פורום אוצר החכמה

איך יתכן שהלובש בגד עם ציציות כשרות יבטל מצווה ובאופן שהציצית פסולות לא יבטל מצווה.

חידה:
איפה היתה עוד שושן הבירה חוץ מזאת שבפרס?

קמצן_קדוש כתב:חידה:
איפה היתה עוד שושן הבירה חוץ מזאת שבפרס?

בביהמ"ק

איזה דבר נאמר בתפילות יום הכיפורים פעמיים בכל תפילת לחש ופעם אחת בכל חזרת הש"צ, בערבית איננו נאמר בפיוטים, ובנעילה נאמר פעמיים בלחש ופעמיים בחזרה?

נבדק בנוסח אשכנז, ספרד, וחבד.
בנוסח ספרדי זה נאמר פעמיים בכל תפילה - אחד בלחש ואחד בפיוטים, ומצד הסברא - הדין עמהם בזה שמשווים את כל התפילות, ולולי דמיסתפינא הייתי אומר שצריך להיאמר בפיוטי ערבית ואילו בנעילה ראוי להשמיטו במקום שמשמיטים אותו בשאר התפילות.

סעדיה כתב:

קמצן_קדוש כתב:חידה:
איפה היתה עוד שושן הבירה חוץ מזאת שבפרס?

בביהמ"ק

לפחות תפרט.. ;)
"שושן הבירה מקום הוא על חומת שער מזרחי של הר הבית ושושן הבירה מצויירת בו" (מצאתי ברש"י סוכה ה: בד"ה כל).

היכי תימצי: איש ישראל שעובר עליו יום השבת ולא יחול עליו השבת.

איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?

קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?

אסורים ביום יום או בשבת?
קריאה לאור הנר. קינוב ירק ופציעת אגוזים. תקיעה בביה"ש.

מה שנכון נכון כתב:

קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?

אסורים ביום יום או בשבת?
קריאה לאור הנר. קינוב ירק ופציעת אגוזים. תקיעה בביה"ש.

אסורים ביום יום.

מהו המספר המקסימלי של ברכות רצופות שמתחילות באותה מילה, שאיננה "ברוך" (כלומר: לא ברכות השחר ולא שבע-ברכות וכיו"ב)?

קראקובער כתב:

מה שנכון נכון כתב:

קראקובער כתב:איזה שלושה דברים אסורים כל השנה ומותרים רק ביום כיפור?

אסורים ביום יום או בשבת?
קריאה לאור הנר. קינוב ירק ופציעת אגוזים. תקיעה בביה"ש.

אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)

אסור לתקוע כל יום בבה"ש?

אולי נשיאת כפים בלילה.

חידות לאשכנזים - למנהגים הנפוצים:
איזו מנגינת קדיש נאמרת:
א. פעם א' בשנה?
ב. פעמיים בשנה?
ג. 3 פעמים בשנה?
ד. 4 פעמים בשנה?
ה. 3 או 6 פעמים בשנה - תלויה בנוסחאות?

מה שנכון נכון כתב:אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)

אסור לתקוע כל יום בבה"ש?

התבלבלתי תקיעה לא אחד מהם

אולי נשיאת כפים בלילה

.
איפה זה כתוב? מקילין יותר לגבי בין השמשות.

קראקובער כתב:

מה שנכון נכון כתב:אסורים ביום יום. (אחד מהם כמש"כ, תקיעה בביה"ש)

אסור לתקוע כל יום בבה"ש?
התבלבלתי תקיעה לא אחד מהם
אולי נשיאת כפים בלילה.

איפה זה כתוב? מקילין יותר לגבי בין השמשות.[/quote]


לא הבנתי. ג' הדברים שמניתי אסורים רק בשבת ומותרים ביום יום.

בנש"כ יש מתירין בנעילה דיו"כ גם בלילה (מטעמים השייכים ליו"כ) ראה באר עשק סי' צח.

לא הבנתי. ג' הדברים שמניתי אסורים רק בשבת ומותרים ביום יום

נכון, החידה היא על דברים שאסורים ביום יום כל השנה ומותרים רק ביום הכיפורים.
(שניים מתוכם מפורש במשנה ברורה)

קראקובער כתב:

לא הבנתי. ג' הדברים שמניתי אסורים רק בשבת ומותרים ביום יום

נכון, החידה היא על דברים שאסורים ביום יום כל השנה ומותרים רק ביום הכיפורים.
(שניים מתוכם מפורש במשנה ברורה)

להתפלל יחף?
זה גם בת"ב ובאבלות!

עזריאל ברגר כתב:להתפלל יחף?
זה גם בת"ב ובאבלות!

שאלת חכם חצי תשובה.

להתפלל ביום ה' תפילות בלי לכוין לשם נדבה

מנצפך כתב:להתפלל ביום ה' תפילות בלי לכוין לשם נדבה

גם תפילת יום כיפור שחרית/מוסף/ מנחה אסור להתפלל כל השנה...

התשובה:1) אסור להיעמד לק"ש ונקרא רשע חוץ מיום כיפור שאנחנו דומים למלאכים. (משנ"ב סי' ס"ג ח')

2)לפי המג"א ומשנ"ב הפיוט האדרת והאמונה מותר לאומרו בציבור רק ביום כיפור. (משנ"ב תקס"ה)

3)סליחות וי"ג מידות אסור לאומרו בלילה לפני חצות חוץ מיו"כ.

(מקור: http://torasaba.blogspot.co.il/2017/09/ ... ippur.html)

הגיון ליבי כתב:היכי תימצי: איש ישראל שעובר עליו יום השבת ולא יחול עליו השבת.

ילמדנו רבינו?

עזריאל ברגר כתב:

יאיר כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: היכן רמוז ה'וירוס' בדברי חז"ל?

אולי "כסא דחרשין ולא כסא דפושרין" (ב"מ כט: , חולין פד:)

טוב לשתות כוס של מכשפות ולא לשתות כוס של מים פושרין שרעים הם לגוף

[משום שמים שלא רתחו כל צרכן מלאים בחיידקים חיים (שהם מתרבים בחימום), משא"כ אם רתחו החיידיקים מתו]

לא מתאים עם שאר הפרטים בסוגיא, כמובן.

יישר כח!

עוד תשובה: איתא בשבת (קד ע"א): סרו – ורס (דהיינו שבלוחות אם היתה קיימת תיבת 'סרו' היתה נראית מצדם השני של הלוחות בהיפוך). וכ' מהרש"א בח"א שיש כוונה בקריאת התיבה בהיפך. ע"ש. ובהגהות יעב"ץ כתב לבאר תיבת 'ורס'. ע"ש. ואפשר לרמוז שאם 'סרו מהר מן הדרך' (תשא לב ח), בא הוירוס כעונש. א"נ אם הופכים את הלוחות (דהיינו שמהפכים את דברי התורה שלא לקיימה), בא הוירוס כעונש.

עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

עזריאל ברגר כתב:מהו המספר המקסימלי של ברכות רצופות שמתחילות באותה מילה, שאיננה "ברוך" (כלומר: לא ברכות השחר ולא שבע-ברכות וכיו"ב)?

אתה בחרתנו
אתה זוכר
אתה נגלית

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

יוסי בן יועזר?

לענין כתב:

עזריאל ברגר כתב:מהו המספר המקסימלי של ברכות רצופות שמתחילות באותה מילה, שאיננה "ברוך" (כלומר: לא ברכות השחר ולא שבע-ברכות וכיו"ב)?

אתה בחרתנו
אתה זוכר
אתה נגלית

ולפני זה, כמובן, אתה גבור, אתה קדוש

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

חומץ בן יין, כינוי לרבי אלעזר ב"ר שמעון (אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה)
ובסוף פרק שלשה שאכלו מבואר שיין טוב לחולים...

קאצ'קלה כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

יוסי בן יועזר?

נתבקשתי לבאר את פתרוני: פשוט מאוד, במשנה שבת פי"ד מ"ג מבואר ש'יועזר' הוא מאכל לרפואה, והוא גם כן מאכל בריאים.
יואיל נא הרמ"ף בטובו להודיענו האם לזה התכוון, או למשהו אחר.

ואגב אביא מליצה נאה שמצאתי בזה מזמן: הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה ד"ה הפרק העשירי, מביא את רשימת החכמים המוזכרים במשנה פעם אחת בלבד בדבר הלכה, ביניהם הוא מביא את 'יוסי בן יועזר' המוזכר בחגיגה פרק שני בלבד.
ר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין העיר על דברי הרמב"ם:

יוסי בן יועזר בפרק ח' דעדויות שלש הלכות, והוא לא הזכיר כי [אם] בפרק שני דחגיגה, ועל דרך הלצה אני אומר שהוא אוכל את יועזר.

והשיב על כך בספר אמרי צרופה, ברלין תקט"ז, בהקדמה:

ואני אומר עליו, לפי שהרמב"ם רופא מומחה לרבים וידע שהוא מאכל בריא, משום דהגמרא [עבודה זרה לז ע"ב] מסיק דספק טומאה ברשות הרבים הלכה למשה מסיני אך אין מורין, ויוסי בן יועזר הוראה ברבים, אם כן למה יחשוב מה שהיה כבר הלכה למשה מסיני...

קאצ'קלה כתב:

קאצ'קלה כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

יוסי בן יועזר?

נתבקשתי לבאר את פתרוני: פשוט מאוד, במשנה שבת פי"ד מ"ג מבואר ש'יועזר' הוא מאכל לרפואה, והוא גם כן מאכל בריאים.
יואיל נא הרמ"ף בטובו להודיענו האם לזה התכוון, או למשהו אחר.

ואגב אביא מליצה נאה שמצאתי בזה מזמן: הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשנה ד"ה הפרק העשירי, מביא את רשימת החכמים המוזכרים במשנה פעם אחת בלבד בדבר הלכה, ביניהם הוא מביא את 'יוסי בן יועזר' המוזכר בחגיגה פרק שני בלבד.
ר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין העיר על דברי הרמב"ם:

יוסי בן יועזר בפרק ח' דעדויות שלש הלכות, והוא לא הזכיר כי [אם] בפרק שני דחגיגה, ועל דרך הלצה אני אומר שהוא אוכל את יועזר.

והשיב על כך בספר אמרי צרופה, ברלין תקט"ז, בהקדמה:

ואני אומר עליו, לפי שהרמב"ם רופא מומחה לרבים וידע שהוא מאכל בריא, משום דהגמרא [עבודה זרה לז ע"ב] מסיק דספק טומאה ברשות הרבים הלכה למשה מסיני אך אין מורין, ויוסי בן יועזר הוראה ברבים, אם כן למה יחשוב מה שהיה כבר הלכה למשה מסיני...

נכון! יישר כח! איתא במתני' (שבת קט ע"ב) 'אבל אוכל הוא את יועזר'. ופרש"י: שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין. ויוסי בן יועזר חכם גדול בתורה היה כדתנן באבות (פ"א מ"ד).
ומהר"ר אליהו אדמוני נר"ו [ר"מ כולל שובה ישראל במיקסיקו] אמר עוד לפתור החידה, שהיא הפרה, שאוכלים את בשרה, ולפעמים הוא תרופה כדמצינו בגיטין פרק מי שאחזו קורדייקוס [סז ע"ב] ובשבת (קי ע"א) [וכן מצינו בשבת (קט ע"ב) גבי רפואת ארקתא]. ובנה חכם גדול בתורה, הוא רבי יוחנן בן תורתא [כדאיתא בפסיקתא רבתי (פרה ב', דף נו ע"ב). ובס' תולדות תנאים ואמוראים (בערכו) כתב שבסדר הדורות גרס רבי חנינא בן תורתא. ועי' בס' עץ ארז (ח"ב עמ' קמב והלאה) שלא היה תלמיד חכם. ולא משמע כן ממה דאיתא בפסיקתא שם שהיו אומרים הלכה משמו. גם בתוספתא סוף מנחות הובא דבר אגדה משמו]. עכ"ד נר"ו. ולדבריו צריך לומר בלשון החידה 'ובנה' לשון נקיבה.

קראקובער כתב:

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

חומץ בן יין, כינוי לרבי אלעזר ב"ר שמעון (אתיוה לרבי אלעזר ברבי שמעון וקא תפיס גנבי ואזיל שלח ליה ר' יהושע בן קרחה חומץ בן יין עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה)
ובסוף פרק שלשה שאכלו מבואר שיין טוב לחולים...

יישר כח!
ולדבריך צ"ל בלשון החידה 'משקה' במקום 'מאכל'.
ואם כדבריך, אפשר לפתור גם את החידה בענין החומץ, שגם הוא משקה, וכך נקרא רבי אלעזר ברבי שמעון כמובא בדבריך (והוא מב"מ פג ע"ב), ולפעמים תרופה (עי' להרמ"ז ז"ל בס' מראה הילדים מע' הח' סוף אות ח), ובנו היה רבי יוסי, שעליו נאמר (בב"מ פה ע"א) שרבי אלעזר אביו לא היה גדול ממנו.

משה פרץ כתב:ולדבריך צ"ל בלשון החידה 'משקה' במקום 'מאכל'.

הזמן גרם. מיום הכיפורים למדים אנו ששתייה בכלל אכילה...

עזריאל ברגר כתב:חידות לאשכנזים - למנהגים הנפוצים:
איזו מנגינת קדיש נאמרת:
א. פעם א' בשנה?
ב. פעמיים בשנה?
ג. 3 פעמים בשנה?
ד. 4 פעמים בשנה?
ה. 3 או 6 פעמים בשנה - תלויה בנוסחאות?

א. ח"ק דנעילה.
ב. ח"ק של תפילת טל וגשם (למנהגנו).
ג. ח"ק שלאחר ישתבח בימים נוראים.
ד. ח"ק שלפני מוסף בימים נוראים - הרי ג' פעמים, והרביעית - בסליחות דמוצאי מנוחה.
ה. ח"ק של ערבית בימים נוראים - לנוסחנו יש ב' בכל תפילה, ולמשמיטים את הח"ק שלפני ברכו יש רק א'.

עזריאל ברגר כתב:איזה דבר נאמר בתפילות יום הכיפורים פעמיים בכל תפילת לחש ופעם אחת בכל חזרת הש"צ, בערבית איננו נאמר בפיוטים, ובנעילה נאמר פעמיים בלחש ופעמיים בחזרה?

נבדק בנוסח אשכנז, ספרד, וחבד.
בנוסח ספרדי זה נאמר פעמיים בכל תפילה - אחד בלחש ואחד בפיוטים, ומצד הסברא - הדין עמהם בזה שמשווים את כל התפילות, ולולי דמיסתפינא הייתי אומר שצריך להיאמר בפיוטי ערבית ואילו בנעילה ראוי להשמיטו במקום שמשמיטים אותו בשאר התפילות.

"כי אתה סלחן לישראל ומחלן לשבטי ישורון בכל דור ודור ומבלעדיך אין לנו מלך מוחל וסולח"

קראקובער כתב:איך יתכן שהלובש בגד עם ציציות כשרות יבטל מצווה ובאופן שהציצית פסולות לא יבטל מצווה.

ילמדנו רבינו?
אולי במעיל של הכהן הגדול?

עזריאל ברגר כתב:ד. ח"ק שלפני מוסף בימים נוראים - הרי ג' פעמים, והרביעית - בסליחות דמוצאי מנוחה.

לא בכל הסליחות אותו קדיש? או לכה"פ בערב ר"ה?

מנצפך כתב:

עזריאל ברגר כתב:ד. ח"ק שלפני מוסף בימים נוראים - הרי ג' פעמים, והרביעית - בסליחות דמוצאי מנוחה.

לא בכל הסליחות אותו קדיש? או לכה"פ בערב ר"ה?

שמעתיו רק בסליחות דמוצאי מנוחה, ובכל השאר (כולל ער"ה) בד"כ לא ניגש "חזן מקצועי" ובמילא אומרים קדיש ב"מנגינה של ימות החול".

עזריאל ברגר כתב:

קראקובער כתב:איך יתכן שהלובש בגד עם ציציות כשרות יבטל מצווה ובאופן שהציצית פסולות לא יבטל מצווה.

ילמדנו רבינו?
אולי במעיל של הכהן הגדול?

בשבת הלובש ד' כנפות עם כוונה לא לקיים המצווה לפי הביאור הלכה מבטל מצווה (דלא כהמנ"ח) ואם במקרה נפסל החוטים, לפי המרדכי המובא במג"א (שאם נפסלו הציצת בשבת אין איסור ללובשם) אינו מבטל מצווה.

משה פרץ כתב:עוד חידה: דבר מאכל, ולפעמים תרופה, ובנו חכם גדול בתורה.

חנן בן צלף, מוזכר בנחמיה (ג:ל') אחד מבוני חומת ירושלים,
צלף הוא מאכל וגם מקובל מאוד ברפואה העממית הערבית כתרופה לטיפול בליקויי שמיעה, בשיגרון, בעקרות נשים, בפצעים פתוחים ומזוהמים , בסוכרת, בכאב שיניים ובמחלות חזה.

חנן הוא שם חכם: חנן בן אבשלום, חנן המצרי, חנן הנחבא ועוד ועוד.

אחוי ליה צלף...

היכן מצינו קרבן בים?

מענה איש כתב:היכן מצינו קרבן בים?

בספר יונה?