מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אשכול אביעה חידות

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
קראקובער
הודעות: 2713
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי קראקובער » ה' ינואר 24, 2019 1:03 pm

חיים סגל כתב:חידה מאוד מעניינת:
כיצד יתכן שמותר ליהודי לעשות בעצמו דבר בשבת, ומאידך יהא אסור לו לבקש לגוי לעשות זאת מדין 'אמירה לעכו"ם שבות'?
[ספק של רעק"א, מאידך האמרי בינה פשיטא ליה שאין איסור אמירה לעכו"ם בכה"ג].

להגיד לעבד שלך לטבול במקווה לשם עבדות.

חיים סגל
הודעות: 320
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי חיים סגל » ה' ינואר 24, 2019 1:53 pm

הפשטן כתב:אני לא מצליח להבין, איזה הבדל עקרוני אתה מוצא (לענין חידתך), בין מילה לבין עירובי תחומין. לענ"ד, מה שתגיד שם תגיד כאן, ומה שתגיד כאן תגיד שם. אפרט:

חיים סגל כתב:כשאתה מצווה לגוי [למול] אתה מצווהו לעשות באופן שאין המצוה מתקיימת, ואינני רואה שום צד בעולם שלא יהא איסור אמירה לעכו"ם בזה.


גם מי שיחלוק על האמרי בינה ויאסור להגיד לגוי ללכת 4000 אמה, יטען בדיוק כמוך: "כשאתה מצווה לגוי ללכת 4000 אמה, אתה מצווהו ללכת בלי שהוא עשה קודם לכן עירובי תחומין, ואינני רואה שום צד בעולם שלא יהא איסור אמירה לעכו"ם בזה".
אז מה תענה לו? בטח תענה לו, שעצם העובדה שהאמרי בינה מתיר מוכיחה שדווקא יש צד לטעון (ע"י ק"ו מההיתר ליהודי ללכת 4000 אמה) - שבאמירה לגוי ללכת 4000 אמה - לא יהא איסור אמירה לעכו"ם בשבת למרות שהעכו"ם (בשונה מהיהודי) לא עשה קודם לכן עירובי תחומין! השתא דאתית להכי, א"כ דילמא ה"נ בנדו"ד, דילמא יש צד לטעון (ע"י ק"ו מההיתר ליהודי למול) - שבאמירה לגוי למול - לא יהא איסור אמירה לעכו"ם בשבת למרות שהעכו"ם (בשונה מהיהודי) לא מוציא בזה ידי חובת מילה! שים לב להקבלה שבין "למרות" לבין "למרות"...

ובכלל, גם אליבא דשיטתך, שבמילה אין "שום צד בעולם שלא יהא איסור אמירה לעכו"ם בזה", אינני מבין איזה פגם אתה מוצא בפיתרון כזה לחידתך, שהוא (אליבא דשיטתך הנ"ל) יפתור את חידתך - לכו"ע - ולא רק אליבא דהצד לאסור שבו מצדד רעק"א. אדרבא, דווקא הפתרון של עירובי תחומין - אינו פותר באופן חלק את חידתך - שהלא למשל האמרי בינה יפסול על הסף את הפתרון של עירובי תחומין, מה שאין כן הפתרון שאני הצעתי ממילה לא יפסל ע"י אף אחד - אפילו לא ע"י האמרי בינה - לפחות אליבא דשיטתך הנ"ל שבמילה אין "שום צד בעולם שלא יהא איסור אמירה לעכו"ם בזה".

חיים סגל כתב:ובמילים פשוטות יותר: גם לך מותר רק לעשות ברית מילה ולא חבלה בעלמא, ואתה אומר לגוי לעשות חבלה בעלמא.


והוא הדין בדוגמה של עירובי תחומין: גם לך מותר ללכת 4000 אמה - רק אם קודם לכן עשית עירובי תחומין - ולא אם לא עשית, ואתה אומר לגוי ללכת 4000 אמה - מבלי שהוא עשה קודם לכן עירובי תחומין.

חיים סגל כתב:לענ"ד שני הדברים כרוכים יחד, אם מותר לומר לגוי למול זאת אומרת שיוצאים ידי המצוה, כי אם לא יוצאים הרי זה חילול שבת, ועל חילול שבת יש איסור של אמירה לעכו"ם.


נכון, אבל גם אתה מודה שכל זה בתנאי שאנחנו מתחשבים באיסור של אמירה לגוי בשבת, והרי בדיוק לזה כיוונתי בהודעתי הקודמת (אע"פ שלא פירשתי אז את דבריי באופן ברור ולכן אשתדל לעשות זאת כעת): שהסיבה לאסור את האמירה לגוי למול - היא בגלל אמירה לגוי בשבת - ממש כמו בדוגמה שנתת מעירובי תחומין (אליבא דהצד לאסור שבו מצדד רעק"א), ולכן לענ"ד - הדוגמה שנתתי - כן פותרת את החידה.
אם טרם ירדת לסוף כוונתי בהודעתי הקודמת, אז ארחיב יותר: למעשה, מהודעתי הקודמת נחסרו בטעות כמה מילים. התכוונתי להגיד, ואצטט כעת את עצמי - אבל הפעם עם חיסורי מחסרא בתוך סוגריים מרובעים:
"לדעתי, מדבריך אפשר להבין שכביכול, [מי שסובר כי - באמירה לגוי למול - אין איסור אמירה לגוי בשבת, יסבור כי] - אילו הי' מותר בשבת לומר לגוי למול - אז גם הי' ניתן לצאת בזה ידי חובת מילה, ולכן אתה שואל בפליאה (שאינה במקום): וכי יתיר למול ע"י גוי?!"

מאידך, אם בהודעתך הלפני אחרונה לא התכוונת לקשור בין המושג "להתיר" לבין המושג "לצאת ידי חובה", אז אני שוב לא מצליח להבין את פשר פליאתך בהודעתך הלפני אחרונה: "וכי יתיר למול ע"י גוי?!". למה שהמ"ד הזה לא יתיר? הרי אולי הוא סובר (ע"י ק"ו מההיתר ליהודי למול) - שבאמירה לגוי למול - אין איסור אמירה לגוי בשבת למרות שהגוי (בשונה מהיהודי) לא מוציא בזה ידי חובת מילה, כשם שאולי המ"ד הנ"ל סובר (ע"י ק"ו מההיתר ליהודי ללכת 4000 אמה) כהאמרי בינה - שבאמירה לגוי ללכת 4000 אמה - אין איסור אמירה לגוי בשבת למרות שהגוי (בשונה מהיהודי) לא עשה קודם לכן עירובי תחומין...

ישר כח על האריכות הנפלאה.
והאמת שזה סתם ויכוח עקר - כי אין ביננו ויכוח עקרוני, אלא האם תשובתך בכלל החידה או לא, ומה זה משנה?
ולגופם של דברים, כל האיסור של אמירה לעכו"ם הוא מה שאסור לך לעשות אסור לך גם לצוות לנכרי לעשות, אך כשאתה מצווה לגוי לעשות משהו שלך מותר ורק ליהודי אחר אסור, למה שיהיה אסור לך לומר לו זאת?
ולכן פשוט שלומר לגוי למול - אסור, כי אתה אומר לו לעשות משהו שלך אסור לעשות כעת במצבך הנוכחי - לחבול שלא למצות מילה.
משא"כ לצאת מהתחום, הרי הגוי אין לו שום דין שביתה, והוא כחפצי הפקר, ופשוט שמי שעשה ע"ת מותר לו לתפוס גוי על כתפו ולהוציא אותו מחוץ לתחום [כמובן בלי להתייחס לאיסור רשויות אלא לאיסור תחומין, או יותר פשוט - לתפוס גוי ולהניחו על רכבת הנוסעת אל מחוץ לתחום] אף שלתפוס יהודי [או כליו - שקונים שביתה במקום בעליהם] ולהוציא אותו מחוץ לתחומו היא עבירה על איסור עירובי תחומין.
ולכן חידוש הוא שאף שלי עצמי מותר לצאת למקום זה - גם אילו הייתי במצבו של הגוי שאין לו ע"ת, כי הרי הגוי אין לו שביתה ולו יצוייר שאהיה בכזה מצב שלא תהא לי שביתה במקום מסויים יהיה מותר לי לצאת, ואף לתפוס את הגוי ולהוציא אותו על שכמי מותר לי, ומאידך לבקש לו שיצא מעצמו עבורי אסור לי.
אמנם אתה צודק שאפשר להבין לא כך, אלא כיון שאילו הייתי במצבו של הגוי [- ללא ע"ת] אך בגדר של יהודי [- שקונה שביתה] היה אסור לי לצאת, וממילא אסור לי גם לבקש לגוי.
אך זה חידוש, כי לעשות את השילוב בין מצבו של הגוי לבין גדרו של יהודי במצב כזה הוא מחודש!

קראקובער
הודעות: 2713
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי קראקובער » ה' ינואר 24, 2019 9:05 pm

קראקובער כתב:
חיים סגל כתב:חידה מאוד מעניינת:
כיצד יתכן שמותר ליהודי לעשות בעצמו דבר בשבת, ומאידך יהא אסור לו לבקש לגוי לעשות זאת מדין 'אמירה לעכו"ם שבות'?
[ספק של רעק"א, מאידך האמרי בינה פשיטא ליה שאין איסור אמירה לעכו"ם בכה"ג].

להגיד לעבד שלך לטבול במקווה לשם עבדות.

להגיד לגוי לשחוט לחולה שיש בו סכנה והוא בעצמו יודע לשחוט. (לשיטת רוב הראשונים)

מרדכי ש.
הודעות: 78
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ה' ינואר 24, 2019 9:44 pm

היכן בסידור התפילה אנו אומרים 24 מילים רצופות, שכולם מסתיימות באות ך'??

מרדכי ש.
הודעות: 78
הצטרף: א' נובמבר 19, 2017 10:50 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי מרדכי ש. » ה' ינואר 24, 2019 9:45 pm

איזו תפילה לא יוצאים בה ידי חובה אם האורך והרוחב שלה אינן שוות??
רמז: (חידה של משחקי מילים:)

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 24, 2019 10:39 pm

מרדכי ש. כתב:היכן בסידור התפילה אנו אומרים 24 מילים רצופות, שכולם מסתיימות באות ך'??

viewtopic.php?p=12722#p12722

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 24, 2019 10:39 pm

מרדכי ש. כתב:איזו תפילה לא יוצאים בה ידי חובה אם האורך והרוחב שלה אינן שוות??
רמז: (חידה של משחקי מילים:)

יש 2 כאלו, ונוהגים שגם הגובה יהיה שווה.

הפשטן
הודעות: 474
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הפשטן » ו' ינואר 25, 2019 12:32 am

חיים סגל כתב:פשוט שלומר לגוי למול - אסור, כי אתה אומר לו לעשות משהו שלך אסור לעשות כעת במצבך הנוכחי - לחבול שלא למצות מילה.


מצבך הנוכחי הוא, שאם אתה מבצע מעשה של מילה לכל פרטיו ודקדוקיו המעשיים (כולל פריעה וכו') - בעוד שמעל גביך עומד יהודי גדול שמתכוון שהמעשה שלך יהי' לשם מצוות מילה (מבלי שאתה מתכוון לכלום), אז המעשה שלך - הוא לא מעשה של "חבלה שלא למצות מילה" (כלשונך) - אלא הוא מעשה של "מילה לשם מצוות מילה", ולכן לא ברור לי למה אתה טוען שמדובר כאן ב"משהו שלך אסור לעשות כעת במצבך הנוכחי - לחבול שלא למצות מילה".

ואם תגיד, שבמילים "מצבך הנוכחי" התכוונת - לא אל "בדיוק מצבך הנוכחי" אלא אל "כמעט מצבך הנוכחי" - דהיינו התכוונת אל מעשה שהוא לא ממש מעשה של מילה (כגון שהתכוונת באופן שהמעשה אינו כולל פריעה או באופן שהיהודי הגדול שעומד מעל גביך לא מתכוון לשם מצוות מילה וכל כיו"ב), א"כ למה אתה מבחין בין זה לבין יציאה מתחום העיר? הלא גם לגבי יציאה מתחום העיר ניתן - לטעון דבר שדומה אל מה שטענת דהיינו - לטעון, שפשוט שאסור לומר לגוי לצאת מתחום העיר שהלא - בזה אתה אומר לו לעשות משהו שלך אסור לעשות כעת ב"כמעט-מצבך-הנוכחי" דהיינו - בזה אתה אומר לו לצאת מתחום העיר "מבלי" שהיוצא הניח עירובי תבשילין!

חיים סגל כתב:ולכן חידוש הוא, שאף שלי עצמי מותר לצאת למקום זה - גם אילו הייתי במצבו של הגוי שאין לו ע"ת - כי הרי הגוי אין לו שביתה ולו יצוייר שאהיה בכזה מצב שלא תהא לי שביתה במקום מסויים יהיה מותר לי לצאת ואף לתפוס את הגוי ולהוציא אותו על שכמי מותר לי, מאידך - לבקש לו שיצא מעצמו עבורי - אסור לי.


אותו דבר לגבי מילה: חידוש הוא, שאף שלי עצמי מותר למול - גם אילו הייתי במצבו של הגוי שאינו מתכוון לשם מילה (אלא מל בלי שום כוונה ואינו מתכוון לכלום) - כי הרי הגוי אינו מתכוון לשם חבלה ולו יצוייר שאהי' בכזה מצב שלא אתכוון לשם חבלה אז יהי' מותר לי למול (שהלא יש יהודי גדול שעומד מעל גביי ושמתכוון לשם מצות מילה), מ"מ - לבקש מהגוי למול עבורי - אסור לי (אף אם יש יהודי גדול שעומד מעל גבי הגוי ושמתכוון לשם מצות מילה).

חיים סגל כתב:אילו הייתי במצבו של הגוי [- ללא ע"ת] אך בגדר של יהודי [- שקונה שביתה] - היה אסור לי לצאת, וממילא אסור לי גם לבקש לגוי. אך זה חידוש, כי לעשות את השילוב - בין מצבו של הגוי לבין גדרו של יהודי במצב כזה - הוא מחודש!


אותו דבר לגבי מילה: אילו הייתי במצבו של הגוי [שאינו מתכוון לשם מילה] אך בגדר של יהודי כזה שמתכוון לשם חבלה - הי' אסור לי למול בשבת, וממילא אסור לי לבקש מהגוי למול. אך זה חידוש, כי לעשות את השילוב - בין מצבו של הגוי [שאינו מתכוון לשם מילה] לבין גדרו של יהודי כזה שמתכוון לשם חבלה - הוא מחודש!

חיים סגל
הודעות: 320
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי חיים סגל » ו' ינואר 25, 2019 7:22 am

אני רואה שאתה לא כ"כ פשטן, ואיני מצליח לירד לסוף כוונתך,
כשאני מבקש לגוי למול - אני מבקש לו לעשות חבלה, כי לא שייך שגוי ימול, ולכן אף שלי עצמי מותר למול כי אני עושה 'מילה' לבקש לגוי למול אסור לי כי אני מבקש לו לעשות 'חבלה'.
כשאני מבקש לו לצאת מחוץ לתחום - איזה איסור אני מבקש לו? ממה נפשך - לי עצמי מותר לצאת לשם - כי עשיתי ע"ת וזהו תחומי, לגוי עצמו זה לא יציאה מחוץ לתחום, כי אין לגוי שביתה.
ובכלל ההבדל פשוט ביותר: במילה שייך לעשות 'מילה' ושייך לעשות 'חבלה', ביציאה מחוץ לתחום אין שתי אופנים, יש 'יציאה מתחומי' ויש 'אי יציאה מתחומי', ולבקש מגוי לצאת מחוץ לתחום העיר כשעשיתי ע"ת, הוא לבקש לו - לצאת בתוך התחום ולא מחוץ לתחום. [כי 'תחומו של הגוי' לא אמור לעניין אף אחד]. כלומר, גם כלפי היהודי הגוי לא יצא מחוץ לתחום, כי אין לו תחום, משא"כ במילה - הגוי עשה חבלה!!! כי זו מציאות!
ובכלל, אני לא מבין את הויכוח, ראית כתוב היכן שהוא שיש איסור אמירה לעכו"ם לבקש לגוי למול, אולי אין [לי פשוט וברור שיש ולא צריך להכתב, אך לדידך - מי אמר שאכן אסור].

וכיון שכתבת בטעות 'עירוב תבשילין' עלה בדעתי שאותה שאלה יכולה להיות בזה
אדם הניח עירוב תבשילין לבשל מיו"ט לשבת, היעלה על הדעת שיהיה אסור לבקש מגוי שיבשל עבורו כי הגוי לא הניח עירוב???
פשוט שמותר כי הגוי עושה בדיוק את את 'המעשה' שאני עושה - בישול! שלי מותר לעשותו.
משא"כ מילה הוא לא עושה את מה שאני עושה - אני עושה 'מילה' הוא עושה 'חבלה'!!!

הפשטן
הודעות: 474
הצטרף: א' יוני 11, 2017 1:43 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי הפשטן » ו' ינואר 25, 2019 12:12 pm

חיים סגל כתב:אני לא מבין את הויכוח, ראית כתוב היכן שהוא שיש איסור אמירה לעכו"ם לבקש לגוי למול, אולי אין [לי פשוט וברור שיש ולא צריך להכתב, אך לדידך - מי אמר שאכן אסור].


גם אני לא מבין את הויכוח החדש שאתה מעורר כעת, שהלא הואיל ולך פשוט וברור - שיש איסור אמירה לעכו"ם בבקשה מגוי למול - ושאין זה צריך להיכתב, א"כ למה אתה שואל כעת האם ראיתי כתוב היכן שהוא שיש איסור אמירה לעכו"ם בבקשה מגוי למול?

חיים סגל כתב:אני רואה שאתה לא כ"כ פשטן, ואיני מצליח לירד לסוף כוונתך.


אם אדם לא מצליח לרדת לסוף כוונת חברו, זה עדין לא אומר שהחבר הוא לא כ"כ פשטן, זה רק אומר שהחבר לא הצליח להסביר היטב את דבריו, וזה יכול לקרות אפילו אם דבריו הם הפשט של הפשט.

לגופו של עניין:

המשותף בין הפשטן לבין מי שאיננו כזה, הוא ששניהם יודעים מה הפירוש של "אסור" "מותר" "חייב" "פטור" "כשר" "פסול" "טהור" "טמא" "קדוש" חולין". זה המשותף בין שניהם. מאידך, ההבדל בין פשטן לבין מי שאיננו כזה, הוא שכדי לדעת מתי: "אסור" "מותר" "חייב" "פטור" "כשר" "פסול" "טהור" "טמא" "קדוש" חולין", הפשטן נשען אך ורק על המציאות החומרית והנפשית (כולל א"כ על מציאות של "יהודי" ושל "גוי"), ואף פעם לא על מושגים הלכתיים מופשטים. אפרט:

הפשטן לא יודע מה זה "מילה", והוא גם לא יודע מה זה "חבלה". אבל הוא יודע מה זה "חיתוך" - משום שחיתוך הוא חלק מהמציאות החומרית, והוא גם יודע מה זה "מתוך כוונה לשם מצוה" - משום שכוונה לשם מצוה היא חלק מהמציאות הנפשית. מי שאיננו פשטן יגיד לך, כי חיתוך אשר נעשה ע"י גוי - או שלא לשם מצוה - מוגדר הלכתית כ"חבלה", וכי חיתוך אשר נעשה ע"י יהודי שמתכוון לשם מצוה - או שלא מתכוון לכלום אבל מעל גביו עומד יהודי שמתכוון לשם מצוה - מוגדר הלכתית כ"מילה". אבל הפשטן לא מתעסק עם המושגים ההלכתיים המופשטים האלה. תגיד לו "חיתוך", הוא יבין. תגיד לו "יהודי" או "גוי", הוא ג"כ יבין. תגיד לו "מילה" או "חבלה", הוא לא יבין, אלא אם כן תגדיר לו מלכתחילה - מה הפירוש של המושגים ההלכתיים המופשטים האלה - ע"י גדרים שנשענים על המציאות החומרית והנפשית בלבד (לא ההלכתית המופשטת).

הפשטן לא יודע מה זה "תחום", והוא גם לא יודע מה זה "שביתה". אבל הוא יודע מה זה "הליכה מכאן 4000 אמה" - משום שזה חלק מהמציאות החומרית, והוא גם יודע מה זה "להניח במקום פלוני מזון פלוני מתוך כוונה פלונית" - משום שזה חלק מהמציאות החומרית והנפשית. תגיד לו "תחום" או "שביתה", הוא לא יבין, אלא אם כן תגדיר לו מלכתחילה - מה הפירוש של המושגים ההלכתיים המופשטים האלה - ע"י גדרים שנשענים על המציאות החומרית והנפשית בלבד (לא ההלכתית המופשטת).

לפי ההסתכלות של הפשטן, הדוגמה של עירובי תחומין - פותרת את החידה שלך [לפחות אליבא דהצד האוסר שבו מצדד רעק"א], משום שמחד גיסא יש פה מציאות חומרית ונפשית - של הליכה מכאן 4000 אמה - ושל מזון פלוני שהונח במקום פלוני מתוך כוונה פלונית, ומאידך גיסא - למרות שמותר ליהודי פלוני ללכת מכאן 4000 אמה (אחרי שמזון פלוני הונח במקום פלוני מתוך כוונה פלונית) - אסור לו [אליבא דהצד האוסר שבו מצדד רעק"א] לומר לגוי ללכת מכאן 4000 אמה (אחרי שמזון פלוני הונח במקום פלוני מתוך כוונה פלונית). שים לב, שבמציאות החומרית והנפשית - מדובר פה על אותה פעולה בדיוק: הליכה מכאן 4000 אמה (אחרי שמזון פלוני הונח במקום פלוני מתוך כוונה פלונית). אף על פי כן, מותר ליהודי פלוני לעשות את פעולת ההליכה הזאת, אבל [אליבא דהצד האוסר שבו מצדד רעק"א] אסור ליהודי הזה לומר לגוי לעשותה. לכן, לפי ההסתכלות של הפשטן, הדוגמה של עירובי תחומין - פותרת את החידה שלך [כאמור לפחות אליבא דהצד האוסר שבו מצדד רעק"א].

לפי ההסתכלות של הפשטן, גם הדוגמה שנתתי לך באשכול הזה - פותרת את החידה שלך [אבל הפעם אליבא דכו"ע], משום שמחד גיסא יש פה מציאות חומרית ונפשית - של חיתוך בתינוק בן שמונה ימים - ושל יהודי שעומד מעל גבי המחתכים ושמתכוון לשם מצוה, ומאידך גיסא - למרות שליהודי פלוני (שאינו מתכוון כלום) מותר לבצע את החיתוך הזה - אסור ליהודי הזה לומר לגוי (שאינו מתכוון כלום) לבצע את החיתוך הזה. שים לב, שבמציאות החומרית והנפשית - מדובר פה על אותה פעולה בדיוק: חיתוך בתינוק בן שמונה ימים, מבלי שהחותך מתכוון כלום - אבל מעל גביו עומד יהודי שמתכוון לשם מצוה. אף על פי כן, מותר ליהודי פלוני לבצע את פעולת החיתוך הזאת, אבל אסור לו לומר לגוי לעשותה. לכן, לפי ההסתכלות של הפשטן, גם הדוגמה שנתתי לך באשכול הזה - פותרת את החידה שלך [אבל כאמור הפעם אליבא דכו"ע].

חיים סגל כתב:אדם הניח עירוב תבשילין לבשל מיו"ט לשבת, היעלה על הדעת שיהיה אסור לבקש מגוי שיבשל עבורו כי הגוי לא הניח עירוב???


קודם תגיד לי אתה, מה הי' הדין אילו - מי שהתבקש לבשל בשביל אלה שהניחו עירובי תבשילין - הי' יהודי אחר שלא הניח עירובי תבשילין. הלא ממ"נ: אם אסור לבקש מיהודי לבשל בכה"ג, אז למה אתה תתפלא אם יתברר שגם אסור לבקש מגוי לבשל בכה"ג? מאידך, אם יתברר שמותר לבקש מיהודי - אז כ"ש שמותר לבקש מגוי, וא"כ ה"ה בעירובי תחומין, וא"כ צדק האמרי בינה, וא"כ אין מקום לספיקו של רעק"א, וא"כ הדוגמה של עירובי תחומין - ממש כמו הדוגמה של עירובי תבשילין - אינה פותרת את החידה שלך.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' ינואר 30, 2019 3:04 pm

אדם אחד נטל את נשמתם ארבעה בעלי חיים מאותו סוג (כלומר: שלא תאמרו שאחד היה סוס והשני פרה) באותה שיטת נטילת-נשמה (שלא תאמרו שאחד נשחט ואחד נחנק), ובא חברו ואכל את ארבעתם.
וכל הסיפור היה באותו מקום ממש.

אחד מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.

רמז: לא אמרתי שזה מותר באכילה, או שאין בו מלקות, אלא שאינו חייב "משום אוכל נבלה".
רמז שני: חלק מהדברים שנויים במחלוקת בחז"ל, וכתבתי לדעת הרמב"ם. וחלק מהדברים הם כפי הנלפענ"ד בשיטת הרמב"ם, ובע"ה בל"נ אפתח על זה אשכול אחרי פתרון החידה.

משה דוויק

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי משה דוויק » ד' ינואר 30, 2019 4:06 pm

מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

גימפעל
הודעות: 2507
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי גימפעל » ד' ינואר 30, 2019 11:00 pm

עזריאל ברגר כתב:אדם אחד נטל את נשמתם ארבעה בעלי חיים מאותו סוג (כלומר: שלא תאמרו שאחד היה סוס והשני פרה) באותה שיטת נטילת-נשמה (שלא תאמרו שאחד נשחט ואחד נחנק), ובא חברו ואכל את ארבעתם.
וכל הסיפור היה באותו מקום ממש.

אחד מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.

רמז: לא אמרתי שזה מותר באכילה, או שאין בו מלקות, אלא שאינו חייב "משום אוכל נבלה".
רמז שני: חלק מהדברים שנויים במחלוקת בחז"ל, וכתבתי לדעת הרמב"ם. וחלק מהדברים הם כפי הנלפענ"ד בשיטת הרמב"ם, ובע"ה בל"נ אפתח על זה אשכול אחרי פתרון החידה.

לא חישבנתי אבל לכאורה מדובר במולק ושוחט חטאת העוף ועולת העוף וחולין.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ינואר 31, 2019 8:53 pm

גימפעל כתב:
עזריאל ברגר כתב:אדם אחד נטל את נשמתם ארבעה בעלי חיים מאותו סוג (כלומר: שלא תאמרו שאחד היה סוס והשני פרה) באותה שיטת נטילת-נשמה (שלא תאמרו שאחד נשחט ואחד נחנק), ובא חברו ואכל את ארבעתם.
וכל הסיפור היה באותו מקום ממש.

אחד מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, וחייב על אכילתו משום אוכל נבלה.
אחד אינו מטמא משום נבלה, ואינו חייב על אכילתו משום אוכל נבלה.

רמז: לא אמרתי שזה מותר באכילה, או שאין בו מלקות, אלא שאינו חייב "משום אוכל נבלה".
רמז שני: חלק מהדברים שנויים במחלוקת בחז"ל, וכתבתי לדעת הרמב"ם. וחלק מהדברים הם כפי הנלפענ"ד בשיטת הרמב"ם, ובע"ה בל"נ אפתח על זה אשכול אחרי פתרון החידה.

לא חישבנתי אבל לכאורה מדובר במולק ושוחט חטאת העוף ועולת העוף וחולין.

אם הוא שחט - איך תטמא משום נבלה וכו'?!
אכן התכוונתי למליקה:
עולת העוף - אינה מטמאה, ואין חייבים עליה משום נבלה, שהרי "אין איסור חל על איסור" (ראו באשכול דלקמן).
חטאת העוף - אינה מטמאה, אבל זר האוכלה - חייב משום אוכל נבלה.
חולין - מטמאים, וחייבים עליהם משום נבלה.
המולק לעבודה זרה - נאסר העוף ברגע שעשה בו מעשה והתחיל למולקו, ולכן לא יחול עליו איסור נבלה לכאורה, אבל מטמא טומאת נבלות בבית הבליעה (מלבד מה שמטמא מדרבנן משום עבודה זרה, וזה יכול להיות פתרון לחידה אחרת: מה מטמא גם במגע ומשא וגם בבית הבליעה).

עיקר הדיון בנושא "אין איסור חל על איסור" בנבלה ומעילה והמסתעף - יהיה בבית המדרש, באשכול viewtopic.php?f=17&t=44248

נ.ב. לא לחינם כתבתי את המולק לע"ז אחרון, כי אם הוא הקריב קרבן לע"ז - הוא נפסל מלעבוד במקדש, ולכן יש להעמיד את החידה שלי באוקימתא שההקרבה לע"ז היתה אחרונה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' פברואר 01, 2019 1:06 pm

איזה איסור חל על איסור, למרות שאיננו מוסיף ולא כולל ולא "בת אחת"?

כלומר: דבר שאסור באכילה, ואם אכלו בשגגה - מביא קרבן אחד, ועכשיו חל עליו איסור נוסף, והאוכלו בשגגה - מביא שני קרבנות.

גימפעל
הודעות: 2507
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי גימפעל » ו' פברואר 01, 2019 4:04 pm

עזריאל ברגר כתב:איזה איסור חל על איסור, למרות שאיננו מוסיף ולא כולל ולא "בת אחת"?

כלומר: דבר שאסור באכילה, ואם אכלו בשגגה - מביא קרבן אחד, ועכשיו חל עליו איסור נוסף, והאוכלו בשגגה - מביא שני קרבנות.

חלב נבילה וחלב טריפה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ש' פברואר 02, 2019 8:43 pm

גימפעל כתב:
עזריאל ברגר כתב:איזה איסור חל על איסור, למרות שאיננו מוסיף ולא כולל ולא "בת אחת"?

כלומר: דבר שאסור באכילה, ואם אכלו בשגגה - מביא קרבן אחד, ועכשיו חל עליו איסור נוסף, והאוכלו בשגגה - מביא שני קרבנות.

חלב נבילה וחלב טריפה.

איסור חלב - חל במעי אמו, כשכלו לו חדשיו, ואיסור נבלה וטרפה הוא איסור כולל - שכולל את כל הבהמה.
וגם: בנו"ט אין קרבן!

רמז: קשור (חלקית) לחידה הקודמת.
נערך לאחרונה על ידי עזריאל ברגר ב א' פברואר 03, 2019 10:03 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יאיר
הודעות: 10043
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 03, 2019 2:58 am

שלש מילים רצופות בפרשה עם אותו שורש וכן האם יש עוד בתורה ובנ"ך ומהם?

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 03, 2019 10:02 am

יאיר כתב:שלש מילים רצופות בפרשה עם אותו שורש וכן האם יש עוד בתורה ובנ"ך ומהם?

יש 4:
viewtopic.php?p=176140#p176140
viewtopic.php?p=314079#p314079

יאיר
הודעות: 10043
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי יאיר » א' פברואר 03, 2019 12:14 pm

יישר כח

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 03, 2019 1:25 pm

חידה אחרת:
היכן מצינו 3 פעלים כפולים (כמו: הוכח תוכיח, השב תשיבם) בפסוק אחד?
אגב, שנים מתוכם מתרגם אונקלוס באותו שורש (ויוצא בתרגומו 5 מילים מאותו שורש כמעט ברצף).

לבנון
הודעות: 450
הצטרף: א' ספטמבר 01, 2013 11:00 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי לבנון » א' פברואר 03, 2019 4:14 pm

עזריאל ברגר כתב:חידה אחרת:
היכן מצינו 3 פעלים כפולים (כמו: הוכח תוכיח, השב תשיבם) בפסוק אחד?
אגב, שנים מתוכם מתרגם אונקלוס באותו שורש (ויוצא בתרגומו 5 מילים מאותו שורש כמעט ברצף).

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
אם ענאה תעני יתיה ארי אם מקבל יקבל קדמי קבלה אקביל קבילתיה

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 03, 2019 4:36 pm

לבנון כתב:
עזריאל ברגר כתב:חידה אחרת:
היכן מצינו 3 פעלים כפולים (כמו: הוכח תוכיח, השב תשיבם) בפסוק אחד?
אגב, שנים מתוכם מתרגם אונקלוס באותו שורש (ויוצא בתרגומו 5 מילים מאותו שורש כמעט ברצף).

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
אם ענאה תעני יתיה ארי אם מקבל יקבל קדמי קבלה אקביל קבילתיה

יפה!

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 03, 2019 4:40 pm

עזריאל ברגר כתב:איזה איסור חל על איסור, למרות שאיננו מוסיף ולא כולל ולא "בת אחת"?

כלומר: דבר שאסור באכילה, ואם אכלו בשגגה - מביא קרבן אחד, ועכשיו חל עליו איסור נוסף, והאוכלו בשגגה - מביא שני קרבנות.

אשם-מעילה וחטאת-פיגול בחטאת העוף ובמנחות הנאכלות (כולל לחם הפנים, לא כולל לחמי שלמים למיניהם, שבהם זה איסור-כולל עם האיסור-מוסיף).

בשאר הקרבנות יש איסור מוסיף - מיגו שנוסף איסור למזבח במה שראוי להקטרה.

נ.ב. הגמרא דורשת זאת מפסוקים, ולכן חל איסור על איסור שלא כפי הכללים הרגילים.

חיים סגל
הודעות: 320
הצטרף: ב' ספטמבר 11, 2017 2:12 pm

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי חיים סגל » א' פברואר 03, 2019 11:51 pm

משה דוויק כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?

משה דוויק

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי משה דוויק » ב' פברואר 04, 2019 12:25 am

איני יודע,

אריה לייב
הודעות: 132
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2011 2:06 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אריה לייב » ג' פברואר 05, 2019 11:38 pm

חיים סגל כתב:
משה דוויק כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?


מקנת כסף נימול ביום שלקחו (שו"ע יו"ד רס"ז)
אבל אני לא בטוח שדוחה שבת.

אדרבה אשמח לשמוע מחברי הפורום.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 11:50 pm

אריה לייב כתב:
חיים סגל כתב:
משה דוויק כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?


מקנת כסף נימול ביום שלקחו (שו"ע יו"ד רס"ז)
אבל אני לא בטוח שדוחה שבת.

אדרבה אשמח לשמוע מחברי הפורום.

למ"ד שלומדים מ"שמיני" שאפילו בשבת - ודאי זה אינו דוחה שבת, שהרי לא נימול בשמיני.
אבל למ"ד שלומדים מגז"ש ד"אות ברית ודורות", או ממקורות אחרים, ובפרט לר"א שסובר שכל מצווה דוחה שבת - לכאורה דוחה שבת, עכ"פ לגבי "יליד בית שנימול ביום שנולד". וצ"ע.

שברי לוחות
הודעות: 1846
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ג' פברואר 05, 2019 11:51 pm

למ"ד דמכשירי פסח דוחה שבת, יכול ערל לימול עצמו בשבת שיוכל להקריב הפסח

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 05, 2019 11:56 pm

שברי לוחות כתב:למ"ד דמכשירי פסח דוחה שבת, יכול ערל לימול עצמו בשבת שיוכל להקריב הפסח

א. יפה!
ב. המ"ד הזה הוא ר"א, ולכאורה לדעתו גם סתם מילה שלא בזמנה דוחה שבת, שהרי כך היא שיטתו שכל מצווה דוחה שבת (מלבד ציצית ומזוזה וכיו"ב שיכול להפקירם), וצריך לומר שהוא חולק על משנתנו דקטן נימול לשמונה לתשעה וכו'.

שברי לוחות
הודעות: 1846
הצטרף: ג' ינואר 29, 2013 5:40 am
מיקום: ניו יורק

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי שברי לוחות » ד' פברואר 06, 2019 12:03 am

עזריאל ברגר כתב:
שברי לוחות כתב:למ"ד דמכשירי פסח דוחה שבת, יכול ערל לימול עצמו בשבת שיוכל להקריב הפסח

א. יפה!
ב. המ"ד הזה הוא ר"א, ולכאורה לדעתו גם סתם מילה שלא בזמנה דוחה שבת, שהרי כך היא שיטתו שכל מצווה דוחה שבת (מלבד ציצית ומזוזה וכיו"ב שיכול להפקירם), וצריך לומר שהוא חולק על משנתנו דקטן נימול לשמונה לתשעה וכו'.

עיין תוספות שבת קלא. ד"ה ושוין, ותראה שלא כל מצוה דוחה שבת, אבל אולי מילה שאני, ודו"ק

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' פברואר 06, 2019 12:16 am

צודק בהערתך, וצודק גם שלכאורה מילה שאני.

אריה לייב
הודעות: 132
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2011 2:06 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אריה לייב » ה' פברואר 07, 2019 12:18 am

עזריאל ברגר כתב:
אריה לייב כתב:
חיים סגל כתב:
משה דוויק כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?


מקנת כסף נימול ביום שלקחו (שו"ע יו"ד רס"ז)
אבל אני לא בטוח שדוחה שבת.

אדרבה אשמח לשמוע מחברי הפורום.

למ"ד שלומדים מ"שמיני" שאפילו בשבת - ודאי זה אינו דוחה שבת, שהרי לא נימול בשמיני.
אבל למ"ד שלומדים מגז"ש ד"אות ברית ודורות", או ממקורות אחרים, ובפרט לר"א שסובר שכל מצווה דוחה שבת - לכאורה דוחה שבת, עכ"פ לגבי "יליד בית שנימול ביום שנולד". וצ"ע.


עיינת בשו"ע יו"ד רס"ז? אשמח מאד אם תעיין ותגיד מה יוצא להלכה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' פברואר 07, 2019 12:13 pm

אריה לייב כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אריה לייב כתב:
חיים סגל כתב:
משה דוויק כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?


מקנת כסף נימול ביום שלקחו (שו"ע יו"ד רס"ז)
אבל אני לא בטוח שדוחה שבת.

אדרבה אשמח לשמוע מחברי הפורום.

למ"ד שלומדים מ"שמיני" שאפילו בשבת - ודאי זה אינו דוחה שבת, שהרי לא נימול בשמיני.
אבל למ"ד שלומדים מגז"ש ד"אות ברית ודורות", או ממקורות אחרים, ובפרט לר"א שסובר שכל מצווה דוחה שבת - לכאורה דוחה שבת, עכ"פ לגבי "יליד בית שנימול ביום שנולד". וצ"ע.


עיינת בשו"ע יו"ד רס"ז? אשמח מאד אם תעיין ותגיד מה יוצא להלכה.

בשו"ע כתוב במפורש שרק הנימולים לשמונה דוחים שבת.
ולחידודי החידות- תליתי זאת במחלוקות תנאים ואמוראים, כפי שמתבאר למעיין בפרק ר"א דמילה, אבל להלכה איננו יכולים לדחות את השבת בגלל דעות מסוימות בגמרא, כפשוט.

אריה לייב
הודעות: 132
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2011 2:06 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אריה לייב » ש' פברואר 09, 2019 11:06 pm

באיזה סעיף בסימן רס"ז ביו"ד?

אריה לייב
הודעות: 132
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2011 2:06 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אריה לייב » ש' פברואר 09, 2019 11:07 pm

עזריאל ברגר כתב:
אריה לייב כתב:
עזריאל ברגר כתב:
אריה לייב כתב:
חיים סגל כתב:מתי מילה שלא בזמנה דוחה שבת?

מה התשובה?


מקנת כסף נימול ביום שלקחו (שו"ע יו"ד רס"ז)
אבל אני לא בטוח שדוחה שבת.

אדרבה אשמח לשמוע מחברי הפורום.

למ"ד שלומדים מ"שמיני" שאפילו בשבת - ודאי זה אינו דוחה שבת, שהרי לא נימול בשמיני.
אבל למ"ד שלומדים מגז"ש ד"אות ברית ודורות", או ממקורות אחרים, ובפרט לר"א שסובר שכל מצווה דוחה שבת - לכאורה דוחה שבת, עכ"פ לגבי "יליד בית שנימול ביום שנולד". וצ"ע.

עיינת בשו"ע יו"ד רס"ז? אשמח מאד אם תעיין ותגיד מה יוצא להלכה.

בשו"ע כתוב במפורש שרק הנימולים לשמונה דוחים שבת.
ולחידודי החידות- תליתי זאת במחלוקות תנאים ואמוראים, כפי שמתבאר למעיין בפרק ר"א דמילה, אבל להלכה איננו יכולים לדחות את השבת בגלל דעות מסוימות בגמרא, כפשוט.

באיזה סעיף בסימן רס"ז ביו"ד?

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 10, 2019 9:02 am

אריה לייב כתב:באיזה סעיף בסימן רס"ז ביו"ד?

בסעיף ב כתב שמילת העבדים שנימולין לשמונה דוחה שבת.
ומכלל הן אתה שומע לאו.
ובפרט שלהלכה חיישינן למ"ד שכל שאין אמו טמאה לדה אין מילתו דוחה שבת (ואפילו יוצא-דופן).

אריה לייב
הודעות: 132
הצטרף: ד' אוגוסט 10, 2011 2:06 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי אריה לייב » א' פברואר 10, 2019 10:59 pm

תודה

עזריאל ברגר
הודעות: 5184
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » א' פברואר 24, 2019 1:57 pm

מצווה מסוימת נזכרה בפרשתנו דאתמול (כי-תשא) פעמיים, בשני הקשרים שונים לגמרי.
מיהי? והאם יש כמותה בפרשיות התורה?

דרומי
הודעות: 4960
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: אשכול אביעה חידות

הודעהעל ידי דרומי » א' פברואר 24, 2019 2:03 pm

אישיות בזמן התורה שבכתב (חמשה חומשי תורה) -

התורה מפרטת את כל השושלת של אבותיו ואבות אבותיו, ומספרת גם על בנו ונכדו של אותו אדם.

אך על אותו אדם ספציפי היא 'מדלגת' והוא לא נזכר בתורה! מי הוא?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים