צפרן של ראשונים וכרסם של הרבים

[איש_ספר]

אין כותרת טובה יותר לע"ע. (פתוח להצעות).

============

שאלה אמיתית לגמרי.

פלוני, חכם לב הקציב סכום כסף לזיכוי הרבים, כשהוא מבקש לממן "חיבור חשוב" לזכות בו את הרבים.
הוא קיבל הצעות משני גורמים.

הצעה אחת, חיבור מתורת הגאונים, כולל הרבה דברים חדשים.
הצעה אחרת, מימון הדפסת קובץ דרשות מאת דרשן ירא"ש מרבים שדבריו עושים רושם ורבים שותים את מימיו.

כמובן, ברור גם לו שטובה צפרנן של ראשונים. אבל הוא מבקש "לזכות את הרבים", והוא תוהה.
שהרי אין ספק שרבים יותר יאותו לספרו של אותו דרשן מאשר לחיבור של אותו גאון. השאלה האם זו הנוסחה הקובעת את העדיפות?

מה הייתם משיבים לו?

כמובן שאפשר להרחיב ולפתח כל צד. ותן לחכם וכו'

[ארזי ביתר]

איני מן החכמים שנותנים להם ומחכימים עוד.

עכ"פ כידוע כאשר לומדים תורתו של אדם, שפתותיו דובבות בקבר. דומני, שאף אם מצד הרגש יותר 'זיכוי הרבים' יהיה בפרסום תורתו של דרשן זה, הדעת נותנת שמעלת דיבוב שפתיו של אחד מן הגאונים בקברו, עולה על אותו 'זיכוי הרבים' עשרת מונים.

ויש גם מקום לדון האם 'זיכוי הרבים' בכמות עדיף על 'זיכוי הרבים' באיכות.

[שבע]

אמור לחכמה - העומדת בקרן זוית - אחותי את
ומולאחותו ילפי' לה
והכל קרוביו

[פולסברג]

לענ''ד, תלוי אם הספר מהגאונים הוא בהלכה או באגדה

[אליסף]

החבור מהגאונים ילמד עוד מאה שנה.
משא"כ הדרשות

[חד ברנש]

אני התעוררתי מזמן בשאלה דומה:
מה עדיף, לתרום לעלון שבת, שתפוצתו רבה וידי הרבים ממשמשים בו, אבל רק לשעות מספר, או לתרום לספר, שצדקתו עומדת לעד, פיזית, בארון, הגם שמשתמשים בו פחות ביחס לעלון השבתי. (אבל אם נחשב את כל האנשים שישתמשו בספר, יעלה מספרם על בני העלון).

[עתניאל בן קנז]

השאלה גם מה יהיה, אם יתרום למטרה אחת, מה יקרה למטרה השניה.

אפשר להניח, שאם הוא יתרום למען תורת הראשונים, עדיין ימצא גואל גם לדרשן בן-דורינו