אשכול אביעה חידות

[עזריאל ברגר]

את"ל דשניים שעשאוה אינו אסור מדאורייתא בשבת - משכחת לה דברים שמותרים מדאורייתא בשבת ואסורים ביו"ט!
אלא שנ"ל שהתורה פטרה את העושים רק מעונש ולא התירה את המעשה, כחצי שיעור, ונפק"מ טובא...

[עזריאל ברגר]

ובאווירת ימי החנוכה המתקרבים:
מיהו האיש אשר אמר את שני הביטויים הבאים:
מי לה' אלי
מי כמוכה באלים ה'

[לייטנר]

ובאווירת ימי החנוכה המתקרבים:
מיהו האיש אשר אמר את שני הביטויים הבאים:
מי לה' אלי
מי כמוכה באלים ה'

מרע"ה

[לייטנר]

הדוגמא שהבאת לגבי 'זבולון' חופפת לגבי השם 'שילה', שמופיע בתורה 'שִלֹה' או 'שילו'.

בשלמא לגבי זבולן זבלון, כל אחת משתי הצורות הנ"ל מעידה על חברתה שחסר בה ו. אבל לגבי שלה, שילו, אולי השם הנכון הוא שילו? וזה שמצינו גם שלה, אינו ראייה שראוי שבסוף המילה יבוא דווקא ה ולא ו, דהא סו"ס מצינו גם שילו.

אם בכל המקומות כתוב 'רחבות', מניין לך שצורתו צ"ל 'רחובות'?!.

משום שלפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שחולם-חסר יופיע בהברה פתוחה בלתי מוטעמת (במילים אחרות: לפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שבמילת מלרע יבוא חולם חסר שאחריו יש אות עם ניקוד שאינו שו"א). אגב מאותו טעם היזכרתי גם את הדוגמאות של חשמונה, עברונה.

ומה תגיד על שאר הדוגמאות שהבאתי? למשל כפר העמונה, שתמיד מופיע רק בצורת הכתיב "כפר העמני"?

לגבי הקרי והכתיב, זה דיון רחב מדי.
אם יש לך תכנון להתיש את החברים, כפי שעשית באשכול על עלייה להר הבית, אתה בהחלט מוזמן. אני אוותר על כך.

[אלי כהן]

הדוגמא שהבאת לגבי 'זבולון' חופפת לגבי השם 'שילה', שמופיע בתורה 'שִלֹה' או 'שילו'.

בשלמא לגבי זבולן זבלון, כל אחת משתי הצורות הנ"ל מעידה על חברתה שחסר בה ו. אבל לגבי שלה, שילו, אולי השם הנכון הוא שילו? וזה שמצינו גם שלה, אינו ראייה שראוי שבסוף המילה יבוא דווקא ה ולא ו, דהא סו"ס מצינו גם שילו.

אם בכל המקומות כתוב 'רחבות', מניין לך שצורתו צ"ל 'רחובות'?!.

משום שלפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שחולם-חסר יופיע בהברה פתוחה בלתי מוטעמת (במילים אחרות: לפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שבמילת מלרע יבוא חולם חסר שאחריו יש אות עם ניקוד שאינו שו"א). אגב מאותו טעם היזכרתי גם את הדוגמאות של חשמונה, עברונה.

ומה תגיד על שאר הדוגמאות שהבאתי? למשל כפר העמונה, שתמיד מופיע רק בצורת הכתיב "כפר העמני"?

לגבי הקרי והכתיב, זה דיון רחב מדי.
אם יש לך תכנון להתיש את החברים, כפי שעשית באשכול על עלייה להר הבית, אתה בהחלט מוזמן. אני אוותר על כך.

אינני מבין למה להסיט את כולם מדיון לגופו של עניין אל דיון לגופו של אדם. האמנם לא מוצא חן בעיניך שהשבתי לך תשובה כהלכה (הן בעניין שילה הן בעניין רחובות הן בענין כפר העמונה)?

הבט: אם שואלים אותי שאלה עניינית לגופו של עניין (כגון כפי שאתה שאלת אותי על רחובות או כפי ששאלוני בזמנו על הר הבית), אז אני משתדל בכל מאודי להשיב תשובה עניינית לגופו של עניין (ולמותר לציין שכל תשובה עניינית כזו לא תהא כרוכה אף פעם בדיון לגופו של אדם). לאור זאת, תמוה בעיניי: מה היית מצפה שאעשה לנוכח שאלתך העניינית על רחובות? שאתעלם ממנה? אינני מבין אפוא, מה ההיגיון - להטיח באדם המשיב - ולטעון שהוא כביכול מתכנן "להתיש" מישהו, במקום לדונו לכף זכות ולהניח שהוא בסך הכל מתכנן להשיב תשובה עניינית על כל שאלה עניינית, הא ותו לא.

בקיצור: להבא, אם אתה שואל אותי שאלה עניינית (כגון כפי שעשית בעניין רחובות), אך אינך מצפה שאענה לשאלה (פן איחשד בעיניך כמי שמעוניין כביכול "להתיש" אותך), אז תזהיר אותי מראש שהשאלה שאתה שואל אותי - איננה מיועדת לכך שגם אשיב לה - אלא היא מיועדת להישאר מרחפת בחלל האויר ללא מענה מצידי; או אז תוכל להיות בטוח שלא אענה לה. אבל כל עוד שאינך מזהיר אותי מראש, אז הייתי מצפה שתדינני לכף זכות.

[מענה לשון]

היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?

איך יתכן שבגלל מעשה של ראובן, שלא קשור כלל להדלקה או למבנה, ישתנה מקום הדלקתו של שמעון?

[עזריאל ברגר]

חידות שעלו בראשי בעת הכנת קריאת התורה היום (שבת פרשת וישלח):
א. נכד של אברהם אבינו ששמו כשם נכד של יעקב אבינו.
ב. נין של אברהם אבינו ששמו כשם נכד-נכדו של יעקב אבינו.
ג. שני נינים של יצחק אבינו ששמם זהה.
ד. נכד של יעקב אבינו ששמו כשמם של שני מלכים, אחד מעם ישראל ואחד מאומות העולם.
ה. מצאצאי עשו ששמם שווה לאבותיהם של יהודים בתורה שלא התפרש ייחוסם המדויק, אלא רק פלוני בן פלוני (לפחות שניים בפרשתנו).
ו. אנשים/נשים בפרשתנו ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)? מצאתי אחד-עשר כאלו.

נ.ב. בדקתי את "פינחס" ואכן בתיקון קוראים סימנים הוא בשווא נע, וכן הוא בסידור תהילת השם במהדורות החדשות, וחוזרני בי.

[הכהן]

ד. שאול

[אלי כהן]

נ.ב. בדקתי את "פינחס" ואכן בתיקון קוראים סימנים הוא בשווא נע, וכן הוא בסידור תהילת השם במהדורות החדשות, וחוזרני בי.

כמובן לא היה צריך לנדוד עד תיקוני סופרים או סידורים, שהרי הם עצמם למדו זאת מהטעם המשרת (או המתג) שקיים מתחת לאות פ (בעוד שהתיבה נקראת מלרע).
מזכיר לי סיפור על אחד ששאל מנין לנו שיש מצוות אהבת השם בלב ובנפש, ענהו חברו, הרי כך כתוב בסידור: "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך".

[אלי כהן]

מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?

[עזריאל ברגר]

מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?

שם?

[אלי כהן]

מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?

שם?

נכון. אבל מי הצאצא המרוחק שעליו מדובר?

[אום אני חומה]

א. חנוך
ב. קורח

[עזריאל ברגר]

מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?

שם?

נכון. אבל מי הצאצא המרוחק שעליו מדובר?

זכורים לי ארבעה בני אותו דור (וכולם מצד אמם שייכים לדור אחד מרוחק יותר):
מואב, בן עמי, עשיו, יעקב

[כח הטענה]

ג. שני נינים של יצחק אבינו ששמם זהה.

זרח. בן יהודה ובן רעואל בן עשו.
אבל היה ליצחק אבינו עוד נין בשם זרח. מי הוא?

[ברוך ברגר]

היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?

הרואה נ"ח צריך לברך וזה לשון רש"י על אתר:
הרואה. העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':
דהיינו כשהולך אח"כ להדליק בביתו צריך לברך שנית...
{איני יודע מה להלכה.}

[ברוך ברגר]

ה. מצאצאי עשו ששמם שווה לאבותיהם של יהודים בתורה שלא התפרש ייחוסם המדויק, אלא רק פלוני בן פלוני (לפחות שניים בפרשתנו).
ו. אנשים/נשים בפרשתנו ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)? מצאתי אחד-עשר כאלו.

ה. 1. רעואל 2. קנז ?
ו. 1. אהליבמה = ירושלים 2. תימן 3. עוץ 4. עיבל 5. פינון 6. אלה 7. מבצר ?

[מענה לשון]

היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?

הרואה נ"ח צריך לברך וזה לשון רש"י על אתר:
הרואה. העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':
דהיינו כשהולך אח"כ להדליק בביתו צריך לברך שנית...
{איני יודע מה להלכה.}

אבל כאן מדובר שמברך על ב' נרות שונים.
היכן מצינו שיברך על אותו נר ד' ברכות?

[אום אני חומה]

ה. מצאצאי עשו ששמם שווה לאבותיהם של יהודים בתורה שלא התפרש ייחוסם המדויק, אלא רק פלוני בן פלוני (לפחות שניים בפרשתנו).
ו. אנשים/נשים בפרשתנו ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)? מצאתי אחד-עשר כאלו.

ה. 1. רעואל 2. קנז ?
ו. 1. אהליבמה = ירושלים 2. תימן 3. עוץ 4. עיבל 5. פינון 6. אלה 7. מבצר ?

גם שכם דן שעיר תמנע ולוטן

[אלי כהן]

שם?

נכון. אבל מי הצאצא המרוחק שעליו מדובר?

זכורים לי ארבעה בני אותו דור (וכולם מצד אמם שייכים לדור אחד מרוחק יותר):
מואב, בן עמי, עשיו, יעקב

יישר כח!

[עזריאל ברגר]

אחרי הוספת כל אלו שנמנו כאן - ברשימה שלי יש כבר 16 מקומות, שלא כולם הובאו כאן.

איפה זה פינון ומבצר?
והאם אהליבמה זה ירושלים או מלכות יהודה?

ועדיין לא מצאו את השכונה (בירושלים עיה"ק תובב"א) שמוזכרת בפרשתנו כשם אדם.

[לא ידען]

מנחת=מלחה.

[שברי לוחות]

היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?

הרואה נ"ח צריך לברך וזה לשון רש"י על אתר:
הרואה. העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':
דהיינו כשהולך אח"כ להדליק בביתו צריך לברך שנית...
{איני יודע מה להלכה.}

אבל כאן מדובר שמברך על ב' נרות שונים.
היכן מצינו שיברך על אותו נר ד' ברכות?

משנה ברורה סימן תרפא

אבל יכול לברך תחלה על הנר חנוכה להבדלה ולכבותה ולחזור ולהדליקה למצות נר חנוכה ועדיף טפי למיעבד הכי דכיון דעביד ביה מצוה חדא ליעבד ביה מצוה אחריתא

[עזריאל ברגר]

מנחת=מלחה.

נכון!

[כח הטענה]

ג. שני נינים של יצחק אבינו ששמם זהה.

זרח. בן יהודה ובן רעואל בן עשו.
אבל היה ליצחק אבינו עוד נין בשם זרח. מי הוא?

[אום אני חומה]

ירושלים נקראת אהליבה ולא אהליבמה!

[עזריאל ברגר]

נמצאו בינתיים (לפי סדר א-ב):
אלה, דן, לוטן, מבצר, מנחת, עוץ, עיבל, פינון, שכם, שעיר, תימן, תמנע

יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).

יש גם לפחות שלשה שמות של מקומות בפרשת וישלח שיש אנשים במקרא כשמותיהם (חברון כנען וממרא), וניתן להסתפק על אדום האם זה גם כינוי של עשו "עשו הוא אדום" וזה גם נקרא ארץ בתורה "ארץ אדום" (כמדומני בפרשת חוקת נאמר "על גבול ארץ אדום").

[עזריאל ברגר]

ובאותו סגנון של חידות:
כמה נינים (בני-בני-בנים) של יעקב אבינו נקראו בשמות זהים לשמות נכדים (בני-בנים) שלו?
לפחות שניים...

[אום אני חומה]

יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).

ישראל

[ברוך ברגר]

יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).

ישראל

באותו סגנון: אדום

[עזריאל ברגר]

יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).

ישראל

באותו סגנון: אדום

אכן התכוונתי לישראל, ולגבי אדום - ראה לעיל.

[אום אני חומה]

שם הקיבוץ- אליפז.

[שברי לוחות]

אמור מעתה: לא די לו לאדם שיהיה בקי בפרשת השבוע ובמפרשיה אלא בארץ ישראל ובקיבוציה...

[עזריאל ברגר]

שם הקיבוץ- אליפז.

יפה.
ועדיין לא אמרו פה איזו עיר בפרשת בראשית שמה כשם אדם בפרשת וישלח.

[עזריאל ברגר]

ובאותו סגנון של חידות:
כמה נינים (בני-בני-בנים) של יעקב אבינו נקראו בשמות זהים לשמות נכדים (בני-בנים) שלו?
לפחות שניים...

ארד ונעמן - בני בנימין (בפרשת ויגש), ובני בלע בן בנימין (בפרשת פינחס)

[לא ידען]

שם הקיבוץ- אליפז.

יפה.
ועדיין לא אמרו פה איזו עיר בפרשת בראשית שמה כשם אדם בפרשת וישלח.

ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך. אבל חנוך בן ראובן לא מוזכר בוישלח...
אז למאי כוונתו?

[לייטנר]

ובאותו הקשר, מושבה בארץ ששמה מוזכר בפרשת וישלח.

[עזריאל ברגר]

שם הקיבוץ- אליפז.

יפה.
ועדיין לא אמרו פה איזו עיר בפרשת בראשית שמה כשם אדם בפרשת וישלח.

ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך. אבל חנוך בן ראובן לא מוזכר בוישלח...
אז למאי כוונתו?

יש ארבעה חנוך בחומש בראשית, ואחד מהם מוזכר בפרשת וישלח...
עיין לעיל באשכול זה ומצא את ארבעתם, ובפרט התשובה לאחת מחידותי הנ"ל היא: חנוך.

[אום אני חומה]

עזריאל, אתה בטוח?
שניים בפרשת בראשית, אחד בחיי שרה והאחרון בויגש.

[עזריאל ברגר]

עזריאל, אתה בטוח?
שניים בפרשת בראשית, אחד בחיי שרה והאחרון בויגש.

אכן טעיתי. אינם מוזכרים בוישלח.