הלום ראיתי בכרך השלישי והחדש שיו"ל בסדרת 'חכמי רסיפי ואמשטרדם' ברוב פאר והדר על ידי מכון ירושלים, ובו איתא בעמוד קו [סימן ג' בספר דרוש לפרשת שמיני - מתוך כ"ח דרשות על התורה לג"ר יאשיהו פארדו (בהג"ר דוד - חתנו ותלמידו של רבי שאול מורטירה, היה אב"ד קוראסאו ופורט רויאל -ושם מנו"כ - וכן היה ר"מ ברוטרדם ואמשטרדאם נפטר בי"ז אלול תמ"ד)] - לחקור מה היה סיבת עונשם של נדב ואביהוא, והוא מפריך את הדעות המקובלות אחת לאחת שאינן מתיישבות, ובדעה השנית שהוא מונה, - שנענשו משום שהורו הלכה לפני רבן - משה רבינו ע"ה, הוא מסיים שלעולם לא הורו הלכה לפניו לפי שטעו בדבר הלכה ולא היה להם ליענש לפי זה, שהוראתם טעות היתה.
ומשמע דהמורה הלכה לפני רבו, אם טעות הורה, אינו חייב מיתה.
אמנם בכתובות ס': משמע מתוס' ד"ה כי אפקירותא, דלכאורה גם בשהוראתו טעות היא, חייב משום מורה הלכה בפני רבו.
ומי יראני טוב בענין זה ויתברך מאת שוכן מעונה בכל הברכות.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער