אשכול אביעה חידות

[קאצ'קלה]

בשני המקומות במסכת ע"ז שציינת, נראה לקבל את גירסת הגורסים "אמר רב חנן בר רב חסדא אמר רב חסדא, ואמרי לה: אמר רב חנן בריה דרבא אמר רב". בדיוק כפי שהיא במסכת חולין הנ"ל. בע"ז דף יא ע"ב מופיעה גירסא זו בכת"י בהמ"ל 15. ובדף טז ע"א היא מופיעה בכת"י פאריז 1337. כן נראה לענ"ד להכריע.

[עזריאל ברגר]

באילו פרשות בתורה מצאנו אחד (לפחות) מהדברים הבאים?
רוב המצוות הנכללות באחד מספרי היד החזקה (מצאתי 3 פרשות, ל3 ספרים רצופים).
רוב (ואולי כל) ששת הזכירות (כמדומני שיש כמה)
רוב (ואולי כל) ששת המצוות התמידיות (בפרשה אחת נ"ל שיש את כולן לפירוש מסוים).

כותב מהזיכרון, ויבואו הבקיאים ויתקנוני:
פרשת אמור - ספר זמנים.
פרשת ואתחנן - ספר אהבה, כל ששת המצוות התמידיות (לפי פירוש הרמב"ם ללאו דלא תתורו), לפחות 3 זכירות.
פרשת תצא - ספר נשים, 3 זכירות.

רבות ממצוות ספר שופטים נמצאות בפרשת שופטים, אך בעיון מהיר נראה לי שאין זה רוב מצוות הספר.

[קראקובער]

איך יתכן מישהו עושה מלאכה ביום טוב וחייב ובשבת אותו מלאכה בדיוק לא רק שפטור, זה מותר אפילו לכתחילה?

(לא יודע התשובה קבלתי החידה במייל ולפי הריטב"א שביו"ט לא תיקנו עירוב בהוצאה שלא לצורך יתכן מלאכת טילטול מדרבנן בכה"ג)

[אוצר החכמה]

אפשר להמציא ציור פשוט שמחלק בין יו"ט לשבת רק צ"ע אם ביו"ט יהיה רק אסור או חייב מלקות.

אם יש חולה שיב"ס שצריך או שיצודו לו דג (את הדג לא צריך לבשל) או שישחטו בהמה ויבשלו אותה.

בשבת אין בצידה יותר איסור מאשר בבהמה ואולי פחות (תלוי בפרטים) ולכן מותר לצוד את הדג. ביו"ט שהותר מלאכת אוכל נפש אבל צידה לא הותרה (בפרט לראשנים שזה דאורייתא) חייב לשחוט ולא לצוד.

[קראקובער]

יפה, יש תשובה מספר האגור (לא יודע איפה) בחולה מסוכן שנמצא ברשות היחיד והוא יכול לקחת תלוש מרשה"ר או מחובר מרה"י.

[בקרו טלה]

יפה, יש תשובה מספר האגור (לא יודע איפה) בחולה מסוכן שנמצא ברשות היחיד והוא יכול לקחת תלוש מרשה"ר או מחובר מרה"י.

ספר החזון (הנדפס עם האגור, תש"כ - הרשלר) או' לד [אולם בסוף דבריו צוין ספר התרומה, ולא מצאתי לע"ע]

[עזריאל ברגר]

איך יתכן מישהו עושה מלאכה ביום טוב וחייב ובשבת אותו מלאכה בדיוק לא רק שפטור, זה מותר אפילו לכתחילה?

(לא יודע התשובה קבלתי החידה במייל ולפי הריטב"א שביו"ט לא תיקנו עירוב בהוצאה שלא לצורך יתכן מלאכת טילטול מדרבנן בכה"ג)

בורר אוכל מתוך פסולת כשהפסולת מועטת - בשבת מותר וביו"ט אסור, אך מסתמא אינו מדאורייתא.

[סגי נהור]

מעתיק מה ששאלתי כאן: viewtopic.php?f=17&t=32286#p346183

היכי תמצי הקורא בדברי תורה, שאם קראם מתוך הכתב קיים מצות לימוד תורה שבע"פ, ואם קראם בע"פ לא קיים אלא קריאה בתורה שבכתב?

[סגי נהור]

היכי תמצי הקורא בדברי תורה, שאם קראם מתוך הכתב קיים מצות לימוד תורה שבע"פ, ואם קראם בע"פ לא קיים אלא קריאה בתורה שבכתב?

אין פותר?

[בן ראובן]

שמא כוונתך לקורא מאמרו של שמואל הקטן באבות פ"ד?

[סגי נהור]

לדעתך אכן כך הוא לענין מאמרו של שמואל הקטן, או שאתה מפרש כך את כוונתי לחומר הקושיא (החידה)?

בכל אופן, כיון שחלפו הימים ואין פותר, הכוונה היא ללומד את ההלכה בס' היד בסוף פ"ח מהל' ס"ת, ושם: שירת הים כותבין אותה בשלשים שיטות כו' וכך היא צורתה, אז ישיר משה וגו' [והולך ומעתיק את כל השירה בחלוקה לשלשים שיטות, כפי שכותבין אותה בס"ת].

ובכן, הקורא את השירה מתוך הכתב כאן (כפי שהיא מחולקת לשלשים שיטות) לומד את ההלכה ש"כך היא צורתה" של שירת הים בס"ת, אמנם הקורא אותה בע"פ אינו קורא אלא פסוקים בתושב"כ...

[בן ראובן]

מכך שכתבתי בלשון ספק, תוכל להבין שפירשתי כך רק לחומר החידה.

למעשה גם פתרונך צ"ע, כי הקורא את מילות השירה אינו לומד בזה כלום בצורת כתיבתה, כמובן. ומעולם לא נתכוון הרמב"ם שהלומד בספרו יקרא בפיו את השירה, כשם שלא נתכוון שיקרא בפיו את שמות הפרשיות שבציור התפילין שצייר.

[עושה חדשות]

עצם בלתי מזוהה, ספק חמץ, ופסקו את דינו: מותר באכילה ואסור ב'בל ייראה'. (ההיתר והאיסור הם מדאו').

???

[עושה חדשות]

עצם בלתי מזוהה, ספק חמץ, ופסקו את דינו: מותר באכילה ואסור ב'בל ייראה'. (ההיתר והאיסור הם מדאו'). ???

לשיטת הר"ן בחולין הדין של 'לקח מן הקבוע' מדאו' זה רק בלקיחה בידיים. ולכאו' כ"ז הוא לענין איסור אכילה, אבל לענין איסור ההימצאות בבית, מיד כשנלקח מהציבורים הר"ז מצוי בבית, והוי לידת הספק. וא"כ לגבי בל יראה הוי קבוע, ולגבי אכילה הוי פריש.

[בקרו טלה]

עכשיו ראיתי דבר מעניין מאוד:

ואם תאמר מה שכתוב בסדר עולם שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה סלחתי כדבריך על מעשה העגל והלא על מעשה מרגלים כתיב האי קרא בשנה שניה. ואומר ר"י שכך רצה לומר בסדר עולם שבשנה אחרת על מעשה מרגלים אמר לו הקדוש ברוך הוא סלחתי כדבריך ביום הכפורים שהוא יום סליחה כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם והיינו דכתיב אחר שלוח המרגלים וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה ביום הכפורים של אשתקד שאז למדו י"ג מדות בקבלת לוחות אחרונות.
וה"ר רבי יהודה נ' ה"ר ר' י"ט מפרש לקרא דכל זה מדברי משה רבנו ע"ה שהיה אומר למקום סלח נא לעון העם הזה כאשר נשאתה להם ביום הכפורים של אשתקד ואמרת לי סלחתי כדבריך. וקשה קצת שהשיאו הב"ה מיד ואולם חי אני. ואומר רבי יהודה דאורחיה דקרא הוא כענין שמצינו וגם איש היה מתנבא בירמיה. תוספות שאנ"ץ.

עי' מה שכתב הגרי"ח סופר שליט"א בתורת יעקב

[בלום]

עצם בלתי מזוהה, ספק חמץ, ופסקו את דינו: מותר באכילה ואסור ב'בל ייראה'. (ההיתר והאיסור הם מדאו'). ???

לשיטת הר"ן בחולין הדין של 'לקח מן הקבוע' מדאו' זה רק בלקיחה בידיים. ולכאו' כ"ז הוא לענין איסור אכילה, אבל לענין איסור ההימצאות בבית, מיד כשנלקח מהציבורים הר"ז מצוי בבית, והוי לידת הספק. וא"כ לגבי בל יראה הוי קבוע, ולגבי אכילה הוי פריש.

עיין פרי מגדים סימן תל"ט בשם ספרו "זמנים" (שאינו בנמצא).

[לבי במערב]

ואיפה כתוב בתורה:

יהודה עשה את כל אשר ציוה ה' את משה

?
רוצה תשובות בלי חיפוש בפרוייקט השו"ת וכדו'

וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה (שמות לח, כב)

[לבי במערב]

[החידה: לעיל ע' 2. והתפלאתי על שלא ענו על שאלה פשוטה כ"כ].

[עזריאל ברגר]

שאלה לפי דעות של תנאים שנדחו מההלכה:
מתי מתפללים תפילת עמידה ("שמונה עשרה") שיש בה:
א. שמונה ברכות?
ב. עשר ברכות (וכמדומני שאיכא למ"ד שאומרים בה 11 ברכות)?
ג. עשרים ברכות - לא בחזרת הש"ץ?

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?

אחדד את השאלה: הראשון בכור לפדיון-הבן והשני בכור לנחלה.

[עושה חדשות]

באיזו שנה בהיסטוריה חל יו"ט ראשון של פסח בערב שבת?
בשנה שנפטר דוד המלך, ודו"ק.

[עזריאל ברגר]

באיזו שנה בהיסטוריה חל יו"ט ראשון של פסח בערב שבת?
בשנה שנפטר דוד המלך, ודו"ק.

גם ביציאת מצרים, לדעה אחת בתנאים.

[עזריאל ברגר]

ידוע ששונאי ישראל על כל צרה שהיתה באה היו מאשימים את היהודים.
איפה בשו"ע כתוב שזה נכון שבאמת תמיד היהודים אשמים?

[עזריאל ברגר]

שאלה לפי דעות של תנאים שנדחו מההלכה:
מתי מתפללים תפילת עמידה ("שמונה עשרה") שיש בה:
א. שמונה ברכות?
ב. עשר ברכות (וכמדומני שאיכא למ"ד שאומרים בה 11 ברכות)?
ג. עשרים ברכות - לא בחזרת הש"ץ?

א-ב - למ"ד שכאשר יש שני מוספים ביום אחד לא כוללים את שניהם בברכה אחת אלא לכ"א בפ"ע (8 ביו"ט ור"ח שחלו בשבת, 10 או 11 בר"ה שחל בשבת - תלוי בדעות אם "זיכרון אחד עולה לכאן ולכאן") - כל זה כמדומני בעירובין.
ג - משנה ברכות, דאיכא למ"ד ש"אתה חוננתנו" קובע ברכה לעצמו (ומסתמא היו חותמים בה המבדיל בין קודש לחול, ולכאורה לדעה זו ביו"ט שחל במוצ"ש גם התפללו 8 ברכות).

[קראקובער]

היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?

נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא.

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?

נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא.

כשבעלה היה יהודי מלכתחילה, ולא כשנתגייר עמה, דכ"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' נחלות, והובאו דבריו כלשונם בשו"ע חו"מ רעז, ט):

יב הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ''ם וְנִתְגַּיֵּר אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הָעַכּוּ''ם הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם

ולכאורה הוא הדין גם במקרה ההפוך: גוי שבא על בת ישראל ונתגייר - בנו הראשון מלפני הגיור הוא בכור לאמו (ואינו נוחל, ולא אביו יפדהו אלא הוא יפדה א"ע) ובנו הראשון מאחרי הגיור נחשב בכורו ונוחל פי שניים.

[עזריאל ברגר]

היכי תמצי איש יהודי שנולדו לו כמה בנים זכרים מאשה אחת שנתעברה וילדה כ"א בפ"ע (ולא תאומים וכיו"ב), וכולם האריכו ימים (ולא נפלים), ובכל זאת - דווקא בנם השני הוא הבכור שיירש פי-שניים?

נתגיירה מעוברת - ובעלה עמה וילדה. הרי אותו ולד בכור לכהן, דפטר רחם הוא בישראל. ולא לנחלה, דכיון דהורתו שלא בקדושה לאו בר נחלה הוא.

כשבעלה היה יהודי מלכתחילה, ולא כשנתגייר עמה, דכ"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' נחלות, והובאו דבריו כלשונם בשו"ע חו"מ רעז, ט):

יב הָיוּ לוֹ בָּנִים כְּשֶׁהָיָה עַכּוּ''ם וְנִתְגַּיֵּר אֵין לוֹ בְּכוֹר לְנַחֲלָה. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן מִן הַשִּׁפְחָה וּמִן הָעַכּוּ''ם הוֹאִיל וְאֵינוֹ קָרוּי בְּנוֹ הַבָּא לוֹ אַחֲרָיו מִן הַיִּשְׂרְאֵלִית בְּכוֹר לְנַחֲלָה וְנוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם

ולכאורה הוא הדין גם במקרה ההפוך: גוי שבא על בת ישראל ונתגייר - בנו הראשון מלפני הגיור הוא בכור לאמו (ואינו נוחל, ולא אביו יפדהו אלא הוא יפדה א"ע) ובנו הראשון מאחרי הגיור נחשב בכורו ונוחל פי שניים.

במחשבה שניה: אולי אם נתגיירה מעוברת אין בנה מיוחס אחר אביו, שאינו נקרא אביו אלא אחר הלידה, וצ"ע (נפק"מ גם לגבי מצוות פרו ורבו האם מקיים בו את המצווה, דהא אם היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם - יצא י"ח פו"ר).

[מנצפך]

באיזו שנה בהיסטוריה חל יו"ט ראשון של פסח בערב שבת?
בשנה שנפטר דוד המלך, ודו"ק.

תוס' חגיגה יז.

אף עצרת יש לו תשלומין. בירושלמי אמר רבי יוסי בר בון דוד מת בעצרת והיו כל ישראל אוננין והקריבו למחר כלומר מהתם משמע שהיה לו תשלומין וקשה לה''ר אלחנן תיפוק ליה בלאו הכי לא הקריבו בראשון כיון שהיה שבת כדמשמע בשבת בפרק במה מדליקין דבשבת נפטר דוד ושמא התם לית ליה הכי אלא פליג אהא:

ויעויין שו"ת ברית יעקב סימן כו בהרחבה נפלאה.

[יאיר]

שניים מחברי האב נקראו בשמות מקומות

[משה ובני ישראל]

חידת בקיאות (גמרא גיטין ותוס' יבמות) קלה.

היכן מצינו יבמה שאסורה מחמת ערווה ואם תתיבם נמצא שכלל לא היה כאן פרשת ומצוות יבום.

[יאיר]

שניים מחברי האב נקראו בשמות מקומות

לתת רמז?

[עתניאל בן קנז]

שניים מחברי האב נקראו בשמות מקומות

לתת רמז?

אולי במקום לתת רמז פשוט 'תסביר' את החידה.

[יאיר]

מיהו האב, חביריו ומהם המקומות?

[איש גלילי]

אלוני ממרא ונחל אשכול, על שם שנים מחברי אבינו אברהם.

[יאיר]

יפה מאוד!

[עושה חדשות]

איזה כלאים אסורים רק על אדם אחד בעולם ומותרים לכל השאר?
רמב"ם הל' כלאים פ"ה ה"ט

[איש גלילי]

איזה כלאים אסורים רק על אדם אחד בעולם ומותרים לכל השאר?
רמב"ם הל' כלאים פ"ה ה"ט

מה חידה יש, כאשר אתה מציין את הרמב"ם המדויק?

הרואה כלאים בכרם חברו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרין בהן

[עושה חדשות]

איזה כלאים אסורים רק על אדם אחד בעולם ומותרים לכל השאר?
רמב"ם הל' כלאים פ"ה ה"ט

מה חידה יש, כאשר אתה מציין את הרמב"ם המדויק?

הרואה כלאים בכרם חברו וקיימן הרי זה הרואה אסור בהנייתן וכל אדם מותרין בהן

לולא חרשתם בעגלתי...
(הרב זילברשטיין הביא משם מקור לגבי מי שהבטיח שכר על פתרון חידה, וחרשו לו בעגלתו וכו').

[איש גלילי]

אבל כאן לא היה צריך לחרוש...