אין מתמצעין בין ב' נשים והנהגת השדי חמד

[צופה_ומביט]

איתא בגמרא פסחים קיא, א שאין מתמצעין בין ב' נשים, ושם איתא משום סכנה/מזיקים/רוח רעה, ומובאת שם תקנה למי שאירע לו כן.

ובהוריות יג, ב איתא שלהתמצע בין ב' נשים קשה ללימוד. וכתב המהרש"א בהוריות שלקושי הלימוד לא מועילה התקנה שנזכרת בגמרא בפסחים.

[עוד יש לדייק בלשון הגמרא פסחים שהתקנה נאמרה רק לממצעין, היינו שאשה עוברת בין ב' אנשים, ולא למתמצעין (וראה במתיבתא שם מ"מ בזה), וכמו"כ שהתקנה מועילה רק למי שאירע לו כן באונס וליכא דרכא אחרינא (אבל לא בדקתי במפרשים ובפוסקים האם אכן כך הוא)].

מצ"ב תמונת הגה"ק בעל השדי חמד עם משפחתו, ונראה שהוא יושב (= קביעות שחמורה מהילוך ומעבר) בשופי בין ב' נשים, וצ"ע.

Inkedהשדי חמד ומשפחתו_LI.jpg (1.23 MiB) נצפה 2258 פעמים

ואולי סבר כשלמת חיים (מובא במתיבתא פסחים שם) שהתקנה מועילה גם לקושי הלימוד (וצ"ל גם שהיא מועילה גם כשאיכא דרכא אחרינא. כי קשה לומר שהישיבה בסידור הזה דוקא היתה בגדר הכרח ואונס).

ואולי סבר כשלמת חיים (ג"ז מובא שם) שדברי הגמרא אמורים רק ברחוב או בדרך שהוא מקום סכנה וכשפים, אבל בבית אין קפידא כלל [גם לא לענין קושי הלימוד], והצילום הנ"ל אולי נעשה בחצר הבית.

ואולי סבר כשלמת חיים (ג"ז מובא שם) שלמד מסמיכות המימרות בגמרא פסחים שכל הסכנה היא רק כשאשה נדה (ואולי למד כן גם לגבי קושי הלימוד בגמרא בהוריות, ואף שלא מוזכר ד"ז בהוריות למד כן מהגמרא בפסחים, וכעין שלמד השלמת חיים את התקנה לקושי הלימוד מפסחים להוריות, ודלא כמו שדייק המהרש"א, וצ"ע), והיושבת לימינו היא הרבנית וידע בה שטהורה היא / שכבר היא "אחרי בלותה" (וצ"ע, כי מדרך צניעות לא לפרסם הדבר).

ואולי האשה שיושבת לשמאלו יושבת מעט אחורה, ובאופן שאילו היתה עומדת ורגליה היו בקו ישר עם היכן שנמצא כעת גופה היתה מאחוריו ולא לצדו, וסבר שדי בזה לבטל הסכנה והבעיה. וצ"ע.

נ.ב.
העירוני באישי שלא ראוי להכניס בפורום תמונות נשים בלי טשטוש, לכן טשטשתי פנים. מקוה שזה מספיק.
התמונה עצמה נשארת גלויה גם כשאני מצרף את הקובץ ולא מכניסו בשורה. אודה למי שידריני כיצד להכניס את הקובץ כמצורף בלי שיראו אותו עצמו.

[הרואה]

ואולי סבר שכל החשש הוא בסתם נשים אבל בקרובותיו מותר. (כמדומה שיש מ"ד כזה).

[צופה_ומביט]

ואולי סבר שכל החשש הוא בסתם נשים אבל בקרובותיו מותר. (כמדומה שיש מ"ד כזה).

לא ראיתי, ואשמח לדעת מקורו.

[צופה_ומביט]

ואולי סבר שכל החשש הוא בסתם נשים אבל בקרובותיו מותר. (כמדומה שיש מ"ד כזה).

אם באנו לדבריך, י"ל עוד שאשתו שאני שהיא כגופו. וגם לזה אשמח למקור מבוסס.

[זקן ששכח]

רש"י, על אתר, כותב: 'אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים, ואין מתמצעין לא יעבור איש אחד... בין שתי נשים'.
כלומר, הבעיה - הסגולית במקרה דנן איננה, אלא במצב של 'עובר' ולא במצב של יושב.
ודבריו מבוססים, לכאורה, על דברי הגמרא (הוריות יג ע"ב: ): 'עשרה דברים קשים ללימוד... והעובר בין שתי נשים'. ונתפרש שם, כאמור, שכל הבעיה היא רק ב'עובר'.

וראיתי פעם בשו"ת מנחת יצחק לרי"י וייס אב"ד ירושלים, שדעתו נוטה להתיר, אם כי אינו מכריע ממש.
וכאן בתמונה המתפרסמת - מעשה רב להיתרא.

[מה שנכון נכון]

יעוי' שמירת הגוה"נ סי' קיא.

[צופה_ומביט]

רש"י, על אתר, כותב: 'אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים, ואין מתמצעין לא יעבור איש אחד... בין שתי נשים'.
כלומר, הבעיה - הסגולית במקרה דנן איננה, אלא במצב של 'עובר' ולא במצב של יושב.
ודבריו מבוססים, לכאורה, על דברי הגמרא (הוריות יג ע"ב: ): 'עשרה דברים קשים ללימוד... והעובר בין שתי נשים'. ונתפרש שם, כאמור, שכל הבעיה היא רק ב'עובר'.

וראיתי פעם בשו"ת מנחת יצחק לרי"י וייס אב"ד ירושלים, שדעתו נוטה להתיר, אם כי אינו מכריע ממש.
וכאן בתמונה המתפרסמת - מעשה רב להיתרא.

כפי שכתבתי בהודעתי בסוגריים - הכוונה אפילו מעבר, אבל אני ראיתי שקביעות גרועה ממעבר גרידא. ואין לך קביעות כמו כשכולם יושבים.

אדרבה, אשמח למקור שהבעיה רק במעבר ולא בעמידה או ישיבה.

[זקן ששכח]

רש"י, על אתר, כותב: 'אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים, ואין מתמצעין לא יעבור איש אחד... בין שתי נשים'.
כלומר, הבעיה - הסגולית במקרה דנן איננה, אלא במצב של 'עובר' ולא במצב של יושב.
ודבריו מבוססים, לכאורה, על דברי הגמרא (הוריות יג ע"ב: ): 'עשרה דברים קשים ללימוד... והעובר בין שתי נשים'. ונתפרש שם, כאמור, שכל הבעיה היא רק ב'עובר'.

וראיתי פעם בשו"ת מנחת יצחק לרי"י וייס אב"ד ירושלים, שדעתו נוטה להתיר, אם כי אינו מכריע ממש.
וכאן בתמונה המתפרסמת - מעשה רב להיתרא.

כפי שכתבתי בהודעתי בסוגריים - הכוונה אפילו מעבר, אבל אני ראיתי שקביעות גרועה ממעבר גרידא. ואין לך קביעות כמו כשכולם יושבים.

אדרבה, אשמח למקור שהבעיה רק במעבר ולא בעמידה או ישיבה.

מי גילה לך רז זה שהדבר תלוי בקביעות?!
כבר רמזתי לעיל שבענין סגולי - אין לך בו אלא מה שבו!
מה שאמרו - אמרו, ואין כאן מקום לחידושים.
ולעצם הענין, כפי דברי לעיל, הדיוק ברש"י ובעצם בדברי הגמרא עצמה מוכיחים את שכתבתי,
וכתוספת ציינתי לדברי המנחת יצחק.
היה ברוך!

[צופה_ומביט]

בספר שמירת הגוה"נ שציינו לעיל מסתפק לגבי כשעומדים או יושבים, וכפי שכתבת כ"ה במנחת יצחק ח"י סימן סח אות ב.

ראיתי מביאים בזה מהתוס' בפסחים לעיל מינה, קי, א, בתירוץ השני.

ואה"נ, יש לומר שהשדי חמד נקט בזה לקולא.

עוד משמע שם בתוס' בתירוץ השלישי, שכל שיש תועלת בדבר - יכול להכניס עצמו לכתחילה למצבי סכנה אלה ולסמוך על התקנה המובאת בגמרא, ואולי כאן היתה תועלת של שלו"ב וכיו"ב, וסמך השדי חמד על התקנה שבגמרא (וסבר שהיא גם למתמצעין).

[צופה_ומביט]

רש"י, על אתר, כותב: 'אין ממצעין - לא יעברו בין שני אנשים, ואין מתמצעין לא יעבור איש אחד... בין שתי נשים'.
כלומר, הבעיה - הסגולית במקרה דנן איננה, אלא במצב של 'עובר' ולא במצב של יושב.
ודבריו מבוססים, לכאורה, על דברי הגמרא (הוריות יג ע"ב: ): 'עשרה דברים קשים ללימוד... והעובר בין שתי נשים'. ונתפרש שם, כאמור, שכל הבעיה היא רק ב'עובר'.

אם כנים דבריך (ויפים הם) שרש"י למד מהגמרא בהוריות לגמרא בפסחים כי הבין שחדא מילתא הוא, יש לכאורה לסייע בזה לשלמת חיים שהתקנה המובאת בגמרא בפסחים מועילה גם לבעיה המובאת בגמרא בהוריות.

[סליחות]

יעויין בשלהי דקייטא סי' מז, וגם בשיטת ר' ידעיה הפניני.

[לבי במערב]

ויעו"ע בקונטרס זה.

[תבא]

ויעו"ע בקונטרס זה.

יש שם שני נידונים השייכים כאן: א. בנותיו ואשתו. ב. יושב.