זה אלא אמר סתם, וברור שאמר שמה שהרויח לוט היינו ממש"כ רש"י שאמר אי אפשי לא באברהם ולא וכו', ומבואר דעד אז היה עובד את ד') אבל אברהם הפסיד מזה וכמש"כ רש"י לקמן שלא דיבר הקב"ה עמו כל זמן שהיה לוט עמו.
ט). כתיב והכנעני אז בארץ ופירש"י שזה נכתב לאפוקי מטענת רועי לוט שאין צריך לחסום פי הבהמות כיון שהארץ ניתן לאברהם ולוט יירש אותו. וצ"ב דהא אין שייך ירושה כשהמוריש הוא עדיין חי. ואם כוונתם היתה שלא היה אברהם מקפיד לא הול"ל שלוט הוא יורשו שאין זה ענין לירושה.
י). כתיב ויאהל עד סדום, דהיינו שמאברהם אין הולכים תיכף לסדום אלא שהלך לאט לאט עד שהיה אהלו בסדום.
יא). כתיב ועמק השדים בארות בארות חמר וינסו מלך סדום ועמורה ויפלו שמה וכו'. ופירש"י שנעשה להם נס ויצאו משם, לפי שהיו מקצת האומות שלא האמינו בנס כבשן האש שניצל אברהם, ולכן עשה הקב"ה נס זה והאמינו אז למפרע בנסו של אברהם. ולכאורה קשה מה ענין זה עצל זה. ולמה ימינו בנס הכבשן משום שראו נס זה. ואם לא המינו כלל בנסים למה האמינו בנס זה [דהא אותם אומות לא רוא בעיניהם כשעלו מלך סדום ועמורה מהבורות]. ואפ"ל שמה שסיפר מלך סדום, הכל האמינו, מלך סדום הוא כולו אמת, אבל מה שהיה ה"מאמין" הזה [אברהם] מספר, הוא כולו שקר, לאדם שמפרסם אלקוס בעולם אין מאמינים, הוא מגזים וכו' ולכן רק עכשיו האמינו. (כמדומה: שהזכיר מש"כ הרמב"ן דרק כשעבר אברהם עלו מן הבור, אלא שהקשה דעדיין קשה שאם לא האמינו כלל בנסים מה ראו כאן, וכמש"כ לעיל. ואם האמינו בנסים למה לא האמינו בנס הכבשן).
יב). כתיב ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. ופירש"י שרמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו. ויש לפרש שאברהם אבינו היה צריך להקריב קרבן תודה, ובשלמא בהמה כשירה היה יכול למצוא אבל לא לחם ויין כשירים ולכן הוציא לו שם לחם ויין, שמהם יקריב לחמי תודה ונסכים. ובזה יישב הגרי"ד השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב שאברהם אבינו תיקן שחרית ויצחק אבינו תיקן מנחה ונטל מעשרות, והשיג עליו הראב"ד דמצינו שאברהם כבר נטל מעשרות כמש"כ כאן ויתן לו מעשר מכל, אמנם לפי הנ"ל לא קשיא מידי, דכאן הכוונה שנתן לו את לחמי תודה שהם אחד מעשה מכל הלחמים, ונהנם לשם שהיה כהן, אבל לא נתן מעשר דגן.
יג). כתיב ויברכהו ויאמר וביאר הגרי"ד דר"ל שעכשיו מצא יהודי [ואולי היה שם מנין] ובירכו בברכת כהנים, וזהו ויברכהו ויאמר, כמש"כ כה תברכו וכו' אמרו להם שהוא ע"י אמירה.
יד). כתיב: ברוך אברם וכו' וברוך ק'ל עליון וכו'. וביאר הגרי"ד שבירך על ראיית הנס, וכמו שביאר הגרי"ז בגמ' פסחים הללו את ד' כל גוים על נסים דחזיתון, והיינו שמברכים על ראיית הנס.
טו). כתיב ולא תאמר אני העשרתי את אברם. וביאר הגרי"ז למה היה איכפת ליה לאברהם אם יאמר מלך סדום שהוא העשירו, שכיון שבירכו הקב"ה שיעשירנו, רצה שהכל ידעו שנתעשר מברכת הקב"ה ולא מבשר ודם. [ובנתינת חוט או שרוך נעל כבר היה אפשר לו לומר שהוא העשיר את אברהם]. ומה שמצינו שלקח המנתות שנתן לו פרעה וכמש"כ ולאברהם היטיב בעבורה, היינו שזה היה מגיע לו, דבודאי לא ירד כסף מן השמים אלא כוונת הקב"ה היתה שירויח בעסקיו, וזה היה עסק שהכסף היה מגיע לו.
טז). ומה שהשיב אברהם אבינו את הרכוש למלך סדום, לכוא היה אסור משום לא תחנם. וביאר הגרי"ז שזכה תיכף בשביל מלך סדום ולא נתכוון מעולם לזכות בו לעצמו ולכן אע"פ שהיה אבוד מסדום לא היה אסור. (ואמר שהסתפק דאפשר שהגרי"ז אמר אע"פ שהיה שייך לאברהם מדין כיבוש מלחמה מ"מ זכה תיכף בשביל מלך סדום. אמנם א"כ קשה בעצם הזכייה בשביל מלך סדום הרי אסור משום לא תחנם. ואם אמר אע"פ שהיה אבוד ממלך סדום וכמש"כ לעיל. ניחא דאע"ג דאין משיבין אבידת עכו"ם מ"מ כשזוכה תיכף בשבילו מותר, דאבידת עכו"ם עדיין שייכת קצת אליו).

סוקר
הודעות: 161
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 9:40 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי סוקר » ו' נובמבר 04, 2011 11:35 am

הרב ת. ספרים. דברים מתוקים ועריבים !

מיוחס
הודעות: 71
הצטרף: א' יוני 05, 2011 9:39 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי מיוחס » ה' נובמבר 17, 2011 9:50 pm

אימתחי נדכה לעוד נופת צופים

יחיעם מלח הארץ
הודעות: 79
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:38 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי יחיעם מלח הארץ » ד' דצמבר 07, 2011 5:42 pm

מדי פעם אני צריך לתחזק את האשכול - הרב תולעת שליט"א: אולי תזכנו עוד, שבענו מטובך! או יותר נכון: אל תמנע טוב...


תזכורת: בשעת פתיחת האשכול, הבטיחו כמה מהחברים שב"בין הזמנים" יסרקו את מחברותיהם ויעלו לכאן, והנה יצאו כבר כמה זמנים ובינותם, ולא יעלה ולא יבוא
תודת החברים לכולכם מראש

היא שיחתי
הודעות: 3382
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' דצמבר 07, 2011 5:52 pm

קודם שיחזור רבי תולעת לפורום...

קלונימוס הזקן
הודעות: 951
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' דצמבר 07, 2011 6:02 pm

או כל שום וחניכא דאית ליה...

יחיעם מלח הארץ
הודעות: 79
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:38 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי יחיעם מלח הארץ » ד' פברואר 01, 2012 7:46 pm

כמי שפתח את האשכול, אני רואה חובה לעצמי לבקש בכל לשון של בקשה, מתולעת.. לחדש את פעילותו ולהשיב עטרה ליושנה לכבוד שבתות החורף. עוד מעט כבר נוכל לקרוא את החומר של שנה שעברה...

כמו כן בתחילת הדרך הבטיחו כמה מבאי הפורום לסרוק את מחברות בית בריסק שברשותם בימות החופשה או בבין הזמנים, אולי יואילו לקיים הבטחתם ולהשביענו מטובם.


תודה מראש לכל העוזרים והמסייעים, בשם כל באי הפורום, רשומים ואורחים כאחד

קלונימוס הזקן
הודעות: 951
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » א' פברואר 19, 2012 4:13 pm

נהנה מהאוצר כתב:יש ברשותי מחברות על זבחים כמדומה מכת"י של הרב מור, אבל לסרוק את הכל זה עבודה גדולה, אולי עוד פעם אעשה זאת

יחיעם מלח הארץ כתב:כמו כן בתחילת הדרך הבטיחו כמה מבאי הפורום לסרוק את מחברות בית בריסק שברשותם בימות החופשה או בבין הזמנים, אולי יואילו לקיים הבטחתם ולהשביענו מטובם.


אולי עוד מישהו יכול לעזור??
אני צריך כעת, די בדחיפות את המחברות על מסכת בכורות (בעיקר נחוץ כרגע דף י"ב). האם יוכל אי מי להעלות כאן ולו חלקית?

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' פברואר 21, 2012 10:45 pm

שמעתי וורט בשמו שאמר לאחרונה, על הא דבתשלומי ד' וה' משלם רק ארבעה תחת הצאן משום שהתבייש בנשיאתו, דאיך אפשר לשום בזיונות לשווי של צאן, והא תליא לפי המתבייש, ותלוי בהרבה פרטים, אז איך קבעה התורה סכום אחד לכו"ע?
ותירץ, דהוא עצמו בכך שהיה מוכן לגנוב צאן ולנשאו למרות הבזיונות, קבע בזה שהבזיונות שלו שוים צאן אחד.

מישהו יכול לאמת אם אמר דברים נפלאים אלו?

יאיר
הודעות: 10138
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי יאיר » ג' פברואר 21, 2012 10:48 pm

אני שמעתי זאת בשבת האחרונה בשם הר' שך זצ"ל (בשינוי קטן בשאלה).

קלונימוס הזקן
הודעות: 951
הצטרף: ג' דצמבר 28, 2010 7:22 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי קלונימוס הזקן » ד' פברואר 22, 2012 6:06 pm

עשוי לנחת כתב:שמעתי וורט בשמו שאמר לאחרונה, על הא דבתשלומי ד' וה' משלם רק ארבעה תחת הצאן משום שהתבייש בנשיאתו, דאיך אפשר לשום בזיונות לשווי של צאן, והא תליא לפי המתבייש, ותלוי בהרבה פרטים, אז איך קבעה התורה סכום אחד לכו"ע?
ותירץ, דהוא עצמו בכך שהיה מוכן לגנוב צאן ולנשאו למרות הבזיונות, קבע בזה שהבזיונות שלו שוים צאן אחד.

מישהו יכול לאמת אם אמר דברים נפלאים אלו?

יאיר כתב:אני שמעתי זאת בשבת האחרונה בשם הר' שך זצ"ל (בשינוי קטן בשאלה).


אני שמעתי בשם אביו הגרי"ד הלוי ובשם הרב שך, אך כמדומה המקור קדום משניהם. ויש לעיין אם מתורת מחילה אתו עלה או משהו אחר. ומכל מקום - דברי פי חכמים חן.

ציבור
הודעות: 505
הצטרף: א' ינואר 01, 2012 4:02 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי ציבור » ד' פברואר 22, 2012 6:08 pm

רבינו רמ"מ שולזינגר הביא זאת בפניני האבי עזרי.
יעויין שם במתק הדברים

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' יוני 24, 2012 8:34 pm

להזכיר נשכחות...
הוקפץ לרגל פרשת חוקת, עי' בהודעה הפותחת את האשכול

תולעת ספרים07
הודעות: 1557
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ג' יולי 10, 2012 7:09 pm

מוצש"ק פרשת פנחס
א. [בסוף פרשת בלק] כתיב (כ"ה ז') וירא פנחס וכו' ויקם מתוך העדה וכו'. יש לפרש ע"פ מה דקיי"ל רמב"ם הל' איסורי ביאה פ"יב ה"ד דהא דהבוע] ארמית קנאים פוגעים בו היינו כשעשה כן בפרהסיא וזהו מתוך העדה, שהי' שם עדה [עשרה אנשים] ומיקרי פרהסיא. ויש לעיין אם הי' די במה שהקריבה לפני עשרה אנשים או אם גם באוהל היו עשרה אנשים.
ב. [עי' בפנים אות ב'-ג'] וביומא (כ"ג) תנן מעשה בשני כהנים וכו' ותקע לו בלבו. וכו' בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר וכו' ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים [ואע"ג דאיכא מחלוקת אם סכין של שחיטה צריך להיות כלי שרת מ"מ תוס' בזבחים (מ"ז) הביאו מתוספתא לדכו"ע מצוה לכתחלה בכלי שרת, ולכן ידע אבי התינוק שהי' כלי שרת]. ובגמ' שם (כ"ג:) איבעיא להו שפיכות דמים הוא דזל להו אבל טהרת כלים כדקיימא קיימא או דילמא שפיכות דמים כדקיימא קיימא וטהרת כלים הוא דחמירא וכו'. וחזינן מזה דאפי' בעל מדרגה גדולה כמו אבי הכהן [שלא צעק תיכף אודות מיתת בנו אלא דאג קודם לטהרת כלים, וזו היתה מחשבתו הראשונה] מ"מ צריכים לברר אם מעשה מדריגה זו נבעה מתוך מדריגה גבוהה באמת או אם נבעה משפיכות דמים הוא דזל להו, [וכן הוא מסקנת הגמ' שם דשפיכות דמים כמו שדאג לטהרת כלים. וכן הוא במעשה קנאות שצריך לידע ממה זה נובע [וכמש"כ בפנים] ובחובות הלבבות כתב שיש ג' מיני מחאה, מחאה במעשה וכדכתיב ויקח רמח בידו וכו', מחאה בפה כדכתיב הוכח תוכיח את עמיתך וכו', ומחאה בלב וכדכתיב שנאתי הבלי מרעים [ובדרך דרוש י"ל דזהו ג"כ כנ"ל, וכדאיתא בגמ' תמה אני אם יש בדור הזה מי שראוי להוכיח, דבענין ראוי להוכחה, וכמו בקנאות דבעינן קנאי וכמש"כ בפנים].
ג. [בהא דאיתא בסנהדרין שם שאם הפך זמרי והרגו לפנחס לא הי' נהרג שהרי הי' רודף, מקשים הלא קיי"ל דביכול להצילו באחד מאיבריו אינו יכול להורגו, ולהרמב"ם אם עבר והרגו בכה"ג פטור ממיתה אבל להטור חייב מיתה וקשה כנ"ל, דהא זמרי הי' יכול לפרוש ממנה ועי"ז לא הי' פנחס הורגו והוי כיכול להצילו באחד מאיבריו, ובמל"מ (סוף הל' חובל ומזיק) כתב דהא דחייב בהי' יכול להצילו באחד מאיבריו, היינו דוקא שאר אינשי, אבל הנרדף עצמו מותר להרגו בכל אופן, וממילא לקיי"מ, ומ"מ זהו חידוש גדול. ובכלל יש לעיין אם מה שהי' יכול לפרוש ממנה מיקרי יכול להצילו באחד מאיבריו].
ד. [בסוף פרשת בלק] כתיב (כ"ה ו') ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בוכים וכו', ופירש"י שאמר למשה אם זו אסורה בת יתרו מי התירה לך, והיינו דאילו רצה סתם לבעול מדינית הרי הי' יכול ללכת אתה מחוץ למחנה ולעשות מה שלבו חפץ ואין מי שיעכבנו אלא שהוא רצה לבטל הכל, שאין כאן משה בכלל, ולא רק שבא לחלוק על משה אלא שטען שהולך יחד עם משה, וכמו שגם משה נשא מדינית גם הוא נושא, ובמצב כזה געו כולם בבכי' ונתעלמה ההלכה מהם עד שבא פנחס, וגם פנחס הוצרך ליכנס לתוך האוהל כשהוא נשען על מקלו [שהסיר המתכת מהרומח] כדי שיאמרו שאף הוא לצרכיו הוא נכנס וכדאיתא בחז"ל, והיינו שהי' מצב שכולם היו בדיעה אחד עם זמרי וסברו דעכשיו הכל עושים ככה.
ה. בגמ' איכא מחלוקת די"א שקרח הי' מן השרופים וגם מן הבלועים וי"א שהי' לא מן הבלועים ולא מן השרופים והנה בפר' קרח כתיב הבליעה קודם ואח"כ השריפה, וא"כ אם הי' קרח בלוע ושרוף לכאו' צ"ל שהכל נבלעו קודם, ופי' הארץ נשאר פתוח עד אחר שנשרף ואז נבלע הוא. ואפשר דאין מוקדם ומאוחר בתורה ובאמת השריפה הי' קודם, וקרח נבלע יחד עם שאר הנבלעים.
ו. איתא במדרש (פר'-כ', ה'-כה) עשרה נסים נעשו לפנחס, ונס התשיעי שלא הטיפו דם כדי שלא ייטמא, וצ"ב דהא אפי' הטיפו דם לא הי' נטמא דא' מהנסים הי' שלא מתו וא"כ הו"ל דם מן החי שאינו מטמא, [וגם דם תבוסה מטמא. רק לאחר מיתה וכמש"כ הרמב"ם הל' טומאת מת פ"ב ה"יג]. ובמתנת כהונה שם פי' דר"ל שלא יתלכלך פנחס, אמנם הוא דוחק בלשון המדרש.
ז. כתיב (כ"ה, י"א) פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וכו' ופירש"י שייחסו לפי שהיו השבטים מבזים אותו וכו'. ולכאו' הי' אפ"ל עוד טעם למה ייחסו משום דע"י מעשה זה נתכהן פנחס [דעד אז לא הי' כהן] והי' אפשר לחשוב שניתנה לו כהונה חדשה ואין לה שייכות עם כהונת אהרן, ולכן ייחסו הכתוב פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, שניתנה לו כהונת אהרן.
ח. בבריסק [בזמנו של רבי יהושע לייב] היה אחד הנקרא ר' שלום מנשה שהי' מאסף כסף בשביל הבחורים שלמדו בעיר, וכשבחור הי' חולה יום אחד, הי' אומר לו, הכסף שאני מאסף הוא בשביל תורה, ומכיון שלא למדת היום, א"א לי ליתן לך ממנו, לך אל חברת ביקור חולים והם יתנו לך כסף בשביל היום.
מוצש"ק פרשת כי תבא (נכתב ע"י חוברת א' השומעים)
[בימים אלו עשה פה בארץ ישראל "ממשלת אחדות לאומית", ועל זה סובב רוב השעור].
א. [במדרש מובא מעשה באדם אחד שהי' אביו למוד להשתכר ולהתגולל בעפר בבזיון ופעם הלך בנו ברחוב וראה שכור מתגולל בבזיון, ורץ אל אביו להראות לו גודל הבזיון שיכולים לקבל ע"י השכרות, אמנם אביו כשראהו רץ אליו ושאלו היכן השיג יין טוב כזה. וכן הוא לפעמים שמדברים באיזה ענין להראות שהוא מאוס, והשומע יוצא ברושם שאדרבא הוא טוב, וא"כ לכל אחד כפי מדרגתו יתכן שיש דברים שאין לדבר עליהם לפניו אע"ג דהם דברים פשוטים לכאו', מ"מ הוא יבין אחרת מכיון שקיבל אחרת מרבותא]
הג"ר ירוחם זצ"ל הי' נוהג פעמיים בשבוע לדפוק על השלחן אונד רייסן שטיקער פון מענטשן על כל דבר שראה שהי' שלא כהוגן והי' חושב זמן הרבה לחפש אחר הדברים הבלתי הגונים שידבר עליהם. וסיפר ראש ישיבה אחד שפעם עשו איזה תלמידים דבר שר' ירוחם סבר שהי' שלא כהוגן. ודיבר אל תלמידי הישיבה וצעק "סייבירניקעס" (ר"ל אנשים גרועים הראויים להישלח לסייביר), ומי היו בתוך התלמידים אז, ר' לייב מאלין וכו', אמנם בדור הזה אין מי שידפוק על השלחן ויתבע מבני תורה.
פעם שאל אחת את הח"ח למה לא למדו מוסר בישיבת וואלאזין והשיב שלא היו צריכים לכך שהרי תמיד הי' למראה עיניהם ר' הירש לייב (הנצי"ב) . ור' ברוך בער אמר עליו (הנצי"ב) שהיו רואים שהי' תמיד דבוק בד'.
ב. הגר"ח אמר שכלל ישראל סבלו כמה מכות במשך הדורות, ההשכלה, ריפורם וכו', אמנם המכה הקשה ביותר היא הציונות. והראיי' לגודל רשעתם היא שמצאו הנקודה הנכונה ליתן בה המכה .
והבית הלוי אמר פעם לר' שמואל מוהילבר (שהי' מ"חובבי ציון" המפורסמים) ששנינו הננו אנשים זקנים ועוד מעט נהי' אויף יענער וועלט ושם תראה איזה טעות שעשית, והיינו דבעוה"ז לא הי' יכול להראות לו אז טעותו אמנם בדורנו כל ילד יכול לראות טעותו הגדולה, שרואים מה שצמח מזה. וכשנפטר ר' שמואל הנ"ל רצה הגר"ח לנסוע ללוייתו יתן חיזוק לציונים. אמנם הגר"ח לא נתפעל כלל ואמר דאין ענין אחד אצל השני, וצריכים ללחום בציונות אבל גם צריכים לנסוע ללויית רב שנפטר. ושלחו לר' אלי' פרץ זילברשטרום [בעל הבית אחד בבריסק שהיה בקי גדול בתורה, והגר"ח הי' רגיל להתיישב עמו כמה פעמים בדברי תורה] וגם הוא טען שאסור ללכת להלווי', שעי"ז יחזק לציונים, והגר"ח כעס ואמר שאינו מבין איזה שייכות יש לזה עם נסיעתו ללויי', ומ"מ כיון שהעולם הם טפשים ויטעו כך, לא יסע [וכן כמה פעמים התנהגו אחרת מהצריך משום טעות העולם הטפשים, אבל אף פעם לא השתמשו בסברא זו שלא לדבר נגד הציונות].
ג. ור' ברוך בער הי' תמיד דורש נגד הציונות ותלה כל דבר רע בה, ופעם כשילד אחד בעיר גנב משהו, דרש ברבים בא מהרצל.
וכשהי' רב"ב בקריניץ והיו שם כמה רבנים חשובים מהמזרחי, שהיו תופסים שם מקום, ופעם לא יכול רב"ב לסבול עוד מה שהם תופסים מקום שם, והלך אל אחד הרבנים הנ"ל בבית הכנסת לפני רבים ושאל אותו, תגיד לי למה אני ור' שמעון הולכים בבגדים בלויים ואתם הולכים בגדים יפים, והלה לא ענהו. אמר לו רב"ב אני אגיד לך למה, דאס איז א שאשי נאגאי [דבפולין היה חוק שיכולים לאסור (ארעסטירן) שיכור, והבחינה היתה אם יכול לעמוד על רגליו, וכל שכור שהי' מוטל בארץ כשהי' רואה ששוטר מתקרב הי' תיכף משתדל בכל כוחו לעמוד על רגליו. ואומר תראה שאשי נאגאח, ר"ל שאני יכול לעמוד על רגלי]. והיינו שרב"ב ור' שמעון לא היו צריכים ללכת בבגדים חשובים משא"כ רבנים הנ"ל שאתם רקובים בתוככם צריכים ללכת בבגדים חשובים להראות עי"ז שאתם חשובים. [והגרי"ד סיפר שפעם שמע שר' שמעון נמצא במקומו והלך לחפשו ולא מצאו עד שנודע לו שהוא עומד ומדבר עם הגרי"ז, כל כך הי' נראה מבגדיו כיהודי זקן פשוט]. ד. ורב"ב הי' נוהג לכתוב מכתבי המלצה לכל בחור שהי' נוסע מקמניץ לארץ ישראל, עם תוארים מופלגים כגון בקי בש"ס וכו', שסבר שצריכים לקרבם וממילא אין שום ראיי' על חשיבות נושאי מכתבים כאלו [ור' חיים עוזר זצ"ל אמר שרואים ממכתבים אלו דלא אלמן ישראל]. פעם אחד נכנס אליו בחור אחד שרב"ב הכיר זה מכבר שהוא ציוני, וביקש מכתב המלצה. א"ל רב"ב תחזור בעוד חצי שעה לקבל המכתב, בנתיים נכנסו אליו ב' תלמידי הישיבה וביקש מהם שיישארו אצלו עד שיחזור הבחור הנ"ל, מפני ששמע מהרבי [הגר"ח] שציונים חשודים על רציחה ולכן הוא מתיירא שהבחור הנ"ל וועט מיר אריין לייגן אין א זאק און מיר אריין ווארפן אין א טייך, -שהי' מקבל דברי רבו בלי שום פשטים והתחכמות.
ה. ור' שניאור קוטלר זצ"ל סיפר שרב"ב הי' פעם בעיר אחד שבוע לפני היארצייט של הרצל [ומנהגו הי' שבכל פעם ששמע שמזכירים היא"צ שלו בבהכ"נ, הי' בורח משם], וכשהתחילו לומר קל מלא רחמים ברח מיד אל הפרוזדור ומצא שם את ר' שניאור ושאל אותו, דאס איז עם? ור' שניאור השיב לו שזהו רק בשבוע הבא, ואז חזר ונכנס לבהכ"נ.
ו. בישעי' (נ"ה ז'-ח') כתיב יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ד' וירחמהו וכו' כי לא מחשבותי מחשבותיכם וכו', ולכאו' קשה הא ברשע מיירי ופשיטא שאין דרכיו דרכי ד' וכו' והרשע עצמו יודע זה ג"כ וא"כ למה צריך לכתוב כאן כי לא מחשבותי וכו' ותירץ הגרי"ד דמיירי כאן ברשע שהוא מין, והוא באמת חושב שהולך בדרכי ד' וכו', ולכן צקיך להודיעו כי כאשר גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיהם וכו'.
ו. אדמו"ר אחד אמר שיכתבו עשרת הדברות בצוואתו, דאיננו יודע אם יקיימו בניו את עשרת הדברות אבל אם יהיו כתובים בצוואתו, יקיימום.
----
תשע"ב פרשת פנחס הקפצה
ובעז"ה אשתדל גם בהמשך.

ברסלב
הודעות: 565
הצטרף: ד' מאי 30, 2012 5:36 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי ברסלב » ג' יולי 10, 2012 7:16 pm

אם יש כאן מישהו מחכמי יושבי הבית המדרש, שמוכן לעזור לו לתולעת ספרים07 בהעלאת דברי רבותינו לבית לוי על התורה לדורותיהם לתועלת חכמי הפורום, ולזיכוי הרבים, מתבקש לפנות אלי באישי.
תמורת תשלום כמובן.

יישר כוחכם ברסלב.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' יולי 10, 2012 7:44 pm

ברסלב כתב:אם יש כאן מישהו מחכמי יושבי הבית המדרש, שמוכן לעזור לו לתולעת ספרים07 בהעלאת דברי רבותינו לבית לוי על התורה לדורותיהם לתועלת חכמי הפורום, ולזיכוי הרבים, מתבקש לפנות אלי באישי.
תמורת תשלום כמובן.
יישר כוחכם ברסלב.

אפשר גם לפנות באישי לתולעת ספרים07 או רק אליך?

ואגב, החומר שהובא כאן מפרשת פנחס הוא חומר שכבר הופיע כאן באשכול [שכבר נמצא אצלי ולא צריך להעתיקו שוב]?

הגהמ
הודעות: 1263
הצטרף: א' אוגוסט 07, 2011 5:49 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי הגהמ » ב' יוני 10, 2013 10:09 pm

איש_ספר כתב:
תולעת ספרים07 כתב:מוש"ק פר' דברים
א) תנן בביכורים (פ"א מ"ח) ר' יוסי אומר אין מביאין בכורים מעבר הירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש, ובירושלמי שם מובא ברייתא וקתני שם טעם אחר, דכתיב אשר נתת לי ולא שנטלתי מעצמי, ואמרינן דאיכא בינייהו חצי שבט מנשה, שהם מעבר הירדן אבל לא נטלו מעצם, ולכאו' צ"ב מאי שנא חצי שבט מנשה דאמרינן שלא נטלו מעצמם, משבט ראובן וגד, והלא כולם קיבלו חלקם בעבר הירדן, ואי משום דראובן וגד ביקשו ממשה להדיא, אמאי תלי' בזה.
ר' רפאל שפירא זצ"ל פירש...
נדפס באורך בקובץ בית המדרש שי"ל לזכר הגרח"ע.

תולעת ספרים07 כתב:
וכשראה הגר"ח את זה נהנה ממנו, וא"ל הבה"ל שיש לו פירוש יותר יפה על זה אלא שלא הדפיסו, כדי שלא להקשות הדבר בשביל בעלי בתים שעושים מצוות בשביל עוה"ב, והיינו,...
נדפס בדבר אליהו מילקובסקי ששמע מרבו הגר"ח, ובישורון נדפס פתק שרשם ר' יהושע צערווינסקי (אבא של ישראל צורבא למי שמכיר...) והניחו בתוך בית הלוי שלו שם רשם שקיבל הספר מהמחבר, והמחבר אמר לו ש'העיקר נחסר מן הספר' ואמר בפניו ככל האמור כאן עי"ש. (ושוב נדפס הכל בבית הלוי עה"ת הוצאת מישור בילקוט שמועות בסוף).

ותודה להרה"ג ת. ספרים על הבאת הדברים היפים.

ד"ז הועתק מס' דבר אליהו הנזכר אל תוך ספר 'תורת חיים' (ליקוטי הגר"ח מר"י הרשקוביץ) במהדורתו הראשונה (ללא שנת הדפסה) אבל נשמט במהדורתו השנייה (תשס"ח).

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » ו' נובמבר 01, 2013 11:11 am

טעימות משיעור הגרי"ד סולובייצי'ק ז"ל.
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ופרש"י ע"י שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה וכו' מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וכו' עכ"ל.
צ"ע דהא היה כאן ליצנות בעלמא, כמו שכתב רש"י בעצמו ליצני הדור שהרי הכל ידעו שהנס של שרה היתה גדולה יותר ממה שהוליד אברהם שהרי אברהם הוליד בנים לפני לידת יצחק וגם אחר לידת יצחק הוליד בנים משא"כ שרה לא הולידה רק אותו, פעם אחת בהיותה בת צ' וא"כ מהיכי תיתי לומר שנתעברה מאבימלך דעי"ז לא יוקטן הנס, וע"כ שהיה זה סתם ליצנות בעלמא וא"כ למה היה נצרך לצור קלסתר פניו דומה לאברהם עד שהיה כאן עדות שאברהם הולידו כיון שלא היה שום חשש שיאמרו ברצינות שנתעברה מאבימלך (ועיין לעיל מש"כ בפרשת וירא למה הליצנים אמרו כן, ומה הרוויחו בזה, אבל כאן אנו שואלים למה היה צריך להיות צר קלסתר פניו).
ומבואר כאן, דאף שעכשיו הוי ליצנות בעלמא, מ"מ ברבות הימים יתהפך למציאות, ויהי' כאן דעת הקהל גמור, כזה הוא חוחם הליצנים שהם יכולים להפוך דבר ליצנות לדבר שהכל אומרין עליו שהוא אמת גמור ואין אפילו מי שיפקפק על אמיתו (לפני שנה דיבר בארוכה ע"ז שרואים ד"ז בימינו אנו אצל הציונים כאן).
ועיין בבית הלוי שמכח קו' הנ"ל כתב פירוש אחר בהא דמאבימלך נתעברה שרה, דהוא כמו שלועגים שפלוני עשה תנור מחמאה דהרי לא שייך לעשות תנור מחמאה, והפי' הוא, שהוא התעסק במכירת חמאה ועי"ז קנה תנור, וכמו"כ הכא אמרו שמה שילדה בן אינו בשביל זכותה וזכותו שהרי כמה שנים שהו ולא ילדו ורק משום שהיה להם צער ויסורין מאבימלך לכן בזכות זה נולד להם בן אבל בלא"ה לא היו זוכים לבן וזהו מש"א מאבימלך נתעברה שרה, שהיה זה מזכותו של מעשה אבימלך, אולם לכאו' צ"ע דא"כ מאי אהני הא דצר קלסתר פניו דומה לאברהם כיון דכו"ע הודו שהיה בן אברהם רק אמרו שלא נולד בשביל זכותם רק בשביל הצער של מעשה אבימלך והאיך הוכחש ד"ז ע"י שצר קלסתר וכו' וצ"ל שכיון שהקב"ה צר קלסתר פניו עד שהיה ממש דומה לאברהם והיה יותר מכפי הרגיל בדמיון האב לבן ממילא היה זה ללמדם שזה בשביל זכותו של אברהם עצמו, שכיון שרואים דמיון כ"כ גדול יקשו הכל מעצמם למה אירע דבר כזה, וממילא יתרצו מעצמם שזה להראותם שזה היה בשביל זכותו של אברהם ולא בשביל אבימלך, כן צ"ל לכאו'.
אולם עי' בביה"ל בפנים שכתב קצת באופן אחר, שהיה חשש שרבות הימים ישכח הפי' הנכון בהא שאומרים אנשים שמאבימלך נתעברה שרה ויחשבו שהפירוש הוא כפשוטו ממש ולכן צר קלסתר פניו דומה לאברהם.
ועיין ברשב"ם כאן פי' אחר בכפל' לשון הקרא וז"ל לפי פשוטו של מקרא, לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם וכו' אבל כאן יצחק עיקר הבן היה לאברהם, וכו' כדכתיב כי ביצחק יקרא לך זרע וכן בדה"י לאחר ... כי בני אברהם היו יצחק וישמעאל ובני קטורה חוזר וכותב סתם ויילד אברהם את יצחק עכ"ל. שפי' של אברהם הוליד את יצחק שרה יצחק היה לו דין זרעו שלאברהם ולפי"ז הפי' ברישא דקרא שאמר אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק הוא כזה, דהנה מה שרק יצחק היה זרעו של אברהם ולא ישמעאל ובני קטורה שאינו מצד מעלת אברהם, אלא זהו מצד מעלת יצחק, שהוא זכה מצד מעלתו להיות זרעו של אברהם בעוד שישמעאל ובני קטורה לא היה זרעו של אברהם, וזהו שאמר אלה תולדות יצחק וכו' שזה שאברהם הוליד את יצחק והפי' בזה כמש"כ ברשב"ם הנ"ל, הוא מצד תולדות יצחק, מצד מעלת עצמו ולא מצד אברהם ודוק.

ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכי אחות לבן הארמי לו לאשה עיין רש"י מש"כ לפרש הא דהוזכר כאן אחות לבן הארמי, ולכאו' יש לומר בזה עפמש"כ רש"י בסוף הפרשה עה"פ ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות וכו' לו לאשה, ופרש"י להכי כתיב אחות נביות, בשמת ישמעא' משיעדה לעשו קודם נישואיה והשיאה נביות אחו' עיי"ש והנה כאן היה ממש כמעשה של מחלת הנ"ל, שהרי פרש"י עה"פ ויאמר אחיה ואותה ובתואל היכן היה אלא הוא רוצה לעכב בא מלאך והמיתו עכ"ל, והרי הקידושין היה לפני זה, דזהו שנאמר ויוציא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה שזה היה הקידושין וקידשה בעוד אביה חי אלא בתואל מת קודם הנישואין שזה נתקיים רק אח"כ כשבאה ליצחק ואז היה נישואין וא"כ נמצא שלבן אחי' השיאה, ולכן שפיר נאמר אחות לבן הארמי ועיין ברש"י שם פסוק נ"ז ונשאלה את פיה מכאן שאין משיאין את האשה אלא מדעתה עכ"ל ולכאו' הא האב יכול למוסרה לנישואין אפי' בעל כרחה, רק הכוונה כאן לנישואי יתומה, שאחי' משיא אותה, שאז צריכין לדעתה. (הג"ה: וכן הוא מפורש במד"ר על אתר "מכאן שאין משאיאין את היתומה אלא על פיה עכ"ל המדרש רבה).

ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי. עיין בחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת מש"כ בזה. ויש בדבריו לימוד גדול הנוגע לכל אחד ואחד בכל יום, דהנה חזקי' מנע את עצמו מפו"ר שצפה ברוה"ק שיצאו ממנו מנשה ואמנון ואף שיצאו ממנו כמה וכמה צדיקים כמו יאש' שנאמר בו ששב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו עי' במלכים ב,כ"ג "וכמוהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו וכו' ואחריו לא קם כמוהו" ועוד כמה וכמה צדיקים יצאו ממנו מ"מ כיון שהיה עתיד לצאת ממנו מעט רשעים כבר מנע א"ע וישעי' ג"כ הסכים לחשבונו של חזקי' רק א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך ואי' ... איבעי לך למעבד, אבל אי לא שהיה מצווה אז מוטל עליו להסתכל בכבשי דרחמנא ואי רואה שיצאו ממעשיו קצת רע אז מוטל עליו להסתכל בכבשי דרחמנא ואי רואה שיצאו ממעשיו קצת רע אז עליו למנוע א"ע ממעשה זו שהעיקר הוא שלא יהיה שום חלק רע במעשיו של האדם, ואף שיש חלק גדול של טוב אין זה מכפר על הרע ולכן אף שהרע הוא רק חלק מועט מ"מ צריך למנוע מלעשותו וכמו"כ רואין כאן, שאמרה רבקה למה זה אנכי שכיון שהיא איננה מצווה ממילא לא הייתה מסכמת להוליד עשו הרשע אף שבזה הולידה יעקב אבינו ג"כ ובזה תלוי הכל כלל ישראל ותורה וכל הנצחיות, מ"מ הייתה מסכמת שלא להוליד את יעקב אבינו כיון שהיה בזה חלק רע כשנת, אף שעי"ז תאבד כל כלל ישראל ותורה וכו' מ"מ לא רצתה שיוולד עי"ז רשע, כיון שיהיה במעשה זה חלק של רע.
ותלך לדרוש את ה' עי' אונקלוס שתירגם ואזלי למתבע אולפן מן קדם ה'. מבואר שהי' כאן ענין של לימוד והוראה, וא"כ צ"ע מה הי' השאלה ששאלה רבקה שנוגע להריונה. וי"ל בזה, שהנה איתא במדרש, שכ"א היה רוצה להרוג את חבירו, ונמצא שהיו רודפין זע"ז דעל עוברין יש ג"כ דין רודף כמבו' במ' סנהדרין ע"ב,א והנה ב"נ נהרג על העוברין כש"כ בר"מ פ"ט הל"ד מהל' מלכים אבל ישראל אף שאסור לו להרוג עוברין מ"מ אין נהרג עליו ורק חייב מיתה אבל אינו נהרג וא"כ אי עשו היה לו דין ב"נ נמצא דרבקה היה יכול להורגו מדין רודף שהרי עשו היה רודף ליעקב, וכיון שנתחייב מיתה בשביל עוברין ממילא הוי שפיר רודף, אבל יעקב לעשו לא היה לו דין רודף, שהרי אין כאן משום הצלת הנרדף כיון שאין בן ישראל נהרגין על רציחת עוברין משא"כ אי היה לעשו דין ישראל א"כ שניהן שוין, ואין אחד מהן רודפין ששניהן אינן נהרגין על העוברין, ואין כאן הצלת הנרדף כלל, וזהו שהלכה לשאול אי עשו יש לו דין ישראל או בן נח וזהו שאמרו לו שני גוים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו שרק אחר שיצאו ממעיים של יתפרדו אח"כ לשני עמים אבל עשו עצמו דינו כישראל וזהו כמבואר בגמ' קידושין דעשו היה לו דין ישראל מומר.
אולם צ"ע על הנ"ל מדברי תוס' בסנהדרין שמשמע מדבריו דאף במקום שאין נהרגין רציחת הנרדף מ"מ יש כאן דין הצלת הנרדף ויש כאן דין רודף וא"כ שוב אין נפ"מ אם עשו היה ב"נ או ישראל דאפי' היה לעשו דין ב"נ מ"מ היה ליעקב דין רודף.
הג"ה. ואולי י"ל בדרך זה באופן אחר קצת דהנה בישראל שהורג עכו"ם אינו חייב מיתה כלל (ודלא כמו גבי עוברין שאף שאינו נהרג מ"מ חייב מיתה כמו שאמר הגרי"ז שליט"א) אבל עכו"ם שהורג ישראל בודאי חייב מיתה וא"כ אם עשו דינו כב"נ אז אין ליעקב דין רודף עליו אבל כיון שעשו רצה להרוג ליעקב, ממילא היה עשו רודף וניתן ב.. להורגו משא"כ אי שניהן דינן כישראל ממילא שניהם הווי רודפין ושווין זל"ל ול"ש לעשות כלום, וזהו ששאלה רבקה, דלכאו' מש"כ תוס' הנ"ל הוי רק באופן שאין נהרגין עליו, אבל בישראל שהורג ב"נ שאין שם חיוב מיתה כלל לכאו' פשוט שלא מיקרי הישראל' רודף, והנה עיין רמב"ם פ"א הל"א מהל' רוצח וש"נ שכל וז"ל "כל הורג נפש נפש בן אדם עובר בל"ת וכו' ואם רצח בזדון ורו' מיתתן בסייף וכו' עכ"ל וא"כ משמע מזה דישראל שהרג ב"נ ג"כ נהרג, אולם שמעתי מאח' שברמ' דפוס ישן איתא כל הורג נפש ישראל וכו' ונשתה מפני הצנזור ולפי"ז שפיר י"ל כש"כ וצ"ע בזה.)

ועיין רש"י כאן כאן שהביא מחז"ל כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתחי ע"א עשו מפרכס לצאת ואומרים בשם הבית הלוי ז"ל שהקשה דאמאי רצה יעקב לצאת ממעי אמו דהא היה לו מלאך שלמד אתו כל התורה, ובשלמא מה שעשיו רצה לצאת א"כ שרצה לעבוד ע"ז אבל למה רצה יעקב לצאת, ומה חסר לו במעי אמו וביציאתו לא יהיה לו מלאך ללמוד לו תורה, אולם התירוץ הוא, דכדי שלא להיות ביחד עם עשו היה מסכים לוותר על המלאך עכ"ד.
אולם באמת אי משום שלא רצה להיות יחד עם עשו הרשע, אז למה היה רץ ומפרכס רק כשעבר על פתחי ביהמ"ד דלכאו' כדי להתפרד מחברת רש היה צריך לפרכס לצאת אפילו במקום שאין ביהמ"ד, דלפי"ז נמצא שיעקב היה מוכן לוותר על המלאך כדי שלא להיות בחברת רשע, אבל באמת אפי' על ביהמ"ד גופא היה צריך לוותר ורק ילמוד בביתו בד' אמות שלו אף שלא ימצא ביהמ"ד ומקום ללמוד, וצ"ל דה"נ שהיה מפרכס לצאת בכ"מ וצ"ע.

בל"נ אם יתאפשר לי אעלה המשכים עם הזמן.

לעת עתה העליתי כאן טעימה לבקשתם של כמה מיושבי ביהמ"ד כאן ועם הזמן ברצות השם אעלה עוד תורות מבריסק על התורה. החל משיעורי מרן הגרי"ז ז"ל ומה שהגיה בכתב יד קדשו על המחברות של אחד מתלמידיו. כמו כן משיעורי הגרי"ד ז"ל מכמה וכמה שנים, ויבלחט"א הגרמ"ד שליט"א והגרא"י שליט"א ועוד ועוד.

אם יש למישהו הערה או הארה כל שהוא אשמח מאוד אם יועיל בטובו לתקן כדי שייצא מתחת ידי ספר על התורה כשהוא נאה ומתוקן.
מה שאני מעלה כאן הוא כפי שאמרה הגרי"ד ז"ל ללא שום הוספות.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » ו' נובמבר 01, 2013 12:04 pm

רבו עלי חברי להעלות עוד ממה שיש עמי בכתובים.
צר לי שמטעמים שונים איני יכול להעלות כל מה שיש בידי על פרשת תולדות ובכל אופן פטור בלא כלום א"א על כן אני מעלה עוד קטע.

ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב. יש לומר בב". פא.. דשינה הלשון ויאהב אוהבת דגבי יצחק שהיה אהבה התלויה בדבר שאהבו רק משום שהיה ציד בפיו ממילא כתיב ויאהב, שאין סופה להתקיים, משא"כ ברבקה הייתה אהבתה ליעקב אהבה שאינו תלוי בדבר לכן כתיב אוהבת לשון הווה, שסופה להתקיים, אולם הגרי"ז לא רצה לסבול פירוש זה והטעם משום דבדאי היה ליצחק חשבון למה הוא אוהב עשיו ולא היה סתם אהבה התלוי בדבר שלא ניתן להיאמר כלל שאצל יצחק יהיה אהבה התלויה בדבר, ובאמת כ"ה במדרש, שעשיו רימה ליצחק, ויצחק חשב שהוא צדק ולכן אהב אותו אולי? הכי בפסוק איתא הטעם משום ציד בפיו ואף אמרי המדרש מ"מ נשאר לנו פשטות הקרא, ום כן שפיר י"ל כנ"ל, אולם הגרי"ז לא סבר כן, כשנ"ת ואין הדבר מוכרע.
ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכורה. פשוטו של מקרא הוא דעשו אמר שהוא עייף כ"כ שאם לא יתן לו העדשים לאכול ימות מיד, וא"כ למה לו בכורה, כיון שאם לא ימכור לו הבכורה ממילא לא יתן לו העדשים וימות מיד, ועיין באבן עזר שכתב פירוש אחר וז"ל וטעם הנה אנכי הוך למות. שבכל יום ויום הוא מסתכן בעצמו כאשר יוצא לצור שמא יהרגוהו החיות עכ"ל ולכן למה לי בכורה שב"כ וב"כ אמות קודם וכו'. וכן פירש בספורנו וזהו שכהכתוב מעיד אחר כך ויבז עשו את הבכורה שלא תאמר שהמכירה היה באונס והיה תלויה וזבין שכל אשר לו יתן אדם בעד נפש וכאן אם לא היה נותן לו הנזיד היה מת, כפי הספורנו על זה מעיד הכתוב ויבז עשו את הבכורה שלא מכו משום אונס רק מכרו בשביל שביזה הבכורה ועיין במדרש רבה כאן, הכניס עמו כת של פריצים אמרו ניכול מדיד' ... עלי' ואמרו זה ג"כ לראיה שלא היה אונס במכירה זו שהרי הפריצים לא היו בשנת מיתה כמותו ומ"מ אכלו מהנזיד וע"כ שהיה המכירה ברצון גמור של עשו ומש"א ניכול מדידי', פי' נאכל משל יעקב וצ"ל דהנזיד היה גדול כ"כ ... עשו ל... בעצמו שזה ודאי שלא נתן יעקב לו עוד אוכלין.
במדרש מה ראה אבינו יעקב שנתן נפשו על הבכורה דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות, ועבודה בבכרות משהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים, אמר יהיה רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפש על הבכור עכ"ל המד"ר כאן.
והובא קצתו ברש"י כאן. הנה כאן מבואר כדברי הרמב"ם בפיה"מ אף זבחים דעבודה היה בבכורות מימות אדה"ר. וחזינן מכאן שכל חשבונו של יעקב במכירת הבכורה היה רק משום טעם הנ"ל שלא יהיה רשע זה עומד ומקריב, שלא לקחו משום שרצה לעשות עבודה בבמה שהרי כיון שעשו הבכור א"כ הוא הבכור, ורק משום הנ"ל רצה לקנותו ממנו. וזהו שאמר לו מכרה כיום את בכרותך לי אד"ז נוגע לי היום שלא תוכל לעבוד עבודה שכוונת יעקב לא היה בשביל פי שניים בנחלה שזה נוגע רק לאחר זמן ורק מכירת הבכורה היה נוגע מיד, היום, ולכן אמר לו שימכור לו היום הבכורה. ואף שזכה יעקב בעוד דברים על ידי לקיחת הבכורה, כמו שיתבאר מ"מ כוונתו של יעקב יעקב היה רק בשביל זה והנה הא דעבודה בבכורות פירושו שכל מי שהוא בכור יכול לעשות עבודה וא"כ נמצא שיעקב תיקן רק שרשע זה לא יעשה עבודה, אבל הרי יש יש עוד כמה רשעים שהם בכורות, ועליהם לא הועיל יעקב כלום ומ"מ רצה יעקב ליקח ממנו הבכורה כדי שעכ"פ רשע זה לא יעבוד שעל שאר הבכורות שהיו רשעים לא היה לו עצה. וזה היה כל כוונתו של יעקב שעכ"פ רשע זה לא יעבוד, אף ששאר רשעים שהם בכורות שפיר יוכלו לעבוד, ולמשל בכורו של עשו אליפז היה יכול לעבוד בבמה.
ועיין שו"ת ריב"ש סימן שכ"ח ש"א .. דדבר שלא בא לעולם אם נשבע קנה, ולכן נשבע עשו על הבכורה שעי"ז נקנה לו אף שהוא דשלב"ל וריב"ש כ' שאין ראיה מכאן שהי' קודם הדיבור ומאן לימא לן שלא היה אדם מקנה דשלב"ל אז, והשבועה היה לרווחא דמילתא וכו' הובא לשונו באוה"ח כאן. והנה להנ"ל צ"ע דאמאי הוי בכורה דשלב"ל שהרי בכורה היה נוגע רק לעבודה בבמה כמבואר במדרש הנ"ל .. משום זה רצה יעקב ליטול הבכורה מעשו וזה מיקרי שפיר דבר שבא לעולם ואפילו אי נימא דעו' בכורה נקנה ליעקב עוד דברים שלא באו עדיין לעולם מ"מ כיון שבבכורה יש דברים ששבאו כבר לעולם ממילא יכול לקנות הבכור ואז נקנה לו ממילא הבכורה אף לדברים שלא באו לעולם וצ"ע.
עוד צ"ע מש"כ הריב"ש .. לפני הדיבור היה אדם מקנה דשלב"ל, דבשלמא אי הוי דין ... המשך יבוא בלי נדר ועוד חזון למועד.
---
הבהרה. אין צריך לנחש - אכן אני מועסק על ידי הרב ת. ספרים ולאחר שהפצרתי בו הרשה לי לעלות כאן טעימות לזיכוי הרבים. ואין צריך לומר שהרב ת. ספרים הוא בעל הזכויות על החומר.

תלמודו בידו
הודעות: 5
הצטרף: ג' דצמבר 25, 2012 7:58 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי תלמודו בידו » ו' נובמבר 01, 2013 1:24 pm

ראיתי בספר "כמטר הלקחי" שיצא לאור בימים אלו, מובאים חידושים מובחרים מהגאון הגרא"י שליט"א על התורה,

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » ו' נובמבר 01, 2013 2:35 pm

על פניו מבלי לעיין היטב בפנים הספר הנ"ל אני מתרשם שרוב רובם של הדברים שם לא נכתבו על התורה אלא סידרו אותם לפי סדר הפרשיות.
ולדעתי אין זה מושך כל כך.
היחידים כמעט שעסקו בביאור הפרשה הם רבותינו לבית בריסק לדורותיהם, המשך חכמה, הנצי"ב והמלבי"ם, ולפי כמות הכתבים שיש בידי הוא אמור לעבור את השערי אהרן כאשר לא הניחו דבר גדול וקטן בביאור הפסוקים לעומק.

משום מה לא היה מקובל כל כך בזמנם לעיין ברא"ם ושאר מפרש"י הקדמונים ופעמים הרבה המה דנים בקושיות ושאלות אשר כבר דנו בזה הרא"ם הגור אריה והספר זכרון ועוד כהנה. וכדי שייצא דבר מושלם החלטנו לציין אם כבר הקדימו אותם בקושיא או בתירוץ.
ותודה לקל שיש לנו אוצר נפלא כזה שמיקל מאוד על העבודה.

מבקר בהיכלו
הודעות: 4
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 1:33 pm

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי מבקר בהיכלו » א' נובמבר 03, 2013 6:53 pm

מבירור שערכתי עם המוציא לאור של הספר, הוא לקח את החידושים ממחברות של חומש שיעור, והוא קיבל באופן חריג מאוד אישורו של הגרא"י שליט"א.
אגב יש שם בספר חידושים של דודיו הגר"מ והגרמ"ד שליט"א, והרבה מאוד חומר מאביו הגרי"ד זצ"ל

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » א' נובמבר 03, 2013 11:02 pm

איני מצליח להבין מדוע צריך אישור מרבי אברהם יהושע על תורה של רבי מאיר או רבי משולם דוד. ואם אין לי טעות יש שם גם תורת מרבי חיים בנו של הגרי"ז האמנם כל זה שייך לרא"י אתמהה!!
גם תורות של אביו הגרי"ד ז"ל אינו שייך לרבי אברהם יהושע שליט"א.
יתירא מכך. גם התורות של רא"י עצמו אינו שייך לו והמוסר שיעורים אין לו כל זכויות על התורה שהוא מעביר לתלמידיו.
וכי רבי אברהם ארלינגר שליט"א ועוד הרבה וטובים מעתיקי שמועה מרי"ד ז"ל ביקשו רשות מרבי אברהם יהושע - אנא מכם.
הספר נראה על פניו ספר מוצלח ואין צריך להוסיף את המסתורין של בריסק ואישורים באופן חריג ודי למבין.

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי איש רגיל » א' נובמבר 03, 2013 11:12 pm

בריסק כתב:יתירא מכך. גם התורות של רא"י עצמו אינו שייך לו והמוסר שיעורים אין לו כל זכויות על התורה שהוא מעביר לתלמידיו.

אין זכויות יוצרים? דומני שיש שחולקים על קביעתך זו.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » א' נובמבר 03, 2013 11:31 pm

כך הוא על פי ההלכה ולהבדיל גם בחוקי המדינות ובבתי המשפט בכל העולם.
בזמנו ביררתי את הנושא.

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » ו' נובמבר 08, 2013 3:33 pm

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה (ד"ז איתא בבית הלוי כאן) ביאר הגר"ח ז"ל במש"כ כאן ב' דברים ויצא וכו' וילך, דהנה היה ליעקב שני ציווים לילך לחרן אחד מאביו ושנית מאמו, והנה גבי רבקה היה עיקר תכלית ציוויו כדי לברוח מבאר שבע כדי שלא יהרגהו עשיו כמו שאמרה הנה עשיו אחיך מתנחם לך להרגך ואתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה, אולם גבי ציווי של יצחק היה עיקר ציוויו לילך לחרן כדי שיקח משם אשה כמו שאמר לו לך פדנה ארם וכו' וקח לך אשה וכו' ואם כן גבי יצחק היה עיקר תכלית הציווי ההליכה לחרן משא"כ ציוויו שלרבקה היה עיקר תכליתו היציאה מבאר שבע והרי כתיב לעיל וישמע יעקב אל אביו ואל אמו שיעקב קיים בין ציווי של יצחק ובין ציווי של רבק, וזהו שכתוב כאן ויצא יעקב מבאר שבע ועל ידי זה נתקיים ציווי של רבקה לברוח מב"ש מידי עשיו, וילך חרנה, שזה היה ציווי של יצחק שילך לשם ליקח משם אשה.
כח,יא ויפגע במקום וכו', ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, ופרש"י עשאן כמין מרזב סביב לראשו שירא מפני חיות רעות התחילו מריבות זע"ז זאת אומרת על יניח צדיק את ראשו וזאת אומרת עלי יניח מיד עשאן הקב"ה אבן אחת וזהו שנ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו עכ"ל.
וצ"ע דהרי יעקב לקח אבנים להיות מרזב סביב לראשו כש"כ רש"י לפני זה ולא הניח כלל ראשו על אבן, רק הניח סביב לו אבנים הרבה ומש"כ מראשותיו פירושו סביב לראשו וא"כ צ"ע אמאי היו האבנים מריבין זה עם זה וכל אחד אומרת עלי יניח צדיק את ראשו, כיון דלא הניח ראשו על אבן כלל רק הניחן סביב לראשו כמין מרזב. ולא שייך על זה מריבה בין האבנים וצ"ע.
אולם עיין במדרש כאן סוף פיסקא י"ג וז"ל אותן האבנים שנתן יעקב אבינו תחת ראשו עכ"ל ולפי"ז א"ש דהיו מריבות זה עם זה משום דאין הכי נמי דיעקב באמת נתן האבנים תחת לראשו ממנו ולא סביב לראשו. (הגה: ולכאו' י"ל בפי' דברי רש"י דאע"ג שעשאן כמין מרזב סביב לראשו, מ"מ סמך ראשו כנגד אבן אחד של המרזב דלא משמע כן מלשון עלי יניח צדיק את ראשו, ועל זה התחילו מריבות האבנים, והנה לכאו' לפי"ד המדרש לא יתכן כלל המדרש שהביא רש"י ומקורו מחולין צא עמוד ב' דכיון שהניח האבנים תחת ראשו נמצא דכל האבנים היו תחת ראשו ולא שייך מריבה שכל אחד יאמר עלי יניח צדיק את ראשי כיון דראשו מונח ע"ג כל האבנים ביחד, וא"כ מוכרח לומר כש"כ ברש"י וצריך עוד קצת עיון בזה).
כח,יח ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה. ועיין בטור על התורה שהקשה דהאיך שם אותה מצבה דהרי אמרו בגמ' זבחים קטז עמוד ב' דנשתמש בו להדיוט אסור בבמה, וכאן השתמש יעקב באנים אלו (והניח בצ"ע).
והנה עיין ברמב"ן פסוק .. שכתב דכאן היה מצבה ולא מזבח עיי"ש שכתבת חילוקים בין זה לזה דמזבח הוי לזבחים אבל מצבה וי רק לנסכי יין ושמן, ומצבה אין נוהג עכשיו מפני שהכנענים שמו אותו לחוק לעבודה זרה שלהם ולפי דברי הרמב"ן א"ש.
דדין זה של נשתמש להדיוט אסור בבמה נאמר רק בבמה אבל כאן הכי לא היה במה שהוא שהוא מזבח, רק הוי מצב, ובדין מצבה לא נאמר הלכה זו של משתמש להדיוט אסור, אבל הטור נקט דכאן ג"כ היה עליה דין במה ולא דין מיוחד של מצבה, ולכן הקשה שפיר. (הג"ה. ועיין במנ"ח בהשמטות מצוה מ' מש"כ בקושיית הטור הנ"ל).
לא,יט. ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה וצ"ע דהא יש לאו של לא תביא תועבה אל ביתך וא"כ האיך הותר לרחל להכניס הע"ז בתוך ביתה, ולכאו' צריך ןומר דבטלה העבודה זרה של אביה וממילא אין עלין דין עבודה זרה ואין כאן לאו.
המשך מאוחר יותר בלי נדר.

(לכל אלו שפני אלי באישי אבקש להבהיר חד משמעי הרב ת. ספרים השקיע בזה דמים מרובים תרתי משמע ובני ישראל לא יעשו עוולה להעתיק ממנו. - תקעתי לו כף שאין לו מה לחשוש להעלות טעימות ממה שיש בידיו. וברוב טובו הסכים להצפרותי - למרות שלא התקבלו כל תגובות למה שהעליתי שבוע שעבר לא אמרתי נואש ואולי יחוס עם אני ואביון. - אני משקיע בזה מיטב חלבי ודמי ואנא מכם אבקש לשמוע חוות דעתם של התלמידי חכמים).

בריסק
הודעות: 182
הצטרף: ו' נובמבר 01, 2013 11:05 am

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי בריסק » ו' נובמבר 08, 2013 3:51 pm

וישכב במקום ההוא. ופרש"י אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה עכ"ל. אין הפירוש שלא ישן כלל שזה א"א רק הפירוש שלא הניח עצמו על המטה כדי לישון. "ער האט זיך נישט געלייגט שלאפען" ר מנדל סלוצקער ז"ל ... מספר המעלות של ישיבת וואלאזין היה אומר שבוואלאזין היו צריכין להשכיב את עצמו במטה כדי לישן שבכל הספסלים של הביהמ"ד היה דף מיוחד שהיה אפשר להוציא ועל זה היו סומכין את הראש, ושם הי' יכולין לישון, ומשמע שר' מנדל בעצמו עשה כן, שלא ישן במטה רק כל הלילה למד, וכשהיה עייף סמך ראשו על הדף וישן, ולכן אין פליאה על יעקב שלא שכב במטה לישן, במשך י"ד שנים דהא .. בימינו בישיבת וואלאזין, והנה בוואלאזין היו לומדים בביהמ"ד כל הלילה שהישיבה היה נחלק לב' משמרות, ובחלק ראשון של הלילה למדו חצי הישיבה והשאר ישנו ובחצי השני' של הלילה למדו החצי השני' של הישיבה והשאר היו ישנים וזה היה מיסודו של ר' חיים וואלאזינער ז"ל ועשה ד"ז שלא יהיה הביהמ"ד בטל רגע אחד מדברי תורה. והנצי"ב היה יושב בביהמ"ד כל הלילה ולומד, כדי שסדרי הלילה לא יהיו חלשים, שלא יתנמנמו, ולכן השגיח על הישיבה במשך שני המשמרות שלא יתנמנמו אותן שהוצרכו אז ללמוד, ובעת זקנותו שהיה קשה לו להיות ער בביהמ"ד כל הלילה היה בא באמצע הלילה ג' או ד' פעמים אל הביהמ"ד לראות אם העולם לומדים כהוגן. (וזה דבר יותר קשה ממה שעשה בתחילה שהיה צריך עכשיו להתעורר ולקום ממטתו ג"פ בלילה א') ומעשה בלילה אחד.
עד כאן לעת עתה.

בלי נדר אם אקבל הערות מחכימות וזה יכול להיות גם הארות באלף אשמח להעלות כאן כהנה וכהנה.

היא שיחתי
הודעות: 3382
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' נובמבר 09, 2013 6:43 pm

בריסק כתב:וישכב במקום ההוא. ופרש"י אבל י"ד שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה שהיה עוסק בתורה עכ"ל. אין הפירוש שלא ישן כלל שזה א"א רק הפירוש שלא הניח עצמו על המטה כדי לישון.
בלי נדר אם אקבל הערות מחכימות וזה יכול להיות גם הארות באלף אשמח להעלות כאן כהנה וכהנה.

אני מקווה שזו הערה מחכימה...
לכאו' גם לגול האבן מעל פי הבאר לבדו הוא דבר שאי אפשר, וכן ללדת בגיל מאה, וכן לכאו' אי אפשר שמקול יהודה נזדעזעה מצרים, וכן לא אפשר שאברהם ואליעזר לבדם נלחמו בכל המלכים

ומכח הקושיה יש לחדש שאצל האבות הקדושים הכל היה אחרת, דרצון ה' היה שיהיה שלא כדרך הטבע

וא"כ אתי שפיר מה שיעקב לא ישן 14 שנה

היא שיחתי
הודעות: 3382
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: חידושי תורת הגאון רבי אברהם יהושע הלוי שליט"א סאלאווייצ'

הודעהעל ידי היא שיחתי » ש' נובמבר 09, 2013 6:46 pm

בריסק כתב:לא,יט. ותגנוב רחל את התרפים אשר לאביה וצ"ע דהא יש לאו של לא תביא תועבה אל ביתך וא"כ האיך הותר לרחל להכניס הע"ז בתוך ביתה, ולכאו' צריך ןומר דבטלה העבודה זרה של אביה וממילא אין עלין דין עבודה זרה ואין כאן לאו.



מה זאת אומרת "בטלה"
יש כללים היאך ע"ז מתבטלת ולא שמענו שהיו כאן


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: נעמן, תוכן ו־ 59 אורחים