מחילת עונות למשתתפי ברית מילה - מה המקור, וגדר המחילה

[נוטר הכרמים]

בספר טעמי המנהגים עניני ברית מילה קונט' אחרון אות תתקז כתב: ובספר אגרא דפרקא אות קמו כתב בשם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מהר"ש מקארלין זצללה"ה שאמר בשם המדרש, בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך, הנה אם יהיה בעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד, אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל, ע"כ.

ועוד הביא שם שבספר בני יששכר חודש תשרי מאמר ד' אות ז' כתב, כך שמעתי שיש מדרש ולא ראיתיו, אבל בספר אחד כתב ג"כ ששמע בשם המדרש וכו'.

היום בסעודת ברית מילה לנינו [ובן נינת המשגיח דפוניבז'] סח הגאון ר' זלמן נחמיה גולדברג שליט"א, כי בזכרונו כי בסעודת הברית לבנו של הג"ר יצחק ירוחם בורודיאנסקי שליט"א דרש חותנו מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כי ודאי אין הפירוש בדברי המדרש הנ"ל שעונות כל המשתתפים בברית יתכפרו בלא תשובה, כי הרי אין לנו זמן כפרה גדול מיום הכיפורים, ואף הוא אינו מכפר אלא עם התשובה, והדברים ק"ו בנידון דידן, אלא הכוונה היא להסרת הזוהמא השורה על החטא, ובדומה לזה איתא בתנא דבי אליהו דאליהו יכול לסבול כל מיני סרחון חוץ מסרחון של חוטאים ופושעים, וע"ז השיב לו הקב"ה שבשעת הברית כשאליהו יהיה עמהם יעביר מהם הקב"ה את הסרחון כאילו לא חטאו כלל.

מרן המשגיח בעל אור יחזקאל זי"ע שנכח בברית לא קיבל את הדברים, ונתווכח עמו דהביאור בדברי חז"ל הוא כפשוטו.

[ומטו משמו של המגיד מישרים הנלבב ר' מרדכי דרוק זצ"ל שאמר שכאן הסברות הפוכות, שהיה מתאים להיפך, שהגרש"ז יפרש את הדברים כפשוטן כדרך בעלי הלכה, ואילו המשגיח לא יואיל להסכים על כפרה בלי תשובה, ודפח"ח].

[נוטר הכרמים]

ועי' עוד בענין זה בשו"ת אבן ישראל ח"ז סי' לו אות ט שהעיר על תמיהת הגרש"ז הנ"ל היאך מכפר בלא תשובה, מדברי חז"ל המובאים בדברי רש"י עה"ת (בראשית לו,ג) ששלשה מוחלין להם עונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ונלמד ממחלת שמחלו לעשו את עונותיו, ושם ודאי היה בזה בלא תשובה, כמפורש בחז"ל במגילה יא,א עה"פ הוא עשו, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.

אולם, הנה כדברי רש"י הנ"ל בנושא אשה מפורש ביבמות סג,ב דהנושא אשה עונותיו מתפקקין, ופירש"י נסתמים, ומטו בשם הגרש"ז שאמר דמדויק שרק נסתמים ולא נמחלים, ועל דרך האמור לעיל. וכן מפורש בדברי רבי יאשיה פינטו בפי' לעין יעקב שם ובספרו כסף נבחר פר' חיי שרה.

כל מקור לדברי המדרש הנ"ל או פירוש בדבריו יתקבל בתשואות חן.

[לייבל]

ברבינו בחיי פ' לך לך (יז,יג) כ' שמילה היא כקרבן, ובתוך הדברים כ' "וכשם שכתוב בקרבן ואכלו אותם אשר כופר בהם, שאכילת הקרבן לכפרה כך ישראל עושין סעודה ביום המילה", ומשמע שיש בסעודה ענין כפרה כאכילת קרבנות, אך אולי אין ראיה מזה אלא לגבי בעל הברית כמו באכילת קרבן שאינה מכפרת אלא לבעלים.

[נוטר הכרמים]

לייבל, בעצם הענין של קרבנות, שבפשטות נראה מסברא כמו שכתבת שזה רק לבעל הברית או הסנדק, ראה נא מה שציינתי בזה מכבר.

ברית מילה - כהקרבת קרבנות

בנוסח הרחמן של ברי"מ איתא: מיום השמיני והלאה ירצה דמו, ובויקרא כב,כז: שור או כשב... וכן בקרבנות: והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה'.

ובפרדר"א פרק כט בזה"ל: ולא עוד אלא אתיא עצם עצם מיוה"כ... שביוה"כ נימול אברהם, וכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם ברית של מילה של א"א ומכפר על כל עוונותינו שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו', ובאותו מקום שנימול ונשאר דמו שם נבנה המזבח ולכך נאמר ואת כל דמו ישפך אל יסוד המזבח.

ועי' ירושלמי ר"ה א,א דמבואר דאיצטריך קרא למעט מילה שלא עובר בבל תאחר, (ועי' משמר הלוי ר"ה סי' יב).

וברמ"א יו"ד רסה,יא בשם המהרי"ל דהסנדק נחשב כמקטיר קטורת ורגליו כמזבח, ויעו"ש עוד דלכן נוהגים שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד כדאמרינן גבי קטרת חדשים לקטרת. (וראה ערוך השלחן יו"ד סי' רסה,לה שביאר ענין ה'קוואטר' שלוקח מיד האשה המחזקת התינוק ומוליכו למקום הכסא של אליהו, דזהו מל' קטרת דאמרינן בכריתות ו,ב: מה לשון קטרת דבר שקוטר ועולה, ופירש"י: קוטר - שמתמר ועולה כמקל. וכיון שנתבאר שהמילה כקטרת לכן נקרא זה שמקרב התינוק אל המילה שמקרבו להקטרת, וע"פ שינוי הלשונות נתחלף בין קוטר בחד וי"ו לקוואטר בשני וויי"ן).

וע"ע במדרשים, ב"ר מז,ז: שה"ש רבה ד,יד: תנחומא וירא ו: תנחומא ויקרא סוף ח: ילקוט שמעוני בראשית רמז פא, וראה עוד במדרש רבינו בחיי בראשית יז (וכבר נמצא בזוה"ק שם), וכן בביאור הגר"א הל' מילה שם: שו"ת נוב"י קמא יו"ד פו: שו"ת חת"ס או"ח סי' קנח-קנט: ברכי יוסף רסה,ו: דבש לפי, מערכת ההא אות ה: בד קודש עה"ת פר' לך לך.

[חכם באשי]

על ה'מדרש' הזה, כתב ר"ש אשכנזי באלפא ביתא קדמייתא, וכדומני שהביא כי המקור הראשון לו הוא ספר 'שלחן גבוה' על שו"ע.

[שבטיישראל]

במחכת"ה אבל דברי הגרש"ז כלל אינם תואמים ואינם עולין בקנה אחד במש"כ מרן בעל בני יששכר זיע"א !!
הרי מדיוק בל' בספה"ק אגרא דפרקא "בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך, הנה אם יהיה בעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד, אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל" שאין כוונתו לומר שברית מילה הינו "סגולה" או "הכי תמצא" לכיפור עוונות וכמו חתן והעולה לגדולה וגר שנתגייר, כי אם הבטחה מאת השי"ת לאליהו הנביא שבהיות אליהו קנאי ואינו סובל בעלי עבירה מש"ה הבטיחו הקב"ה שיכפר אפ' לכל הקהל, ומטעמא קנאותו דאליהו הנביא דבשום אופן אינו יכול לסבול עבירות ובעלי עבירה !!
נו, מה עושים אם אליהו הנביא מגיע לברית וא' מן הקהל אינו עושה תשובה .... הרי אליהו אינו יכול לסבול בעלי עבירה .... !!
אלא מאי ע"כ שהבטחתו של הקב"ה לאליהו הנביא הינו שבגלל היותו של אליהו קנאי ואינו סובל עבירות ע"כ יכפר הקב"ה לכל הקהל ובודאי אפ' לא חזרו בתשובה !!
דאל"כ מאי אהני בזה !!


[ובמילים אחרות - הכפרת עוונות שיש אצל ברית מילה אינו קשור להקהל ובעלי הברית או למצות מילה כלל !! כי אם "הסכם" שבין הקב"ה לאליהו הנביא מחמת ענין פרטי השייך לאליהו ולא הקהל !!]

[אדג]

אולי הוא כהא דאמרינן "כל העולה לגדולה עוונתיו נמחלין", וכן חתן (וכלה, דמקור הלימוד הוא מבשמת בת ישמעאל!). ובביאור הדברים וטעמם ראה לקו"ש ח"ל ע' 161 ואילך, עיי"ש ותמצא טוב (אין טוב אלא תורה).

(עתה ראיתי שכבר רצה לבאר כן הנוטר, ולביאורי חותר, אך חוזר וסותר, וע"פ ביאורי מובן יותר).

[לייבל]

בעצם דברי הגרש"ז עי' בהליכות שלמה מועדים ח"א פ"ד הע' 3 שהובא כל הנ"ל וצויין שם לב"ר (סז,יג) שבאותה שעה נתן עשו דעתו להתגייר ושפיר עשה תשובה ונמחלו לו עוונותיו.

[לייבל]

במחכת"ה אבל דברי הגרש"ז כלל אינם תואמים ואינם עולין בקנה אחד במש"כ מרן בעל בני יששכר זיע"א !!
הרי מדיוק בל' בספה"ק אגרא דפרקא "בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך יתברך, הנה אם יהיה בעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו השי"ת שיכפר גם לו. השיב עוד, אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל" שאין כוונתו לומר שברית מילה הינו "סגולה" או "הכי תמצא" לכיפור עוונות וכמו חתן והעולה לגדולה וגר שנתגייר, כי אם הבטחה מאת השי"ת לאליהו הנביא שבהיות אליהו קנאי ואינו סובל בעלי עבירה מש"ה הבטיחו הקב"ה שיכפר אפ' לכל הקהל, ומטעמא קנאותו דאליהו הנביא דבשום אופן אינו יכול לסבול עבירות ובעלי עבירה !!
נו, מה עושים אם אליהו הנביא מגיע לברית וא' מן הקהל אינו עושה תשובה .... הרי אליהו אינו יכול לסבול בעלי עבירה .... !!
אלא מאי ע"כ שהבטחתו של הקב"ה לאליהו הנביא הינו שבגלל היותו של אליהו קנאי ואינו סובל עבירות ע"כ יכפר הקב"ה לכל הקהל ובודאי אפ' לא חזרו בתשובה !!
דאל"כ מאי אהני בזה !!


[ובמילים אחרות - הכפרת עוונות שיש אצל ברית מילה אינו קשור להקהל ובעלי הברית או למצות מילה כלל !! כי אם "הסכם" שבין הקב"ה לאליהו הנביא מחמת ענין פרטי השייך לאליהו ולא הקהל !!]

זו גופא היתה טענת המשגיח הגר"י לוינשטיין כפי שהובא בהליכות שלמה שם.

[שבטיישראל]

אין לי תח"י הספר הליכות שלמה

מ"מ נראה שאף אחד לא טרח לעיין בפנים בספה"ק אגרא דפרקא ...

וזלה"ק -
ספר אגרא דפרקא - אות קמו
נאמר לי משם קדוש ישראל ה"ה הרב הקדוש מה"ר שלמה מקארלין זצללה"ה הי"ד, שאמר בשם המדרש, בשעה שאמר הקב"ה לאליהו שיצטרך להיות בכל ברית מילה שבישראל, אמר אליהו, אתה ידעת שאני מקנא לשמך ית', הנה אם יהיה הבעל ברית בעל עבירה לא אוכל לסבול להיות שם, והבטיחו השי"ת שיכפר להבעל ברית ואז יהיה ריקן מעבירות, והשיב עוד אפשר יהיה המוהל בעל עבירה, הבטיחו השי"ת שיכפר גם לו, השיב עוד אפשר יהיו הקהל העומדים שם בעלי עבירות ולא אוכל לסבול, הבטיחו השי"ת שיכפר לכל הקהל, כן שמעתי שיצאו הדברים מפי הקדוש הנ"ל, ונ"ל שזה שמרומז בפינחס הוא אליהו, תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני ישראל [במדבר כה יג], כי הואיל ומדתו קנאה והוצרך להיות אצל כל ברית ולא יוכל לסבול, עי"ז גורם הכפרה לישראל כי הוצרך השי"ת להבטיחו כנ"ל:

ממש"כ "ואז יהיה ריקן מעבריות" - הרי להדיא שיכופרו לגמרי כל העבירות ויהי' ריקן מעברות ולא "שיתפקקו" עונותיו !!!
ומ"מ הענין מפורש באגרא דפרקא - ולא כדברי הגרש"ז שבוודאי בטעות נאמרו

[היא שיחתי]

על ה'מדרש' הזה, כתב ר"ש אשכנזי באלפא ביתא קדמייתא, וכדומני שהביא כי המקור הראשון לו הוא ספר 'שלחן גבוה' על שו"ע.

ראו כאן בזה
viewtopic.php?f=7&t=5619&p=47021&hilit=%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95#p47021

ובלינק שהבאתי שם מעלים לתרופה

[בר ששת]

אם זכרוני אינו בכזיב, כפל הגרש"ז את חידושו בהסכמה לספר 'אוצר הברית'.

[גלילי]

על ה'מדרש' הזה, כתב ר"ש אשכנזי באלפא ביתא קדמייתא, וכדומני שהביא כי המקור הראשון לו הוא ספר 'שלחן גבוה' על שו"ע.

וכן מובא בסוף אגרא דפרקא החדש:

ScreenShot002.jpg (131.58 KiB) נצפה 10754 פעמים

[שבטיישראל]

משום מה נעלם מעיני מהרש"א התייחסותו של כ"ק מרן אדמו"ר בעל בני יששכר זיע"א לספר חמדת הימים


[ועכשו חכם באשי עובר למצב התקפה .....]

[גלילי]

ושמא על כן הסתיר שמו, וכלשונו "אבל ראיתי בספר אחד כתב גם כן ששמע בשם המדרש",
ומצורף השלחן גבוה.

שלחן גבוה - מילה.pdf

(193.04 KiB) הורד 630 פעמים

[בקרו טלה]

אם זכרוני אינו בכזיב, כפל הגרש"ז את חידושו בהסכמה לספר 'אוצר הברית'.

viewtopic.php?f=17&t=27801&p=284918#p284910

[יעל]

יש שורה של מקורות מוקדמים יותר מתקופת הראשונים שלפיהם מי שנימול ניצל מדינה של גיהנם - וכן בסידור הרוקח מוזכר שהנימול וכן אביו ואמו ובעלי הברית נמלטים מדינה של גהנום. ויש וריאציות בין המקורות השונים. אגב, חלק מהמקורות מתייחסים גם לאישה שהיא בעלת הברית. בהתאם למנהג באשכנז עד להתנגדות שקמה.
המקורות הללו מובאים במאמרי "אישה כמאן דמהילא דמיא - דומה האישה למי שמהול", שהופיע בכתב העת מסכת.

[פלגינן]

יש שורה של מקורות מוקדמים יותר מתקופת הראשונים שלפיהם מי שנימול ניצל מדינה של גיהנם - וכן בסידור הרוקח מוזכר שהנימול וכן אביו ואמו ובעלי הברית נמלטים מדינה של גהנום. ויש וריאציות בין המקורות השונים. אגב, חלק מהמקורות מתייחסים גם לאישה שהיא בעלת הברית. בהתאם למנהג באשכנז עד להתנגדות שקמה.
המקורות הללו מובאים במאמרי "אישה כמאן דמהילא דמיא - דומה האישה למי שמהול", שהופיע בכתב העת מסכת.

נפלא. על המקורות שנסמנו שם, יש להוסיף:
סדר אליהו זוטא, פרשה כה, מהד' איש שלום (נדפס בשם: נספחים לסדר אליהו זוטא, וינה תרס"ד), עמ' 46: "כיון שנולד אברהם ועסק במילה, נשבע לו הקב"ה שבזכות מילה מציל את ישראל מדינה של גיהנם".

[אוצר החכמה]

לא קראתי אבל זו הכתובת
http://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/yl_lvyn.pdf

[יעל]

לא קראתי אבל זו הכתובת
http://jewish-faculty.biu.ac.il/files/jewish-faculty/shared/yl_lvyn.pdf

כמובן, נא להשתמש בחומר כמקובל - תוך מתן קרדיט (גם אם מדובר באישה...). תודה רבה.

[יעל]

יש שורה של מקורות מוקדמים יותר מתקופת הראשונים שלפיהם מי שנימול ניצל מדינה של גיהנם - וכן בסידור הרוקח מוזכר שהנימול וכן אביו ואמו ובעלי הברית נמלטים מדינה של גהנום. ויש וריאציות בין המקורות השונים. אגב, חלק מהמקורות מתייחסים גם לאישה שהיא בעלת הברית. בהתאם למנהג באשכנז עד להתנגדות שקמה.
המקורות הללו מובאים במאמרי "אישה כמאן דמהילא דמיא - דומה האישה למי שמהול", שהופיע בכתב העת מסכת.

נפלא. על המקורות שנסמנו שם, יש להוסיף:
סדר אליהו זוטא, פרשה כה, מהד' איש שלום (נדפס בשם: נספחים לסדר אליהו זוטא, וינה תרס"ד), עמ' 46: "כיון שנולד אברהם ועסק במילה, נשבע לו הקב"ה שבזכות מילה מציל את ישראל מדינה של גיהנם".

הרעיון לפיו אברהם אבינו יושב על פתחה של גהנום ואינו מניח למי שמהול להיכנס לתוכה מופיע בהרבה מקורות, וגם במקורות מוקדמים יותר, אבל לא בהקשר ישיר לטקס עצמו של ברית מילה, כמו ששאלו.

[פלגינן]

דומני שלמאמר זה אין זיקה עם המדרשים שאברהם יושב על פתח גיהנם וכו', כי אם הוראה על הצלה מגיהנם בזכות המילה גרידא.

[יעל]

דומני שלמאמר זה אין זיקה עם המדרשים שאברהם יושב על פתח גיהנם וכו', כי אם הוראה על הצלה מגיהנם בזכות המילה גרידא.

ויש עוד הרבה מקורות בנושא כגון תנחומא, לך לך, כ: "חביבה המילה שנשבע הקב"ה לאברהם שכל מי שהוא מהול אינו יורד לגיהנם שנאמר 'ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר'".

[הגרח]

נקלעתי פעם לברית בישוב מבוא מודיעין של תלמידי קרליבך יש להם נוסח של שירה וזמרה בברכות של ברית(אולי 20דקות) שאז הבנתי את עוצמת הברית שאנו כורתים עם קוב"ה במעמד הזה. המלומדה שיש לנו בזה קצת הקהה את עוצמת הרגש של החשיבות של הארוע .
אולי מחילת העוונות היא נעשית תחת אותו גילוי שהכל חפצים ליראתך כפי שבאה בחווית הברית .כלומר הרצון של האיתערותא דלתתא מושך עוצמה של רצון עליון שהעוונות אין להם מקום במעמד הזה.משל לב' חברים שהאחד היה בע"ח לחבירו לימים שבואוה ליסטים לבע"ח לאחר מאמצים שוחרר האיש האם במסיבת השחרור אחד מהם זוכר בכלל את החוב וזה שאמר קובה לאליהו אתה קנאי שנתפס לעבירות בוא ואראך מעמד של ברית ודביקות שבו אין במעמד הזה מקום לחשבונות אלו

[קרית מלך]

לא עיינתי כעת בספרים אבל בזכורני ששמעתי ממרן הגרש"ז זצ"ל שהדבר דומה לבושם שמעביר ריח רע וכאשר יפוג ריח הבושם ירגישו שוב את הריח הרע, ולפי"ז אין כל סתירה מדבריו לדברי האגרא דפרקא, כי אכן בשעת הברית יהיה ריקן מעבירות לכבודו של אליהו הנביא אך לאחר הברית ישוב למצבו הרוחני הקודם.

[הבוחר בעלום]

ועי' עוד בענין זה בשו"ת אבן ישראל ח"ז סי' לו אות ט שהעיר על תמיהת הגרש"ז הנ"ל היאך מכפר בלא תשובה, מדברי חז"ל המובאים בדברי רש"י עה"ת (בראשית לו,ג) ששלשה מוחלין להם עונותיהם, גר שנתגייר והעולה לגדולה והנושא אשה, ונלמד ממחלת שמחלו לעשו את עונותיו, ושם ודאי היה בזה בלא תשובה, כמפורש בחז"ל במגילה יא,א עה"פ הוא עשו, הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו.

אולם, הנה כדברי רש"י הנ"ל בנושא אשה מפורש ביבמות סג,ב דהנושא אשה עונותיו מתפקקין, ופירש"י נסתמים, ומטו בשם הגרש"ז שאמר דמדויק שרק נסתמים ולא נמחלים, ועל דרך האמור לעיל. וכן מפורש בדברי רבי יאשיה פינטו בפי' לעין יעקב שם ובספרו כסף נבחר פר' חיי שרה.

כל מקור לדברי המדרש הנ"ל או פירוש בדבריו יתקבל בתשואות חן.

בתוספות חיים לחיי אדם הביא מספרי המוסר גבי חתן שמחילתו ודאי מצריכה תשובה קודם לכך, ולא חשיב טפי מיוה"כ. כ"ה בשלחן העזר (ו' ס"ג סק"ז) ובעיון תפילה להגה"ק מבוטשאטש.
שח האדמו"ר מטאלנא שליט"א ששמע מהגר"ש גולדשטוף זצ"ל שפ"א בין כסה לעשור עלה הגה"ק הבית ישראל זצ"ל לבית הגה"ק מטשעבין זצ"ל ובבואו שם נכח חתן ביום חופתו, ואמר הרב מטשעבין לבית ישראל ששגור בפי כל שאם הלימוד למחילת עוונות בחתן הוא מעשיו, בוודאי כשם שהוא לא עשה תשובה גם החתן לא צריך בזה. כשמוע הבית ישראל הדברים נענה ואמר מניין שלא עשה תשובה הא אי' בספה"ק שראשו של עשיו היה טוב לשמים ולכן זכה שיקבר במערת המכפלה יחד עם האבות הקד', והוסיף לומר שבוודאי בעי תשובה מהא דיומא גבי כה"ג שמתה אשתו ביוה"כ אמרה תורה 'וכפר בעדו ובעד ביתו' וביתו זו אשתו, ואי מתה אשתו הראשונה ביוה"כ מיד מעמידים לו חופה ומקדשה ביוה"כ גופיה, ושפיר מכפר בעדו ובעד ביתו. ולכאו' אם נשא ביוה"כ אשה אחרת הא אין צריך כפרה שהרי הם חתן וכלה שנמחלים עוונותיהם, וא"כ שמא הקרבת הקרבנות מיותרת... ובע"כ דבעי תשובה.
לאחר שיצא הבית ישראל אמר הרב מטשעבין שברי לו שהרבי חידש את הראיה כאן לאלתר, כי מוחו לא מסוגל לסבול הרעיון שחתן יקבל מחילת עוונות בלא תשובה.