פורום אוצר החכמה

דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש ולמדתם אותם ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש כי מציון תצא תורה ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.

ע"מ להבין את התקנה ומה היה עד אז, אולי יש לברר מה היו עושים אומות העולם באותם הזמנים, האם התקיימו לימודים במסגרת של בתי ספר ומלמדים כלליים, או שהאב היה מלמד את בניו כל הנצרך, כמלאכת החרישה או חכמת המסחר וכו', ומי שאין לו אב לא היה למד.

דבר נוסף יש להבין במציאות של קודם התקנה. מה עושה אב שיש לו כמה בנים, אם ילמד עם כל אחד מהם כפי גילו, תורתו ומלאכתו מתי נעשים?

לא היו אצל הגויים ימש"ו בתי ספר לכלל האוכלוסיה.
העשירים חינכו את בניהם עם מורים פרטיים.
מי שנועד לכמורה וכדו' למד מה שהיה צריך לדעת.
אצל היוונים היו אקדמיות, אבל רק מתי מספר למדו בהם.


ואגב, גם אחרי תקנת יב"ג לא היו אצלנו "בתי ספר" במובן של ימינו, אלא מימון מקופת הצדקה הציבורית לתשלום שכ"ל למלמד הפרטי למי שהיה עני ולא יכול היה לשלם בעצמו.
השאר שילמו מכיסם.

גם לפני התקנה, רוב האבות מן הסתםשילמו למלמדים. מטרת התקנה הייתה עבור יתומים ועניים.

בלי קשר לגויים, הצורה של ת"ת הוא ושננתם לבניך, ומכמה בחינות יש תועלת גדולה שהמחנך והמוליך את בנו לת"ת הוא אביו, גם מבחינת לקיחת אחריות ולימוד אישי ופרטי, מבחינת התאמה בכישרון, ומבחינת תחומי התעניינות שסביר להניח שהבן ימצא את הליבו חפץ בתורה יותר מהר דרך אביו, ועוד בחינות רבות (מי שלומד עם אביו יודע את זה וד"ל), חידושו של יהושוע בן גמלא היה מהפכני בלי קשר לגויים כלל ויש מקום לומר, שעל אף והיה צורך לחדש את חידושו בוודאי אבל היה מכך הפסדים. ושחכמי הפורום יחכימוני עם אני צודק.

חידושו של יב"ג היה בכך שהוא קבע שקופת הצדקה הציבורית תממן את שכה"ל של ילדי העניים, ובכך שהוא קבע שבית הדין יפקח על כך שאבות אכן שולחים את ילדיהם למלמד.

עושה חדשות כתב:[b][size=85]
דבר נוסף יש להבין במציאות של קודם התקנה. מה עושה אב שיש לו כמה בנים, אם ילמד עם כל אחד מהם כפי גילו, תורתו ומלאכתו מתי נעשים?

מה עם תשובה לנקודה הזו?
יתירה מזו, גם אם אביו 'יוותר' על תורתו ויש מי שיפרנסו, כיצד יוכל ללמד גילאים שונים על כל המשתמש מכך?
ומי הוא האב המוכשר שיכול להיות גם מלמד דרדקי וגם ללמד סוגיות לנער בן 15?

אוהב אוצר כתב:

עושה חדשות כתב:[b][size=85]
דבר נוסף יש להבין במציאות של קודם התקנה. מה עושה אב שיש לו כמה בנים, אם ילמד עם כל אחד מהם כפי גילו, תורתו ומלאכתו מתי נעשים?

מה עם תשובה לנקודה הזו?
יתירה מזו, גם אם אביו 'יוותר' על תורתו ויש מי שיפרנסו, כיצד יוכל ללמד גילאים שונים על כל המשתמש מכך?
ומי הוא האב המוכשר שיכול להיות גם מלמד דרדקי וגם ללמד סוגיות לנער בן 15?

שילמו למלמדים.
(ואגב, אחרי בר מצווה בדרך כלל כבר היו נשואים, ואם לא אז בכל מקרה כבר היו עצמאים)