מהו ענין הקומסיון שלוקח הפ'אטור?

[ש. ספראי]

שו"ת רב פעלים חלק ב - חושן משפט סימן טו
והנה נמצא כאן ג' סברות, ראשונה היא ס' הר' ירמיה דס"ל זכתה מכח דד"ד, וזו הסברא היא דחויה, ומלבד מ"ש הרב פ"מ ז"ל שכל חכמי דורו חלקו עליו בהוראה זו ומחו לה וכו' הנה היא דחויה מכל אותם הדברים שכתבנו ורמזנו לעיל, והסברא הב' היא סברת מהרי בסאן ז"ל דס"ל דאין זכיה לבת כלל בירושה, אפי' שכבר נכתב על שמה, עכ"ז אין הבן יכול להכריחה לעשות פ'רא'ג על שמו אא"כ יפייסנה בממון, והסברא הג' היא סברת מהרימ"ט ז"ל, דיכול להכריחה כפי הדין לעשות פ'רא'ג על שמו בחינם אין כסף, מדין השבת אבידה.
ובאמת סברת מהרימ"ט נראית נכונה ואמיתית, וטעמו ונימוקו עמו מדין השבת אבידה, דמאחר שלא זכתה לה, מה לה לעכב הכתיבה, וכן אזיל נמי הגאון ח"ס כסברת מהרימ"ט ז"ל, וכאשר כתבתי דבריו לעיל, אך סברת מהר"י בסאן צריכה טעמא, וגם אינו מפורש בדבריו בכמה צריך לפייסה, ואולי גם אם יתן לה החצי לא תרצה, על כן נראה טעמו של מהר"י בסאן שיש טענה לבת שרוצים ממנה לעשות פ'רא'ג לבקש שכר בזה כמו ענין הקומיסיון שלוקח הפ'אטור, ובודאי כוונת הרב ז"ל לומר שצריך לפייסה כפי ראות עיני הדיינים שבעירם.
וראיתי להרב הגדול מהר"א אלפאנדארי ז"ל בספר אליה רבא בשו"ת אה"ע דף ס"ח ע"ד, שהביא דברי הרב מו"ז מהר"י בסאן ז"ל הנז' וז"ל, ומעתה מה שהוסיפו עוד המורים ממ"ש מ"ז הרב מהר"י בסאן ז"ל, דאין האחיות מחויבות להעביר הקרקעות על שם אחיהם בפנקס המותב'אלי וכו', הא נמי לאו מילתא היא, דהבנות אין להם שום זכות בקרקע אביהם במקום שיש אחים, ואם באו לכתוב הקרקע על שמם מקפחין את שוקן שלא יעשו כן, אלא שאם הם בשב ואל תעשה, והאחין צריכין עכ"פ לכותבם על שמם אז אין הבנות מחויבות לקום בקום עשה לכתוב על שם אחיהם אם לא שירצו אותן בריצוי כסף, הנה זאת היא תורת מו"ז הרב זלה"ה.
והנראה לי ברור מתוך תורתו, שאם הקרקע שהניח אביהם לא נעשה אנתקאל על שם הבנות והאחים הכתיבוהו על שמם, וכיחשו למותבאלי שאין להם אחיות, אין האחיות רשאין להגיד למותבאלי שהם בנות המת, ואם עשו כן ראוי לייסרן כמו גוזל את חבירו וכו'.
באופן שגם הרב מו"ז ז"ל מודה שאין לבנות שום זכות בקרקע אביהן כלל ועיקר, והרי הם כנכריות בממון אביהם, וכל מה שחייב מוז"ה להאחים לרצות את אחיותיהן אינו אלא מתורת שכר שכיר, וכיון שכן, בנדון כזה ראוי להב"ד לשום בכמה בנות ישראל מתרצות להעביר חלקיהן וינתן להם, והנראה לפי השערתי שהוא בכמו עשרה למאה ממה שנוגע לחלקן עכ"ל, ע"ש.
נמצינו למדין מדבריו, דטעמו של מהר"י בסאן ז"ל, הוא מתורת שכר שכיר והיינו כפי מה שהסברתי לעיל שהוא מדין הקומסיון שלוקח הפ'אטור, גם נראה מדבריו שדבר זה הוא משתער לפי ראות עיני הבית דין יכב"ץ, והוא ז"ל עשה השערה עשרה למאה.

[שמש]

קומיסיון הוא עמלה/שכ''ט וכדומה. בהקשר המדובר (בת המבקשת שכר בתמורה לחתימתה על הסתלקות מהירושה לטובת הבנים) מניח שהכוונה שהיא יכולה לדרוש שכר הדומה בשיעורו לזה שלוקח הפקיד/רשם/עו''ד/נוטריון על פעולה דומה, ומשוער כ-10% מהרכוש המדובר.

[ש. ספראי]

ישר כח גדול

[וונדרבר]

שהוא מדין הקומסיון שלוקח הפ'אטור,

קומיסיון הוא עמלה/שכ''ט וכדומה. בהקשר המדובר (בת המבקשת שכר בתמורה לחתימתה על הסתלקות מהירושה לטובת הבנים) מניח שהכוונה שהיא יכולה לדרוש שכר הדומה בשיעורו לזה שלוקח הפקיד/רשם/עו''ד/נוטריון על פעולה דומה, ומשוער כ-10% מהרכוש המדובר.

"פאטור" אינו נוטריון, אלא כנראה סוכן או מתווך וכד', ונזכר הרבה בספרי השו"ת.
וראה ס' פתחי חושן (בלויא) - שותפים ומצרנות, עמ' מ"ג.

[ש. ספראי]

יש לי ממש נפ"מ בין המחלוקת כאן בפורום להבנת ה'תורת שכר שכיר' של המהרא"א שהביא הרב פעלים.
האם זה נוטריון, שרק חותם על מסמך ומקבל אחוזים, (כמו בת רגילה, שרק חותמת על כתב ויתור)
או שזה סוחר או מתווך שעובד ומשקיע, ואז מקבל אחוזים.

[שמש]

זו לא ממש מחלוקת כי אני כתבתי מהשערה מתוך הבנת המשמעות של 'קומיסיון'. אבל אה''נ שזה יכול להיות גם מתווך (אולי בדומה קצת ל-mediator באנגלית). ואגב לא תמיד הנוטריון רק חותם ולא תמיד הסוכן/מתווך משקיע כ''כ הרבה... ומ''מ הוא כבר שיער את הסכום ב-10%, והמשמעות לכאורה היא בעיקר כדוגמה בעלמא לכך שמגיע לבת תשלום על פעולתה ולא שיש בכך דווקא דרישות למאמץ מסויים.

[משה פרץ]

ראו גם בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך קומיסאריי"ו) ובשו"ת רבי דוד צבאח דף רל ע"ב אות כה

[ש. ספראי]

אשמח לקבל את הציטטות הנ"ל.
אסביר את הנושא:
אני עורך כעת ספר לת"ח על ירושת הבת בימינו.
לדבריו, כוונת 'בתורת שכר שכיר' עליו דיבר מהר"א אלפאנדרי בהתייחסותו לתשובת סבו מהר"י באסן, לזכות עיכוב ויתור הבת על ירושתה (במסמך בערכאות), הכוונה שהבת מקבלת חלק מהירושה רק אם טרחה בשביל הוריה או תצטרך להפסיד כסף או זמן יקר בגלל חתימת הויתור.
לדבריו, גם ה'קומיסיון' עליו מדבר הרב פעלים, הכוונה לתשלום על טרחה משמעותית.
לעומת דעתו, אני סבור ש'תורת שכר שכיר' ו'קומסיון' הכוונה שעצם נכונות הבת לחתום על מסמך הויתור, מאפשרת לה לקבל אחוז מסוים מהירושה (10% לדעת מהרא"א, ולדעות נוספות 'כראות עיני דייני העיר'). כפי שנוטריון או עו"ד יכול לקבל אחוז ניכר מסכום תביעה, למרות שכל טרחתו מסתכמת לעיתים בחתימה על מסמך.
אצטרך להוכיח את דבריי או דבריו (ללא שכר טירחה מיוחד....).

[וונדרבר]

לדבריו, גם ה'קומיסיון' עליו מדבר הרב פעלים, הכוונה לתשלום על טרחה משמעותית.
לעומת דעתו, אני סבור ש'תורת שכר שכיר' ו'קומסיון' הכוונה שעצם נכונות הבת לחתום על מסמך הויתור, מאפשרת לה לקבל אחוז מסוים מהירושה (10% לדעת מהרא"א, ולדעות נוספות 'כראות עיני דייני העיר'). כפי שנוטריון או עו"ד יכול לקבל אחוז ניכר מסכום תביעה, למרות שכל טרחתו מסתכמת לעיתים בחתימה על מסמך.
אצטרך להוכיח את דבריי או דבריו (ללא שכר טירחה מיוחד....).

המושג פ'אטור הוא מושג מאוד ידוע ונזכר בספרי השו"ת ובפוסקים מאות פעמים. [ויתכן שהיקף תפקידו השתנה מעט בשינוי הארצות והזמנים].
דרך אגב, הסימון על האות פ', מורה שהאות פ' רפה [F].
כדי להוכיח מה התכוון בעל רב פעלים כשדיבר על פ'אטור, אפשר לבדוק בתוך ספריו עצמו.
ראה רב פעלים ח"ב אבן העזר סי' ח' (דף ע"ט ע"ד):

רב פעלים חלק ב אבן העזר סימן ח.jpg (48.09 KiB) נצפה 1442 פעמים

וראה בספרו בן יהוידע בבא בתרא קמה: (ד"ה עתיר נכסין):

בן יהוידע בבא בתרא קמה.jpg (62.69 KiB) נצפה 1442 פעמים

המילה "פאטור" מקורה כנראה מאיטלקית Fattor,
ראה קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם חלק ה' עמ' 65

קורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם חלק חמישי עמוד 65.jpg (20.18 KiB) נצפה 1442 פעמים

וכן ראה פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס עמ' 51

פנקס הקהילה היהודית הפורטוגזית בתוניס עמוד 51.jpg (15.24 KiB) נצפה 1442 פעמים

וראה עוד ס' פתחי חושן (בלויא) שותפות ומצרנות עמ' מ"ג

פתחי חושן שותפות ומצרנות עמוד מג.jpg (49.27 KiB) נצפה 1442 פעמים

[וונדרבר]

וראה עוד הרבה ספרים שכתבו הסבר למילה "פאטור".
כנסת הגדולה (מכון הכתב) חו"מ סי' רצ"א, הגהות הטור אות קמח-קמט, תירגמו: [מורשה]. (וכן כתבו בהרבה מקומות בכרך זה).
שו"ת מנחת יצחק (מהדורה חדשה) חלק ד', סי' י"ד ס"ק ד' (עמ' ע"ד), פאטור [מורשה].
דיני ממונות (בצרי) ח"ב, שער ג', פרק ט', עמ' רע"ו: "סוכן ... ובספרי הפוסקים הוא מכונה בשם פאטור או שפיליטער".
שו"ת מהר"י באסן (מכון הכתב) סי' צ' הערה 1: סוכן, סרסור.
דברי גאונים (כהנא) [סיגעט תרס"א] כלל נ' סי' י"א: פאטור בלשונינו שפיליטער.
משפטי הלוי חלק ד' עמ' כ"ו פאטור (=סוכן).
מגנזי חכמי טבריא, [כרך שני], מערכות שמואל, עמ' קע"ח, פאטור (=סוכן).
אוריתא, כרך י"ז, עמ' רמ"ט, פאטור [שפיליטער =סוכן].
אוצרות חיים - שו"ת הוד יוסף, במפתחות, עמ' 19, כתבו על סי' סח-סט: בדין רבית בפ'אטור (סוכן) כשמוכר בהקפה.
ראש אליהו (כ"ץ) חלק ג', סי' מ' אות ג', עמ' רי"ג, (פירוש ממונה על הנכסים).
ירושת משפט (שטרן) עמ' 357: סוכן, שליח שמבצע עסקים עבור הבעלים.
מחקרי אליעזר (בשן) עמ' ט"ז: "פאטור הוא סוכן, המוכר סחורות הבעלים הנמצאים בארץ אחרת". וראה עוד שם, ובעמ' ש"ח, על גובה שכר הטרחה של הפאטור.
ספונות, ט"ו, עמ' י"ז הערה 48: סוכן, עמיל, קומיסיונר (ספרדית).
וראה ס' שאילת יעבץ, סי' פ"ה, שדן במי ששלח כרטיס הגרלה (לאטרייא צעטילש) לקומיסיאנט שלו באמשטרדם, ובכמה ספרים שהביאו את דבריו תירגמו את המילה קומיסיאנט "פאטור". ראה ס' אזן אהרן (עזריאל) מערכת פ' אות א'. [וכן ראה בשו"ת פני יצחק (אבולעפיא) ח"א, חו"מ סי' כ"ד, דף (קצ"ג) [קצ"ו] ע"ג, תשובת רבי רחמים יוסף פראנקו (מהרח"פ) שהביא דברי שאילת יעבץ סי' פ"ה הנ"ל, ותשובת המחבר על דבריו בסוף סי' כ"ד דף ר"ג טור ב', וע"ע פני יצחק ח"ג חו"מ סי' ח' דף ל"ד ע"ג, וגם הם כותבים את המילה "פאטור", במקום קומיסיאנט].

יש מציינים מאמר בשם "הפאטוריה", שנדפס בתוך: מקדם ומים, חיפה תשמ"א, עמ' 101 ואילך. [ולא ראיתי אותו].

[לבי במערב]

[ולא ראיתי אותו].

מסקירה אודות הקובץ (ושמא יועיל במקצת):

מינה רוזן על הפטרי' במיסחר הים-תיכוני במאות 16־17

[ש. ספראי]

כפתור ופרח.
ישר כח גדול

[בריושמא]

מאמר יפה שמסביר במדויק מהו הפאטור וכן מונחי מסחר נוספים:

מסחר היהודים באימפריה העותמנית.pdf

(2.12 MiB) הורד 131 פעמים