פורום אוצר החכמה

אם לא ידעו עוד כמה שעות ניתן בעז"ה רמז.
(ובנתיים רמזון: זה לא כ"כ קשה כמו שזה [אולי] נשמע).

שפרה ופועה (חכמה=מילדת)

לא הבנתי.

רמז: מדובר באישיות מפורסמת בנ''ך וגם בעלה מפורסם.

סעדיה כתב:שפרה ופועה (חכמה=מילדת)

יאיר כתב:לא הבנתי.

שפרה ופועה היו מילדות, הנקראות בלשון חז"ל "חכמות".

עזריאל ברגר כתב:

מלך זקן וכסיל כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר נאמר בחמשת חומשי תורה רק על אברהם ומרים?
(גם על משה אהרן, אבל בצורה שונה קצת)

נביאות.
אהרן אחיך יהיה נביאך.

אכן כך:
על אברהם - השב אשת האיש כי נביא הוא
על מרים - ותקח מרים הנביאה
על אהרן - כדבריך: אהרן אחיך יהיה נביאך.
על משה לא מצאתי את התואר "נביא" באופן ישיר, אבל בצורות מרומזות, כגון "אם יהיה נביאכם" וגו', וכן "נביא מקרבך מאחיך כמוני" וגו'

"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים"

עוד רמז: קשור לחידה הקודמת.

נהר שלום כתב:"ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים"

א. אכן שכחתי...
ב. רצוי שלא לצטט שמות השם ללא צורך, לחשוש לדעת המחמירים במחיקה מעל מסך וכו'.

הוא כנראה העתיק פסוק מאתר מסויים, ומה רצית, שימחק שם ה' ויכתוב ה'?
(כל', זה די בעייתי הנושא הזה).

יאיר כתב:עוד רמז: קשור לחידה הקודמת.

קשור לנבואה.

(אשה חכמה)...כמעט כבר גיליתי.

יאיר כתב:

יאיר כתב:עוד רמז: קשור לחידה הקודמת.

קשור לנבואה.

(אשה חכמה)...כמעט כבר גיליתי.

והאשה טובת שכל ויפת תואר?

אכן (אביגיל).

יאיר כתב:אכן (אביגיל).

והקשר לנבואה: היא אחת משבע נביאות שקמו לישראל.

סעדיה כתב:

עושה חדשות כתב:

עושה חדשות כתב:חידה:
היכן מזכירים את חנוכה בתפילת מוסף של ראש השנה?

בתפילת לחש!!!

וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו

הרחבה:
הנה ענין החשמונאים ונצחונם נזכר בנביא זכריה פ"ט בהרחבה,
וכך כתיב "שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך: כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור: וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו וה' אלוקים בשופר יתקע והלך בסערות תימן: ה' צבקות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח: והושיעם ה' אלוקיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו: כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות".
עי' חז"ל ומפ' דאזיל על ניצחון החשמונאים.
ומה שה' יתקע בשופר יתכן שזה מידה כנגד מידה מה שאמרו כיתבו על קרן השור אין לנו חלק וכו', או מידה כנגד מידה הצלה לישראל שלא עשו כן,
שו"ר במ"ר שמות בא פט"ז "ביון היה הקב"ה עמהם, שנאמר וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו, אמרו לו להקב"ה כל כך למה אמר להם כל הימים שאני עמהם אין נוטלין שם רע וכו' ביון לא כתבו על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל".

ופס' אלו הם בפס' שופרות של ר"ה,
והביאור הוא כד' חז"ל ויק"ר אמור פכ"ט "וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו מלמד שהראה הקב"ה לאברהם אבינו את האיל ניתש מחורש זה ונסבך בחורש אחר אמר הקב"ה לאברהם כך עתידין בניך להיות נאחזים בעונות ונסבכים בצרות וסופן ליגאל בקרניו של איל הה"ד וה' אלוקים בשופר יתקע, א"ר הונא בר' יצחק מלמד שהראה הקב"ה לאברהם את האיל ניתש מחורש זה ונסבך בחורש זה אמר הקב"ה לאברהם כך הם עתידין בניך נאחזין באומות ונסבכין בצרות ונמשכין ממלכות למלכות מבבל למדי ממדי ליון ומיון לאדום וסופן ליגאל בקרניו של איל הה"ד וה' עליהם יראה ויצא כברק חצו ר' אבא בריה דרב פפי ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר כל ימות השנה ישראל עוסקין במלאכתן ובר"ה נוטלין שופרותיהן ותוקעין לפני הקב"ה והוא עומד מכסא דין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים אימתי בחדש השביעי".
(והא דכתיב ויצא כברק חיצו, אולי יש בזה רמז למה שאמרו האומרים דענין חנוכה הוא אור מתוך החושך).

ובקרא לעיל מינה כתיב "ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור", ונראה להתאים את זה עם האמור בתהילים פמ"ה "חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך", דהרי ידוע ענין חנוכה ב'הוד', ואף הא דקבעום בהודאה ג"כ שייך להוד, וענין מסי"נ מצד עם ישראל הוא המגלה מלכותו עליהם בענין החיים עצמם, ואף ענין ההודאה כרוך הוא בעצם מהות החיים, (כלישנא דקרא בהרבה מקומות, 'היודך עפר' 'בשאול מי יודה לך' 'חי חי הוא יודך' ועוד הרבה כהנה, ובתפילה אמרי' 'כל החיים יודוך סלה'), ועכ"פ האי גיבור דקרא הוא הקב"ה דע"י האי חרב דהחשמונאים נתגלה ענין ההוד. (תן לחכם ויחכם עוד).

חידות לחנוכה:

-היכ"ת דאם ידליק כעת, ידליק בלא ברכה, ואם ימתין ידליק בברכה, והיינו דאומרים לו תמתין ותדליק, ויש להוסיף דאומרים לו תמתין אבל לא יותר מידי, שאם תמתין יותר מידי זמן בכדי להדליק בברכה, תצטרך להמתין הרבה זמן.

-היכ"ת לברך ברכת ההדלקה פעמיים באותו יום (כמה אופנים).

-היכ"ת שמוסיף נר ולא יוצא יד"ח.

היכן במסכת שבת ומפרשיה ניתן להוכיח שמן הראוי לשוב בתשובה לכה"פ פעם בשבוע?

"היכ"ת דאם ידליק כעת, ידליק בלא ברכה, ואם ימתין ידליק בברכה, והיינו דאומרים לו תמתין ותדליק, ויש להוסיף דאומרים לו תמתין אבל לא יותר מידי, שאם תמתין יותר מידי זמן בכדי להדליק בברכה, תצטרך להמתין הרבה זמן".

אולי כשבא מאוחר ואין מישהו ער, ואז עדיף שימתין אם מישהו אמור להגיע מאוחר יותר.

ברכת פעמיים באותו לילה,

אולי אם הדליק כבר לעצמו, ומוציא ידי חובה יהודי אחר שאינו יודע לברך?

חידה נוספת לחנוכה:

היכן מצינו קשר בין הפסוק 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו', לנס חנוכה.

ארזי ביתר כתב:חידה נוספת לחנוכה:

היכן מצינו קשר בין הפסוק 'חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו', לנס חנוכה.

אצל הפיוט על הד' גליות ברוך ד' יום יום, בבית "וצפיר העזים"
[מושר בפי הרבה בסעודות שבת]

עושה חדשות כתב:חידות לחנוכה:

א. היכ"ת דאם ידליק כעת, ידליק בלא ברכה, ואם ימתין ידליק בברכה, והיינו דאומרים לו תמתין ותדליק, ויש להוסיף דאומרים לו תמתין אבל לא יותר מידי, שאם תמתין יותר מידי זמן בכדי להדליק בברכה, תצטרך להמתין הרבה זמן.

ב. היכ"ת לברך ברכת ההדלקה פעמיים באותו יום (כמה אופנים).

ג. היכ"ת שמוסיף נר ולא יוצא יד"ח.

נתבקשתי להעלות תשובות, והרי לכם.

א. מי שאין לו שמן רק לרבע שעה, אם ידליק מיד בתחילת הזמן מדליק בלא ברכה, ואם ממתין ומדליק רבע שעה קודם סיום הזמן שתכלה רגל מן השוק מדליק בברכה, [מג"א סי' תערב], ונראה דכן הדין ברבע שעה קודם עלוה"ש. ומעתה מי שנמצא בתחילת זמן ההדלקה אומרים לו תמתין רבע שעה כדי להדליק בברכה, ואל תמתין יותר מכך שאם תמתין עד סוף החצי שעה א"כ שוב תצטרך להדליק בלא ברכה [אם יש לך שמן רק לרבע שעה] וכדי להדליק אז בברכה תצטרך לחכות הרבה זמן והיינו עד רבע שעה לפני עלוה"ש.

ב. נרות ההידור אם לא כיוון עליהם, [אבודרהם ומג"א]. חשד להשיטות דמברך ע"ז, [עי' פר"ח]. נרות ביהכנ"ס.
וא"כ משכח"ל לברך ד' פעמים ביום ברכת להדליק.

ג. הקיף הקערה בפתילות. עי' כאן - viewtopic.php?f=24&t=20537&hilit=%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA#p201293

חזק וברוך עושה חדשות, זה יפה מאד.

החידות הם שלך?

לגבי המג"א שמברך גם אם יש לו שמן רק לרבע שעה, זה מעניין מאד. אשתדל לעיין בפנים. האם יש מי שחולק על המג"א הזה?

לגבי ברכה כמה פעמים באותו לילה, לגבי נרות ההידור, מה הכוונה שלא כיוון עליהם? בירך להדליק וחשב בהתחלה להדליק רק נר אחד? ואכן הדליק רק נר אחד וכעת רוצה להוסיף נרות?
יברך שוב? זה נשמע מחודש מאד. ואם הציור הוא שהדליק גם את נרות ההידור כרגיל, רק שכאשר בירך כיוון להדליק רק נר ראשון ואח"כ נמלך והדליק גם השאר, אז כעת צריך לכבות את נרות ההידור ולהדליק אותם בברכה? גם נשמע לי קשה. ולא כתבת מראה מקום למגן אברהם הזה.

לגבי מוסיף נר שלא יוצא ידי חובה, ישנה עוד תשובה לפי הכתב סופר שפסק כי אם אדם הדליק ארבע נרות ביום ג' (למשל) קלקל את ההדלקה וצריך לחזור ולהדליק.
אמנם הכתב סופר כנראה שיטה יחידאית ולא הסכימו לו שאר הפוסקים.
יישר כח גדול

מה הקשר בין ישעיה ומלאכי?
(רמז: יש עוד 2 נביאים בעלי תכונה דומה, אבל שונה)

עזריאל ברגר כתב:מה הקשר בין ישעיה ומלאכי?
(רמז: יש עוד 2 נביאים בעלי תכונה דומה, אבל שונה)

כשגומרים, חוזרים על הפסוק שלפני האחרון.

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מה הקשר בין ישעיה ומלאכי?
(רמז: יש עוד 2 נביאים בעלי תכונה דומה, אבל שונה)

כשגומרים, חוזרים על הפסוק שלפני האחרון.

גם שירי השירים אבל יש מנהגים שונים

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מה הקשר בין ישעיה ומלאכי?
(רמז: יש עוד 2 נביאים בעלי תכונה דומה, אבל שונה)

כשגומרים, חוזרים על הפסוק שלפני האחרון.

הפתרון לא מתאים לרמז, כי קוהלת ואיכה אינם נביאים.

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:מה הקשר בין ישעיה ומלאכי?
(רמז: יש עוד 2 נביאים בעלי תכונה דומה, אבל שונה)

כשגומרים, חוזרים על הפסוק שלפני האחרון.

הפתרון לא מתאים לרמז, כי קוהלת ואיכה אינם נביאים.

עי' שבת כ"ד. תוד"ה שאלמלא

סעדיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:הפתרון לא מתאים לרמז, כי קוהלת ואיכה אינם נביאים.

עי' שבת כ"ד. תוד"ה שאלמלא

יפה...
אבל כוונת החידה היתה לדבר אחר.

אולי שבישעיה כתוב מי חרש כמלאכי והכוונה על ישעיה

רמז:
אחד הנביאים האחרים הוא יונה.

רמז אחרון, ובמוצ"ש כנראה אפרסם את הפתרון:
2 הנביאים האחרים הם יונה ועובדיה.

ובינתיים עוד חידה:
קיים דבר שישנו בכל קריאת התורה, חוץ מ: חנוכה, חוה"מ סוכות, ועוד 3 קריאות של שני וחמישי.
מהו הדבר הזה? ומיהן 3 הקריאות?

נ.ב. למען הסר לזות שפתיים: הנני שוהה בימים אלו בניו יורק, ואצלנו עכשיו כחצות היום של יום שישי...

עזריאל ברגר כתב:רמז אחרון, ובמוצ"ש כנראה אפרסם את הפתרון:
2 הנביאים האחרים הם יונה ועובדיה.

רובן נאמרין באפטרתא דשבתא
ויונה ועובדיה שהספר כולה נאמר בהפטרה!

אבא יודן כתב:

עזריאל ברגר כתב:רמז אחרון, ובמוצ"ש כנראה אפרסם את הפתרון:
2 הנביאים האחרים הם יונה ועובדיה.

רובן נאמרין באפטרתא דשבתא
ויונה ועובדיה שהספר כולה נאמר בהפטרה!

לא בדקתי אם זה באמת רוב הספר, ואם אין עוד ספרים שרובם נקראים בהפטרה,
אבל שני הספרים שהזכרתי - תחילתם וסופם נקראים בהפטרות (חזון, שר"ח, תולדות, שבת הגדול).

מהנביאים האחרים - רוב הנביאים הארוכים - מפטירים את התחלתם (יהושע, שמואל, מלכים, ירמיה, יחזקאל),
והרבה מתרי עשר מפטירים את סופם (הושע, עמוס, מיכה (ג׳ פסוקים), חבקוק, זכריה),
אבל רק 4 אלו מפטירים גם את תחילתם וגם את סופם.

אני מחפש חידה יפה לעשרה בטבת.
אשמח אם תעזרו.

נשר כתב:אני מחפש חידה יפה לעשרה בטבת.
אשמח אם תעזרו.

חידה לחבדניקים:
מתי אומרים יעלה ויבוא בעשרה בטבת?
תשובה:
בשנה פשוטה, בשיעור התניא היומי מופיע המשפט "והיינו שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה" (לקוטי אמרים פרק ט).

עזריאל ברגר כתב:קיים דבר שישנו בכל קריאת התורה, חוץ מ: חנוכה, חוה"מ סוכות, ועוד 3 קריאות של שני וחמישי.
מהו הדבר הזה? ומיהן 3 הקריאות?

רמזים:
חנוכה וחוהמ"ס - מדובר רק על הימים שיש מחלוקת בין הרמ"א לב"י בסדרי הקריאה (כלומר: לא כולל שבת, ר"ח, או יום ראשון ואחרון של חנוכה).
3 הקריאות - וישב, מקץ, ויגש.

עזריאל ברגר כתב:

נשר כתב:אני מחפש חידה יפה לעשרה בטבת.
אשמח אם תעזרו.

חידה לחבדניקים:
מתי אומרים יעלה ויבוא בעשרה בטבת?
תשובה:
בשנה פשוטה, בשיעור התניא היומי מופיע המשפט "והיינו שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה" (לקוטי אמרים פרק ט).

ובנוסח אחר, מתי גם חבדניקי"ם אומרים אהבה רבה...

גבול ים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

נשר כתב:אני מחפש חידה יפה לעשרה בטבת.
אשמח אם תעזרו.

חידה לחבדניקים:
מתי אומרים יעלה ויבוא בעשרה בטבת?
תשובה:
בשנה פשוטה, בשיעור התניא היומי מופיע המשפט "והיינו שיעלה ויבוא ויגיע למדרגת אהבה רבה" (לקוטי אמרים פרק ט).

ובנוסח אחר, מתי גם חבדניקי"ם אומרים אהבה רבה...

את זה יש הרבה בתניא...

עשוי לנחת כתב:היכן במסכת שבת ומפרשיה ניתן להוכיח שמן הראוי לשוב בתשובה לכה"פ פעם בשבוע?

ילמדנו רבינו?

עזריאל ברגר כתב:

עשוי לנחת כתב:היכן במסכת שבת ומפרשיה ניתן להוכיח שמן הראוי לשוב בתשובה לכה"פ פעם בשבוע?

ילמדנו רבינו?

ראה דף ל ע"א, ובחא"ג למהרש"א ודוק היטב.

עשוי לנחת כתב:

עזריאל ברגר כתב:

עשוי לנחת כתב:היכן במסכת שבת ומפרשיה ניתן להוכיח שמן הראוי לשוב בתשובה לכה"פ פעם בשבוע?

ילמדנו רבינו?

ראה דף ל ע"א, ובחא"ג למהרש"א ודוק היטב.

[ויש להעיר עוד מפרק כלל גדול גבי ימים שבינתיים].
יעויין שבת קנג ע"א שיש לשוב בכל יום.