עושה חדשות כתב:עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:כידוע, בעולם הדמוקרטי מקובל לחלק את ההנהגה ל"שלשת הרשויות" (המחוקקת, השופטת, והמבצעת).
אבל אצלנו היהודים אין הבחנה כ"כ ברורה ביניהן, ובפרט יש פסוק שאומר שהקב"ה הוא בעצמו המחוקק, השופט, והמבצע.
מהו הפסוק?
רמז: אמרנו את הפסוק הזה בא' הימים האחרונים.
ישעיהו לג כב
משה אסקוט כתב:אחד התלמידים כתב:חידה קשה מאד, שמיועדת רק למיטיבי לכת בנתיבי לה"ק (אלא"כ משתמשים בתוכנות מתוחכמות ורבות עוצמה כדוגמת sql):
כידוע: תנועה, היא ניקוד שאינו שווא ושאינו חטף.
קל למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש לפחות ארבע תנועות יותר משיש במילה האחרת. למשל: מצד אחד, מילה שבה תנועה יחידה, כגון: שְֹמאוֹל, קְראוֹת, מְראוֹן, לְמאוֹל; ומצד שנִי, מילה בעלת אותו מספר אותיות, שבה חמש תנועות, כגון: וּמֵעַמֶּךָ, וַיִּקָּחֶהָ, וַתִּקָּחֶהָ, וַתִּטָּעֶהָ, וַיִּשָּׂאֶהָ, וַיפָּסֵחַ, מִמַּצָּבֶךָ.
החידה היא: למצוא בתנ"ך מילים (לא קרי וכתיב), בעלות אותו מספר אותיות, באופן שבאחת-המילים יש רק שתי תנועות, בעוד שבמילה האחרת יש לפחות שש תנועות...
קשה מאד!!
(לכן הפותר הראשון יזכה בש"ס עוז והדר. סתאם. בוא נגיד: ייחשב לו הדבר "כאילו" זכה בש"ס עוז והדר).
בע"ה (ובעזרת הבסיס נתונים שעליו האתר http://www.basehasefer.com מבוסס), מצאתי דוגמא אחת של 7 אותיות ו 6 תנועות כנגד 49 תיבות בעלות גם 7 אותיות ורק 2 תנועות:
(ישעיהו נא:ז) שִׁמְעוּ אֵלַי יֹדְעֵי צֶדֶק עַם תּוֹרָתִי בְלִבָּם אַל תִּירְאוּ חֶרְפַּת אֱנוֹשׁ וּמִגִּדֻּפֹתָם אַל תֵּחָתּוּ
כנגד אלו:
בְּאוֹצְרוֹת, בְּגֶשְׁמְהוֹן, בְּיִזְרְעֶאל, בְּכַרְכְּמִישׁ, בְּמַחְלְקוֹת, בְּמַלְאֲכוּת, בְּמַסְמְרוֹת, בְּמוֹקְשִׁים, בְּתוֹכְחוֹת, בְיִזְרְעֶאל, בְמַסְמְרִים
הֲרִאישׁוֹן
וְאַשְׁקְלוֹן, וְאוֹצְרוֹת, וְיִזְרְעֶאל, וְיַחְסְנוּן, וְיוֹעֲצָיו, וְעַשְׁתְּרוֹת, וְרוֹגְנִים, וְרוֹזְנִים, וְשׁוֹעֲרִים, וְתִימְרוֹת, וְתִסְגְּדוּן
יְהוֹבְדוּן, יְהוֹדְעוּן
כְּאֶשְׁכְּלוֹת, כְּכַרְכְּמִישׁ, כְּמִשְׁפְּחוֹת, כְּמַדְקְרוֹת, כְּתִימְרוֹת, כְּתוֹעֲבוֹת
לְאַשְׁקְלוֹן, לְאוֹיְבִים, לְיִזְרְעֶאל, לְיוֹרְשִׁים, לְמִסְמְרוֹת, לְמִשְׁפְּחוֹת, לְמֶמְשְׁלוֹת, לְמַחְלְקוֹת, לְמוֹעֲדִים, לְשֻׁלְחֲנוֹת
מְהַקְרְבִין, מְהוֹדְעִין, מְסוֹבְלִין, מְעוֹנְנִים, מְשׁוֹטְטִים
נְפִישְׁסִים
צְפַרְדְּעִים
תְּהוֹדְעוּן
חגי פאהן כתב:המשוררים הראשונים לא מחשיבים ו' החיבור שרוקה כתנועה אלא כשוא.
אחד התלמידים כתב:חגי פאהן כתב:המשוררים הראשונים לא מחשיבים ו' החיבור שרוקה כתנועה אלא כשוא.
אבל חד החידה - ופותרה - סבירא להו, דעוף אשר שט כמו ברווז - מגעגע כמו ברווז - ונראה כמו ברווז, הוא ברווז.
לישנא אחרינא: סבירא להו, דנקודה שמוטלת בתוך ו' כמו נקודת שורוק - מחודדת כמו נקודת שורוק - ונראית כמו נקודת שורוק, היא נקודת שורוק.
כי המוחש לא יוכחש, ודוק.
גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
עזריאל ברגר כתב:גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
לא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות
יוסף חיים אוהב ציון כתב:קשר במשניות יומא לענין עניית אמן
איש הגבעה כתב:אם תוספת יום הכיפורים דאורייתא, היכי תמצי שאדם יהא חייב רק ביום הכיפורים ולא בתוספת?
גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
לבי במערב כתב:כלאים פ"ד (מחלוקת, כמדומני). אבות פ"ו.
להיפך: זו עיקר הראי' כי ברייתא היא, שכן רק 'בלשון המשנה' נשנתה אך אינה חלק אינטגרלי הימנה.איתן נוי כתב:ואגב: "שנו חכמים בלשון המשנה" זו לא ברייתא
עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:קשר במשניות יומא לענין עניית אמן
כלפי מה נסובים דבריך?
יוסף חיים אוהב ציון כתב:עזריאל ברגר כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:קשר במשניות יומא לענין עניית אמן
כלפי מה נסובים דבריך?
יש מילה אחת במשניות שם שקשורה לעניית אמן.
עזריאל ברגר כתב:כלומר שואל חידה:
איפה מצאנו קשר במשניות יומא לעניית אמן?
אור עולם כתב:או סוגיית עניית ב"ה וב"ש
בית צדיקים כתב:שני מצוות שצריכים להיות מכוסים אך מגולים והעצה לזה הוא כלי זכוכית?
.השוחט כתב:ברכת החמה...
איתן נוי כתב:לבי במערב כתב:כלאים פ"ד (מחלוקת, כמדומני). אבות פ"ו.
זו לא התשובה הנכונה.
ואגב: "שנו חכמים בלשון המשנה" זו לא ברייתא
תודה שהעברת לכאן, אך כיצד ידעו על מה להשיב?
עזריאל ברגר כתב:.השוחט כתב:ברכת החמה...
אין שום צורך בזכוכית בשביל ברכת החמה.
מרימים את העיניים לשמים לרגע קל, רואים את החמה, משפילים את העיניים חזרה אל נוסח הברכה, ומברכים.
יהודי רגיל כתב:אימתי עושים הגבהה ס"ת - אך אין אומרים "וזאת התורה....."?
רמז: אינו שייך לספרדים שעושים הגבהה קודם הקריאה
עזריאל ברגר כתב:יהודי רגיל כתב:אימתי עושים הגבהה ס"ת - אך אין אומרים "וזאת התורה....."?
רמז: אינו שייך לספרדים שעושים הגבהה קודם הקריאה
ספר שנמצא בו פסול באמצע הקריאה.
יהודי רגיל כתב:עזריאל ברגר כתב:יהודי רגיל כתב:אימתי עושים הגבהה ס"ת - אך אין אומרים "וזאת התורה....."?
רמז: אינו שייך לספרדים שעושים הגבהה קודם הקריאה
ספר שנמצא בו פסול באמצע הקריאה.
אכן.
פתחי תשובה יו"ד סי' רע"ט בשם שו"ת אדני פז
אגב, רציתי לראות הדברים בפנים ולא מצאתי שו"ת זה באוצר החכמה
לבי במערב כתב:כלאים פ"ד (מחלוקת, כמדומני). אבות פ"ו.
נוטר הכרמים כתב:לבי במערב כתב:כלאים פ"ד (מחלוקת, כמדומני). אבות פ"ו.
ביכורים פרק אנדרוגינוס.
עזריאל ברגר כתב:ילמדנו רבינו?גל של אגוזים כתב:היכ"ת שאתרוג אחד יהיה כשר דוקא בשנת השמיטה ויהיה פסול בשנה סתם (לא משום שנתייבש וכדו').
אכן. ייש"כ!לארץ ולדרים כתב:מסתמא לזה התכוון הרב ליבי במערב והתבלבל בגלל שאנדורגינוס הוא מעין כלאים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 353 אורחים