יאיר כתב:תוכחות?
זה הכינוי המקובל בחב"ד לקריאת שלישי של בחוקותי ושישי של תבוא.
יאיר כתב:תוכחות?
לבנון כתב:מה השגיאה?
אפרים זלמן כתב:השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!
אישצפת כתב:התגים אינם מורגשים בקריאה, ומה שייכות יש לוותר עליהם.
עזריאל ברגר כתב:אפרים זלמן כתב:השגיאה היא שהטעם הוא למעשה על ה'א'!
לא נכון, אבל אתה קרוב.
רמז נוסף: הפסוק המדובר הוא בספר ישעיהו.
כרמי שלי כתב:"ועפו" אף-הוא במלרע...
גלאגוזים כתב:לזה בדיוק התכוונתי.
ורמזתי התשובה בהמשך, כי גם המעופפים 'נחתו', ממלעיל למלרע...
אך בעניותי לא הבנתי איך 'מלכת שבא' נכנסה לחידה, ואיך נרמזת בה התשובה?
אמת!עזריאל ברגר כתב:"ואפו" מלעיל נשמע "ועפו".
ביקורת תהיה כתב:באילו מסיבות אומרים לו ליהודי (אליבא דחד תנא): אכול בשר נבלה ואל תאכל בשר שחוטה?
אך קשה לי מהא דאמר רבי יוחנן בפרק ארבעה אחים: מַעֲלֶה אֲנִי עָלָיו כְּאִלּוּ עָשָׂה שְׁתַּיִם, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת. מַאי נָפְקָא מִנָּהּ, לְקָבְרוֹ בֵּין רְשָׁעִים גְּמוּרִים. הרי דהכלל 'אין איסור חל על איסור' לא נאמר אלא לענין העונש, אך האיסור עצמו חל.אם יש לפנינו דברים טמאים ודברים טהורים, לפי הכלל דמאכילין אותו הקל תחלה ראוי להאכילו דברים טמאים תחלה, דהרי כלל זה מסור בידינו דאין איסור חל על איסור, ואם נימא דאפילו בכולל אין איסור חל על איסור, א"כ אין איסור יוה"כ חל על איסור נבילה, וכדס"ל לר"ש באמת בפסחים שאין איסור יוה"כ חל על איסור נבילה, וא"כ בדברים טהורים יש איסור יוה"כ שהוא עון כרת, ובדברים טמאים אין כאן אלא איסור לאו של מאכלים טמאים, אבל כרת של יוה"כ אינו חל.
עזריאל ברגר כתב:בשכנותי קיים בית כנסת, שבשבת הבעל"ט בע"ה יחגגו בו "הכנסת ספר תרי עשר" שנכתב על קלף וכו', לרגל הפטרת השבוע מספר זה.
וזה עורר אותי לחידות הבאות, על שמונת ספרי הנביאים (יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ירמיהו, יחזקאל, ישעיהו, תרי עשר):
א. מהו הרצף הארוך ביותר של הפטרות שכולן הן מאותו הספר (לכל אחד מהספרים)?
ב. מהו הזמן הקצר ביותר בו קוראים הפטרות מכל ספרי הנביאים?
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:א. מהו הרצף הארוך ביותר של הפטרות שכולן הן מאותו הספר (לכל אחד מהספרים)?
ישעיהו כמובן שמונה הפטרות (גם אם נאמר שירמיהו של תשעה באב מפסיק, אז ממנחה של ת"ב ועד סוף ז' דנחמתא יש לנו שמונה)
שמואל בשנה שעברו קראו שביעי של פסח, שמיני (בא"י), ומחר חודש.
עזריאל ברגר כתב:אכתוב את המספרים שמצאתי, ותחפשו את הקביעויות המתאימות:
יהושע - 1
שופטים - 1
שמואל - 3
מלכים - 3 - מתי?
ירמיהו - 2 - בשתי הזדמנויות (באחת מהן כמעט טעיתי לחשוב שיש 3).
יחזקאל - 2 - בשתי הזדמנויות, אחת תלויה במנהגים, ותיאורטית היה יכול להיות 3 אבל כנראה שאין.
ישעיהו - 8 הפטרות רצופות (לאשכנזים)!
תרי עשר - 5 - מתי? רמז: לכל המנהגים, למרות שיש דעות שונות בהפטרות מסוימות מתוך הסדרה.
עזריאל ברגר כתב:ולחידה השניה:
כחודשיים, בשתי הזדמנויות בשנה (אחד מהם אינו בכל שנה).
הבטחתי כתב:בפרשתנו הוא שם (בצירי), והוא משמש גם לשון כח, והוא (עם אות השימוש) אחד משמותיו של הקב"ה.
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:אכתוב את המספרים שמצאתי, ותחפשו את הקביעויות המתאימות:
יהושע - 1
שופטים - 1
שמואל - 3
מלכים - 3 - מתי?
ירמיהו - 2 - בשתי הזדמנויות (באחת מהן כמעט טעיתי לחשוב שיש 3).
יחזקאל - 2 - בשתי הזדמנויות, אחת תלויה במנהגים, ותיאורטית היה יכול להיות 3 אבל כנראה שאין.
ישעיהו - 8 הפטרות רצופות (לאשכנזים)!
תרי עשר - 5 - מתי? רמז: לכל המנהגים, למרות שיש דעות שונות בהפטרות מסוימות מתוך הסדרה.
ירמיה דברי ושמעו, בפרשת בהר ובחקתי כשהם נפרדות
תרי עשר תולדות ויצא וישלח וישב חנוכה
מלכים קראו השנה כי תשא שקלים ופקודי
יחזקאל פרה והחודש, (בקביעות זח"א אין 3 לפרזים?), קדושים אמור.
הבטחתי כתב:עזריאל ברגר כתב:ולחידה השניה:
כחודשיים, בשתי הזדמנויות בשנה (אחד מהם אינו בכל שנה).
מאמצע שבט (שופטים שירת דבורה), עד יום ראשון של פסח (יהושע). רק בשנים פשוטות.
בשנים שמפטירין בפינחס ויד ה'- משבועות עד ט' אב.
אפשרות שלישית, מיום ראשון של פסח עד אמצע סיון (הפטרת נשא) בשנה פשוטה
לבנון כתב:הבטחתי כתב:בפרשתנו הוא שם (בצירי), והוא משמש גם לשון כח, והוא (עם אות השימוש) אחד משמותיו של הקב"ה.
אליסף בן לאל
עזריאל ברגר כתב:לבנון כתב:הבטחתי כתב:בפרשתנו הוא שם (בצירי), והוא משמש גם לשון כח, והוא (עם אות השימוש) אחד משמותיו של הקב"ה.
אליסף בן לאל
אז יש לתקן מעט את ניסוח החידה. מציע כך:
בפרשתנו הוא שם (בצירי), ואם נוריד ממנו אות שימוש - הוא אחד משמותיו של הקב"ה, והוא משמש גם לשון כח.
(לְאל - זה לא כח, זה "לְכח")
עזריאל ברגר כתב:עתה נזכרתי ש"לאל" הוא לשון כח, כדברי הפייטן ("אלה אזכרה" - עשרת הרוגי מלכות שאומרים ביוה"כ):
וְצִוָּה הַבְּלִיַּעַל לְהָרְגָם בְּכחַ וְלָאֵל
מנין כתב:חידה נוספת: איזה פסוק אומרים לפחות פעם ביום, פעם אחת נוספת בחורף; פעם אחת נוספת בקיץ ופעם נוספת בחודש תשרי.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 244 אורחים