חיים סגל כתב:מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שהיו עשרה אנשים בביהכנ"ס בשעת קריאת המגילה, וצריך לבדוק - האם בשעת הקריאה היו כל האנשים ערים - דאז לא יצעו יד"ח בקריאת המגילה, אבל אם יתברר שאחד מהעשרה אנשים ישן בשעת הקריאה - אז כולם יצאו יד"ח חוץ מאותו ישן?
פשוט ביותר - שו"ע סי' תרצ"א סעיף ח':אין קורין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים; ואם קרא, לא יצא... אבל היחיד קורא בה ... ויוצא בה ידי חובתו.
ובמשנ"בוכל בי עשרה מקרי צבור
אמנם עיי"ש בביה"ל שלפי הטו"א לא שייכת חידה זו, וכן עיי' חזו"א או"ח קנ"ה ב'
מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?
עתניאל בן קנז כתב:מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?
לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).
מצפה לישועת השם כתב:עתניאל בן קנז כתב:מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?
לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).
יישר כח.
תוכל לציין אי אלו מקורות?
עתניאל בן קנז כתב:מצפה לישועת השם כתב:עתניאל בן קנז כתב:מצפה לישועת השם כתב:היכי תמצי שאדם צריך לומר הלל בפורים?
לדעת כמה פוסקים, למי שאין בידו לקרא המגילה (לאור תירוץ הגמ' קרייתא זו הלולא).
יישר כח.
תוכל לציין אי אלו מקורות?
שערי תשובה סימן תרצג
[ג*] אין קורין בו הלל. וכת' ברכי יוסף בשם המאירי דלהך טעמא דאמרי בש"ס משום דקריאתה זו הילולא אם אין לו מגילה לקרות בה יאמר הלל כו' והבר"י כת' כיון דרבא אמר טעמא משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן כו' לא יאמר הלל כלל והלכה כרבא דהוא בתרא וגם לגירסת הרי"ף הרא"ש והר"ן מתקיף לה רבא כו' משמע דהלכתא כוותיה דהא לא אותיבו עליה ולכן סתמו הפוסקים ומשמע דלעולם לא יאמר הלל ע"ש אך במח"ב הביא דבה"ג ורמב"ם כתבו ג"כ הטעם דקריאתה זו הלילא וכדמשמע מהמאירי ויהיב טעמא משום דמיסתבר להו טעמא דר"נ כו' עיין שם ולפ"ז חזר הדין דמי שאין לו מגילה יאמר הלל אך לענ"ד דעיקר כוונת הש"ס על עיקר התקנה אבל אחרי שלא נתקן הלל בפורים משום דקריאתה כו' ממילא שאין מקום לקרות הלל מה שלא תיקנוהו חז"ל לאומרה היום ולענ"ד דאעפ"כ כשאין לו מגילה לקרות יש לו לקרות הלל בלא ברכה שלפניו ושלאחריו כקורא בתהלים ושפיר דמי ואף אם יש לו חומש שקורא בו מגילה לעצמו מכל מקום הרוצה לקרות גם הלל בלא ברכה לא הפסיד דאפשר דעדיף אמירת הלל שלא נתקן שיהיה בכשרות קצת כס"ת משא"כ קריאת המגילה שעיקר תקנתה להיות כתובה כתיקנה ולכן יוצא ידי שניהם:
עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.
אלי כהן כתב:(שגם הוא דן בערבית של כל יום, והיינו בגוונא דבכל יום לא התפלל שחרית ולא מנחה).
אלי כהן כתב:לא זו אף זו, לענ"ד בפתרוני כלולים פרטים - שחיוניים לצורך פתרון חידתך - ושאינם עולים מתוך דברי הפמ"ג, דהגע בעצמך: בגוונא - דמלכתחילה ידע האדם שיוכל להתפלל את כל שלוש התפילות - והתכוון אפוא מלכתחילה כי ערבית (אשר לגביה קי"ל דהיא "רשות" למי שמתפללים גם שחרית או מנחה) תיועד רק לקיים מצוות תפילה מדרבנן וכי למשל דווקא שחרית תהיה זאת אשר תיועד לצאת ידי חובת תפילה דאורייתא, אז פשוט שבערבית לא יוכל לצאת מדאורייתא, ולכן נזהרתי להעמיד את פתרון חידתך דווקא בגוונא דהאדם לא התפלל שחרית ומנחה, ובמיוחד בגוונא - דמלכתחילה ידע כי לא יוכל להתפלל אותן - ודלהכי כשהתפלל לפני כן את ערבית התכוון מלכתחילה לצאת ידי חובת תפילה מדאורייתא, וכל זה חיוני לצורך פתרון חידתך.
אלי כהן כתב:לא הבנתי מה יש בדברי הפמ"ג שאין בפתרוני . . גם לא הבנתי, מהו אותו "פתח חידתך" - אשר לדעתך עדין נותר "עומד על מכון" גם אחרי שהיצגתי את פתרוני לחידתך.
אלי כהן כתב:קיים עוד קודם לכן את מצות עשה דאורייתא של "ולעבדו בכל לבבכם" - כאשר התפלל את שמו"ע של ערבית בתחילת היממה ההיא - ובמיוחד אם מלכתחילה כיוון לקיים בזה מצות עשה דאורייתא (כגון אם ידע מלכתחילה שלא יוכל להתפלל שחרית ומנחה).
אלי כהן כתב:אם כעת התכוונת, שמלכתחילה גם ביקשת ראיה לכך שסדר התפילות מתחיל בערבית, הנה לא זו בלבד שבחידתך אין זכר להא דהו"א דסדר התפילות מתחיל בתפילה אחרת, אלא אף זו - דתמהני אמאי הו"א הכי, והלא מתוך פסוק מפורש בפרשה הראשונה של התורה "ויהי ערב ויהי בקר" - הוכיחה להדיא הגמרא בעמוד הראשון של הש"ס - דהיממה מתחילה בערב, וא"כ בשביל זה - לא צריך את דברי הפמ"ג - ואפילו לא את מה שהוכחת בעקיפין (ולא להדיא) שערבית קודמת לשחרית מתוך דברי הגמרא המאוחרים יותר שבתחילת פרק רביעי.
אלי כהן כתב:אילו מטרת הרמז הייתה - לא רק לרמוז לפתרון אלא גם - לייגע קצת את הפותרים המנסים להיעזר ברמז, אז זאת למודעי - שיש דרכים יותר יעילות להשיג את זה, למשל למסגר בתוך ראשי תיבות - גם את שתי המילים הראשונות של הרמז: מ"א. "מורי אבי"? לא! אז אולי "מגן אברהם"? גם כן לא! . . לישנא אחרינא: בשלמא אילו ראשי התיבות שכתבת היו מתפענחים באופן אחד ויחיד - אלא שהוא היה עלול שלא להיות ידוע לבורים ולעמי הארצות - באופן שמטרת החידה הייתה בין השאר גם לבחון את הידע הלשוני של אותם בורים, ניחא, ולחיי. דא עקא, שלאותם ראשי תיבות יש יותר מפענוח אחד, וא"כ כשיקראו בורים כמוני את לשון-הרמז - ויזכרו כמוני רק בפענוח: "שבכ"י = שבכתב יד", אז לשון הרמז רק תטעה אותם, ותהיה יותר מכשול מייגע מאשר רמז מסייע.
אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.
מזמור לתודה?
ובא לציון?
הוספתי סימני שאלה, כי ראיתי שהמנהגים אינם חתוכים כל כך.
אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:קטע מהתנ"ך שנאמר בתפילת שחרית, רק ב(זמנים שמניחים בהם) תפילין.
שני סייגים-רמזים:
א. בחו"ל הוא נאמר פעם בשנה שלא בתפילין.
ב. ייתכן שהספרדים אומרים אותו כשבועיים בשנה שלא בתפילין.
מזמור לתודה?
ובא לציון?
הוספתי סימני שאלה, כי ראיתי שהמנהגים אינם חתוכים כל כך.
עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:חידות לפרשת מצורע:
1. שם של בעל חיים המופיע 3 פעמים בפסוק אחד!
2. ישנו פסוק בפרשה, שכל המילים בו, מתחילות באותן 2 אותיות ומסתיימות באותה אות?
3. איבר מסויים בגוף המופיע בכל התורה אך ורק בפרשה שלנו!
4. איזו ממכות מצרים מוזכרת בפרשתנו? בכמה מהפרשות הקודמות והבאות היא מוזכרת?
1. ציפור (יד, ו).
2. יד, נו.
3. גבות עיניו (יד, ט).
4. דם. שלש לפני' (ויקרא; צו; שמיני), ושתים לאחרי' (אח"מ; קדושים).
המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.
עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותיה נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
הוכח תוכיח. ויטל שאול.
כמדומני גם: והדרת. ויקם יהונתן וישב אבנר.
הוכח תוכיח זה נכון. ערכין טז ע"ב:עד היכן תוכחה רב אמר עד הכאה ושמואל אמר עד קללה ורבי יוחנן אמר עד נזיפה וכו' ושלשתן מקרא אחד דרשו ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות וכתיב ויטל שאול את החנית עליו להכותו למאן דאמר עד הכאה דכתיב להכותו ולמאן דאמר עד קללה דכתיב לבשתך ולבושת ערות אמך ולמאן דאמר עד נזיפה דכתיב ויחר אף שאול.
ויקם יהונתן זה לא מצד והדרת, אלא כי אין דרך הבן להסב אצל אביו (רש"י), או כי לא רצה להיות סמוך לאביו אם יקצוף עליו (רד"ק).
עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...
לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
ילמדנו רבינו?
המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:עזריאל ברגר כתב:המשורר כתב:חידה שהזמן גרמא
איזו קינה אמרו רבנן במוצאי שבת.
ויהי נועם נשבת?
זה תלוי במנהגים שונים, כידוע...
הבהרה לחדה
קינה שאינה קשורה לתשעה באב
ילמדנו רבינו?
גמ' ערבי פסחים קג ע''א למעלה
לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
עזריאל ברגר כתב:לבי במערב כתב:עזריאל ברגר כתב:אם זה כי אין דרך הבן וכו' - אז אפשר לומר שזה "איש אמו ואביו תיראו"...לבנון כתב:מצוה שנזכרת בפרשה (קדושים), שחלק מהלכותי' נלמדו מהפטרת השבוע (מחר חודש).
לא הבנתי דבריך.
.השוחט כתב:בה"ב (כפרה על הוללות דיו"ט).
עזריאל ברגר כתב:איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?
כרמי שלי כתב:עזריאל ברגר כתב:איזו הנהגה מהנהגות של יו"ט אפשר לומר שקיימו היום (יום חמישי ד אייר) דווקא בבתי הכנסת ה"חרדיים" ולא בבתי הכנסת ה"ציוניים"?
י"ג מדות.
יושב סתר כתב:איזה יום בשנה יכול לצאת שיהיה יום שאצל החסידים הוא זמן של קצת שמחה ואין אומרים תחנון ואילו אצל שאינם חסידים הוא להיפך הגמור
עזריאל ברגר כתב:מעשה במי שקרא בתורה "ואפו עשר נשים" במלעיל על "ואפו", והעירו לו "על מטאטא אחד", כלומר שבמלעיל זה נשמע "ועפו"...
ובתגובה לכך מישהו כתב שיר:
כְּשֶׁאַבָּא קוֹרֵא תּוֹכָחוֹת
נִשְׁמָעוֹת נִשְׁפָּעוֹת רַק בְּרָכוֹת
כְּשֶׁקּוֹרְאִים נָכוֹן זֶה חִדּוּשׁ
אַחֶרֶת זֶה כְּמוֹ בְּפוּרִים בַּקִּדּוּשׁ
עֶשֶׂר נָשִׁים אוֹפוֹת
עַל מַטְאֲטֵא אֶחָד עָפוֹת
אֵלֶּה מִלִּים שֶׁבְּכָל הַשָּׂפוֹת
צִחְקוּקֵי מְבוּכָה סוֹחֲפוֹת
וּמִכָּאן בַּקָּשָׁה לַקּוֹרְאִים
לַהֲגוֹת כָּרָאוּי טְעָמִים
אוֹתִיּוֹת, נְקֻדּוֹת גַּם שְׁבָאִים
נְוַתֵּר לָכֶם רַק עַל תָּגִים
(שתי השורות הראשונות רומזות למה שאמר בנו של בעל התניא (האדמו"ר "האמצעי" מליובאוויטש) "כשאבא קורא - לא שומעים קללות", וראה המבואר בלקוטי-תורה על פסוק זה(!))
הכל טוב ויפה ונחמד, חוץ משגיאה חמורה שהעיר עליה א' הבקיאים.
מה השגיאה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 311 אורחים