פורום אוצר החכמה

יש ספרי תהלים שכתוב בהם רשימת פרקים מסויימים הנאמרים בשבתות השנה לפי עניין הפרשה.

לדוגמא בפרשת נח אומרים פרק כ"ט 'ה' למבול ישב' וכדומה.

אני מחפש את המקור למנהג זה, מי מדבר עליו, באיזה ארצות הוא נהג, וכל תוספת מידע קשור.

תודה גדולה!

בספר עטרת אבות לרב משה סויסה עמד על זה. נמצא באוצר.

יישר כוח!

נמצא א"כ שזהו ממנהגי מרוקו. וכנראה זכר לקריאת הכתובים במנחה בשבת.

חיפשתי שם ולא מצאתי, אם ידוע למישהו מראה המקום המדוייק נא לרשום.
לא שמעתי מעולם על המנהג הנפלא הזה

דורשי יחודך כתב:חיפשתי שם ולא מצאתי, אם ידוע למישהו מראה המקום המדוייק נא לרשום.
לא שמעתי מעולם על המנהג הנפלא הזה

חלק א עמוד תמה ואילך

עטרת אבות ח"א פרק יד, סעיף קס"ג בהערה באורך.


מדוע אני מתעניין בזה? כי מו"ר רבי דניאל בלסקי שליט"א מוסר בכל שנה שיעורים על פרשות השבוע לפי סדר מסויים (לפעמים לפי ההפטרות, לפעמים לפי ה'סימנים' של פסוקי הפרשה ועוד ועוד), השנה השיעורים נמסרים על סדר פרקי התהלים שנהגו ישראל לאומרם לפי הפרשיות.
אני רושם את שיעוריו, כל שיעור מתחיל ב"נהגו ישראל לומר בשבת פרשה זו פרק פלוני" וחפצתי לדעת את מקור המנהג ומקום תפוצתו.

צופה_ומביט כתב:

דורשי יחודך כתב:חיפשתי שם ולא מצאתי, אם ידוע למישהו מראה המקום המדוייק נא לרשום.
לא שמעתי מעולם על המנהג הנפלא הזה

חלק א עמוד תמה ואילך

ייש"כ עצום!

ספר חק ליעקב, הוא סדר פסקע נביאים וכתובים לפי סדר הפרשיות, מנהג ותיקין, סידר חד מן קדישי קדמאי לא נודע שמו, סדר זה נקרא גם תיקון המשמרה. גם הוספנו מזמור שנהגו לקרוא מידי שבת בשבתו מעין הפרשה... הובא לבית הדפוס... ע"י יהושע ביסמוט, ירושלים תשנ"ה, ב"כ. מעבר לשער: 026513830 0528630212

איש_ספר כתב:ספר חק ליעקב, הוא סדר פסקע נביאים וכתובים לפי סדר הפרשיות, מנהג ותיקין, סידר חד מן קדישי קדמאי לא נודע שמו, סדר זה נקרא גם תיקון המשמרה. גם הוספנו מזמור שנהגו לקרוא מידי שבת בשבתו מעין הפרשה... הובא לבית הדפוס... ע"י יהושע ביסמוט, ירושלים תשנ"ה, ב"כ. מעבר לשער: 026513830 0528630212

זהו סדר לימוד אחר, לסיום נ"ך וש"ס משניות במשך כל השנה. היה נהוג אצל יהודי בבל ואולי עוד קהילות בשבתות אחה"צ. ואצלם דווקא לא נזכר המזמור הנ"ל. (וכנראה המו"ל הוסיפו להשביח מקחו).

הסדר הנ"ל נמצא בסוף סידור תפילת ישרים הבבלי המפורסם. ומובא גם בלוח דבר בעתו (עם הכותרת "למב"ו" -למנהג בגדאד ואגפיה)
במהדורה של תפילת ישרים שבאוצר לא מצאתי, אך מצאתיהו בסידור אחר כמנהג דמשק ומשם העתקתיהו הנה.
מה שמעניין זה שאת המסכתות לא למדו לפי הסדר אלא לפי איזו שייכות לפרשה.

בענין האשכול ראה גם במצו"ב מתוך סדר תפילות כמנהג בני רומה, ירושלים תשע"ד

כתב על כך גם גולדשמידט במבוא למחזור רומי שהוציא עם רשימת המזמורים.
ויעוין בפירוט ובהרחבה -
מנהג אמירת מזמורי תהלים לפי פרשות השבוע / מאת: רפאל קאודרס ; בהנחיית אורי ארליך.
עבודת גמר (מ.א.) אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, המחלקה למחשבת ישראל, ‏ 2016

ישנו כאן -

https://bgu.alma.exlibrisgroup.com/disc ... AlmaViewer

תקציר העבודה -
עבודה זו עוסקת ברשימות מזמורים המקושרות לפרשות השבוע. רוב (ואולי אף כל) הרשימות הללו שמשו
לשם אמירת מזמור זה בציבור, מנהג שהתקיים בקהילות שונות כמו: איטליה, מרוקו, צרפת, אשכנז וכנראה
אף קהילות קראים במזרח אירופה. בעבודה נסקרות הרשימות, תשע במספר, תוך התחקות אחרי מקורה
של כל רשימה. הרשימה הקדומה ביותר הועתקה במאה ה-15 בספרד ולאחר מכן במשך המאות הבאות
הועתקו ונדפסו רשימות נוספות בכל רחבי אירופה. היחסים בין הרשימות נבחנו גם כן לשם בניית ענפי נוסח
וניסיון להתחקות אחר התפתחות המנהג והרשימות. בעבודה מוצגת דוגמה לקשר בין פרשת שמות לבין
המזמורים המקושרים אליה ברשימות. דוגמה זו, המזמינה המשך מחקר בכיוון זה, ממחישה כי רשימות
אלו אינן אקראיות וכי ניתן למצוא קשרים בין המזמורים שברשימות לפרשותיהם. קשרים אלו לעתים
נמצאים כבר במקורות קדומים דוגמת המדרשים ולעתים ניכר שהקשר איתן אף כאשר אין מקורות אחרים
המעידים על קשר מסוג זה.
כרקע למנהג ולרשימות ועל מנת לראותן במקומן ביחס לידוע על סידור התפילה, מובאת בעבודה סקירה
אודות מחזורי קריאה ותפילה בליטורגיה היהודית.

יוצא פוניבז' כתב:

איש_ספר כתב:ספר חק ליעקב, הוא סדר פסקע נביאים וכתובים לפי סדר הפרשיות, מנהג ותיקין, סידר חד מן קדישי קדמאי לא נודע שמו, סדר זה נקרא גם תיקון המשמרה. גם הוספנו מזמור שנהגו לקרוא מידי שבת בשבתו מעין הפרשה... הובא לבית הדפוס... ע"י יהושע ביסמוט, ירושלים תשנ"ה, ב"כ. מעבר לשער: 026513830 0528630212

זהו סדר לימוד אחר, לסיום נ"ך וש"ס משניות במשך כל השנה.

התכוונתי למודגש

הגיע לכאן סידור [בלשה"ק, עם שער, מבוא והנחיות בצרפתית] -
Rituel des prieres en hebreu : a l'usage des Israelites de l'Ancien Comtat, divise en trois parties ... / publie par Michael Milhaud.

נוסח פרובנס כמנהג ארבע הקהילות היהודיות במחוז וינישין בדרום צרפת: קארפנטראץ, אוויניון ליל (לישלה) וקאוואיו.

Aix : Imprimerie de Vitalis, 1855.

שם בעמ' 107-96 - 'פסוקים לשבת קודם הוצאת ספר תורה'.
לכל פרשה ישנו לקט של כחמש -שבע פסוקים מכל התנ"ך לפני עניין הפרשה.
ישנו גם לקט מיוחד לשבת ומילה.

גביר כתב:כתב על כך גם גולדשמידט במבוא למחזור רומי שהוציא עם רשימת המזמורים.
ויעוין בפירוט ובהרחבה -
מנהג אמירת מזמורי תהלים לפי פרשות השבוע / מאת: רפאל קאודרס ; בהנחיית אורי ארליך.
עבודת גמר (מ.א.) אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הפקולטה למדעי הרוח והחברה, המחלקה למחשבת ישראל, ‏ 2016

ישנו כאן -

https://bgu.alma.exlibrisgroup.com/disc ... AlmaViewer

תקציר העבודה -
עבודה זו עוסקת ברשימות מזמורים המקושרות לפרשות השבוע. רוב (ואולי אף כל) הרשימות הללו שמשו
לשם אמירת מזמור זה בציבור, מנהג שהתקיים בקהילות שונות כמו: איטליה, מרוקו, צרפת, אשכנז וכנראה
אף קהילות קראים במזרח אירופה. בעבודה נסקרות הרשימות, תשע במספר, תוך התחקות אחרי מקורה
של כל רשימה. הרשימה הקדומה ביותר הועתקה במאה ה-15 בספרד ולאחר מכן במשך המאות הבאות
הועתקו ונדפסו רשימות נוספות בכל רחבי אירופה. היחסים בין הרשימות נבחנו גם כן לשם בניית ענפי נוסח
וניסיון להתחקות אחר התפתחות המנהג והרשימות. בעבודה מוצגת דוגמה לקשר בין פרשת שמות לבין
המזמורים המקושרים אליה ברשימות. דוגמה זו, המזמינה המשך מחקר בכיוון זה, ממחישה כי רשימות
אלו אינן אקראיות וכי ניתן למצוא קשרים בין המזמורים שברשימות לפרשותיהם. קשרים אלו לעתים
נמצאים כבר במקורות קדומים דוגמת המדרשים ולעתים ניכר שהקשר איתן אף כאשר אין מקורות אחרים
המעידים על קשר מסוג זה.
כרקע למנהג ולרשימות ועל מנת לראותן במקומן ביחס לידוע על סידור התפילה, מובאת בעבודה סקירה
אודות מחזורי קריאה ותפילה בליטורגיה היהודית.

יהיו הדברים למזכרת ולע"נ המחבר, שהכרתיו מינקותו ממש, נעקה"ש אתמול, כח אייר תשפ"ד, הי"ד.

הגיע אלי -

ספר שירי שמחות : ‏ קטן הכמות ורב האיכות ובאותיות מרובעות ונייר לבן, וסדרים ישרים כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים : עם דרוש תפילין (מכתבי הר' שבת עלון) / ‏ יוצא לאור בהוצאת העורכים חביב בן שבתי עלון ומרדכי משה עלון ; בהשדלות הרב יוסף ריבלין
דפוס סלומון, ירושלים תש"א.

בעמ' קלו 'סדר פסקי נביאים וכתובים שלומדים מדי שבת בשבתו' -
בסדר המכווון לסיים את הנ"ך מדי שנה.
כנראה שמדובר במנהג של יוצאי כורדיסטן [אליה משתייכת משפחת עלון], היש המכיר מנהג זה?


אגב - בעמ' האחרון ישנה חותמת של 'ישיבת באר ש'ב'ע ירושלים לעדת הכורדים זכרון יוסף על שם הרב שבתי עלון'

האם ישיבה זו עודנה קיימת?
מפני מה היא נקראת 'באר שבע' [כנראה זה ר"ת של משהו, של מה?]