כדי לערבב וכו'. הקשה בעל המאור ז"ל האיך אמר כדי לערבב את השטן דמשמע דמדינא לא צריכי והלא בתקיעות מיושב יצא ידי חובתו ולפיכך מברכין עליהן ברכת התקיעה וכדתנן (לק' ל"ג ב') מביאין לו שופר ותוקע ומריע ותוקע ג' פעמים, והתקיעות דמעומד נמי לצאת מן התקיעות על סדר ברכות ואמר רבא בצבור שאנו (עי' ל"ד ב'), ותירץ הוא נ"ר דהא כשהן עומדין היינו כשהן עומדין לצאת מבית הכנסת שהיו נוהגין להריע תרועה גדולה והיא לערבב השטן כמו שאמרו בהגדה בירושלמי ששלש תקיעות עתיד הקב"ה לתקוע ואחת מהם כדי לערבב את השטן, וכד שמע חד זימנא בהיל ולא בהיל אמר בנמוסיהון עסקין, וכד תנון ליה אמר ודאי שיפורא דשופר גדול דמטא זמניה, מתערבב ולית ליה פנאי למעבד קטגוריא וזהו שאמרו במכילתין (ל' א') כד מסיים שליחא דצבורא תקיעתא ביבנה לא שמע איניש קל אוניה מקל תקועיא, ולא נהיר, חדא דלא אתי שפיר כשהן עומדין הו"ל למימר כשהן יושבין,
הדברים מצויים לפנינו בספר 'המאור הקטן', בשלהי מסכת ראש השנה (דף יב ע"א מדפי הרי"ף, במהדורת ווילנא), אבל אין שם את הפיסקא 'כמו שאמרו בהגדה בירושלמי'.
מסתבר, שהריטב"א הביא את דברי בעל המאור בהוספת נופך.
האם מישהו מכיר אחד שעסק או העיר על דרכו של הריטב"א בעריכת מובאותיו?
אודה לכל סיוע.