פורום אוצר החכמה

אישצפת כתב:

לבנון כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה חדשה:
מי פצר באחרים ואחרים אחרים פצרו בו?

לוט

אכן
ומענין לענין באותו ענין
מי פצרו בו לקחת ולקח
ומי פצרו בו לקחת ולא לקח

גיחזי ואלישע

בגחזי לא פצרו לקחת.
פצרו בו ולקח הוא עשו.

כבודו קרא בפסוק? ויפרץ בו.. ותרגומו ואתקיף ביה. וגם במצודות להדיא נעמן הפציר בגיחזי לקחת ככרים ובתחילה מיאן גיחזי לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו.

הרב לבנון צדק
כוונתי היתה לעשו
שם נאמר בפסוק "ויפצר בו ויקח"
בכל החידות ששאלתי על "פצרו" נזכר במפורש השורש פ' צ' ר'

ומענין לענין באותו ענין
אדם אחד פצרו בו פעמיים
באחת נענה לפצירה למרות שסבר שהדבר מיותר לאחר שפצרו בו עד בוש
בשניה סירב בכל תוקף ולא נענה לפצירה

כדכד כתב:ומענין לענין באותו ענין
אדם אחד פצרו בו פעמיים
באחת נענה לפצירה למרות שסבר שהדבר מיותר לאחר שפצרו בו עד בוש
בשניה סירב בכל תוקף ולא נענה לפצירה

אלישע

אכן
היכן?

כדכד כתב:

אישצפת כתב:

לבנון כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה חדשה:
מי פצר באחרים ואחרים אחרים פצרו בו?

לוט

אכן
ומענין לענין באותו ענין
מי פצרו בו לקחת ולקח
ומי פצרו בו לקחת ולא לקח

גיחזי ואלישע

בגחזי לא פצרו לקחת.
פצרו בו ולקח הוא עשו.

כבודו קרא בפסוק? ויפרץ בו.. ותרגומו ואתקיף ביה. וגם במצודות להדיא נעמן הפציר בגיחזי לקחת ככרים ובתחילה מיאן גיחזי לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו.

הרב לבנון צדק
כוונתי היתה לעשו
שם נאמר בפסוק "ויפצר בו ויקח"
בכל החידות ששאלתי על "פצרו" נזכר במפורש השורש פ' צ' ר'

הרב לבנון צדק שכיון לפיתרון עליו חשב כבודו. אולם אין זה שולל לרגע שגם באלישע וגם בגיחזי הפצירו אלישע לא לקח וגיחזי לקח. בשניהם גם נזכר השורש פ'צ'ר' כי גם פ'ר'צ' הנזכר אצל גיחזי הוא כמו פ'צ'ר' וכמו ויפרץ הנזכר אצל אבשלום וכמו ויפרצו בו עבדיו הנזכר אצל שאול. שזהו מהשרשים המתחלפים ככשב וכבש.

אישצפת כתב:

לבנון כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה חדשה:
מי פצר באחרים ואחרים אחרים פצרו בו?

לוט

אכן
ומענין לענין באותו ענין
מי פצרו בו לקחת ולקח
ומי פצרו בו לקחת ולא לקח

גיחזי ואלישע

בגחזי לא פצרו לקחת.
פצרו בו ולקח הוא עשו.

כבודו קרא בפסוק? ויפרץ בו.. ותרגומו ואתקיף ביה. וגם במצודות להדיא נעמן הפציר בגיחזי לקחת ככרים ובתחילה מיאן גיחזי לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו.

צודק. שגיתי.

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

אישצפת כתב:

לבנון כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה חדשה:
מי פצר באחרים ואחרים אחרים פצרו בו?

לוט

אכן
ומענין לענין באותו ענין
מי פצרו בו לקחת ולקח
ומי פצרו בו לקחת ולא לקח

גיחזי ואלישע

בגחזי לא פצרו לקחת.
פצרו בו ולקח הוא עשו.

כבודו קרא בפסוק? ויפרץ בו.. ותרגומו ואתקיף ביה. וגם במצודות להדיא נעמן הפציר בגיחזי לקחת ככרים ובתחילה מיאן גיחזי לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו.

הרב לבנון צדק
כוונתי היתה לעשו
שם נאמר בפסוק "ויפצר בו ויקח"
בכל החידות ששאלתי על "פצרו" נזכר במפורש השורש פ' צ' ר'

הרב לבנון צדק שכיון לפיתרון עליו חשב כבודו. אולם אין זה שולל לרגע שגם באלישע וגם בגיחזי הפצירו אלישע לא לקח וגיחזי לקח. בשניהם גם נזכר השורש פ'צ'ר' כי גם פ'ר'צ' הנזכר אצל גיחזי הוא כמו פ'צ'ר' וכמו ויפרץ הנזכר אצל אבשלום וכמו ויפרצו בו עבדיו הנזכר אצל שאול. שזהו מהשרשים המתחלפים ככשב וכבש.

לא כי
שאלתי על השורש פ'צ'ר' ולא על שורש אחר שמשמעותו מקבילה
גם זה שמשמעות השורש מקבילה איני בטוח שמוסכם לכל המפרשים

כדכד כתב:אכן
היכן?

נעמן פצר בו ולא לקח
בני הנביאים הפצירו בו שירשה להם לחפש את אליהו. מלכים ב ב

צלעובר כתב:

לבנון כתב:שמות של תנאים ואמוראים במשנה ובבבלי, שכבר נקראו אישים בתורה (לא בנ"ך) בשמות אלו.
כולל שמות אבות של תנאים ואמוראים.
למיעוט בקיאותי יש יותר משלושים.

מעודכן

יפת פרנך יאיר מהללאל
יצחק יעקב רחל ישמעאל

ראובן שמעון לוי שמואל
יהודה נפתלי בנימין גמליאל

יוסף מנשה אפרים נתנאל
עמרם פנחס אבידן עוזיאל

אהרן נדב אלעזר יהושע
גרשם אליעזר שאול שמוע

חנן ומרים (שמות חלקיים)
אחי וחגי (תלוי איך מנקדים)

זבולון ודן (לומדים ומלמדים)
אלישמע (יתכן והוא טעות סופרים)

חנוך (אם בנו חכם היה)
יששכר אין למנות - מתניתין לא תנא

עוד שם חלקי, אך לא בחכמים
איה (בכינוי) נתן גט יבמים

אני משתאה על התשובה השלימה.
ועדין יש אחד נוסף: בגטין נ ע"א, והתני אברם חוזאה

כדכד כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

אישצפת כתב:

לבנון כתב:

אישצפת כתב:

כדכד כתב:

לבנון כתב:

כדכד כתב:חידה חדשה:
מי פצר באחרים ואחרים אחרים פצרו בו?

לוט

אכן
ומענין לענין באותו ענין
מי פצרו בו לקחת ולקח
ומי פצרו בו לקחת ולא לקח

גיחזי ואלישע

בגחזי לא פצרו לקחת.
פצרו בו ולקח הוא עשו.

כבודו קרא בפסוק? ויפרץ בו.. ותרגומו ואתקיף ביה. וגם במצודות להדיא נעמן הפציר בגיחזי לקחת ככרים ובתחילה מיאן גיחזי לבל ירגיש נעמן שבא מדעת עצמו.

הרב לבנון צדק
כוונתי היתה לעשו
שם נאמר בפסוק "ויפצר בו ויקח"
בכל החידות ששאלתי על "פצרו" נזכר במפורש השורש פ' צ' ר'

הרב לבנון צדק שכיון לפיתרון עליו חשב כבודו. אולם אין זה שולל לרגע שגם באלישע וגם בגיחזי הפצירו אלישע לא לקח וגיחזי לקח. בשניהם גם נזכר השורש פ'צ'ר' כי גם פ'ר'צ' הנזכר אצל גיחזי הוא כמו פ'צ'ר' וכמו ויפרץ הנזכר אצל אבשלום וכמו ויפרצו בו עבדיו הנזכר אצל שאול. שזהו מהשרשים המתחלפים ככשב וכבש.

לא כי
שאלתי על השורש פ'צ'ר' ולא על שורש אחר שמשמעותו מקבילה
גם זה שמשמעות השורש מקבילה איני בטוח שמוסכם לכל המפרשים

אודה על האמת
במפרשים שמצאתי על אתר שהתייחסו ל"ויפרץ" אצל גיחזי ונעמן פירשו באמת שהוא מהשרשים המתחלפים ומובנו כ פ'צ'ר'.
אני חשבתי שלשון פ'ר'ץ' משמעותו שעלה מעבר לגבול ומידה (ראיתי מי שהקביל זאת לפ'ר'ז) וגם כאשר מובנו ביקש כהפציר כוונתו שביקש הרבה מאד מעבר לגבול ומידה.
בפסוק האמור אצל גיחזי כתוב שנעמן אמר לו "הואל קח ככרים" ורש"י מפרש: "השבע ששלחך" (ולא כרד"ק שפירש "הלואי שתרצה לקחת" ופי' גם ויפרץ הפציר) ולפי רש"י חשבתי ש"ויפרץ" מתייחס לגיחזי שפרץ הגבול ונשבע לשקר, אולם לא מצאתי ברש"י וכאמור גם לא במפרשים האחרים שפירשו כן.
לכן הנני מבקש מחילת הרב אישצפת שדחיתי דבריו מפני זה

איזו ברייתא מובאת 11 פעמים בתלמוד?
[אינני יודע- יתכן שזוהי הברייתא שמובאת הכי הרבה פעמים]

מה יפה החידה
לחלא בר חמרא

ותשובתה נמצאה
בי ר' ישמעאל תנא

ושב הכהן
ובא הכהן

זו היא שיבה
זו היא ביאה !

יפה ארוז
הפתרון בחרוז

ומזמן המשנה
נעבור לגמרא

קיימת מימרא
לאמוראים יוחסה
בתלמוד כתובה
בשלשה סדרים

הלכה נפוצה
ואם נחפשה
סך הכל נמצאה
חמש עשרה פעמים

כוונת מר לתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם?

עזריאל ברגר כתב:

סעדיה כתב:זרקא בלי סגול - ישעיה מ"ה א' (מוזכר ברש"י מגילה י"ב.)

יפה, ועכשיו תמצאו את הזרקא-סגול בלי אתנחתא...

עזרא ז,יג:
מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כׇל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨א יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃

כדכד כתב:כוונת מר לתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם?

לו רק חמש בקשתי
אזי בהחלט צדקת
אך חמש עשרה כתבתי
וטרם חידתי מצאת

איזו פרשה לא יקראו את תחילתה בשני וגם בחמישי, אלא רק באחד מהם?
ואיזו פרשה (כמעט) אף פעם לא יקראו את תחילתה במנחת-שבת?

עזריאל ברגר כתב:איזו פרשה לא יקראו את תחילתה בשני וגם בחמישי, אלא רק באחד מהם?
ואיזו פרשה (כמעט) אף פעם לא יקראו את תחילתה במנחת-שבת?

א. וילך. נקראת בפ"ע רק כשר"ה בג או גד, בבג לא יקראו בשני, ובגד לא יקראו בחמישי (יקראו ויחל).
ב. בראשית, רק אם שמחת תורה בשבת

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:איזו פרשה לא יקראו את תחילתה בשני וגם בחמישי, אלא רק באחד מהם?
ואיזו פרשה (כמעט) אף פעם לא יקראו את תחילתה במנחת-שבת?

א. וילך. נקראת בפ"ע רק כשר"ה בג או גד, בבג לא יקראו בשני, ובגד לא יקראו בחמישי (יקראו ויחל).
ב. בראשית, רק אם שמחת תורה בשבת

מדויק.
ב - ייתכן רק בארה"ק, ולכן כתבתי "(כמעט)".

אלו פרשיות נקראות בציבור, בסדר הקריאות הקבוע והמחוייב (כגון שני וחמישי שבתות ומועדים), שמונה פעמים ויותר?
אין כוונתי לפרשיות שלימות בדווקא.

.

לבנון כתב:אלו פרשיות נקראות בציבור, בסדר הקריאות הקבוע והמחוייב (כגון שני וחמישי שבתות ומועדים), שמונה פעמים ויותר?
אין כוונתי לפרשיות שלימות בדווקא.

אנסה לכתוב לפי סדר התורה:
ויחל (ארבעת הפסוקים הראשונים) - 10 פעמים בשנה - בששה ימים.
פרשת "פסל לך שני לוחות אבנים" וי"ג מידות - 11 או 12 פעמים בשנה (תלוי אם יש שחוהמ"ס) - בשבעה או שמונה ימים.
תחילת פרשת שמיני - בשנה פשוטה בחו"ל כשחל פסח בשבת - 8 פעמים (ועליה אמרו "שמיני שמונה שמינה").
תחילת פרשת אחרי מות - בשנה מעוברת בחו"ל כשחל פסח בשבת - 9 פעמים (כי היא נקראת גם ביום הכיפורים).
"ובראשי חדשיכם" - 17-21 פעם בשנה אם אינני טועה.
"והקרבתם" דפסח - בארה"ק 8 פעמים ובחו"ל 9.

אבל:
תחילת פרשת נשא - כשחל חג השבועות בשבת - שבע פעמים בלבד.
תחילת פרשת האזינו - כשחל ראש השנה בשבת - שש פעמים בלבד (צום גדליה חל ביום שני בקביעות זו).
תחילת פרשת "וזאת הברכה" - כנראה נקראת לכל היותר 6 פעמים - כשחל יוה"כ בשבת.

צלעובר כתב:

כדכד כתב:כוונת מר לתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם?

לו רק חמש בקשתי
אזי בהחלט צדקת
אך חמש עשרה כתבתי
וטרם חידתי מצאת

אז למה כן כוונתו?

עזריאל ברגר כתב:איזו פרשה לא יקראו את תחילתה בשני וגם בחמישי, אלא רק באחד מהם?
ואיזו פרשה (כמעט) אף פעם לא יקראו את תחילתה במנחת-שבת?

ואיזו פרשה לא יקראו את תחילתה בחמישי לעולם?

בן ראובן כתב:ואיזו פרשה לא יקראו את תחילתה בחמישי לעולם?

מקץ - תמיד החמישי שלה יחול בחנוכה!

עזריאל ברגר כתב:

בן ראובן כתב:ואיזו פרשה לא יקראו את תחילתה בחמישי לעולם?

מקץ - תמיד החמישי שלה יחול בחנוכה!

אכן. ובפירוט:

כאשר א' דחנוכה חל בימים א'-ה' - שבת חנוכה היא ש"פ מקץ, ויום חמישי שלפניה הוא מימי החנוכה.

כאשר א' דחנוכה חל בימים ועש"ק או ש"ק - אותה שבת היא ש"פ וישב, ויום חמישי שלאחריה הוא מימי החנוכה.

היכן נאמר "אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת"?
(שימו לב לכתיב: אדנ"י ולא הוי'!)

צלעובר כתב:

כדכד כתב:כוונת מר לתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם?

לו רק חמש בקשתי
אזי בהחלט צדקת
אך חמש עשרה כתבתי
וטרם חידתי מצאת

ילמדנו רבנו?

שאלת "היכי תמצי":
כיצד תיתכן אבלות "שבעה" שנמשכת שבוע שלם - מצאת השבת ועד כניסת השבת הבאה?
מדובר על חלקה הגלוי של האבלות, לא כולל האבלות-בצנעא שקיימת גם בשבת.
(אם שמע שמועה קרובה בשבת - יקום מהשבעה ביום שישי, ולכן זה לא מתאים לחידה, ואם קבר את מתו או שמע שמועה קרובה במוצ"ש - לא מתחיל את השבעה מצאת השבת אלא מעת ששמע, וגם זה לא מתאים).

שתי תשובות לפחות, ושתיהן תלויות בחילוקי מנהגים (כנראה).

שאלה אחרת:
מי האיש שהתלונן שאחרים מבקשים משהו נגדו
וגם הוא ביקש מה' את אותה בקשה נגדו
אך היא לא התקבלה

עזריאל ברגר כתב:שאלת "היכי תמצי":
כיצד תיתכן אבלות "שבעה" שנמשכת שבוע שלם - מצאת השבת ועד כניסת השבת הבאה?
מדובר על חלקה הגלוי של האבלות, לא כולל האבלות-בצנעא שקיימת גם בשבת.
(אם שמע שמועה קרובה בשבת - יקום מהשבעה ביום שישי, ולכן זה לא מתאים לחידה, ואם קבר את מתו או שמע שמועה קרובה במוצ"ש - לא מתחיל את השבעה מצאת השבת אלא מעת ששמע, וגם זה לא מתאים).

שתי תשובות לפחות, ושתיהן תלויות בחילוקי מנהגים (כנראה).

קבר מתו במועד

גימפעל כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלת "היכי תמצי":
כיצד תיתכן אבלות "שבעה" שנמשכת שבוע שלם - מצאת השבת ועד כניסת השבת הבאה?
מדובר על חלקה הגלוי של האבלות, לא כולל האבלות-בצנעא שקיימת גם בשבת.
(אם שמע שמועה קרובה בשבת - יקום מהשבעה ביום שישי, ולכן זה לא מתאים לחידה, ואם קבר את מתו או שמע שמועה קרובה במוצ"ש - לא מתחיל את השבעה מצאת השבת אלא מעת ששמע, וגם זה לא מתאים).

שתי תשובות לפחות, ושתיהן תלויות בחילוקי מנהגים (כנראה).

קבר מתו במועד

אכן זהו פתרון אחד - במועד שיומו האחרון הוא שבת - דהיינו שש"פ או שמע"צ בארה"ק (ובחו"ל ליכא לאוקומי הכי, דהא יוט"ש עולה למנין שבעה).
ומהו הפתרון השני?

עזריאל ברגר כתב:היכן נאמר "אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת"?
(שימו לב לכתיב: אדנ"י ולא הוי'!)

רמז: בימים הקרובים נשוב לומר פסוק זה.

מהי הכמות הגדולה ביותר של מילים נרדפות שנמצאות בפסוק אחד?
מצאתי פסוק שמוזכרת בו אחת מרוחות השמים ב3 שמות!

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:היכן נאמר "אֲדֹנָי אֵל־רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת"?
(שימו לב לכתיב: אדנ"י ולא הוי'!)

רמז: בימים הקרובים נשוב לומר פסוק זה.

viewtopic.php?p=774568#p774568
אשמח לתגובה על השאלה: האם מישהו מצא השוואה כלשהי בין פסוק זה לבין הפסוק הפותח את י"ג מידות?

עזריאל ברגר כתב:

גימפעל כתב:

עזריאל ברגר כתב:שאלת "היכי תמצי":
כיצד תיתכן אבלות "שבעה" שנמשכת שבוע שלם - מצאת השבת ועד כניסת השבת הבאה?
מדובר על חלקה הגלוי של האבלות, לא כולל האבלות-בצנעא שקיימת גם בשבת.
(אם שמע שמועה קרובה בשבת - יקום מהשבעה ביום שישי, ולכן זה לא מתאים לחידה, ואם קבר את מתו או שמע שמועה קרובה במוצ"ש - לא מתחיל את השבעה מצאת השבת אלא מעת ששמע, וגם זה לא מתאים).

שתי תשובות לפחות, ושתיהן תלויות בחילוקי מנהגים (כנראה).

קבר מתו במועד

אכן זהו פתרון אחד - במועד שיומו האחרון הוא שבת - דהיינו שש"פ או שמע"צ בארה"ק (ובחו"ל ליכא לאוקומי הכי, דהא יוט"ש עולה למנין שבעה).
ומהו הפתרון השני?

חתן שמת לו מת - דוחים את תחילת השבעה שלו עד אחרי שבעת ימי המשתה. ואם נאמר ששבעת ימי המשתה אינם נמנים מעת לעת (כפי שמשמע קצת מחלק מהפוסקים בהלכות תחנון) אלא מקצת היום ככולו, ואם החתונה היתה ביום א' בשבוע - אז השבעה שלו תהיה ממוצ"ש ועד השבת שאחריה.
אגב, צ"ע במצב שזה חל בחול (ובהנחה שמקצת היום ככולו) - האם בין השמשות נחשב לימי המשתה או לימי השבעה, ושמא כבר הילכו בזה נמושות.

עזריאל ברגר כתב:מהי הכמות הגדולה ביותר של מילים נרדפות שנמצאות בפסוק אחד?
מצאתי פסוק שמוזכרת בו אחת מרוחות השמים ב3 שמות!

יחזקאל פרק-כא פסוק ב:

בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב

ואיני יודע אם יש יותר מזה.

עזריאל ברגר כתב:

עזריאל ברגר כתב:מהי הכמות הגדולה ביותר של מילים נרדפות שנמצאות בפסוק אחד?
מצאתי פסוק שמוזכרת בו אחת מרוחות השמים ב3 שמות!

יחזקאל פרק-כא פסוק ב:

בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ דֶּ֣רֶךְ תֵּימָ֔נָה וְהַטֵּ֖ף אֶל־דָּר֑וֹם וְהִנָּבֵ֛א אֶל־יַ֥עַר הַשָּׂדֶ֖ה נֶֽגֶב

ואיני יודע אם יש יותר מזה.

נחום ב יב, שלשה (ואולי ארבעה) משמות האריה.
אַיֵּה֙ מְע֣וֹן אֲרָי֔וֹת וּמִרְעֶ֥ה ה֖וּא לַכְּפִרִ֑ים אֲשֶׁ֣ר הָלַךְ֩ אַרְיֵ֨ה לָבִ֥יא שָׁ֛ם גּ֥וּר אַרְיֵ֖ה וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃
אריה, כפיר, לביא, ואולי גור (עיין במצודות שם).

גם באיוב ד י, יש שלשה משמותיו.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו:

שאלה לפרשת נח
מהמאורע הנזכר בחמישי משנים העשר, הנקרא בעשירי. בפרשתינו תמצא שלשה מהם - השליח, מקום שליחותו, ומקום ניסתו.