לחם יומם - לוחם בספר היומם

[לחם_יומם]

לגבי דעת הגרי"ז מבריסק זצ"ל.
קבלתי כעת את נוסח המברק שהכין לשלוח ליפן, ולא נשלח.

"אין בכוחנו להכריע את ההלכה, אבל הצם בחמישי יש לו על מי לסמוך על דעת הרז"ה והכוזרי והראב"ד והריטב"א והר"ן ומי שמאיזו סיבה שהיא יצום ברביעי צריך לידע שבחמישי הוא שאלה של פיקוח נפש וצריך לשאול לרופא".

[דראל]

"אין בכוחנו להכריע את ההלכה, אבל הצם בחמישי יש לו על מי לסמוך על דעת הרז"ה והכוזרי והראב"ד והריטב"א והר"ן ומי שמאיזו סיבה שהיא יצום ברביעי צריך לידע שבחמישי הוא שאלה של פיקוח נפש וצריך לשאול לרופא".

זה נוסח מברק?!

[תוך כדי דיבור]

וזה לשון הגרי"ז?...

[שמונה עשרה שעות]

וזה לשון הגרי"ז?...

זה נוסח מברק?!

כנראה שהתענית מחלישה את דעתכם [בלשון עדינה],
אדון דראל: במברק אפשר לכתוב מה שרוצים ואין שום כלל לנוסח מברק ואם שאלת דראל שזה מדי ארוך בשביל מברק אחד אפשר גם לכתוב את זה על פני שתי מברקים ועכ"פ עצות טכניות לא חסר, אבל מה שבטוח שעמוד האמת מרן הגרי"ז ניסח דבר בדקדוק מלא לפי ההלכה ולא התחשב בשום מגבלה שהיא ובשום מוסכמות שהם שנגלו לדראל בחזיון הלילה.

לא הבנתי את דברי תוכ"ד , וכי מה רצית שהגרי"ז ישלח להם סימן שלם בנוסח של חידושי מרן רי"ז הלוי, ואולי תחכים אותנו מהו נוסח הגרי"ז, שמענו עד היום על נוסח אשכנז ספרד עדות מזרח גור סאטמר קארלין וכו' וכו' בוא תלמד אותנו את הנוסח החדש שברשותך.

[שמונה עשרה שעות]

הנוסח הנ"ל ממרן הגרי"ז נדפס גם בספר עובדות והנהגות וכן שמענו מהגרא"י הלוי סאלאוויציק.
ואם יש מישהו שלא נראה לו זהו רק משיקולים אינטרסנטיים.

[תוך כדי דיבור]

לעגנות אינה מקדמת דבר, ובפרט שאני לא כתבתי המילה "נוסח" אלא לשון וכוונתי היתה לסגנון. אבל בינתיים בדקתי וראיתי שאכן מדובר במברק הגרי"ז, שתוכנו פורסם כבר לפני עשרות שנים (ואמנם בפרסום המברק כמות שהוא לבדו יש קצת מן ההטעייה, מאחר שהגרי"ז נמלך מלשלחו בין השאר בגלל מה שדן לפניו הרא"ז מלצר שמסתבר שהראב"ד חולק על הרז"ה - כפי שהעיד מפיו ר' אלתר רגולר. ולפי שאר עדויות [ע"ע במאמרו של הרב שבדרון] אף הפך מאז את הדברים, שברביעי ודאי חייבים לצום ובחמישי הוא להחמיר כרז"ה. ולכן לא יאות להציג את המברק כשכותבים מעליו "דעת הגרי"ז מבריסק". אולי כדאי לרכז שוב למקום אחד מסודר את כל העדויות והמידע סביב דעת הגרי"ז בזה).

[דראל]

וזה לשון הגרי"ז?...

זה נוסח מברק?!

כנראה שהתענית מחלישה את דעתכם [בלשון עדינה],
אדון דראל: במברק אפשר לכתוב מה שרוצים ואין שום כלל לנוסח מברק ואם שאלת דראל שזה מדי ארוך בשביל מברק אחד אפשר גם לכתוב את זה על פני שתי מברקים ועכ"פ עצות טכניות לא חסר, אבל מה שבטוח שעמוד האמת מרן הגרי"ז ניסח דבר בדקדוק מלא לפי ההלכה ולא התחשב בשום מגבלה שהיא ובשום מוסכמות שהם שנגלו לדראל בחזיון הלילה.

אם זוהי לשונך העדינה, מעניין מהי לשונך הגסה.

כפי הנראה החזו"א לא הכיר באותן מוסכמות וכתב לכתחילה בלשון קצרה: "אכלו ברביעי וצומו בחמישי ואל תחושו לשום דבר".
כך שבהחלט יש לתמוה על נוסח המברק שכתב הגרי"ז.

[שמונה עשרה שעות]

ואמנם בפרסום המברק כמות שהוא לבדו יש קצת מן ההטעייה, מאחר שהגרי"ז נמלך מלשלחו בין השאר בגלל מה שדן לפניו הרא"ז מלצר שמסתבר שהראב"ד חולק על הרז"ה - כפי שהעיד מפיו ר' אלתר רגולר. ולפי שאר עדויות [ע"ע במאמרו של הרב שבדרון] אף הפך מאז את הדברים, שברביעי ודאי חייבים לצום ובחמישי הוא להחמיר כרז"ה.

מדוע הרב שבדרון ור' אלתר רגולר הם האלו שנאמנים לגבי דעת הגרי"ז ודוקא בנו הגרמ"ד הלוי שכל המכירו יכול לומר עליו שאפילו אי יהבו לי' כל חללי עלמא לא משני בדיבורי' לא נאמן עליך, כל אחד יודע שבבריסק אין שום ענין להגן על דעת החזו"א [ואולי אפי' להיפך] ואם בנושא זה בני מרן הרב ונכדיו כולם תמימי דעים שהוא סבר כהחזו"א אז בודאי שזה האמת.
ובכלל לגבי המאמר של שבדרון יבוא המשך וירא הקהל וישפוט. ואף תוכ"ד ביקר את העירבוביא שבמאמרו בין שמועות בע"פ מבוססות ושאינם מבוססות לבין פסקים בכתב, ומה שמוכרח מזה שאם עורך קובץ כשני עשורים לא נזהר בדבר מינמלי זה כנראה שהמאמר לא כל כך תמים.

[תוך כדי דיבור]

תוכן דבריך אינו מובן לי כלל, הרי הרב שבדרון לא כתב בעניין הגרי"ז מילה אחת מדעתו ולא העיד מעצמו דבר וחצי דבר אודותיו, אלא בסה"כ אסף את מרבית העדויות הידועות בעניין זה מאישים שונים ונכבדים, וביניהם גם שלושה מבניו של הגרי"ז, כאשר כמה וכמה מהן פורסמו בדפוס עוד בחיי הגרי"ז. וכולן פחות או יותר עולות בקנה אחד בשתי נקודות, א' שלא הסכים להכריע במחלוקת, ב' שסבר שחלילה מלהימנע לצום ברביעי, וכשצמים בחמישי יש לשאול לרופא. (הערת אגב: אם נרצה לומר שסבר לגמרי כשיטת החזו"א לפרטיה ורק להלכה ולא למעשה, זה ודאי א"א מחמת שלפי הידוע דחה את חידושו בשיטת הרז"ה שהיבשה נגררת הלאה מקו ה-90 מעלות עד לחוף).

[שמונה עשרה שעות]

העורך הקובץ באו"י ניתח את המקורות שמשם הביא בצורה מזעזעת ופוגעת בכבוד הגרמ"ד, ותפתח הרגע ותראה איך סילף את דברי הגרמ"ד הלוי שנד' בעובדות והנהגות ולכן הגרמ"ד במוצ"ש חזון תש"ע חזר שוב פעם על כל הדבר וכפי שצוטט לעיל מהספר טהרת מירון,
אלא שכנראה גם אתה לא ראית את מה שנד' בתוך העובדות והנהגות ולכן אעתיק לך בזאת:

והנה האבא זצ"ל אמר להם שיש בזה מחלוקת גדולה בראשונים, דלבעל המאור צריך לשמור שבת ביום א' ולא בשבת, וכדעתו הסכימו הריטב"א ובחידושי הר"ן. אולם דעת ה"יסוד עולם" וה"כוזרי" דצריך לשמור שבת ביום השבת, כנהוג בעולם. [עצם השאלה היא מאחר שביפאן היום מתאחר לבוא כ-18 שעות אחרי התחלתו בארץ ישראל, ואין ידוע אם יום השבת חל פה ושם בעת ובעונה אחת, ויתכן בהפרש של יממה שלמה, ממילא השאלה מתי לשמור השבת, האם ביום שבת או ביום א'] והגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל כותב בתשובה בספרו, שאינו יכול להכריע במחלוקת זו. כך אמר הגרי"ז, וסיים "וא"כ איך אני אוכל להכריע בזה"...
אולם אח"כ כשאחי הגדול הגרי"ד זצ"ל, חשב ג"כ לנסוע דרך יפאן, ביקש מהאבא שיכריע לו בעניין זה, כי עליו לדעת למעשה איך לנהוג שם. אולם אבא אמר לו כנ"ל שאינו יכול להכריע בזה. וכדי לידע איך לנהוג למעשה, ישלח מכתב למו"צ ד"בריסק" רבי שמחה זליג זצ"ל והוא יפסוק לו, וכך עשה אחי. ואח"כ קיבל באמת שני מכתבים מרבי שמחה זליג זצ"ל, שהעיקר כבעל המאור, אבל להתנהג בחומרא כשיטה האחרת.
לאחר שהגענו לארץ ישראל, התעוררה ביפאן השאלה מה יעשו ביום כיפור, דהנה בשבתות אכן נהגו לחומרא בשני הימים. אך ליום כיפור צריכים היו לדעת מתי יצומו, ושלחו משם מכתבים לאבא שישב כבר בארץ ישראל [המכתבים מיפאן הגיעו דרך אמריקה לא"י] שיכריע להם מתי לצום, ואבא סירב להכריע בעניין זה וכנ"ל. אזי הם שלחו מכתב לראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל זצ"ל, שישפיע על אבא שיכריע בזה, וראש ישיבת מיר בא לדבר עם אבא בעניין זה, ואז אבא אמר לי דאמנם העיקר להלכה נראה כדעת הבעל המאור, שכן הריטב"א והר"ן הסכימו לדבריו ושיבחוהו, וכמו"כ הבעה"מ והריטב"א והר"ן הם "ספרי הלכה", משא"כ ה"יסוד עולם" והכוזרי הם "ספרי חקירה", שהזכירו בדרך אגב בתוך דבריהם שאלה זו, ולכן ראוי לסמוך על "ספרי ההלכה". אבל סו"ס זו מחלוקת ראשונים. ורבי יצחק אלחנן זצ"ל כותב שאינו יכול להכריע בזה, וא"כ איך הוא יוכל להכריע... ולכן עמד בסירובו להכריע בזה.
ראש ישיבת מיר הלך אז ל"חזון איש" זצ"ל בעניין זה, והחזו"א חקר ודרש בענין והכריע לבסוף כ"הבעל המאור", והורה כן למעשה לשמור שבת ביום א', וממילא גם לגבי יום כיפור יש לנהוג כן. [החזו"א היה לו גם ביאור ב"יסוד עולם" דלא פליג כלל על הבעה"מ. אמנם הפשטות דפליג, ולמעשה גם האבא הסכים דדעת הבעה"מ עיקר, אולם לא רצה להכריע בזה].
אולם היו בזמנו חלק מהרבנים שישבו ודנו בדבר, ולבסוף החליטו להיפך מדעת החזו"א זצ"ל, ושלחו טלגרמה ליפן שיצומו ביום הראשון. והחזו"א שלח להם טלגרמה בזה"ל, "אכלו ושתו ברביעי, וצומו בחמישי ואל תחושו לשום דבר" עכ"ל. וביפאן שהו באותו הזמן גם תלמידי ישיבת "חכמי לובלין", וזו היתה ישיבה חסידית מבחורים מפולין [ביניהם הרבי מלובלין שכיום גר בבני ברק, וכן הרבי מקוצק], והם שלחו טלגרמה בעניין זה לאדמו"ר הזקן מגור, וכמדומני שדעתו היתה נוטה גם כן דלא הכבעה"מ.
בינתיים הרבנות הראשית התחילו לעשות רעש גדול נגד "החזון איש", ועשו מזה מחלוקת גדולה בארץ ובאמריקה כנגד ה"חזון איש". יום אחד בא לביתנו שליח מהחזו"א, ושאל אם אפשר לדבר עם הרב, ונענה בחיוב. ואז נכנס לאבא, ואמר לו שהחזו"א מבקש ממנו שיצטרף אליו לפסוק כהבעה"מ. אז אמר לו האבא זצ"ל "שם ביפאן הרי כבר הגיעו הטלגרמות מ"החזון איש", ומהרבנות הראשית והם יראו שיש המצריכים לצום ביום רביעי, ובוודאי שכשיגיע יום רביעי יצומו כולם, שהרי מי לא יצום כשמגיע יום כיפור"...!!! ועתה אם הוא יצטרף לדעת החזון איש לחייב לצום ביום חמישי, יהיו הרבה שירצו להחמיר ולצום גם ביום זה, ויצא שיהיו אנשים שיצומו שתי ימים, וזה כבר עניין של "פיקוח נפש" לחייב עתה לצום ביום חמישי...
ועל כן אפשר לכתוב הטלגרמה באופן אחר, והוא, "כי מי שיצום ביום חמישי יש לו על מי לסמוך, כי כך שיטת הבעה"מ הריטב"א והר"ן [וכמדומה שהביא עוד ראשונים], אך מי שירצה להחמיר ולצום גם ביום רביעי, אזי ביום חמישי שיתנהג ככל הכללים שיש לעניין דיני פיקוח נפש", כך ענה לו האבא זצ"ל, וכמדומה שהחזו"א הסכים לזה, וכך נשלח לבסוף הטלגרמה.
והנה באותה תקופה רצו הרבנים שהתנגדו לפסקו של ה"חזון איש", להוציא ספר שלם ובו להוכיח כי הם צודקים, ושדעת ה"חזון איש" בזה, בטעות יסודה וכו'... אולם מרן הגרי"ז זצ"ל שלח אליהם שלוחים להודיעם כי עד עכשיו לא התערב באופן מעשי במחלוקת זו, אך אם הם יוציאו את הספר, אזי יכנס גם הוא לעובי הקורה בעניין זה, וזה אינו כדאי עבורם... ואכן כאשר שמעו אותם רבנים מזה, מיד נסוגו ולא הוציאו את הספר.

עכ"ל עובדות והנהגות מילה במילה.

ועכשיו יראה הקהל וישפוט האם שבדרון זייף או לא זייף כשהעתיק מהעובדות והנהגות.

[שמונה עשרה שעות]

ועל כן אפשר לכתוב הטלגרמה באופן אחר, והוא, "כי מי שיצום ביום חמישי יש לו על מי לסמוך, כי כך שיטת הבעה"מ הריטב"א והר"ן [וכמדומה שהביא עוד ראשונים], אך מי שירצה להחמיר ולצום גם ביום רביעי, אזי ביום חמישי שיתנהג ככל הכללים שיש לעניין דיני פיקוח נפש", כך ענה לו האבא זצ"ל, וכמדומה שהחזו"א הסכים לזה, וכך נשלח לבסוף הטלגרמה.

הדברים האלו הודגשו לטובת אוהבי הקיצור ולטובת אוהבי השטחיות.

[תוך כדי דיבור]

ליתר נוחות, הנה גם מה שהביא הרב שבדרון בנושא (זייפן מזעזע כמו כולם כמובן. נשאר רק למצוא למי הוא קרוב משפחה..).

1.jpg (180.09 KiB) נצפה 13513 פעמים

2.jpg (185.82 KiB) נצפה 13513 פעמים

3.jpg (37.58 KiB) נצפה 13513 פעמים

[שמונה עשרה שעות]

חן חן ל"תוך כדי דיבור" שהראת לנו קבל עם ועדה שעורך קובץ באו"י הביא את הנד' בעובדות והנהגות בחלקו ורק את מה שהסתדר לו. והנה ההמשך ששבדרון פחד להביא:


ראש ישיבת מיר הלך אז ל"חזון איש" זצ"ל בעניין זה, והחזו"א חקר ודרש בענין והכריע לבסוף כ"הבעל המאור", והורה כן למעשה לשמור שבת ביום א', וממילא גם לגבי יום כיפור יש לנהוג כן. [החזו"א היה לו גם ביאור ב"יסוד עולם" דלא פליג כלל על הבעה"מ. אמנם הפשטות דפליג, ולמעשה גם האבא הסכים דדעת הבעה"מ עיקר, אולם לא רצה להכריע בזה].
אולם היו בזמנו חלק מהרבנים שישבו ודנו בדבר, ולבסוף החליטו להיפך מדעת החזו"א זצ"ל, ושלחו טלגרמה ליפן שיצומו ביום הראשון. והחזו"א שלח להם טלגרמה בזה"ל, "אכלו ושתו ברביעי, וצומו בחמישי ואל תחושו לשום דבר" עכ"ל. וביפאן שהו באותו הזמן גם תלמידי ישיבת "חכמי לובלין", וזו היתה ישיבה חסידית מבחורים מפולין [ביניהם הרבי מלובלין שכיום גר בבני ברק, וכן הרבי מקוצק], והם שלחו טלגרמה בעניין זה לאדמו"ר הזקן מגור, וכמדומני שדעתו היתה נוטה גם כן דלא הכבעה"מ.
בינתיים הרבנות הראשית התחילו לעשות רעש גדול נגד "החזון איש", ועשו מזה מחלוקת גדולה בארץ ובאמריקה כנגד ה"חזון איש". יום אחד בא לביתנו שליח מהחזו"א, ושאל אם אפשר לדבר עם הרב, ונענה בחיוב. ואז נכנס לאבא, ואמר לו שהחזו"א מבקש ממנו שיצטרף אליו לפסוק כהבעה"מ. אז אמר לו האבא זצ"ל "שם ביפאן הרי כבר הגיעו הטלגרמות מ"החזון איש", ומהרבנות הראשית והם יראו שיש המצריכים לצום ביום רביעי, ובוודאי שכשיגיע יום רביעי יצומו כולם, שהרי מי לא יצום כשמגיע יום כיפור"...!!! ועתה אם הוא יצטרף לדעת החזון איש לחייב לצום ביום חמישי, יהיו הרבה שירצו להחמיר ולצום גם ביום זה, ויצא שיהיו אנשים שיצומו שתי ימים, וזה כבר עניין של "פיקוח נפש" לחייב עתה לצום ביום חמישי...
ועל כן אפשר לכתוב הטלגרמה באופן אחר, והוא, "כי מי שיצום ביום חמישי יש לו על מי לסמוך, כי כך שיטת הבעה"מ הריטב"א והר"ן [וכמדומה שהביא עוד ראשונים], אך מי שירצה להחמיר ולצום גם ביום רביעי, אזי ביום חמישי שיתנהג ככל הכללים שיש לעניין דיני פיקוח נפש", כך ענה לו האבא זצ"ל, וכמדומה שהחזו"א הסכים לזה, וכך נשלח לבסוף הטלגרמה.
והנה באותה תקופה רצו הרבנים שהתנגדו לפסקו של ה"חזון איש", להוציא ספר שלם ובו להוכיח כי הם צודקים, ושדעת ה"חזון איש" בזה, בטעות יסודה וכו'... אולם מרן הגרי"ז זצ"ל שלח אליהם שלוחים להודיעם כי עד עכשיו לא התערב באופן מעשי במחלוקת זו, אך אם הם יוציאו את הספר, אזי יכנס גם הוא לעובי הקורה בעניין זה, וזה אינו כדאי עבורם... ואכן כאשר שמעו אותם רבנים מזה, מיד נסוגו ולא הוציאו את הספר.

[שמונה עשרה שעות]

ודרך אגב נראה לי שתוכ"ד לא שם לב שמטרת שבדרון היא לסתור את דברי ר"ק כהנא ואע"פ שדברי הגרמ"ד הלוי בטעם סירוב חתימתו של הגרי"ז הם בדיוק כדברי רק"כ ולכן שבדרון פיחד להביא את דברי העובדות והנהגות בשלימותם.

[אוצר החכמה]

אני לא מתמצא בכלל בכל האירועים ומה קרה ומי אמר מה
אבל כשאני קורא כאן את הדברים שהביא שמונה עשרה שעות אני שואל את עצמי איך טענו למעלה בחריפות שאין אף שיטה שלא כהחזו"א, ומי שאומר כן הוא סתם מטעה, ופתאום מתברר שהגר"ז אמר שרשכבה"ג ר' יצחק אלחנן סבר שיש דעה כזאת, והסתפק איך לפסוק.

[שמונה עשרה שעות]

כבודו לא קרא בעיון ר' יצחק אלחנן אמר שהוא לא יכול לפסוק ולא מצאנו איפה רי"א כתב כדבר הזה ומצאנו רק שמזכירו רבי יעקב ליפשיץ כתב בשמו בספר בית אברהם לרא"ע הירשאויטץ שאין לו יד בחכמת האסרטרונומיה, אבל לא מצינו שכתב שזהו מח' ראשונים.

[אוצר החכמה]

הנה האבא זצ"ל אמר להם שיש בזה מחלוקת גדולה בראשונים, דלבעל המאור צריך לשמור שבת ביום א' ולא בשבת, וכדעתו הסכימו הריטב"א ובחידושי הר"ן. אולם דעת ה"יסוד עולם" וה"כוזרי" דצריך לשמור שבת ביום השבת, כנהוג בעולם. [עצם השאלה היא מאחר שביפאן היום מתאחר לבוא כ-18 שעות אחרי התחלתו בארץ ישראל, ואין ידוע אם יום השבת חל פה ושם בעת ובעונה אחת, ויתכן בהפרש של יממה שלמה, ממילא השאלה מתי לשמור השבת, האם ביום שבת או ביום א'] והגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל כותב בתשובה בספרו, שאינו יכול להכריע במחלוקת זו. כך אמר הגרי"ז, וסיים "וא"כ איך אני אוכל להכריע בזה"...

זה מה שאתה הבאת שהגרי"ז אמר שזה מחלוקת ראשונים ורי"א כתב שאינו יכול להכריע במחלוקת זו!

כך אמר הגרי"ז

[שמונה עשרה שעות]

אוצר החכמה היקר:
הנאמנות של הספר עובדות והנהגות הוא אך ורק על דעת הגרי"ז בפולמוס הזה שנמסרה ע"י בנו הגרמ"ד ותו לא מידי.
בשאר הדברים או שהשומע לא דק או משהו אחר והראיה הברורה לזה שכתב שם שהכוזרי חולק על הבעה"מ ואין בעולם כוזרי כזה אדרבה הכוזרי הוא בשיטת בעה"מ, וכן לגבי רבי יצחק אלחנן בכל ספריו אין זכר לתשובה כזאת והתשובה היחידה שיש היא בספר בית אברהם לרבי אברהם עבר הירשאויטץ וכאשר ציטטתי לעיל.
וכי תבוא ותאמר שיש כוזרי שחולק על הבעה"מ לפי דברי העובדות והנהגות, יש גבול לכל תעלול.

[תוך כדי דיבור]

אף שבאמת השמיט הרב שבדרון שהנימוק שמספר עליו הר"ק כהנא הובא גם מפי הרמ"ד בעובדות והנהגות, ובכלל לא היה לו לקצר במקום שצריך להאריך (בהבאת השמועה מעובדות והנהגות), יש להעיר שבפרטים אחרים דברי הרק"כ סותרים עם דברי הרמ"ד, ובכ"ז גם בהם קיצר הרב שבדרון ולא השתמש בהם לסתור. למשל הרמ"ד כותב שאביו אמר לשליח (הרק"כ) "הרי כבר הגיעו הטלגרמות מהחזון איש" וכו', ובהתאם לכך מספר קודם כן על הנוסח הידוע של טלגרמת החזו"א - ואילו הרק"כ מספר שטלגרמה זו נשלחה רק בשעה שהיה עומד בדברים עם הגרי"ז. וממילא גם יש בזה סתירה עם דברי הרמ"ד במה שכותב שכמדומה שנשלחה הטלגרמה באופן שהציע הגרי"ז (שאכן במקומות אחרים מוסכם שלא נשלחה).

ולא הבנתי, לפי איזה שיקול אתה מוכן לסמוך על הדברים המובאים בעובדות והנהגות מפי הרמ"ד בעניין המברק, ואינך מוכן לסמוך על הדברים המובאים מפיו בעניין שדעת הכוזרי חולקת או כיו"ב ("והנה האבא זצ"ל אמר להם שיש בזה מחלוקת גדולה בראשונים") ובעניין שיש התייחסות לנושא אצל ר' יצחק אלחנן ("והגאון רבי יצחק אלחנן זצ"ל כותב בתשובה בספרו שאינו יכול להכריע במחלוקת זו, כך אמר הגרי"ז"). מאי חזית? אם מוכח שהכותב לא דייק במה ששמע מהרמ"ד, מעתה מי יימר לן היכן דייק והיכן לא? היכן באמת עובר הגבול לתעלול? (האמת שלשאלה זו יש תשובה פשוטה: ניזיל ונשווה לעדויות נוספות בשם הגרי"ז, ובעיקר לשתי עדויות שהתפרסמו בחיים חיותו מאנשים מהימנים במו ידיהם [ולא מעדות בע"פ בשמם], ה"ה ר' יוסף רוזנבוים מבתי ורשה הסמוך ונראה לגרי"ז שפרסם דבריו בהמודיע תשי"ד כשהוא יודע היטב שתיכף יעמדו הדברים לפני עיני בית הגרי"ז, ור' אלתר רגולר כנ"ל. וייתכן שזהו באמת הטעם שדילג הרב שבדרון על חלקים מהמובא בעובדות והנהגות).

[שמונה עשרה שעות]

אם הינך כבר מודה ששבדרון התנפל בחינם על רק"כ בפרט זה של נימוק הגרי"ז ולמרות שדברי הס' עו"ה היו לפניו ובחר להשמיטם זה כבר ראיה נוספת וברורה על המגמתיות של אותו מאמר, וישנם שם דברים נוספים לא פחות חמורים.
אם נקבל את דברי הגרמ"ד בסתירה לרק"כ נמצא שהגרי"ז שלח מברק דומה מאד להחזו"א ודעתו קרובה מאד לדעת החזו"א, וביחס לקטנוניות הזאת אימתי בדיוק שלח החזו"א את מברקו לפני השבת כבר או לאחר השבת אין בזה שום נפק"מ לדעת החזו"א והגרי"ז מלבד קינטור מיותר לטעות קטנה של רק"כ, וניצול מכוער של טעות אנוש שרק חסר לב מסוגל לכתוב את זה במאמרו וכאילו יש בזה נפק"מ ואף הערתי על כך באופן אישי לשבדרון ומבלי בושה הוא ענה לי שהחזו"א כבר כתב עליו את מכתבו הידוע, ופשוט פלא איך תוכ"ד לא מרגיש בשפלותו של אותו "גאליציאנער" .
הספר עובדות והנהגות מהימנותו הוא לגבי דעת הגרי"ז במקומות שלא באו דברים בכתובים, אבל מקומות שיש דברים כתובים אין לו שום נאמנות וכיון שהכוזרי בחיבורו כותב מפורש כהבעה"מ איך אתה רוצה שאני יקבל את זה שהגרי"ז לא ידע חלילה ללמוד את ס' הכוזרי. והדברים ברורים.

[אוצר החכמה]

אני לא מבין
הגרמ"ד מאריך מאד להדגיש שהגרי"ז לא היה מוכן להכריע כי זה מחלוקת ראשונים, ועל זה אתה כותב שיש להתעלם מזה (גם אני לא הבנתי את העניין עם הכוזרי) אע"פ שזה כמעט עיקר דבריו ורק לגבי איזה פרט בנוסח המכתב אתה מוכיח ממנו, כי אילו יהבי ליה וכולי.

[אוצר החכמה]

הספר עובדות והנהגות מהימנותו הוא לגבי דעת הגרי"ז במקומות שלא באו דברים בכתובים, אבל מקומות שיש דברים כתובים אין לו שום נאמנות וכיון שהכוזרי בחיבורו כותב מפורש כהבעה"מ איך אתה רוצה שאני יקבל את זה שהגרי"ז לא ידע חלילה ללמוד את ס' הכוזרי. והדברים ברורים.

מה ברור, בא נאמר שהתחלף למישהו שם הספר ושם את דעת הכוזרי בצד הלא נכון, זה דבר שקורה, אבל לטעון שכל מה שאמר שזה מחלוקת ראשונים, והגרי'ז אמר שרי"א לא רצה להכריע וגם הגריז אחריו נמנע משום כך להכריע, כולו שקר וטעות?!

אני לא מכיר את הספר, האם בעניינים אחרים נחשב דייקן?

[שמונה עשרה שעות]

הרב אוצר החכמה:
יפה מאד, הגרמ"ד מאריך שהגרי"ז לא רצה לפסוק בשאלה זו אבל כשהיה הדבר נוגע לפיקוח נפש של התענית ביוהכ"פ יצא הגרי"ז מגדרו והכריע שההלכה כהבעה"מ וזה בדיוק כל ההוכחה שכשהגרי"ז החליט כן בסופו של דבר להביע דעה הוא הכריע כהבעה"מ וע"ז כתבתי שהגרמ"ד הלוי אפי' אי יהבו לי' כל חללי עלמא לא הוה משני בדיבורי'.

לא כתבתי שזה שקר שרבי יצחק אלחנן אמר כדבר הזה אלא כתבתי שאין תשובה כזאת של רבי יצחק אלחנן שאינו יכול להכריע במח' ראשונים זאת אלא יש תשובה אחרת מה שכתב מזכירו רי"ל שמרן השיב שאין לו יד בחכמת האסטרונמיה והינו שלא הכריע וכמו שאתה מבין שהשומע טעה בדעת הכוזרי בדיוק אותו דבר השומע טעה בענין רבי יצחק אלחנן אבל לגבי שאר הדברים הגרמ"ד הלוי חזר עליהם במפורש לאחרונה במוצ"ש חזון תש"ע וכפי שמצוטט בספר טהרת מירון המובא לעיל בזה"ל:

מדברי הג"ר משולם דוד הלוי סאלאוויציק שליט"א מתוך שיחה שמסר לפני תלמידיו מוצש"ק חזון תש"ע (נדפס גם בס' טהרת מירון): אאמו"ר אחז שלהלכה החזו"א צודק רק אאמו"ר לא רצה לפסוק בהלכה, אבל דעתו היה שהצדק עם החזו"א. ומאן דהו עירב את הרב הראשי ועשה אסיפה גדולה והיה בירושלים תלמיד חכם אחד שהיה לו ידיעה גדולה בענינים אלו שנכח שם באסיפה והם החליטו ליום הראשון, אאמו"ר הצטער מאוד מזה שהכניסו מהרבנות הראשית לחוות דעתם בדבר זה, ואיך הם משווים עצמם להחזו"א להכניס עצמם בזה ולחוות את דעתם, אותו ת"ח שהשתתף שם רצה לעשות רעש גדול נגד פסקו של החזו"א, ושלח אז אאמו"ר לאותו ת"ח לומר לו שאם לא ישקוט אזי יאלץ להתערב ולחוות דעתו כהחזו"א ואכן עצר את הרעש. והחזו"א שלח לשם טלגרמא היה זה ממש יום לפני יום הכיפורים, "אכלו ושתו ביום הרביעי וצומו בחמישי ואל תחושו לשום דבר", ויום לפני ערב יום כיפור או בערב יום כיפור עצמו הגיע שליח מהחזו"א לאאמו"ר שיצטרף לטלגרמא של החזו"א, ואאמו"ר אמר היות שכבר עכשיו ערב יום כיפור ויתכן שהטלגרמא תגיע ביום כיפור לפנות ערב, וחושש פן יהיו כאלו שצמו ביום הראשון, וכשיגיע הטלגרמא בשקיעת החמה יצומו גם ביום השני ויכול לצאת מזה שאלה של פיקוח נפש.

[שמונה עשרה שעות]

אחי ורעי קיבלתי עכשיו מידע מידידי היקר הגאון שליט"א שמסר לי את המכתב של הרימ"ט לפרסום שבעז"ה עד סוף השבוע הזה יצא לאור עולם ספר חדש שעדיין לא בא כמותו לאויר העולם, הספר יספק חומר נדיר ונוסף בענין זה, הייתי מציע שהיות והאשכול כבר התארך עד למאד להפסיק כרגע את הפולמוס בזה וכל אחד יפוש קמעא ויתארגן או להמשך מלחמתה של תורה או להמשך מלחמת הויה במדין ואי"ה בסוף שבוע זה יצטרף לכאן מחבר הספר החשוב שבודאי ידריך את מנוחתם של רבים ובין השאר יבואו שם גילויים מדהימים על דעת מרן הגרא"ז מלצר.

[תוך כדי דיבור]

בקצרה ובסיום ביניים אתייחס רק לגבי מש"כ:

הספר עובדות והנהגות מהימנותו הוא לגבי דעת הגרי"ז במקומות שלא באו דברים בכתובים

ובכן גם עניין המברק גופא הוא דבר שבא בכתובים, מפני שבכל המקומות שמתייחסים למברק הזה מאז התפרסם, ישנם כמה פרטים סותרים לזה: א' שהוא לא נשלח, שזה דלא כמובא כאן מהרמ"ד (בלשון "כמדומה" דהיינו שגם לפיו אין זה בטוח), ב' שהוא התחיל במילים אין בכוחנו להכריע את ההלכה, שגם מילים אלו אינן מצוטטות כאן, ג' שמתואר שזהו מברק שהגרי"ז רצה לשלוח בעצמו יחד עם הרא"ז מלצר, אבל מפי הרמ"ד יוצא שזהו נוסח שאמר הגרי"ז לשליח החזו"א כדי שישלח החזו"א! (וממילא מובן למה 'נעלמו' המילים "אין בכוחנו להכריע את ההלכה" שזה דעת הגרי"ז עצמו וכמובן לא דברי החזו"א).
וכבר כתבתי כיצד הגיוני לדעתי לנווט בין סך העדויות שבידינו על דעת הגרי"ז, מאחר שאין יסוד מספיק להעדיף עדות בע"פ מכלי שני לאחר עשרות שנים לעומת עדויות בכתב מכלי ראשון בחיי הגרי"ז. ואיך שלא יהיה הפלא ופלא לומר שהכריע שההלכה כבעל המאור כשהוא עצמו כותב שאין בכוחו להכריע (נ.ב. בהערת שוליים ושוב בסיום, כתבת למעלה שאין עניין לבית בריסק לחזר אחר החזו"א וכו'. וכיוון שאתה מרבה לעסוק כאן במניעיהם של בעלי הדעות, אפנה את תשומת לבך לכך שאדרבא ואדרבא יש להם עניין בנידו"ד, מאחר שמציירים שהצד שכנגד אינו אלא הרבנות הראשית השנואה)

נ.ב. אני מחכה בעניין רב (באמת) לראות כיצד אפשר לחדש בדעת הראז"מ, אחר מכתבו המפורש ובהיר בפתח ספר קו התאריך הישראלי. ושלום.

[יומם ולילה]

ראיתי את דברי הכותבים בפורום זה אודות המאמרים בענין קו התאריך וברצוני להעיר:
עברתי בעיון רב על המאמרים הנ"ל בקובץ בית אהרן וישראל, והם נכתבו בכבוד הראוי וכדרכה של תורה, וכמו שמרן החזו"א זצוק"ל חינך כל ימיו שתורה היא וללמוד אני צריך ומותר לפשפש ולבדוק דברי חכמים, וכן הוא דרכו בכל ספריו.
ואני עומד משתומם על ההשתלחות חסרת הרסן נגד המאמרים האלו, על שהעיז והצדיק (בהצלחה) את דעת גדולי ישראל שחלקו על החזו"א, ומתנפלים עליו באיבוד עשתונות על ידי הוצאת דברים מהקשרם וכדו'.
והבחנתי כבר בכמה הזדמנויות שקמה לה קבוצה מאורגנת של אנשים בלתי אחראים ששמה לה למטרה לבטל ולהשפיל דעות של גדולים מהדור הקודם שהעיזו לחלוק על החזו"א ובוודאי מרן זצוק"ל בעולם האמת מצטער על זה וצריך להוקיע מגמה זו ולשים קץ לתופעה.
הנה הפולמוס הוא כאן מה אמר גדול זה ומה אמר גדול אחר, אך ברצוני לשאול שאלה פשוטה וישירה, החזו"א כותב שהוא הסתמך על הראב"ח והיסוד עולם ורב חסמן הדיין ביחד עם הרז"ה והכוזרי וכו' וכולם בדעה אחת כשיטתו.
וכיום רואה כל פותח את ספריהם של הראב"ח והיסוד עולם ומה שמביאים מרב חסמן שהדברים לא נכונים, והחזו"א לא ראה את דבריהם בפנים ולכן כתב שלהראב"ח מבואר בגמ' החשבון י"ח שעות, וזה לא נכון כי הראב"ח ור' חסמן מפרשים חשבון אחר בגמ', גם היסו"ע חולק לגמרי על הרז"ה, ואיך אפשר לפסוק כהחזו"א.
ואין ספק שאילו ראה החזו"א את דבריהם היה פוסק אחרת כי הרי חיפש את האמת.
גם ראיתי מה שמביאים הנוסח של הגרי"ז שרצה לשלוח ולבסוף לא נשלח, המקור של נוסח זה הוא מנכדו הגאון רבי אברהם יהושע שליט"א, ואני שמעתי ממנו כמה פעמים את נוסח המכתב והוא שונה ממה שהובא כאן ורואים שהמכתב עבר "שיפוץ", וכן לא יעשה.
ולבסוף ברצוני לספר כי היום התקשרתי להרב שבדרון שמתואר כאן כזייפן ושאלתי אותו בנידון מה שמעתיק מהספר עובדות והנהגות לבית בריסק, והשיב לי שמעולם לא ראה את הספר אלא שהעתיק את הדברים מהספר "גבורי החיל" ולא עלה בדעתו שלא כתוב שם הכל. וכל הרוצה יכול לבדוק שהעתיק מה שכתוב שם, וכל מה שהעתיק משאר המקומות לא היה מגמתי כלל אלא כתב מה שהצליח למצוא בנידון זה. וחכמים הזהרו בדבריכם

[איש_ספר]

[רבי חסאן הדיין ולא חסמן. הזכרת גבורי החיל בענין הזה עלולה לעורר פה גלי הדף רציניים, יש באמתחת הכותבים כאן טענות קשות על הספר. אחת מהן שמעתי: יש בספר מכתב של ר' יוסף ליס המספר את הקורות אתם בישיבת מיר בענין זה. בספר ניתן צילום של המכתב לצד פענוח. המשווה בינהם יתפלא למצוא כמה שינויים משמעותיים. אגב, הספר על שני חלקיו, אמור לעלות בקרוב לאוצר]

[אוצר החכמה]

אין ספק שאילו ראה החזו"א את דבריהם היה פוסק אחרת כי הרי חיפש את האמת.

הא מנין לך? וכי לא כדאי רבינו הרז"ה לפסוק כמוהו, ובפרט שקילסו הראשונים את פירושו מובא בקונטרס ח"י שעות.

[לחם_יומם]

אך ברצוני לשאול שאלה פשוטה וישירה, החזו"א כותב שהוא הסתמך על הראב"ח והיסוד עולם ורב חסמן הדיין ביחד עם הרז"ה והכוזרי וכו' וכולם בדעה אחת כשיטתו.
וכיום רואה כל פותח את ספריהם של הראב"ח והיסוד עולם ומה שמביאים מרב חסמן שהדברים לא נכונים, והחזו"א לא ראה את דבריהם בפנים ולכן כתב שלהראב"ח מבואר בגמ' החשבון י"ח שעות, וזה לא נכון כי הראב"ח ור' חסמן מפרשים חשבון אחר בגמ', גם היסו"ע חולק לגמרי על הרז"ה, ואיך אפשר לפסוק כהחזו"א.
ואין ספק שאילו ראה החזו"א את דבריהם היה פוסק אחרת כי הרי חיפש את האמת.

כל פותח את ספריהם של הראב"ח והיסוד עולם ומה שמביאים מרב חסאן הדיין, רואה, כי הם כתבו שתחילת היום מקצה המזרח!
אין אף אחד מהראשונים שכותב י"ב שעות וי"ב שעות!
והחזו"א ראה את הראב"ח בפנים - בלי ספק!
וכל הדברים שכתב יומם ולילה בלתי אחראיים בעליל.

[שמונה עשרה שעות]

אני הקטן המכיר באופן אישי את ר"י שבדרון התקשרתי היום לסוללארי שלו בשעה 13:10 [שיחה מוקלטת] והזמנתי אותו לבוא ולהגיב על ההאשמות הקשות שהטחתי בו , אני שמח לראות ש"יומם ולילה" הגיע להגן עליו אך מצער לראות שבמקום תשובות עניניות בחר להשתלח במרן זצוק"ל בעלילות חסרות שחר, אני הקטן שדיברתי מס' פעמים עם ר"י שבדרון שמעתי ממנו בדיוק אותם הטענות המגוחכות ובעז"ה בספר העומד לראות אור רואים שם ברורות שהחזו"א יותר מכולם!!! בדק את דברי הראשונים בפנים, ואף שלח את ר"ק כהנא לספריית הרמב"ם שיביא לו את כל ספרי הראשונים הכי נידחים כדי לבדוק דבריהם בפנים, ואף את חיבורו קו' יח"ש כתב אחרי בדיקות מרובות, ובספר החדש העומד לראות אור מובא שם מנה אחת אפיים נוספת על תעתועים נוספים שבאו במאמרו של שבדרון. וכמו שכתב איש ספר אף מקומו של גיבורי החייל לא נפקד שם.
נ.ב. לפלא לי על המערכת שמאפשרת להשאיר תגובתו של יומם ולילה הדוברת על צדיק עתק בגאוה ובבוז, ובפרט שלא הביא שום הוכחה לדבריו שאותם ראשונים סוברים י"ב וי"ב שע' אלא רק קשקש וחזר על דברי שבדרון מבלי שום אסמכתא, ועוד הגדיש את הסאה לכתוב שהחזו"א לא ראה את היסו"ע, וכדי שלא תכשלו בזלזול בגדול הדור חובה לצנזר דבריו, ואם יש לו קושיות הוא מוזמן בחום לכתבם בדרך כבוד ולנמקם.
נ.ב. הכיצד נתחלף ל"יומם ולילה" בין יום ללילה דהינו בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון.

[שמונה עשרה שעות]

וכל מה שהעתיק משאר המקומות לא היה מגמתי כלל אלא כתב מה שהצליח למצוא בנידון זה. וחכמים הזהרו בדבריכם

כשיצא הספר בעז"ה או בסוף שבוע זה או ביום ראשון הקרוב, אתה מוזמן לענות על טענות חמורות ומזעזעות נוספות על מאמרו של רבך שבדרון, תתחיל להכנס ל"כוננות ספיגה" מעכשיו כבר.

[לחם_יומם]

נ.ב. הכיצד נתחלף ל"יומם ולילה" בין יום ללילה דהינו בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון.

ביסוד עולם דפוס ראשון (ברלין תקל"ז) בעמוד לז (עמוד מס' 75 באוצה"ח) מופיע ר' חסמן הדיין. [בדפוס השני: ר' חסאן הדיין].
היומם בעמ' נא (מעתיק מיסו"ע, והשתמש בדפו"ר) רבי חסמאן הדיין.
החזו"א בקונטרס שמונה עשרה שעות בסיכום שלפני אות ב' כתב גם כן ר' חסמן הדיין.

מפני מה נחשוד כי נתחלף בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון?

[שמונה עשרה שעות]

מפני מה נחשוד כי נתחלף בין ר' חסאן הדיין לבין ר"ל חסמן מישיבת חברון?

הרי לך דברי יומם ולילה:

ומה שמביאים מרב חסמן שהדברים לא נכונים,

בראשונים יש או רבי חסמן או רבינו חסמן ובתוספת המילה "הדיין", ואילו "רב חסמן" אין כי אם בישיבת חברון, וכונתי היתה להראות עד כמה "יומם ולילה" בקיא בסוגין.

[שמונה עשרה שעות]

יומם ולילה כתב:
ולבסוף ברצוני לספר כי היום התקשרתי להרב שבדרון שמתואר כאן כזייפן ושאלתי אותו בנידון מה שמעתיק מהספר עובדות והנהגות לבית בריסק, והשיב לי שמעולם לא ראה את הספר אלא שהעתיק את הדברים מהספר "גבורי החיל" ולא עלה בדעתו שלא כתוב שם הכל.


אם הרב שבדרון באמת פעל בתום לב אז שורת הדין הוא שיתנצל בגליון הבא של קובץ בית אהרון וישראל על הרצח אופי שעשה בשעתו לרבי קלמן כהנא היות ונודע שכדבריו כן אמר הגרמ"ד הלוי ורק"כ לא בדה את הדברים מליבו, ואם כך יהיה יאמנו דברי "יומם ולילה" על הנקיון כפים.
אבל מה נעשה שמצאתי לפחות 5 הבדלים בין ההעתקה של מנדלבוים לבין ההעתקה של שבדרון מהעובדות והנהגות, ואצל שבדרון יש סילופים "מוצלחים" יותר.

[חכם באשי]

להיכן נעלמו מנהלי האתר? פעם היו נועלים אשכול על זוטות שבזוטות, וכאן??????

[לחם_יומם]

קבלתי ממאן דהוא, מכתב בשם הגרי"מ טוקצינסקי זצ"ל, לא יודע אם הוא אמיתי, ומה הסיפור מאחוריו. אם נשלח למי נשלח?
מי יודע פרטים?

זהו המכתב:

לרבנים וגאונים אחדים שבארה"ק ת"ו.
דבר חדש נפל בישראל, אחד מגדולי הרבנים אזר מתניו לפרסם קונטרס " י"ח שעות" לקיים פסקו שפסק להלכה ולמעשה, שבמדינות שונות במזרח הרחוק – ישנו את יום השבת ליום הראשון, בדברי ימי ישראל לא הי' עוד דבר כזה, כל הוכוחים שהיו כבר בין רבנים בענין "קו התאריך". ביחוד לפני כשבעים שנה, הסתובבו אך ורק מסביב לקו התאריך "הבין לאומי" שבטבור הים, שום אחד לא העלה על דל שפתיו שבאיזו מדינה שהיא ישנו את יומם, אז לפני כשבעים שנה טרם ידעו רבנינו שיש ישוב יהודי (ישוב קדמוני) ביפן וכו' ולא עליהם הי' הדיון, וברור שאילו נשאלו אז ע"י יושבי יפן וכו' וידעו שיש להם קביעות ימים משנים קדומות- { -- } הי' גם הצד השני דן בהשקפה אחרת לגמרי, והיו אומרים כולם בהחלט שחלילה להם לשנות את שבתם.
והיות שכיום יצאה הוראה כזו מגדול אחד, והיות שכפי הידיעות שנתקבלו עלולה הוראה כזו לעשות מהפכה בהרבה עירות שבישראל, והיות שהכניסו אותי בעובי הקורה הלזו, אשר לפי' פרסמתי בעזה"י את ספרי "היומם" בו בארתי בהוכחות גדולות וגם מוחשיות שהמזרח והמערב מתחלקים לי"ב שעות ( וכאמור בירושלמי) – מוכן אני בע"ה להוכיח את בטול כל היסודות שבקונטרס הנז"ל, בשגם שהקונטרס לא הוסיף ביאור על כל מה שפרסם במכתביו שכבר פרסמתים בספרי.
א. שכל הראשונים המדברים בענין קביעת הימים חולקים על הרז"ה (והכוזרי) שיש י"ח שעות לאחור היום, כאשר הוכחתי מס' העבור (דעות הנשיאים רבי חסן רבי יצחק ב"ר ברוך ורבי אברהם ב"ר חייא) ומס' יסוד עולם ומס' כתוב שם מהראב"ד, וכל הראשונים, ורובם ככלם, המדברים בבאור הסוגיא בארו אותה בבאורים אחרים {-- --- ----- -- -----} כאשר הראיתי בספרי, ובכל התשובות שבקונטרס אין אף תשובה אחת (ובבקשה להשוות ההוכחות שבס' היומם כלפי תשובות הקונטרס).
בשגם הרז"ה בעצמו משמיע בהקדמתו שרוב החכמים בארו את הסוגיא דלא כוותי' ואת באורו הוא – מכנה בעצמו "הפירוש הרחוק מי ידענו והוא עמוק מי ימצאנו".
ב. ו-שיטת הרב בעל הקונטרס שהמערב הוא ג' חלקי כדור העולם ונהמזרח הוא רק רבע כדור – מופרכהת מכולם, וגם מהרז"ה האומר שקצה המערב הוא ג"כ רק רבע כדור והרז"ה (כמו הכוזרי) מדגיש היטב שדברו רק מחצי כדור העליון ( וכ---האחרונים בכללם רבנו הגר"א), משום שכל דבריהם הי' רק ביחס לטבור הארץ היא ירושלם, ושללו את חצי הכדור התחתון "ששם לא היו בני אדם הקוראים שמות לימים", ולפיכך אין שם ענין לקו התאריך ולמזרח ולמערב, והאומר שהרז"ה מיחס ג' רבעי כדור למערב ואין דעתו להזדקק לכל שום דעה אחרת ולכל שום פתרון אחר בשיטת הרז"ה – עושה את דברי רבנו הרז"ה למוזרים ומופלאים {{מבלי ליישבם}}.
ובכל תירוציו וישוביו שנסה הרב הנז"ל (באות –') ליישב את שבעת הפלאות שרשמתי שם – לא העלה כלום, גם תירוצו האחד (לאחת משבעת התמיהות) שהקו של הרז"ה אינו מוחשי "אלא קו שכלי בלא שטח" ודין זה (אומר שוב אח--) הוא הגיוני ולא מציאותי – אין זה מההגיון לומר שחכז"ל דברו הלכה (צריך שיהא לילה ויום מן החדש) על מקום שאין לו מציאות.
ג. וכדי לאיים עלינו חדש עכשיו הרב בעל הקונטרס "ששיטת י"ח שעות היא קבלה בישראל"(כל כך גורמת נטית דעתו), אלא שלאחרונה רכך את הטון שלו וכותב שהראשונים עשו פשרה בין שתי הסברות, האחת שברושלים גומר היום ויש להיקף היום כ"ד שעות, הסברה השני' שמתחלק ההיקף לי"ב שעות וי"ב שעות "ועשו פשרה נכונה לשתי הסברות כו' ועפי"ז יצא החשבון שירושלם יש לה 270 מעלות למערב שמתאחר היום, ו90 למזרח שמתקדם היום, ע"כ תוכן דבריו "פשרה נכונה" שאין לה פשר.
ד. ובטולו שמבטל בבטול גמור את כל היסוד {שהבאתי} בספר היומם שקו התאריך קשור בהחלט בקו המרכז למזרח ולמערב, ולועג עליו {-------} שהיא רק פילוסופי' ובאמת אין כלל לפנינו לא מקום קבוע למזרח ולמערב ולא כלל שום מרכז, וממילא לא כלל מקום מיוחד לקו התאריך, אין ספק בלבי שאילו לא הי' הרב הזה [מ---ה) לשיטת י"ח השעות "שהיא קבלה" הי' לועג ביותר על מי שהי' מהין לבטל כל ענין המרכז וכו', וחושבני שאין כדאי לדבר על בטולם של הדברים, כל יושבי תבל היודעים כיום שמכרח להיות מקום קבוע לקו תאריך מוכרחים להודות שיש כנגדו קו מרכזי למזרח ולמערב, שנרי במציאות קו התאריך הכירו כלם אך ורק ע"י הנוסעים שמתפצלים ממקום אחד שמתנגשים בהפגשם בק"פ מעלות ביום תמים, ואם הקו לא נקבע לו מקום למרכז הרי כל אדם ואדם יש לו קו תאריך שלו וכן כל אדם משנה את קו תאריך שלו עפ"י מעמדו שמשנה ממקום למקום, ושוב אין קביעות ימים בעולם, א) מקום קבוע לקו תאריך, ב) ושיש מרכז כנגדו, ג) ושהמרכז הישראלי הוא רק ירושלם – מתברר ממילא שאין עוד מקום לכל שום וכוחים בענין זה,
ה. ושיטת הרב בעל הקונטרס שכל קביעות היום תלוי לא כלל בחצאי או ברבעי כדור, אלא אך ורק ביבשה ובים, ועם זה מסדר סדר חדש בעולם שכמה איים אע"ג שהם {תלושים} מיבשה מצטרפים הם לירושלים (וששאלתי ע"ז "שהוא תמהון על תמהון" מיישב בקונטרסו שהדבר פשוט "בפשטות" בלתי משוערה כלל וכלל) – חדשה זו בסדר החדש העולמי הזה מחדש מעצמו – לא נשמעה עד היום, מכל שום פוסק ומכל שום מחבר לא ראשון ולא אחרון ולא מכל שום אדם בעולם.
ואם על יסוד דברים חדשים כאלה יגיד רב בישראל דין עד כדי לשנות את יום השבת במדינות ידועות – זהו דבר מבהיל.
השאלה שאני שואל עכשיו
א) אם יש צורך עוד עכשיו להוכיח את בטול היסודות של הקונטרס, אחרי שיש כיום כנגד עיני רבנינו ספר היומם וספר הקונטרס.
ב) ואם יש צורך להוסיף עוד הוכחות, אם יש בזה מהתועלת כדי להשפיע שלא {יורו הלכה כזו למעשה}.
אילו היתה כאן התנגדות רגילה והיו נוהגים כאשר הי' נהוג בישראל – דרוש הי' לכנס כנסי' רבנות אר"י, ובפני' ימציאו המתוכחים את טענותיהם אחת לאחת, והי' אפשר לקוות יותר לתועלת המקווה, אבל אם אין אפשרות כזו – שואל אני אם יש צורך ותועלת שאוסיף בעזה"י תשובות עיקריות לדברי הקונטרס.
וכאשר אקבל תשובתכם – מוכן אני לשרת בעזה"י גם להוספה זו.
וה' ית"ש יורנו להעמיד את הדת על תלה והי' באחרית הימים הר בית ה' יהי' נכון ונשא הוא מגבעות ואמרו לכו ונעלה הר ה' ויורנו מדרכיו וכו'
יחיאל מיכל טוקצינסקי

[אוצר החכמה]

אין לי מושג בענייני ההיסטוריה ואכתוב לעצם הדברים

מאד מוזר ההתעקשות שלו על עניין הקו המרכזי.

וגם עניין מה שכתב החזו"א שהוא קו בלי שטח הוא דבר מסתבר, ובלשון אחרת הייתי אומר, שכל מה שצריך הוא שבאופן עקרוני יוכל מישהו ממזרח לקו התאריך לראות את המולד ואין צורך שייראהו מישהו בפועל ולכן לא איכפת לן שעובר בים או באמצע היבשה ובפועל יש גרירה, (ואע"פ שיש גרירה מעשית בחלק מן המקומות אין זה נפ"מ לעניין כי מדובר).

אע"פ שמה שמתווכח על חידושו של החזו"א שיש גרירה ביבשה על זה באמת יש מקום להתווכח וכבר הזכירו כאן שהגרי"ז לא היה ליבו שלם עם עניין זה, אבל זה לא סיבה לסטות מדעת הרז"ה

ובאופן כללי אני לא מבין,הלא הרז"ה, והרמב"ן והריטב"א שהחזו"א מביא שהסכימו לדעתו, הלא הם רבותינו בכל התורה כולה וכשמעתתייהו נהגינן בכל עניין ועניין.

[תוך כדי דיבור]

מכובדנו אוצה"ח, אולי כדאי להפריד בין הדיון והשאלות שלך (שיכולות אולי להמשיך את האשכול הקודם בנושא, או לפתוח חדש), לבין האשכול הזה שבו צריך לברר תחילה האם המכתב שלכבודו נפתח האשכול, הינו אותנטי.

[שארית ישראל]

בספר החדש גנזים ושו"ת חזון איש יש הרבה חומר בענין זה, ואעתיק בזה מה שכתבתי באשכול על הגרח"ש קרליץ
יומא טבא לרבנן
היום יצא לאור הספר החשוב גנזים ושו"ת חזון איש לזכרו ולע"נ ולכבוד היאה"צ של הגה"ח עמוד האמת והיראה לוחם מלחמות ה' מהרח"ש קרליץ זיע"א את הספר ניתן להשיג החל ממחר [יום ה'] בחנויות יפה נוף-פויזן.

[שמונה עשרה שעות]

המכתב המזעזע הנ"ל הוא אמיתי ובשו"ת משפטי עוזיאל -תניינא א' או"ח כ"ט- נד' מכתב לרימ"ט בו מצטט לו לשונות ממכתבו זה,
לעצם הענין לענ"ד יש למחוק אשכול זה כיון שכל המכתב הינו כתוב שלא בדרך כבוד בלשון המעטה.