חלק מספר שנותק והפך לחיבור עצמאי

[חד ברנש]

דרושים לי דוגמאות לתופעה, שחלק מספר נותק מהספר המקורי והפך לחיבור עצמאי.
זה יכול להיות, למשל, בחלק אגדתי מחיבור הלכתי, שמחמת אופיו ניתקוהו ממקורו.
עדיפות לדוגמאות מספריהם של גאונים וראשונים.

תודה רבה!!

[נוריאל עזרא]

דרושים לי דוגמאות לתופעה, שחלק מספר נותק מהספר המקורי והפך לחיבור עצמאי.
זה יכול להיות, למשל, בחלק אגדתי מחיבור הלכתי, שמחמת אופיו ניתקוהו ממקורו.
עדיפות לדוגמאות מספריהם של גאונים וראשונים.

תודה רבה!!

שער הבטחון של חובת הלבבות.
אידרא רבא וזוטא.
ספרא דצניעותא.
שער הכוונות.
חלק הגימטריות והרמזים מפירוש הטור לתורה.

[חד ברנש]

תודה רבה.
אבל דרוש לי חיבור שעבר כזה תהליך בתקופה קדומה (בתקופת הגאונים או הראשונים).
למשל, כפי הנראה, החטיבה הדרושית בשבח התורה שבהקדמת 'הלכות גדולות', נותקה והפכה לחיבור מדרשי עצמאי בשם 'מדרש יי קנני' (ע"ש פתיחתו). וניתוק זה אירע כבר בתקופת הראשונים.

[פלגינן]

זורק כמה שמות, בעיקר אחרונים לצערי, יתכן שבחלקם אני לא מדייק.
אגרת הקדש המיוחסת לרמב"ן.
תומר דבורה הוא כעיקרון אחד משבעים תמרים שבספר אילימה.
הפרישה על הטור אולי נדפס בראשונה עם חלקים נוספים של המחבר.
לחיד"א יש כמה קונטרסים שמתחילה נדפסו כאחד, ולאחר מכן הופיעו במהדורות נפרדות, וכן להיפך.
חלק מספר דרך ישרה נדפס בנפרד כספר הסגולות, ירושלים תרכ"ה.
יש כמה חיבורים שמהדירים פרסמו בקבצים ובהמשך הופיעו בנפרד, אך כנראה לא רלוונטי לך.

[נחמת ארי]

אם הכוונה גם לחלק מספר שסופרי כתבי היד העתיקוהו בנפרד ניתן להוסיף את שער הגמול לרמב"ן.
אצל הגאונים, לזיכרוני שני מאמרים מ'אמונות ודעות' לרס"ג תורגמו לעברית בנפרד בשם 'הפדות והפורקן'.

[נוריאל עזרא]

אולי זה- מסכת חיבוט הקבר ומסכת גהינם כתוב שהם חלק ממדרש המיוחס לר' יצחק בן פרנס.
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001943495/NLI
https://tablet.otzar.org/#/book/196460/ ... /end/476/c

[סגי נהור]

זה יכול להיות, למשל, בחלק אגדתי מחיבור הלכתי, שמחמת אופיו ניתקוהו ממקורו.

שמונה פרקים להרמב"ם?

[הבטחתי]

שער הגמול לרמב"ן נדפס כחיבור בפני עצמו כשלשים שנה (נאפולי ר"נ) לפני שיצא החיבור השלם לאור, תורת האדם (רע"ט).

[חד ברנש]

תודה רבה לכולם.
אבל האם העניין לא נחקר היכנשהוא? מתאים לספרו של רי"ש שפיגל, 'עמודים בתולדות הספר העברי'.

ואוסיף עוד שניים:
(א) 'מדרש עשרת המלכים' ו'פרקי הירידות' שהופרדו מ'פרקי רבי אליעזר'. ראה: מ' לביא, 'עלייתו של הסיפור על ירידות השכינה: מדרש, פיוט, תפלה והגות בעקבי רשימת פסוקים אחת מן הגניזה', גנזי קדם, ו (תשע), עמ' 142-141.
(ב) סימני 'ספר התרומה' הועתקו בנפרד מ'ספר התרומה' (לר' ברוך ב"ר יצחק מצרפת) ושימשו גם כתקציר הלכות. ראה: י' פרידמן, ספר התרומה לרבנו ברוך ב"ר יצחק: מגמות, מבנה ונוסח, ע"ד, ירושלים תשעג, עמ' 271-270.

[חד ברנש]

זה יכול להיות, למשל, בחלק אגדתי מחיבור הלכתי, שמחמת אופיו ניתקוהו ממקורו.

שמונה פרקים להרמב"ם?

יפה!
אבל השאלה, מתי הוא נותק לחיבור נפרד? כבר בתקופת הראשונים או רק בתקופת הדפוס.
ושאלה זו נוגעת לכל או רוב החיבורים שצויינו כאן ע"י החברים הנכבדים.

[חד ברנש]

בנוגע ל'שער הגמול', הוא אכן נותק ממקומו בתקופה קדומה למדי, כ-15 שנה לאחר פטירת מחברו, הרמב"ן.
כן במאמר המצורף.

שער הגמול---123.jpg (31.37 KiB) נצפה 2917 פעמים

[סגי נהור]

ומתי האשכול על חיבורים נפרדים שבמהלך הדורות צורפו יחד והיו לאחדים?

[כשתילי זיתים]

שערי תשובה לרבינו יונה

[פרנקל תאומים]

''דרך עץ חיים'' לרמח''ל נ''ע.
''אחרונים'' מאד אבל בכל זאת: ''אמונה וביטחון'' לחזו''א זצ''ל, וקונטרס ''עקבתא דמשיחא'' להגרא''ב ווסרמן הי''ד.

[גיורא בשמי שמיא]

ספר השרשים (חלק הענין) לרד"ק, שהיה חלק ב' מספר המכלול.
עי' בהקדמה למהדוה"ח, מכון שלמה אומן תשפ"ב.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שהלכות תשובה מספר רקח

[הוגה ומעיין]

י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, בנוסח המקורי שלו (בערבית) - הפכו לחיבור עצמאי כמאה שנים אחריו, ועדים לכך טפסים רבים בגניזה בפורמט כיס ועם פתיח עצמאי.

הפרקים האחרונים במו"נ הפכו ל"פרקי הנהגת המתבודד" ונדפסו ע"י החסידים. נסקר ע"י ליברמן באהל רח"ל.

[חד ברנש]

י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, בנוסח המקורי שלו (בערבית) - הפכו לחיבור עצמאי כמאה שנים אחריו, ועדים לכך טפסים רבים בגניזה בפורמט כיס ועם פתיח עצמאי.
הפרקים האחרונים במו"נ הפכו ל"פרקי הנהגת המתבודד" ונדפסו ע"י החסידים. נסקר ע"י ליברמן באהל רח"ל.

מעניין ביותר!
מישהו פירט את העניין יותר (במיוחד הפרט הראשון)? היינו, הפנה לכתבי יד וכו'?

[הוגה ומעיין]

זה במאמר שלי בכתובים.

חלק מהחומר שבו פורסם בעיבוד והנגשה לציבור היותר רחב, ברשותי ושלא בשמי, בגליון בשם "דרשוני וחיו" גליונות 7-8. מצורף.

[תרשישי]

אולי יש ג"כ להוסיף את ספר מסילת ישרים לרמח"ל - שהוא רק 'סדר פרקים' מתוך ספר מסילת ישרים השלם (הוצ' אופק ירושלים תשס"ה - ישנו באוצר) שבו יש ג"כ 'סדר ויכוח'.

[גיורא בשמי שמיא]

אולי יש ג"כ להוסיף את ספר מסילת ישרים לרמח"ל - שהוא רק 'סדר פרקים' מתוך ספר מסילת ישרים השלם (הוצ' אופק ירושלים תשס"ה - ישנו באוצר) שבו יש ג"כ 'סדר ויכוח'.

אולי כן, ודאי לא. לא היה 'מסילת ישרים השלם' מחיבורו של הרמח"ל, אלא חיבר ב' חיבורים נפרדים שהוו ב' מסלולים עם תוכן (כמעט) זהה. ב' אופציות, או זה או זה.

בעיקרון יש להוסיף שערי תשובה לרבינו יונה, שהוא חלק אחד מחיבורו הגדול 'שערי צדק'.

בדורנו יש המון, אך לכאורה אין זה כוונת האשכול: פתיחה הכוללת לפרמ"ג, למשל, שנדפס כחיבור בפנ"ע, וכן הרבה.

[תרשישי]

א. 'מדרש לעולם' (או אור עולם) - הנדפס בס' ראשית חכמה והוא חלק מס' מנורת המאור והפך לספר בפני עצמו [נדמ"ח בליקוטי מדרשים (צפת תשפ"ב) חלק ג'].
ב. 'מעשה ברבי מאיר' - הוא קטע ממדרש עשרת הדברות ונדפס (באוצ"מ) בפני עצמו.
ג. 'מדרש הנעלם' - הוא חלק מהזוה"ק ונדפס בפנ"ע (ילקוט מדרשים ח"ו) וה"ה נמי שאר חלקים בזוה"ק כספרא דצניעותא רעיא מהימנא וכדו'.
ד. 'פרק השלום' - הוא פרק אחרון במס' דרך ארץ זוטא [וה"ה שאר פרקים שם כפרק בן עזאי וכדו'].

[בגולה]

האם 'סדר בנין בית שני' להראבי"ה לא הופרד מתוך ספרו 'אבי העזרי' ?
צריך לעבור על דברי ש' עמנואל בשברי לוחות עמ' 101 ואילך.

[גיורא בשמי שמיא]

(אמנם מספרי האחרונים, וגם אינני בטוח הן בעצם הדבר והן באם נכנס לקריטיריון המשאלה.)
דרך מצוותיך להמשנה למלך, כמדומה שהיא היתה דרשה אחת מספר פרשת דרכים.

[במסתרים]

'מדרש הנעלם' - הוא חלק מהזוה"ק ונדפס בפנ"ע (ילקוט מדרשים ח"ו) וה"ה נמי שאר חלקים בזוה"ק כספרא דצניעותא רעיא מהימנא וכדו'.

כולם נקבצו באו בספר אחד הנקרא זה"ק ולא להיפך.

[פרנצויז]

(אמנם מספרי האחרונים, וגם אינני בטוח הן בעצם הדבר והן באם נכנס לקריטיריון המשאלה.)
דרך מצוותיך להמשנה למלך, כמדומה שהיא היתה דרשה אחת מספר פרשת דרכים.

בדפוסים הראשונים, דרך מצוותיך אמנם נדפס בסוף פרשת דרכים, אך איננו דרשה.
ראה בדפוס שני ויניציאה תק"ג, בסוף הספר בתוכן הענינים "דרך המזרח" שמתאר מה התוכן של כל "דרך", ועל כל אחד הוא כותב: דרוש בענין פלוני וכו', אולם ראה שם בדף ע"ו כשמתאר את הדרך האחרון שהוא "דרך מצותיך" הוא לא כותב שהוא דרוש, אלא הוא כותב: ידבר נא במנין המצות וכו'.
[וגם כמדומה שדרך מצותיך אין לו מיספור, ואינו נקרא לדוגמה:, דרוש כ"ז].
זאת ועוד, ראה שם בדף נ"ט ע"ב, בסוף ה"דרך" הלפני אחרון, דרך מצפה דרוש כ"ו, כתוב "תם ונשלם שבח לא-ל בורא עולם", וציור גדול לקישוט. ואח"כ בדף הבא דף ס' ע"א מתחיל "דרך מצותיך".
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
וכעת ראיתי צילום דפוס ראשון קושטנדינא תפ"ח (בספריה הלאומית ירושלים) כתוב בדף השער:
ספר פרשת דרכים, והם ששה ועשרים דרושים, וקונטריס במנין המצות ...
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002070042/NLI
[וראה שם בדפוס ראשון, שבסוף דרוש כ"ו (דף נ"ט ע"א) כתוב: "תם ונשלם שבח לא-ל בורא עולם". ובדף הבא (דף ס' ע"א) יש ציור גדול לפני הכותרת "דרך מצותיך חלק ראשון"].
וכידוע, עורך הספר הג"ר יעקב כולי (בעל מעם לועז) מצא כל מיני דפים מפוזרים של המחבר בכל מיני נושאים, ובחכמתו יצר מהם ספרים שלימים, ולפעמים הוא היה חייב להכניס גם דברים שאינם שייכים ישירות לנושא הספר. [גם בספר משנה למלך הרבה ענינים אינם אלא בירור הסוגיא ולא שייכים ישירות לרמב"ם].
וראה ב"פרשת דרכים", מהדורת ר"י אוחנה (ירושלים תשנ"ב), במבוא, עמ' 6, אות ה', שכותב שלא הדפיס ס' דרך מצותיך במהדורה הזו, משום שבעיקרו ספר נפרד הוא וכו'.
[למרות כל זה, הוא היה יכול להשתייך לקריטריון המשאלה של פותח האשכול, כי סוף סוף בדפוסים הראשונים היה חלק מתוך ספר, ואח"כ הופרד].

[עיניו כיונים]

ספר מעיין (ה)חכמה שהוא הקדמה לספר שימושי תורה. אין להחליף בספר מעיין החכמה שנתן מיכאל לפאלי וכו' (נדפס אף הוא באוצרו של אייזנשטיין אחרי הקודם).

[ר_חיים_הקטן]

מעשי השם על הגדש"פ.