פורום אוצר החכמה

ברוך ברגר כתב:א. חכמתי תבונתי. של מי?

ברוך ברגר כתב:עַמִּי

ברוך ברגר כתב: אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם:

מבקש לדעת כתב:שְּׁבוּעָה הִשְּבִּיעוּהוּ קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא

איש רגיל כתב:העושה מלאכה בשבת, לא מיפסל לעדות (מן התורה). אך העושה מלאכה ביו"ט, פסול לעדות.

הייתכן?

איש רגיל כתב:

איש רגיל כתב:העושה מלאכה בשבת, לא מיפסל לעדות (מן התורה). אך העושה מלאכה ביו"ט, פסול לעדות.

הייתכן?

מבקש לדעת כתב:אֶשָּׂא מְשָלִּי מִידִידַּיי אֲבַקְשָׁה
חַפְּשֹוּהָ מְצָאוּהָ בִּבְרֵאשִׁית בָּרָא
גַּן עֵדֶן לוֹ מֻצְפָּן לְדָבֵק וּמַשִּׂיגָה
מַעְלָה עֶלְיוֹנָה בְּלֵב בְּרִית נוֹדְעָה
שְּׁבוּעָה הִשְּבִּיעוּהוּ קוֹדֵם שֶׁנִּבְרָא
לִהְיוֹת וְלַחְפּוֹץ וְלֹא לְהַרְפּוֹתָּה
יָחִיד הוּא בִּלְבָד בְּשָׂפָה בְּרוּרָה
מִלְּבַדּוֹ בְּכַ"ד הַסְּפָרִים נֶעֱלָמָה
לְהִקָּרֵא בִּפְשָׁטָהּ שֶּׁל תּוֹרָה
לְּלֹא דְּרָשׁ וְסוֹד בְּדֶרֶךְ רְמִיזָה

עזריאל ברגר כתב:תיבה אחת שמופיעה שלש פעמים בפסוק אחד בשלש משמעויות שונות (עכ"פ - כשתתרגם לעברית מדוברת תקבל שלש מילים שונות).

עזריאל ברגר כתב:חידה ששמעתי מזאב פרנק:
שם עיר בתורה, שרק פעם אחת (בפרשת תולדות) מופיעה בצורתה המוכרת לנו היום, ובכל שאר הפעמים מופיעה בשינוי קל-מאוד.

הכהן כתב:

עזריאל ברגר כתב:חידה ששמעתי מזאב פרנק:
שם עיר בתורה, שרק פעם אחת (בפרשת תולדות) מופיעה בצורתה המוכרת לנו היום, ובכל שאר הפעמים מופיעה בשינוי קל-מאוד.

עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה

לייטנר כתב:ובאותו סגנון של שאלה:
שם מקום שבכל התנ"ך אין אף פעם צורה מלאה ומדויקת שלו.

עזריאל ברגר כתב:

לייטנר כתב:ובאותו סגנון של שאלה:
שם מקום שבכל התנ"ך אין אף פעם צורה מלאה ומדויקת שלו.

אם התכוונת לירושלים - טעות בידך. מופיעה כמדומני 6 פעמים בנ"כ בכתיב מלא.

לייטנר כתב:ובאותו סגנון של שאלה:
שם מקום שבכל התנ"ך אין אף פעם צורה מלאה ומדויקת שלו.

אלי כהן כתב:
ועכשיו תורי לשאול אותך: איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?

ברוך ברגר כתב:

אלי כהן כתב:
ועכשיו תורי לשאול אותך: איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?

האם כוונת כבודו ל‏‏‏‏‏ִבתיה בת פרעה.? { בתיה עם חיריק תחת הבי"ת ולא עם פתח }
מובא בנ"ך פעם אחת. ולא מובא כלל בחמשה חומשי תורה...

עזריאל ברגר כתב:

ברוך ברגר כתב:

אלי כהן כתב:
ועכשיו תורי לשאול אותך: איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?

האם כוונת כבודו ל‏‏‏‏‏ִבתיה בת פרעה.? { בתיה עם חיריק תחת הבי"ת ולא עם פתח }
מובא בנ"ך פעם אחת. ולא מובא כלל בחמשה חומשי תורה...

ג. מי אמר שבתיה בחיריק איננו הצורה המדויקת? אדרבא, לדעתי רוב העולם שמבטאים בתיה בפתח - טועים, והרי זה כמו להגיד "יהושע בן נון" בסגול.
(גילוי נאות: יש במשפחתנו אחת ששמה הוא בתיה, ואנו מקפידים לבטא את שמה בחיריק ולא בפתח, כבתנ"ך, כשם שאת שמי מבטאים עזריאל בפתח כבתנ"ך (שלשה אנשים שונים בשלשה מקומות, וכולם בפתח) ולא בסגול כפי שאנשים חושבים שזה מגיע מהפסוק "עזרי מעם ה'")

איש רגיל כתב:

איש רגיל כתב:העושה מלאכה בשבת, לא מיפסל לעדות (מן התורה). אך העושה מלאכה ביו"ט, פסול לעדות.

הייתכן?

ברוך ברגר כתב:איפוא הנך רואה שכתבתי שאינה המדויקת להיפך כתבתי שצריך לומר עם חיריק תחת הבי"ת כבנ"ך. {לא כבתנ"ך}

עזריאל ברגר כתב:

ברוך ברגר כתב:איפוא הנך רואה שכתבתי שאינה המדויקת להיפך כתבתי שצריך לומר עם חיריק תחת הבי"ת כבנ"ך. {לא כבתנ"ך}

באחד המקומות שבו למדתי, היה כלל חשוב שאמרו לנו לגבי מבחנים:
תקרא את השאלה, ותקרא את התשובה, ותשים לב האם באמת התשובה שלך עונה על השאלה.
חשבתי שענית על השאלה "איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?"

עתניאל בן קנז כתב:בנימין??

יאיר כתב:

עזריאל ברגר כתב:

ברוך ברגר כתב:איפוא הנך רואה שכתבתי שאינה המדויקת להיפך כתבתי שצריך לומר עם חיריק תחת הבי"ת כבנ"ך. {לא כבתנ"ך}

באחד המקומות שבו למדתי, היה כלל חשוב שאמרו לנו לגבי מבחנים:
תקרא את השאלה, ותקרא את התשובה, ותשים לב האם באמת התשובה שלך עונה על השאלה.
חשבתי שענית על השאלה "איזה שם של איש מפורסם בספר בראשית, אינו מופיע בשום מקום בתנ"ך בצורתו המלאה המדוייקת?"

בכ"ז נ"ל שר' אלי כהן התכוון לבתיה..

ברוך ברגר כתב:איך יכול להיות איש מפורסם בחומש בראשית שלא מופיע בתנ"ך?

ברוך ברגר כתב:אולי עוג מלך הבשן? הפליט וכו' ? או אולי פרעה מלך מצרים שכל מלכי מצרים נקראו כן...?

שברי לוחות כתב:זבולון

שברי לוחות כתב:נח במיתת הרן

אלי כהן כתב:

שברי לוחות כתב:זבולון

מעולה!

אמנם מצינו "זבֻלון", ומצינו "זבולֻן", אבל לא מצינו את המילה "זבולון", אשר לגביה מוכח - שהיא הצורה המלאה - שהרי כל אחת משתי הצורות הראשונות מעידה שחסר משהו בחברתה!

אלי כהן כתב:
ועכשיו עוד חידה:
מי היה חי במות נין-נין-נינו?
הבהרה: ב"נין" - הכוונה אל: הבן של הבן של הבן.

שברי לוחות כתב:אברהם היה בן מ"ח או בן נ"ב במעשה דאור כשדים ואז מת הרן אחיו הצעיר ממנו נמצא שהיה זה בחיי נח
בכל מקרה ננסה לכוון למי כוונת מע"כ

הכהן כתב:

אלי כהן כתב:

שברי לוחות כתב:זבולון

מעולה!

אמנם מצינו "זבֻלון", ומצינו "זבולֻן", אבל לא מצינו את המילה "זבולון", אשר לגביה מוכח - שהיא הצורה המלאה - שהרי כל אחת משתי הצורות הראשונות מעידה שחסר משהו בחברתה!

לא מוכח כלל!
מוכח שאפשר לכתוב אותה זבלון או זבולן. אי אפשר להוכיח ש'בעצם' צריך לכתוב אותה 'זבולון' כשלא כתוב כך בשום מקום.

שברי לוחות כתב:אברהם היה בן מ"ח או בן נ"ב במעשה דאור כשדים ואז מת הרן אחיו הצעיר ממנו נמצא שהיה זה בחיי נח
בכל מקרה ננסה לכוון למי כוונת מע"כ

שברי לוחות כתב:שם בפטירת הרן ושרה

אלי כהן כתב:אמנם יש צד לומר זאת, אך בפשטות - הצד המסתבר הוא - שכל צורה מעידה שחסר משהו בחברתה.
משל אל מה הדבר דומה? לאלה שרוצים לדעת מה שמו של החזו"א. במקום אחד הם רואים שמופיע השם אברהם, ובמקום אחר הם רואים שמופיע השם ישעיהו, אז מזה הם מוכיחים שהשם המלא הוא אברהם ישעיהו. ואע"פ שיש צד לומר שהשם המלא הוא "אברהם" או "ישעיהו" - באופן שאפשר לבחור איזה שם שרוצים מתוך שני השמות הנ"ל - וכל אחד מהם יהיה נכון, וא"כ לכאורה עדין לא למדנו שהשם המלא הוא "אברהם ישעיהו", מ"מ בפשטות - הצד המסתבר הוא - שכל אחד משני השמות הנ"ל מעיד שיש משהו שחסר בחברו (ומה שחסר זה השם השני).