פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:ואיידי דאיירינן בהכי, בילקוט מפרשים שבש"ס מהד' עוז והדר כתבו בדף השער: בו נקבצו ובאו כל המפרשים וכו' ונוספו עליהם ליקוטים יקרים מהרבה ספרים 'מגדולי האחרונים' הכוללים ביאורים והערות קצרות ונחוצות.

בין המפרשים שנדפסו בהילקוט מופיע גם ספר בשם 'אור ישועה', חיפוש קל מעלה שאין ספר כזה בין מפרשי הש"ס, ומדובר בחידושים ופירושים שחבר הרה"ג מהרמ"ד רובין שליט"א מסאסרעגן בסיוע בנו מהר"י שליט"א בעלי 'ספר המקראות' שנדפסו בש"ס עוז והדר.

וכדי בזיון וקצף

גימפעל כתב:הביזיון הכי גדול של רמב"ם פרנקל הוא להשוותם לעוז והדר.

ברקים רב כתב:

מיללער כתב:ואיידי דאיירינן בהכי, בילקוט מפרשים שבש"ס מהד' עוז והדר כתבו בדף השער: בו נקבצו ובאו כל המפרשים וכו' ונוספו עליהם ליקוטים יקרים מהרבה ספרים 'מגדולי האחרונים' הכוללים ביאורים והערות קצרות ונחוצות.

בין המפרשים שנדפסו בהילקוט מופיע גם ספר בשם 'אור ישועה', חיפוש קל מעלה שאין ספר כזה בין מפרשי הש"ס, ומדובר בחידושים ופירושים שחבר הרה"ג מהרמ"ד רובין שליט"א מסאסרעגן בסיוע בנו מהר"י שליט"א בעלי 'ספר המקראות' שנדפסו בש"ס עוז והדר.

וכדי בזיון וקצף

"חיפוש קל מעלה שאין ספר כזה"
איך עלית על זה?...

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

איש_ספר כתב:

גבול ים כתב:

איש_ספר כתב:ואגב, איך לא נזכר באשכול שכבר היה כן לעולמים בספר קול דודי להבוטשאשער

צודק. הנה נזכר.

אורח כתב:חיפוש בפרויקט השו"ת, מגלה שנזכר רק מעשה בית דין מבית הדין ממצרים ולא גניזה ולא קהירית (שכמובן היתה ריקה ונקיה בזמנו של הגרע"י) ולא שאר גוזמאות ילדותיות. מקוה בשביל הרב יוסף שהוא לא אמר את זה ברצינות.

מיללער כתב:

ברקים רב כתב:

מיללער כתב:ואיידי דאיירינן בהכי, בילקוט מפרשים שבש"ס מהד' עוז והדר כתבו בדף השער: בו נקבצו ובאו כל המפרשים וכו' ונוספו עליהם ליקוטים יקרים מהרבה ספרים 'מגדולי האחרונים' הכוללים ביאורים והערות קצרות ונחוצות.

בין המפרשים שנדפסו בהילקוט מופיע גם ספר בשם 'אור ישועה', חיפוש קל מעלה שאין ספר כזה בין מפרשי הש"ס, ומדובר בחידושים ופירושים שחבר הרה"ג מהרמ"ד רובין שליט"א מסאסרעגן בסיוע בנו מהר"י שליט"א בעלי 'ספר המקראות' שנדפסו בש"ס עוז והדר.

וכדי בזיון וקצף

"חיפוש קל מעלה שאין ספר כזה"
איך עלית על זה?...

הבאת העתק מדף השער של המדור 'ספר המקראות' דברתי מהמדור 'ילקוט מפרשים', יחי ההבדל.

איש החפש כתב:

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

אולי כדאי באמת לשאול את אחד מהעורכים של הרמב"ם שעדיין אתנו הייתי מציע לשאול את הגר"ש אדלשטיין שהיה העורך הסופי של הרמב"ם אולי הוא יסביר את הנושא חוץ מזה אינני רואה כל חסרון בזה שרש"פ הכניס את ספרי הם של קרובי משפחתו בכך הוא בטח חשב להנציח את זכרם אחר שנהרגו בשואה האיומה ומה רע בכך? וגם אם יש שאלות אולי ניתן לשאול את מי שמחזיק בהנהלת ההוצא=ה היום שהוא בודאי היה מקורב לרש"פ ואולי הוא יודע את הסיבות שלו למעשיו אל תצפו שמישהו יגיב דווקא בפורום אוטנטרנוי זהאו אחר יש אנשים שלא אהבים לכתפרסם בצורה כזו

איש החפש כתב:אולי כדאי באמת לשאול את אחד מהעורכים של הרמב"ם שעדיין אתנו הייתי מציע לשאול את הגר"ש אדלשטיין שהיה העורך הסופי של הרמב"ם אולי הוא יסביר את הנושא חוץ מזה אינני רואה כל חסרון בזה שרש"פ הכניס את ספרי הם של קרובי משפחתו בכך הוא בטח חשב להנציח את זכרם אחר שנהרגו בשואה האיומה ומה רע בכך? וגם אם יש שאלות אולי ניתן לשאול את מי שמחזיק בהנהלת ההוצא=ה היום שהוא בודאי היה מקורב לרש"פ ואולי הוא יודע את הסיבות שלו למעשיו אל תצפו שמישהו יגיב דווקא בפורום אוטנטרנוי זהאו אחר יש אנשים שלא אהבים לכתפרסם בצורה כזו

איש_ספר כתב:ת"ח אחד עורר לספר נוסף, שלכאורה יש לצרפו לרשימת הספרים הנעלמים. הוא הפנה להל' קרבן פסח פ"ב ה"א, שם הובא קטע החתום: יגל יעקב, המבאר (באופן מוסבר מאד!) את יסוד מחשבות שלא למנויו ושלא לאוכליו בק"פ, וחילוקם משאר מחשבות הפוסלות בקדשים. ויבוקש הדבר כתוב ולא ימצא. חיפשתי הספר ואינו, (תוך כדי חיפוש ראיתי דבר המדבר בעד עצמו אודות תוצאות הגשת הספרים באופן עלום וחתום: ת"ח שליט"א אחד מעתיק את הקטע בתוך ספרו, בשם...: הגר"א בורכוב זצ"ל...! (הוא ניהו הגאון בעל חבל יעקב) כלומר "חבל" ב"יגל" נתחלף לו. בהמשך הוא מפלפל בדברי המקדש דוד והיגל יעקב וכו'. וצחוק עשו לו. ושו"מ את חותמו של ספר זה במקומות נוספים בספר הליקוטים: תשובה פ"ב ה"ז, (שפה למדנית שהדור הישן יתקשה להבין: "משמע דהחיוב לשוב (בתשובה) ביוה"כ הוא מצד שזה קיום של דיני הזמן...") שם ה"א (ביאור יפה בדרכי התשובה). מחברנו לא נמנע אף לתקוע עצמו בדבר הלכה. על דברי הרמב"ם פ"ו הי"ד במנין הכ"ד דברים שב"ד מנדין עליהם, ובכלל זה: המחלל יו"ט שני של גליות אע"פ שהוא מנהג, כתב הרב יגל יעקב וז"ל: היינו שחילל יו"ט ע"י מלאכה, דקדושת היום הוי מנהג, אבל מצוות היום כגון אכילת מצה וכדומה, י"ל דלא חשיבי מנהג והמבטלם הוי כעובר על שאר תקנ"ח דאין חייב נידוי ! קפסיק ותני.

לעומקו של דבר כתב:אגב מה שהוזכר בשם הגרע"י, עצם הדבר לציין קרדיט לספר שרק מציין ספר אחר הוא נידון בפנ"ע, וכמדומה שהמנהג להקל

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

אמסטרדם כתב:

מהעבר כתב:אני שמעתי מרש"פ עצמו
שכשיצא החלק הראשון הרב שך זצ"ל לא נתן למכור ולהכניס את זה לישיבה
ואז יעצו לי להכניס בספר המפתח את האבי עזרי (הוא לא הכניס ספרים של אנשים חיים בחלק הראשון )

באבי עזרי הלכות גזילה מדקדק מהרמב"ם הל' גזילה פ"א ה"ד שעשיקת פקדון אינו בלאו דלא תעשוק (מדלא קחשיב הרמב"ם פקדון אלא הלואה ושכירות ועוד, בשונה ממקום אחר שכן נקט הרמב"ם בין הנ"ל "פקדון"), ואילו ברמב"ם פרנקל כתוב "או פקדון" ע"פ כת"י וטור וסמ"ג ועוד. אולי יש ויכוח בינם והרב שך ז"ל אם מוכרח שדברי הטור (שאכן קחשיב "פקדון" מקורם ברמב"ם? ואגב, כרגע איני יודע מה עושה האבי עזרי עם "שכירות" דנקט הרמב"ם - האין זה "פקדון"?

איש_ספר כתב:ואתה כמובן מחליט בטוב טעמך ונועם מידותך, היכן גבול הענייניות ומה שייך ל"מעבר לזה". (ואז כמובן הותרה הרצועה לטפול על המבקר עלילות בדבר אינטרסים מדומים, כמעשיך בעבר). בקיצור כשאין מה לומר, פשוט לא אומרים. לילה טוב.

חובב_ספרים כתב:

איש_ספר כתב:ואתה כמובן מחליט בטוב טעמך ונועם מידותך, היכן גבול הענייניות ומה שייך ל"מעבר לזה". (ואז כמובן הותרה הרצועה לטפול על המבקר עלילות בדבר אינטרסים מדומים, כמעשיך בעבר). בקיצור כשאין מה לומר, פשוט לא אומרים. לילה טוב.

כשתסביר לי איך הגדלת והעצמת הפליאה ע"י בדיקת מחשב הנעשה אך ורק בדמיונך בלבד, הנמרח במקום גדול ובולט במיוחד בעמוד הראשון של הכתבה, בכלל ביקורת ענינית אחזור בו מדברי ואתנצל. הגם שיש עוד תמיהות, אבל אסתפק עם הסבר טוב להגדולה שבהן.
[/url].

אורח כתב:איני מבין מה קשה בזה. הרי המחשב לא נועד אלא למקרים בהם המוח האנושי מתקשה בבירור הענין. אבל היכא שהסגנון הדברים ניכר וברור בעליל שכולם באו מרועה אחד, לשם מה צריך בדיקת מחשב. ועל זה הוא כתב, שכיון שניכר להדיא שהכל נכתב באותו הקולמוס, לא צריך להיות נביא בכדי לדעת מה בדיקת המחשב תראה.
עכשיו תתנצל.

אורח כתב:זה כמו שתאמר אם כל כך פשוט לעשות חשבון מתמטי על ידי מוח אנושי בשביל מה צריך בכלל מחשב? אלא מאי, יש הבדל בין 2+1 ולבין חשבונות מסובכים.
כמו כן כאן. הרי זה ברור שיש דברים שקל להבחין בהם גם ללא צורך במחשב. (כמו למשל לכולם כאן ברור שחובב ספרים הוא אחד התלמידים. לא צריך מחשב בשביל זה).

חובב_ספרים כתב:אין לי שום דבר נגד אף אחד מאוצה"ח, ואני מצטער אם נעשה רושם כזה.
לפני יותר משנה פגשתי באקראי אחד העובד בהש"פ והוא סיפר לי על התוכנית לעשות גרסה מחושבת של המפתחות, והוא אמר לי להדיא שהם במשא ומתן אם אוצר החכמה ועם אוצר התורה עם מי לעבוד, וזה לא סגור אבל יש עדיפות לאוצה"ת. אם ההוא שיקר לי ומעולם לא היה משא מתן אם אוצה"ח והם לא ידעו על התוכנית כלל אני מצטער ומתנצל מעומקא דליבא. אבל אין מקום לטענות עלי שלא ידעתי את זה.
אני מוכן לפסוק אם כל הענין, ובאמת לא כתבתי אלא כתגובה למה שנכתב נגדי. זה אינו הוגן לכתוב נגדי ולא ליתן לי זכות תגובה.
אני מקווה שבזה גמרנו.

אורח כתב:לדעתו, לא צריך להציג תוצאות של חשבון פשוט כמו 1+2
כל אחד יכול לבחון ולהווכח בעצמו.
עכשיו תתנצל.

אוצר החכמה כתב:אתה מנסה להצדיק את עצמך על עלילות הדברים? מה הקשר בין העלילה ולבין מה שהוא אמר לך, שאפילו אם נצא מנקודת הנחה שזה נכון (וזה לא), עדיין אין זו עילה בשביל אוצר החכמה לצאת כנגדם בהכפשות. ובזה הוא שהאשמת והכפשת אותנו.

חובב_ספרים כתב:

אורח כתב:לדעתו, לא צריך להציג תוצאות של חשבון פשוט כמו 1+2
כל אחד יכול לבחון ולהווכח בעצמו.
עכשיו תתנצל.

אדרבה, תשיג לי החשבון. בנתיים ראיתי רק שיש חשבון כמו 1+2. תראה שזה שייך כאן.