"נוגע בדבר"

[חרט]

מי יורנו פשר דבר:
כתב הש"ך יורה דעה סימן קיא ס"ק כ:
דהא הרא"ה בבדק הבית חולק על הרשב"א בזה... ואע"ג דבעל משמרת הבית כתב עליו שכמה שגגות יש בדבריו ושאין סדר בדבריו הלא נודע דבעל משמרת הבית הוא הרשב"א שחבר תורת הבית והוא נוגע בדבר .

[עשוי לנחת]

ודאי לא הכוונה שהוא נוגע בדבר כמו שקוראים "נגיעה", שח"ו לומר כך על מלאך ה' הרשב"א, אלא שיש נגיעה רגשית שבעומק לבו, ואדם אינו מודע לה ושכלו מוטה מחמתה, אשר זה ודאי לא אמרינן על ראשונים כמלאכים, אך יש נגיעה שכלית, כלומר שנוגע בדבר כיון שזוהי שיטתו אליבא דהלכתא, ולכן הוא מבאר מקומות לפי שיטתו, ומוצאים את זה רבות בראשונים וכמה פעמים תוס' מביא שרש"י מסביר כך וכך כי הוא לשיטתו, אך זה נוגע בדבר במובן החיובי של המילה ולא במובן השלילי של המילה כמשנ"ת. וכתבתי רק דרך הצעה בעלמא.

[אדם קדמאה]

מצורף בענין הנ"ל

[מאיר סובל]

אפשר להבין בפשטות, דאם המשמרת הבית היה ראשון אחר ולא הרשב"א א"כ בפלוגתת הרשב"א והרא"ה היינו מתייחסים לרשב"א עיקר נגד הרא"ה כי כבר כתבו עליו דכמה שגגות יש בדבריו וכו'.
אבל מאחר שזה הרשב"א עצמו, אין כאן "עוד דעה" על הרא"ה אלא זה גופא המחלוקת ביניהם, וזו גופא השגגא של הרא"ה לשיטתו דהרשב"א, אבל הרא"ה לשיטתו נוקט שזה לא שגגתו והוא הצודק ולא הרשב"א. והדרא האי פלוגתא לכל פלוגתת הראשונים ואין הרא"ה נדחה ביחס לרשב"א.
ומה שנוקט "נוגע בדבר" אין הכוונה שטעה הרשב"א בזה רק לשון מושאלת, והכוונה דזה הוא בעצמו וכנ"ל ודו'ק.