עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?
עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.
והתשובה נמצאת בספרים מפורסמים הנמצאים ברבים מבתי ישראל.
חגי פאהן כתב:עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.
והתשובה נמצאת בספרים מפורסמים הנמצאים ברבים מבתי ישראל.
האם התשובה בכיוון "שני אחים פיקח וחרש שנשאו שתי אחיות חרשות" לענין יבום או משהו כזה?
עזריאל ברגר כתב:אח - ע"פ אחת ההגדרות ההלכתיות.
עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?
קשור לחידתך הקודמת?
שו"ע אה"ע קנז ד-ה
לבנון כתב:עזריאל ברגר כתב:על איזה איש אפשר לומר שאני אח שלו והוא לא אח שלי (ע"פ הלכה!)?
קשור לחידתך הקודמת?
שו"ע אה"ע קנז ד-ה
אחד התלמידים כתב:המהרי"ל חותם כמה פעמים: תתת"ת הקטן. מה זה תתת"ת?
כגון בשו"ת החדשות סי' לט, מ (ומעי"ז שם סי' קמד).
אחד התלמידים כתב:איזה ביטוי (רמז: ביטוי תלמודי ידוע), קוצר (רמז: קוצר ע"י אחד מבעלי השו"ת הידועים), לראשי תיבות המכילים אות שמופיעה ברציפות ארבע פעמים - באופן שהגרש מופיע רק אחרי ההופעה האחרונה של האות הנ"ל (כלומר לאפוקי: בבב"ב = בבבא בתרא, דדד"ד = דדינא דמלכותא דינא)?
אחד התלמידים כתב:חידה קשה מאד, שמיועדת רק למיטיבי לכת בנתיבי לה"ק (אלא"כ משתמשים בתוכנות מתוחכמות ורבות עוצמה כדוגמת sql):
כידוע: תנועה, היא ניקוד שאינו שווא ושאינו חטף.
קל למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת. למשל: מצד אחד, מילה שבה תנועה יחידה, כגון: שְֹמאוֹל, קְראוֹת, מְראוֹן, לְמאוֹל; ומצד שנִי, מילה בעלת אותו מספר אותיות, שבה חמש תנועות, כגון: וּמֵעַמֶּךָ, וַיִּקָּחֶהָ, וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּטָּעֶהָ, וַיִּשָּׂאֶהָ, וַיפָּסֵחַ, מִמַּצָּבֶךָ.
החידה היא: למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש רק שתי תנועות, בעוד שבמילה האחרת יש לפחות שש תנועות...
קשה מאד!!
(לכן הפותר הראשון יזכה בש"ס עוז והדר. סתאם. בוא נגיד: ייחשב לו הדבר "כאילו" זכה בש"ס עוז והדר).
גל של אגוזים כתב:היכ"ת שיתחייב אדם לברך אחר אכילתו 23 ברכות?
רצוני לומר, שהאכילה מחייבתו ב23 ברכות.
עזריאל ברגר כתב:מי לכל הדעות נפטר בג' תשרי ושמו היה "גדליה"?
לבי במערב כתב:ר"ג אייזמן.
עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?
רמז: אמרנו את הפסוק הזה בא' הימים האחרונים.
עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?
רמז: אמרנו את הפסוק הזה בא' הימים האחרונים.
ישעיהו לג כב
משה אסקוט כתב:אחד התלמידים כתב:חידה קשה מאד, שמיועדת רק למיטיבי לכת בנתיבי לה"ק (אלא"כ משתמשים בתוכנות מתוחכמות ורבות עוצמה כדוגמת sql):
כידוע: תנועה, היא ניקוד שאינו שווא ושאינו חטף.
קל למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת. למשל: מצד אחד, מילה שבה תנועה יחידה, כגון: שְֹמאוֹל, קְראוֹת, מְראוֹן, לְמאוֹל; ומצד שנִי, מילה בעלת אותו מספר אותיות, שבה חמש תנועות, כגון: וּמֵעַמֶּךָ, וַיִּקָּחֶהָ, וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּטָּעֶהָ, וַיִּשָּׂאֶהָ, וַיפָּסֵחַ, מִמַּצָּבֶךָ.
החידה היא: למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש רק שתי תנועות, בעוד שבמילה האחרת יש לפחות שש תנועות...
קשה מאד!!
(לכן הפותר הראשון יזכה בש"ס עוז והדר. סתאם. בוא נגיד: ייחשב לו הדבר "כאילו" זכה בש"ס עוז והדר).
בע"ה (ובעזרת הבסיס נתונים שעליו האתר http://www.basehasefer.com מבוסס), מצאתי דוגמא אחת של 7 אותיות ו 6 תנועות כנגד 49 תיבות בעלות גם 7 אותיות ורק 2 תנועות:
(ישעיהו נא:ז) שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ
כנגד אלו:
בְּאוֹצְרוֹת, בְּגֶשְׁמְהוֹן, בְּיִזְרְעֶאל, בְּכַרְכְּמִישׁ, בְּמַחְלְקוֹת, בְּמַלְאֲכוּת, בְּמַסְמְרוֹת, בְּמוֹקְשִׁים, בְּתוֹכְחוֹת, בְיִזְרְעֶאל, בְמַסְמְרִים
הֲרִאישׁוֹן
וְאַשְׁקְלוֹן, וְאוֹצְרוֹת, וְיִזְרְעֶאל, וְיַחְסְנוּן, וְיוֹעֲצָיו, וְעַשְׁתְּרוֹת, וְרוֹגְנִים, וְרוֹזְנִים, וְשׁוֹעֲרִים, וְתִימְרוֹת, וְתִסְגְּדוּן
יְהוֹבְדוּן, יְהוֹדְעוּן
כְּאֶשְׁכְּלוֹת, כְּכַרְכְּמִישׁ, כְּמִשְׁפְּחוֹת, כְּמַדְקְרוֹת, כְּתִימְרוֹת, כְּתוֹעֲבוֹת
לְאַשְׁקְלוֹן, לְאוֹיְבִים, לְיִזְרְעֶאל, לְיוֹרְשִׁים, לְמִסְמְרוֹת, לְמִשְׁפְּחוֹת, לְמֶמְשְׁלוֹת, לְמַחְלְקוֹת, לְמוֹעֲדִים, לְשֻׁלְחֲנוֹת
מְהַקְרְבִין, מְהוֹדְעִין, מְסוֹבְלִין, מְעוֹנְנִים, מְשׁוֹטְטִים
נְפִישְׁסִים
צְפַרְדְּעִים
תְּהוֹדְעוּן
חגי פאהן כתב:המשוררים הראשונים לא מחשיבים ו' החיבור שרוקה כתנועה אלא כשוא.
אחד התלמידים כתב:חגי פאהן כתב:המשוררים הראשונים לא מחשיבים ו' החיבור שרוקה כתנועה אלא כשוא.
אבל חד החידה - ופותרה - סבירא להו, דעוף אשר שט כמו ברווז - מגעגע כמו ברווז - ונראה כמו ברווז, הוא ברווז.
לישנא אחרינא: סבירא להו, דנקודה שמוטלת בתוך ו' כמו נקודת שורוק - מחודדת כמו נקודת שורוק - ונראית כמו נקודת שורוק, היא נקודת שורוק.
כי המוחש לא יוכחש, ודוק.
גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 128 אורחים